לעומקו של דבר כתב:בכ"א ברור שכפי שכתבו, לומר שהגריח"ז כביכול סבר שדרך החינוך היא הדרך של הישיבות לא הדרך של היישוב הישן, ודלא כהקנאים, ובסוף הוכח מצאצאיו שהגריח"ז צדק, זה מופרך מכל פניות שאתה פונה. ופשוט.
דוד נ.א. כתב:לעומקו של דבר כתב:בכ"א ברור שכפי שכתבו, לומר שהגריח"ז כביכול סבר שדרך החינוך היא הדרך של הישיבות לא הדרך של היישוב הישן, ודלא כהקנאים, ובסוף הוכח מצאצאיו שהגריח"ז צדק, זה מופרך מכל פניות שאתה פונה. ופשוט.
החיים לא שחור ולבן וצודק ולא צודק, יש תנאים משתנים ויש כפי שכתבתים דרך של ציבור ודרך של ישיבות, יש קנאים קיצונים ויש אמצע מתון. יש פרשיות כאלו ופרשיות אחרות.
וזה שהגרי"ח אחז שבני הישיבות הם יראי שמים אמיתיים ומתחנכים בחינוך טוב המגדלם לתורה, עדיין לו קבע שהוא הסכים עם דרכם בכל ובדרך הנהגתם העתידית לאחר שיקימו משפחות וציבור...
דוד נ.א. כתב:שני נקודות שהוזכרו פה תפסו את תשומת ליבי:
2. טענות של עתניאל - על כך שניתן בקלות להשוות בין הישיבות. נראה לי שזו בדיוק הסיבה שאינכם משדרים על אותו גל, המדדים מוטעים מלכתחילה.
במקום להשוות ציבור מול ציבור, או לחילופין ישיבה מול ישיבה, אתם משווים ישיבה מול ציבור.
עם כל הכבוד לישיבת המהרי"ץ, היא לא הייתה מדגם מייצג של בני היישוב הישן, שרובם עבדו או עסקו בעסקי חול בצורה כזו או אחרת, הם לא היו ברובם בני ישיבה, ובטח לא ישיבת המהרי"ץ, ולו רק מחמת גילם, לכל היותר סוג כלשהו של אברכי כולל, והמדגם שלך ממש מוטעה. על הציבור בכללותו ובכללו צאצאי הגריח הנזכרים (שלא היו בני ישיבה) דובר על התוצאות.
מצד שני, ההשוואה של ציבור זה לבני ישיבת חברון גם היא לא נכונה, כי כאמור הם הרי בני ישיבה, והיו מורכבים בהרבה מחדשים מקרוב באו ללא ציבור מגובש, והישיבה אכן הצליחה אבל איה התוצאות של ה"ציבור" זו הייתה דרך חינוך ישיבתית ולא דרך ציבורית. ואם תיקח את כל הציבור שעשוי להתאים לרקע של בני ישיבת חברון שהיה אז בירושלים, ותיקח אותו כציבור שאותו ייצגה ישיבת חברון (וזו תהיה טעות כמובן) אז התוצאות יהיו עגומות בהרבה.
לעומקו של דבר כתב:דוד נ.א. כתב:לעומקו של דבר כתב:בכ"א ברור שכפי שכתבו, לומר שהגריח"ז כביכול סבר שדרך החינוך היא הדרך של הישיבות לא הדרך של היישוב הישן, ודלא כהקנאים, ובסוף הוכח מצאצאיו שהגריח"ז צדק, זה מופרך מכל פניות שאתה פונה. ופשוט.
החיים לא שחור ולבן וצודק ולא צודק, יש תנאים משתנים ויש כפי שכתבתים דרך של ציבור ודרך של ישיבות, יש קנאים קיצונים ויש אמצע מתון. יש פרשיות כאלו ופרשיות אחרות.
וזה שהגרי"ח אחז שבני הישיבות הם יראי שמים אמיתיים ומתחנכים בחינוך טוב המגדלם לתורה, עדיין לו קבע שהוא הסכים עם דרכם בכל ובדרך הנהגתם העתידית לאחר שיקימו משפחות וציבור...
הכל טוב, אני התכוונתי רק שהמשפט הזה מופקע מכל הצדדים:
- הגריח"ז האמין בכל ליבו בדרך החינוך הירושלמית וחלק גדול מפעילותו הציבורית הייתה חיזוק החרמות והשמרנות החינוכית וכל המסתעף
- כך הוא גם חינך את בניו
- זה שהוא לקח איידים לנכדתו - מחברון אינו משנה כלום, בפרט שמי אמר שהוא לקח כפי שביארו כנ"ל.
לעומקו של דבר כתב:דוד נ.א. כתב:שני נקודות שהוזכרו פה תפסו את תשומת ליבי:
2. טענות של עתניאל - על כך שניתן בקלות להשוות בין הישיבות. נראה לי שזו בדיוק הסיבה שאינכם משדרים על אותו גל, המדדים מוטעים מלכתחילה.
במקום להשוות ציבור מול ציבור, או לחילופין ישיבה מול ישיבה, אתם משווים ישיבה מול ציבור.
עם כל הכבוד לישיבת המהרי"ץ, היא לא הייתה מדגם מייצג של בני היישוב הישן, שרובם עבדו או עסקו בעסקי חול בצורה כזו או אחרת, הם לא היו ברובם בני ישיבה, ובטח לא ישיבת המהרי"ץ, ולו רק מחמת גילם, לכל היותר סוג כלשהו של אברכי כולל, והמדגם שלך ממש מוטעה. על הציבור בכללותו ובכללו צאצאי הגריח הנזכרים (שלא היו בני ישיבה) דובר על התוצאות.
מצד שני, ההשוואה של ציבור זה לבני ישיבת חברון גם היא לא נכונה, כי כאמור הם הרי בני ישיבה, והיו מורכבים בהרבה מחדשים מקרוב באו ללא ציבור מגובש, והישיבה אכן הצליחה אבל איה התוצאות של ה"ציבור" זו הייתה דרך חינוך ישיבתית ולא דרך ציבורית. ואם תיקח את כל הציבור שעשוי להתאים לרקע של בני ישיבת חברון שהיה אז בירושלים, ותיקח אותו כציבור שאותו ייצגה ישיבת חברון (וזו תהיה טעות כמובן) אז התוצאות יהיו עגומות בהרבה.
חילוק יפה והגון.
אלא שהנושא היה האם החינוך הצליח או לא. ובשביל למדוד חינוך, צריך למדוד ישיבות.
לעומקו של דבר כתב:בכ"א ברור שכפי שכתבו, לומר שהגריח"ז כביכול סבר שדרך החינוך היא הדרך של הישיבות לא הדרך של היישוב הישן, ודלא כהקנאים, ובסוף הוכח מצאצאיו שהגריח"ז צדק, זה מופרך מכל פניות שאתה פונה. ופשוט.
משוש דורים כתב:לעומקו של דבר כתב:בכ"א ברור שכפי שכתבו, לומר שהגריח"ז כביכול סבר שדרך החינוך היא הדרך של הישיבות לא הדרך של היישוב הישן, ודלא כהקנאים, ובסוף הוכח מצאצאיו שהגריח"ז צדק, זה מופרך מכל פניות שאתה פונה. ופשוט.
לא כתבתי שכך הוא סבר, ואפרש שיחתי, הגריח"ז היה מאנשי היישוב הישן, וכך גם חינך את ביתו, אך הוא ידע להבחין בתוכן הפנימי של הישיבות ולא לשלול אותו, ולכן לא הפריע לו שבמשפחתו הקרובה יש גם מהסוג הזה, והמציאות הוכיחה שמשפחה זו היא המפוארת שבכל השבט, אין פרץ ואין יוצאת ואין צווחה.
בנוגע למה שכתבו שאין אחוזי נשירה בישוב הישן יותר מהישוב החדש, זה אפילו לא בדיחה, משפחת זוננפלד אינה משפחה חריגה, היא משקפת משפחה ירושלמית שאפילו הצליחה במידה מסויימת, סיפר לי הגר"ש אויערבאך שבכיתתו בעץ חיים נותרו 3 חרדים ו2 יהודים כשרים בדוחק. כיתות שלימות נשרו מדרך הישר בעוד שהקנאים היו עסוקים בהפגנות נגד הועד הלאומי ובחירות נשים, איש מהם לא הקים בית יעקב או כל מוסד מועיל אחר (ואם פתחו היה זה לשם 'שנור'), והם היו עסוקים במלחמות במועטים שהעיזו והקימו מסגרות, כמה מלחמות נלחמו בר' יוסל אייכלר שהקים את ארגון הנוער 'ישיבת המתמידים' (שללא ספק הצילה דור שלם של בני נוער מרדת שחת,) ובלא שמישהו מהם יתן אלטרנטיבה אחרת, והדברים ידועים ומפורסמים כל זקן ירושלמי יאשר זאת.
הגאון ר' ישראל גרוסמן זצ"ל נתן ריאיון מאלף לפני כעשור לגליון סוכות של עיתון משפחה, ושם סיפר על אוירת הנחיתות מפני החילונים שהיתה בירושלים, 2 אנשים יכלו להתווכח על נושא, והא' היה אומר לחבירו איך אתה מתווכח עימי הרי אפילו חילוני פלוני אומר כדבריי, והוא הוסיף שם, מי שנתן את זקיפות הקומה ואת ה'ויגבה לבו בדרכי ה'', היו ראשי הישיבות הליטאיים שהגיעו לארץ, הם פעלו ובנו, והתמודדו עם משברי התקופה, הם פעלו בימין מקרבת, והצליחו ועשו פרי.
כמובן שהמחתרות הפילו חללים גם שם, אך רוב מנין ובנין בני הישיבות נשארו יראים ושלמים, ומהם הושתת העולם החרדי שאנו מכירים.
ישיבת בית יוסף צבי לא נבנתה מהמשפחות הירושלמיות כלל, היא נבנתה ממשפחות הונגריות שעלו ארצה תוך כדי ואחרי השואה, וגם הם רובם לא שלחו את בניהם לישיבות, אלא לשיעורי תורה פה ושם, כפי המנהג שרווח אז בקרב רבים, (זו היתה הסיבה להקמת 'תפארת בחורים' ע"י הגר"א אליישיב מהומלא), המיעוט ששלחו היו ציבור יותר איכותי, ואין מקום להשוות בינה לבין אחרים.
יש פרק נוסף של הקמת העולם החסידי, ע"י הבית ישראל מגור האמ"ח מויזניץ הנת"ש מסלונים ועוד, אך הם פעלו שכם אחד עם ראשי הישיבות הליטאיים ולא עם קנאי ירושלים.
והמציאות מוכיחה, שבשנת תש"ה היו הירושלמים רוב הציבור החרדי בירושלים, והיום....?
משוש דורים כתב:הגריח"ז עשה את החרמות על הועד הלאומי, אך עסק גם בבנין, ולא ארגן הפגנות ומלחמות נגד יהודים כשרים, מי שיקרא את הביוגרפיה שלו 'עמודא דנהורא' שכתב יד ימינו ר' משה בלוי (להבדיל מספרים משוכתבים ושקריים אחרים) יראה את דמותו הרבגונית והמופלאה, הציבור שהוא עמד בראשו סטה מדרכו, ובניהם שילמו את המחיר.
מתפעל כתב:מי כאן לצד הגריח"ז ומי בתווך מאחור
בבתי אונגארן
בשעה ארבע בקרו ה' מאסאריק ובני לויתו בבתי אונגארן. לכבוד האורח הוקם שער כבוד, שהתנופפו עליו דגלים טשיכוסלובקי, אנגלי ועברי. את פניו קבלו הרב זוננפלד, הממונים של הכולל וקהל גדול. באחד הבתים נערך שולחן לכבוד האורח. הרב זוננפלד ברך את האורח, ומסר לו אגרת ברכה. החזן מר ברדקי התפלל תפלת "הנותן תשועה".
מתפעל כתב:מי כאן לצד הגריח"ז ומי בתווך מאחור
אתמול ביום הולדתו הששים וחמש של המלך ג'ורג' החמשי ... בשעה 4 אחרי הצהרים, נתאסף בגן שליד בית הנציב קהל רב מכל העדות, פקידים עליונים, אורחים, מנהלי בנקים, ראשי מוסדות צבור ובני המושבה הבריטית. מן היהודים נוכחו חברי ההנה"צ והסוכנות, הרב יעקב מאיר, הועד הלאומי, אגודת ישראל, העדות וכו'. הנציב העליון ואשתו ושלישו קיבלו את המוזמנים הרבים. הפגישה ארכה עד שעה שש אחה"צ (דואר היום, ח' סיון תר"צ, עמ' 4).
הנני מביע בזה את תודתי העמוקה על הכבוד הגדול, אשר כבודו הואיל לכבדני בההזמנה לכבוד יום הולדת ה. מ. ג'ורג' החמשי, מלך בריטניה יר"ה. מפני כחי שכשל מאד מפני הצער הגדול של עמנו בארץ ירושתו הקדושה ד' ירחמנו, אין מצב בריאותי מרשה אותי לצערי הגדול להתענג ולהתכבד בהביקור הנכבד בבית הוד מעלתו יר"ה. והנני מביע בזה את ברכתי הנאמנה להוד מלכותו יר"ה שיאריך ד' ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים. ואחתום בברכה המסורתית שלנו: בימיו ובימנו תושע יהודה, וישראל ישכון לבטח ובא לציון גואל וכן יהי רצון ונאמר אמן. עבדו הנאמן החותם ברגשי כבוד רוממים ונעלים מאד. אברהם יצחק הכהן קוק (שם, ז' סיון תר"צ, עמ' 1).
מתפעל כתב:מעניין שרק הגריח"ז חובש הכובע הירושלמי המסורתי.
מתפעל כתב:כאן בתמונה ידועה זו, מהצדדים, מימין נראה לי ר' ראובן שלמה יונגרייז ומשמאל ר' יצחק שלמה בלוי זה ר' משה לייב ברנשטיין ממקורבי הגרי"ח ומראשי העדה"ח.,
ליד הגריח"ז זצ"ל, רבי יצחק ירוחם דיסקין זצ"ל
עתניאל בן קנז כתב:מתפעל כתב:מעניין שרק הגריח"ז חובש הכובע הירושלמי המסורתי.
זה לא כובע ירושלמי, אלא הונגרי!
מכיון שרוב הירושלים שהקפידו על מסורת הלבוש היו יוצאי קהילות הונגריה, זה נקלט כ'כובע ירושלמי'.
מתפעל כתב:יראה , יישר כח, כבר העמידו אותי על טעותי במקום אחר.
האם הרב ברנשטיין הנ"ל הותיר צאצאים ממשיכי דרכו?
איך הוא הגיע לעדה החרדית? נראה יותר מודרני בלבושו
גלאגוזים כתב:מתפעל כתב:יראה , יישר כח, כבר העמידו אותי על טעותי במקום אחר.
האם הרב ברנשטיין הנ"ל הותיר צאצאים ממשיכי דרכו?
איך הוא הגיע לעדה החרדית? נראה יותר מודרני בלבושו
חתנו הוא הג"ר אפרים סוקולובר זצ"ל מתלמידי סלובודקא בחברון
ולימים רבה הראשון של רעננה.
מתפעל כתב:יראה , יישר כח, כבר העמידו אותי על טעותי במקום אחר.
האם הרב ברנשטיין הנ"ל הותיר צאצאים ממשיכי דרכו?
איך הוא הגיע לעדה החרדית? נראה יותר מודרני בלבושו
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 539 אורחים