מכון שיח אבות כתב:להלן עובדה בלתי ידועה מהרה"ק הרר"א זי"ע
מקורו בספר ליקוטי רשימות ומעשיות של ר' יהושע מונדשיין
ח''ל קאליסק כתב:ראה כאן מעמוד י' ואילך
מכון חכמי ספרד כתב:[quote=
האם יש למאן דהו חוברת עם סיפורי צדיקים ומאמרים אודותיו?
כדי להתכונן לנסיעה לליזענסק?
יקר כתב:הראשון (והמעניין יותר), שהרבי ר' אלימלך ואחיו הקדוש רבי זושא עברו בגלותם באושויצינים (הסמוכה למחנה הריכוז אוושויץ) וכאשר הגיעו למגיד ממעזריטש אמרו לו ששם התיקון לא עלה בידם.
קראקובער כתב:אפשר להאמין בתנאי שסיפור של אושוויץ נמצא בדפוס לפני השואה. (זה נשמע טוב מדי להיות אמיתי)
הרוצה להחכים כתב:לא ראיתי את מקדשי השם, אבל מה שקיבלתי כתורה שבעל פה, הסיפור הוצא מהקשרו.
המסורת החסידית מספרת שכשהאחים הלכו לגלות הגיעו עד אחרי אושפצין (אושוויץ), וכרצו לעבור את הגשר הגיח לעומתם הס"מ ולא הרשה להם לעבור, לאחר דו"ד (השטן אמר להם שאם הם יעברו יפריע להם, ולא נכנעו, ורק כשאמר להם שיעזור להם ויהפוך את כל העולם לחסידים, חזרו לאחוריהם) חזרו לאחוריהם. ואכן, אושפצין וקשאנוב היו האזורים המערביים ביותר בפולין שהיו שם קיבוצים חסידיים תוססים גדולים, ומשם מערבה היו כל הקהילות נתונות להשפעת הרוחות המתקדמות הברליניות.
להודות ולהלל כתב:ונפטר בכ"א אדר שנת תקמ"ז (1787). יש הסבורים שנפטר בשנת תקמ"ו, אולם מרבית החוקרים מצביעים על שנת תקמ"ז, וזו גם השנה המצוינת על מצבתו בדרך מיוחדת: "נפטר בשנת תנצב"ה" שמניין אותיותיה בגימטריה 547 = תקמ"ז.
ח''ל קאליסק כתב:בתמונה א' נכדו מו''ל הגיליון כ''ק אדמו''ר מליזענסק טבריה
חידוש מרענן בשנה זו נסע להשתטח על ציונו נכדו הגה''צ רבי אורי וייסבלום שליט''א מזקני המשגיחים בציבור הליטאי
הרוצה להחכים כתב:לא ראיתי את מקדשי השם, אבל מה שקיבלתי כתורה שבעל פה, הסיפור הוצא מהקשרו.
המסורת החסידית מספרת שכשהאחים הלכו לגלות הגיעו עד אחרי אושפצין (אושוויץ), וכרצו לעבור את הגשר הגיח לעומתם הס"מ ולא הרשה להם לעבור, לאחר דו"ד (השטן אמר להם שאם הם יעברו יפריע להם, ולא נכנעו, ורק כשאמר להם שיעזור להם ויהפוך את כל העולם לחסידים, חזרו לאחוריהם) חזרו לאחוריהם. ואכן, אושפצין וקשאנוב היו האזורים המערביים ביותר בפולין שהיו שם קיבוצים חסידיים תוססים גדולים, ומשם מערבה היו כל הקהילות נתונות להשפעת הרוחות המתקדמות הברליניות.
מצליח כתב:כל כותבי קורות רבי ר' אלימלך נקטו ששם אמו היתה מירל (מירוש), כעת נדפס בהמבשר תורני שהמשב"ק ממרן מבעלזא זי"ע אומר בשמו ששמה היתה גיטל.
אפשר כתב:יש קונטרס שהתחילו להפיץ לאחרונה בשם 'אוצר פניני חסידות', מצאתי עותק, ויש שם השבוע מדור מיוחד על הר"ר אלימלך.
משני עמודים ראשונים, (הכל עם מקורות,)
בשם הטעפליקער בשמים דנים מי שנוקב שמו בלי התואר רבי [וכן של הר"ר שמעלקע].
מצליח כתב:כל כותבי קורות רבי ר' אלימלך נקטו ששם אמו היתה מירל (מירוש), כעת נדפס בהמבשר תורני שהמשב"ק ממרן מבעלזא זי"ע אומר בשמו ששמה היתה גיטל.
מצליח כתב:כל כותבי קורות רבי ר' אלימלך נקטו ששם אמו היתה מירל (מירוש), כעת נדפס בהמבשר תורני שהמשב"ק ממרן מבעלזא זי"ע אומר בשמו ששמה היתה גיטל.
זאב ערבות כתב:הגיעה לידי קונטרס מענין בעניני חודש אדר בשם לחם יומים מאת ר' יצחק מתתיהו וינברג (עיינו בדף השער) ובהקדמה כותב שלמד בישיבת שער התורה גרודנה.
בסופו יש מאמר בשם כ"א אדר הילולא של מוהר"ר אלימלך מליזענסק עם כמה מפרטי חייו ואם יש מקור למעשה נפלא בקברו. מומלץ ביותר למי שמתענין בתולדותיו (בהקדמה כותב שהזדרז בהדפסה ולא הגיה כראוי והדבר ניכר בשיבושי הלשון).
בקובץ מצורף תוכן הענינים ויש לו קונטרס נוסף על חנוכה בסגנון דומה
וגם בה"ב.יקר כתב:קיבלתי כעת מחבר שמקור המעשה הוא בספר מקדשי השם, חלק זר זהב אות לד (נמצא באוצר).
ישראליק כתב:סיפור זו נמסרה מפי הרבה מקורות, ביניהם גדולי ישראל זצ"ל (ביניהם הרה"ק מסאטמאר זצ"ל שלא האמין בסיפורי דמיונות...) ולהבחל"ח החיים אתנו, ומעניין איך שהרב המחבר קונטרס זה מסיק מסקנה על אמיתת הסיפור מזקן אחד...
זאב ערבות כתב:ישראליק כתב:סיפור זו נמסרה מפי הרבה מקורות, ביניהם גדולי ישראל זצ"ל (ביניהם הרה"ק מסאטמאר זצ"ל שלא האמין בסיפורי דמיונות...) ולהבחל"ח החיים אתנו, ומעניין איך שהרב המחבר קונטרס זה מסיק מסקנה על אמיתת הסיפור מזקן אחד...
א. ריבוי מקורות אינו הוכחה לנכונותו של סיפור זה או אחר כיוון שכולם מעתיקים זה מזה, כל עוד לא ידוע מה המקור של המקור הראשון ואמיתותו.
בריבוי המקורות כוונתי לומר שלא מעתיקים זה מזה, אלא כל אחד סיפר איך שקיבל או זכר
ב. דברי האדמור מסאטמאר מובאים אף במאמר שהבאתי.
בדברי האדמו"ר מסאטמאר כוונתי לכתוב שכפי עדותו של ר' יונה לאנדא, ביקש הרה"ק מסאטמאר ממשמשו ר' יוסל אשכנזי לספר בפני ציבור שנוכחו אז הסיפור ששמע מר' משה אייזנבאך
ג.כנראה לא קראת בעיון את המאמר. המחבר כותב ששאל את ר' שניאור זלמן ליימן מה מקור הסיפור, שהוא ידוע כבקי ומומחה בעניני קברי הצדיקים ואם יש מסורת לסיפור. וענה לו שאף שאפשר שזה אמת יותר מסתבר שאין שום מקור אמיתי שהרי הגרמנים בוודאי לא ידעו איזה קבר קלקלו (שהרי לא ידעו לקרא מה כתוב על המצבה, הערת ז"ע), ואלה שהיו שם בשעת מעשה (אם בכלל היה) לא זכו לספר את הסיפור. ומוסיף שהסיפור התפרסם תחילה בשנת 1960 בלי לציין שם מחבר או בעל מעשה והוסיף שבכל שנה מוסיפים סיפורים כאלו על צדיקים ואנשי מעשה, ומתפלא שלא הזכירו סיפור זה בספר על ליזנסק.
במחילת כבוד ר' שניאור זלמן ליימן, אבל סיפורים חסדיים נאמנים עלי יותר כשסיפרם ר' דוב בער שווארץ ממהימנותו של ר' שניאור זלמן ליימן
ד. ומה שאתה מציין שמענין איך שהמחבר מסיק מסקנה על אמיתות הסיפור מזקן אחד אינו מדייק. הוא אינו מסיק מסקנה אלא מספר ששמח על שאדם סיפר לו שבצעירותו הלך לליזענסק ופדש שם איש אשר הוא בעצמו היה אחד מאותם שהוציא את גופו של רבי אלימלך מהקבר... ומחבר הקונטרס אמר לו שהוא שמח מאוד שסוף סוף מצא מקור נאמן לסיפור מאדם שהיה שם... ואז ענה לו מספר הדברים שהוא לא יודע בוודאי אם אותו האיש שסיפר לו היה בעצמו שם או שסיפר לו ששמע מאדם אחר שהיה שם... ומיד נתהפכה נאמנות מספר הסיפור מוודאי לאולי ברגע ששמע שרוצה לפרסם את הדברים... ושלא כ"כ פשוט למצוא מקור אא"כ קבלו מרבותינו או סיפורים שמספרים גדולי עולם ואנשי מעשה שברור שלא שינו אפילו במקצת מהמציאות
כשאדם זקן מסופק אם אותו האיש שסיפר לו היה בעצמו שם או שסיפר לו ששמע מאדם אחר שהיה שם אין זה ראי' שכל הסיפור אינו אמיתי
מכל הנ"ל יוצא שמחבר הקונטרס בניגוד לדבריך אינו מסיק שום מסקנה על אמיתות הסיפור מזקן אחד אלא מפקפק על נכונות דבריו שכן הזקן תוך כדי דיבור שינה את סיפורו.
ישראליק כתב:זאב ערבות כתב:ישראליק כתב:סיפור זו נמסרה מפי הרבה מקורות, ביניהם גדולי ישראל זצ"ל (ביניהם הרה"ק מסאטמאר זצ"ל שלא האמין בסיפורי דמיונות...) ולהבחל"ח החיים אתנו, ומעניין איך שהרב המחבר קונטרס זה מסיק מסקנה על אמיתת הסיפור מזקן אחד...
א. ריבוי מקורות אינו הוכחה לנכונותו של סיפור זה או אחר כיוון שכולם מעתיקים זה מזה, כל עוד לא ידוע מה המקור של המקור הראשון ואמיתותו.
בריבוי המקורות כוונתי לומר שלא מעתיקים זה מזה, אלא כל אחד סיפר איך שקיבל או זכר
ב. דברי האדמור מסאטמאר מובאים אף במאמר שהבאתי.
בדברי האדמו"ר מסאטמאר כוונתי לכתוב שכפי עדותו של ר' יונה לאנדא, ביקש הרה"ק מסאטמאר ממשמשו ר' יוסל אשכנזי לספר בפני ציבור שנוכחו אז הסיפור ששמע מר' משה אייזנבאך
ג.כנראה לא קראת בעיון את המאמר. המחבר כותב ששאל את ר' שניאור זלמן ליימן מה מקור הסיפור, שהוא ידוע כבקי ומומחה בעניני קברי הצדיקים ואם יש מסורת לסיפור. וענה לו שאף שאפשר שזה אמת יותר מסתבר שאין שום מקור אמיתי שהרי הגרמנים בוודאי לא ידעו איזה קבר קלקלו (שהרי לא ידעו לקרא מה כתוב על המצבה, הערת ז"ע), ואלה שהיו שם בשעת מעשה (אם בכלל היה) לא זכו לספר את הסיפור. ומוסיף שהסיפור התפרסם תחילה בשנת 1960 בלי לציין שם מחבר או בעל מעשה והוסיף שבכל שנה מוסיפים סיפורים כאלו על צדיקים ואנשי מעשה, ומתפלא שלא הזכירו סיפור זה בספר על ליזנסק.
במחילת כבוד ר' שניאור זלמן ליימן, אבל סיפורים חסדיים נאמנים עלי יותר כשסיפרם ר' דוב בער שווארץ ממהימנותו של ר' שניאור זלמן ליימן
ד. ומה שאתה מציין שמענין איך שהמחבר מסיק מסקנה על אמיתות הסיפור מזקן אחד אינו מדייק. הוא אינו מסיק מסקנה אלא מספר ששמח על שאדם סיפר לו שבצעירותו הלך לליזענסק ופדש שם איש אשר הוא בעצמו היה אחד מאותם שהוציא את גופו של רבי אלימלך מהקבר... ומחבר הקונטרס אמר לו שהוא שמח מאוד שסוף סוף מצא מקור נאמן לסיפור מאדם שהיה שם... ואז ענה לו מספר הדברים שהוא לא יודע בוודאי אם אותו האיש שסיפר לו היה בעצמו שם או שסיפר לו ששמע מאדם אחר שהיה שם... ומיד נתהפכה נאמנות מספר הסיפור מוודאי לאולי ברגע ששמע שרוצה לפרסם את הדברים... ושלא כ"כ פשוט למצוא מקור אא"כ קבלו מרבותינו או סיפורים שמספרים גדולי עולם ואנשי מעשה שברור שלא שינו אפילו במקצת מהמציאות
כשאדם זקן מסופק אם אותו האיש שסיפר לו היה בעצמו שם או שסיפר לו ששמע מאדם אחר שהיה שם אין זה ראי' שכל הסיפור אינו אמיתי
מכל הנ"ל יוצא שמחבר הקונטרס בניגוד לדבריך אינו מסיק שום מסקנה על אמיתות הסיפור מזקן אחד אלא מפקפק על נכונות דבריו שכן הזקן תוך כדי דיבור שינה את סיפורו.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 393 אורחים