סכינא חריפא כתב:כשהיא בלא"ה אינה שומרת תומ"צ מה הדין?
אמסטרדם כתב:סכינא חריפא כתב:כשהיא בלא"ה אינה שומרת תומ"צ מה הדין?
למה שלא יהיה חיוב מחאה? זולת מפני שממילא לא יועיל.
בברכה המשולשת כתב:כמדומני שמובא בשם הגר"י קמנצקי זיע"א שאם ניתן להשפיע על יהודי/ה לא להתחתן עם גוי/ה, אפילו אם היהודי/ה לא ישמרו מצוולת עדיין יש לעשות כן
סכינא חריפא כתב:בברכה המשולשת כתב:כמדומני שמובא בשם הגר"י קמנצקי זיע"א שאם ניתן להשפיע על יהודי/ה לא להתחתן עם גוי/ה, אפילו אם היהודי/ה לא ישמרו מצוולת עדיין יש לעשות כן
בשבת?
אמסטרדם כתב:להתחתן עם גוי ר"ל אינה מהעבירות הכי חמורות ע"פ נגלה. ובכל זאת רגש הישראלי אשר מקורה בקבלה יודעת היטב שזו הכי חמור ששייך ר"ל.
אמסטרדם כתב:זה תלוי בהשאלה העתיקה אם יש לבנות הלכות על ריגשות דחכמי אונגערן סברו שכן [ועל זה בנוי כל הדת] ויתר החכמים שמן משה רבינו עד היום סוברים שלא בונים כ"א על דעת תורה.
סכינא חריפא כתב:האם דברי הרמב"ם אינו תורה עוון זה אף על פי שאין בו מיתת בית דין, אל יהי קל בעיניך; אלא יש בו הפסד, שאין בכל העריות כמותו: שהבן מן הערווה, בנו הוא לכל דבר; ובכלל ישראל ייחשב, ואף על פי שהוא ממזר. והבן מן הגויה, אינו בנו--שנאמר "כי יסיר את בנך מאחריי" (דברים ז,ד), מסיר אותו מלהיות אחרי ה'. ודבר זה גורם להידבק בגויים, שהבדילנו הקדוש ברוך הוא מהם, ולשוב מאחרי ה', ולמעול בו. [ה' איסו"ב פי"ב]
סכינא חריפא כתב:אמסטרדם כתב:סכינא חריפא כתב:כשהיא בלא"ה אינה שומרת תומ"צ מה הדין?
למה שלא יהיה חיוב מחאה? זולת מפני שממילא לא יועיל.
התכוונתי על הצלתה בשבת
הכהן כתב:סכינא חריפא כתב:האם דברי הרמב"ם אינו תורה עוון זה אף על פי שאין בו מיתת בית דין, אל יהי קל בעיניך; אלא יש בו הפסד, שאין בכל העריות כמותו: שהבן מן הערווה, בנו הוא לכל דבר; ובכלל ישראל ייחשב, ואף על פי שהוא ממזר. והבן מן הגויה, אינו בנו--שנאמר "כי יסיר את בנך מאחריי" (דברים ז,ד), מסיר אותו מלהיות אחרי ה'. ודבר זה גורם להידבק בגויים, שהבדילנו הקדוש ברוך הוא מהם, ולשוב מאחרי ה', ולמעול בו. [ה' איסו"ב פי"ב]
כאן השאלה על בת ישראל, שבנה יישאר יהודי.
אתרוג כתב:בזמנו היה אשכול שדן אימתי יש דין מחאה ואימתי אמרינן הלעיטהו לרשע וימות.
עושה חדשות כתב:אתרוג כתב:בזמנו היה אשכול שדן אימתי יש דין מחאה ואימתי אמרינן הלעיטהו לרשע וימות.
היכן האשכול?
מפריע לי כעת משהו אחר, (גם אחרי שנמצא את הכללים), למה באמת במקום שאומרים הלעיטהו וכו' נעלם החיוב של "לאפרושי מאיסורא"?
נתקלתי כעת בד' הרדב"ז "אבל לא שיניח להפסיד ממונו כדי שלא ישבע זה לשקר והעושה כן נקרא אצלי חסיד שוטה שהתורה אמרה כי יתן איש אל רעהו וגו' עד האלהים יבא דבר שניהם לשבועה אלא ישביעהו ולא יחוש והלעיטהו לרשע וימות", והוקשה לי מה השטות הגדולה שיש בזה?
סגי נהור כתב:עושה חדשות כתב:אתרוג כתב:בזמנו היה אשכול שדן אימתי יש דין מחאה ואימתי אמרינן הלעיטהו לרשע וימות.
היכן האשכול?
מפריע לי כעת משהו אחר, (גם אחרי שנמצא את הכללים), למה באמת במקום שאומרים הלעיטהו וכו' נעלם החיוב של "לאפרושי מאיסורא"?
נתקלתי כעת בד' הרדב"ז "אבל לא שיניח להפסיד ממונו כדי שלא ישבע זה לשקר והעושה כן נקרא אצלי חסיד שוטה שהתורה אמרה כי יתן איש אל רעהו וגו' עד האלהים יבא דבר שניהם לשבועה אלא ישביעהו ולא יחוש והלעיטהו לרשע וימות", והוקשה לי מה השטות הגדולה שיש בזה?
כמו שציינתי באשכול סמוך, היא קושיית החות יאיר, שכתב שמי שיעלה ארוכה למחלתו רופא אומן יקרא.
ואולי אפשר להמחיש זאת באמצעות משל:
ישנם בקבוקים שמכילים רעל, ויש חשש שישתה מהם אדם.
לכן:
א) אנו מחוייבים לסמן היטב באופן ברור שבקבוקים אלו מכילים רעל.
ב) כשאנו רואים אדם המבקש לשתות בקבוק של רעל, הן בשוגג והן במזיד, אנו מחוייבים לעשות כל שביכלתנו כדי למונעו מזה.
אבל:
א) איננו מחוייבים להסיר את בקבוקי הרעל ממדפי החנויות, שמא יקנה אותם אדם ע"מ לשתות בהם במזיד, אלא איהו דאזיק אנפשיה.
ב) איננו מחוייבים לרוקן את בקבוקי הרעל שבביתנו, שמא יבוא גנב וישתה בהם בשוגג (מפני שלא ידע שהם רעל), אלא איהו דאזיק אנפשיה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 148 אורחים