תשעה מי יודע? תשעה ירחי לידה - מה ה'יחוס' בזה?

[נוטר הכרמים]

בפיוט אחד מי יודע: תשעה מי יודע? תשעה ירחי לידה.

וצ"ב, מה נכנס כאן באמצע תשעה ירחי לידה כאשר שאר הדברים המנויים כאן הם ענינים מיסודות היהדות כמו שני לוחות הברית וחמשה חומשי תורה.

[נוטר הכרמים]

מטו משמיה דמרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, שכל מה שמשה רבינו ניצל היה משום שהרגילות היא שאשה יולדת לתשעה, ולכן כאשר נולד לשבעה לא חפשו אחריו להטילו המימה, וכיון ששייך לנס הזכירו אותו.

[נוטר הכרמים]

משמיה דמרן גאב"ד דפוניבז' מובא דכיון שליל פסח הוא ליל האמונה בו אבות לבנים יספרו יחוד ה' ונפלאותיו, וכנגד אותם מינים אשר חידשו אמונת אותו האיש יש"ו, ובדו מלבם שאינו ילוד אשה, אמר בעל הפייט תשעה ירחי לידה, כאומר: כל באי עולםפ נולדים באופן זה בלבד ושיקרא לא קאי. [הגדת פוניבז' עמ' רנב, דברי הרב ח"ג עמ' קיג].

[נוטר הכרמים]

עוד י"ל לפי מה שהובא משמיה דרבינו הגר"א זי"ע (בספר מעלות התורה לאחיו הג"ר אברהם, ובספר שם עולם לרבינו הח"ח א,יג ובחכמת בצלאל למהר"ב רגנשבורג בנדה שם ועוד) לפרש הא דאיתא בנדה ל,ב דכאשר התינוק במעי אימו מלמדים אותו כל התורה כולה וכו', וכיון שבא לאויר העולם בא מלאך וסטרו על פיו ומשכחו כל התורה כולה וכו', וצ"ע מה תועלת יש במה שמלמדים אותו ואח"כ משכחים אותו והוה כלא למד כלל.

וביאר הגר"א, עפ"י מש"כ האלשי"ך הק' על מה שאנו אומרים ותן חלקינו בתורתך, לפי שכל הנשמות עמדו על הר סיני, וקבלו כל אחד חלקו בתורה. וזהו שכתוב בגמ' (מגילה ו' ב') יגעתי ומצאתי תאמין, מצאתי דייקא כשאדם המוצא אבידתו לפי שהוא חלקו ולפי זה אילו לא היו מלמדים אותו כשהיה במעי אימו איך היה יכול להגיע ע"י יגיעתו, ואם לא היה שוכח לא היו מלמדים אותו חלק תורתו במעי אימו. וזהו שנקרא 'כל התורה', רצה לומר מה שנוגע לחלק נשמתו, ובצאתו לאויר העולם הוא נשכח ממנו, ואח"כ ע"י יגיעתו יכול למצוא אבידתו.

ולפי"ז נמצא דתשעה ירחי לידה שבהם לומד העובר במעי אמו מן המלאך הם היסוד והשורש לכל התורה שלומד אח"כ כל ימי חייו.

[תולעת ספרים07]

לנוטר הכרמים ומי קבע זאת שצריך תשעה חדשים כדי ללמוד את התורה וראה אצל משה רבינו ככלותו שהכניס לו הקב"ה את התורה ככלה.
ואולי הכוונה בזה תשעה ולא יותר כמו בהמה עשרים וארבע חודש ונחש שבע שנים וכו'. ויש להוסיף בזה שידוע דברי רש"י שארבעים יום היה מבול כנגד יצירת הוולד - צא ולמד שכל המבול מתחילה עד סופו היה תשע חודש ואפשר שגם זה היה נס דאפשר שאילו היה המבול ממשיך לא היה נשאר זכר ופליטה רח"ל.
ובענין מה שכתבו למעלה בנוגע לילוד אשה ידוע דבריו של הבעל התניא בליקוטי תורה שאילמלא מקרא מלא הוא לא היה לנו לומר שמשה רבינו ילוד אשה היה. ובגלל זה היו הרבה שהתנגדו לצייר את משה רבינו ע"ה על החומשים. - וגם דוד המלך מקונן הן בעוון חוללתי ובחטא יחמתני אמי וכו' משמע שיש גם איש שאינו ילוד אשה.

בכל מקרה קשה וצורם עד למאוד מאוד לומר על האר"י הקדוש הגר"א והבעש"ט שלא לדבר על הנביאים ועוד כאלו שהיו ילוד אשה [במובן הפשוט] ובעוון חולל בידי אביהם ואמם, וידוע דברי הנועם אלימלך בזה ואשר הפטיר וכתב סוד ה' ליראיו.

[תולעת ספרים07]

משמיה דמרן גאב"ד דפוניבז' מובא דכיון שליל פסח הוא ליל האמונה בו אבות לבנים יספרו יחוד ה' ונפלאותיו, וכנגד אותם מינים אשר חידשו אמונת אותו האיש יש"ו, ובדו מלבם שאינו ילוד אשה, אמר בעל הפייט תשעה ירחי לידה, כאומר: כל באי עולםפ נולדים באופן זה בלבד ושיקרא לא קאי. [הגדת פוניבז' עמ' רנב, דברי הרב ח"ג עמ' קיג].

לכאו' אין צריך לזה - עד כמה שידוע לי הוא נצלב בפסח ומזה נובע עלילות הדם שהיו פורעים ביהודים בפסח. - ככלל לא הייתי סומך כל כך על כל הווארטים מהרב מפוניבז' כאשר שמעתי מפי אחד הראשי ישיבות מפוניבז' שבזמנו לא רשמו ממנו כלום והוסיף ואמר לי שהיחידי שניתן לסמוך עליו בנוגע לתורתו של הרב מפוניבז' הוא רבי דוד פוברסקי ז"ל.

[שמח תשמח]

http://www.otzar.org/crops/1570813850345389462.html
http://www.otzar.org/crops/15708138634869942281.html

[ישבב הסופר]

משמיה דמרן גאב"ד דפוניבז' מובא דכיון שליל פסח הוא ליל האמונה בו אבות לבנים יספרו יחוד ה' ונפלאותיו, וכנגד אותם מינים אשר חידשו אמונת אותו האיש יש"ו, ובדו מלבם שאינו ילוד אשה, אמר בעל הפייט תשעה ירחי לידה, כאומר: כל באי עולםפ נולדים באופן זה בלבד ושיקרא לא קאי. [הגדת פוניבז' עמ' רנב, דברי הרב ח"ג עמ' קיג].

לכאו' אין צריך לזה - עד כמה שידוע לי הוא נצלב בפסח ומזה נובע עלילות הדם שהיו פורעים ביהודים בפסח. - ככלל לא הייתי סומך כל כך על כל הווארטים מהרב מפוניבז' כאשר שמעתי מפי אחד הראשי ישיבות מפוניבז' שבזמנו לא רשמו ממנו כלום והוסיף ואמר לי שהיחידי שניתן לסמוך עליו בנוגע לתורתו של הרב מפוניבז' הוא רבי דוד פוברסקי ז"ל.

תלאוהו בערב פסח, כמו שמפורש בחסרונות הש"ס בסנהדרין מג.
(כידוע אחד מחילוקי הדעות שבין שתי הכנסיות - הרומני-הקטולי והיווני-אורתודוקסי, הוא אם לשיטתם נתלה בערב פסח או בפסח גופיה. ואם (הוא זה ש)בי"ד הרגוהו, ברור שלא היה בפסח אלא בערבי פסחים. ואין כאן מקומו)

[היא שיחתי]

בפיוט אחד מי יודע: תשעה מי יודע? תשעה ירחי לידה.

וצ"ב, מה נכנס כאן באמצע תשעה ירחי לידה כאשר שאר הדברים המנויים כאן הם ענינים מיסודות היהדות כמו שני לוחות הברית וחמשה חומשי תורה.

ומה זה אחד עשר כוכביא
שו"ר
לר' צדוק הכהן מלובלין - פרי צדיק שמות פרשת שקלים

והנה מנין אחד עשר איתא אחד עשר מי יודע וכו' אחד עשר כוכביא וכבר אמרנו שחס ושלום שהפזמון חידה ודברים בטלים רק המכוון שבכל מקום שנמצא מספר זה הכוונה למה שפירט. ואחד עשר כוכביא לא מצינו רק בחלום יוסף ואחד עשר כוכבים וגו' והמכוון על אחד עשר שבטים לבד יוסף ומספר שנים עשר בכל מקום על שנים עשר שבטים ויש מספר אחד עשר שבטים לבד יוסף

[מעיין]

נמחק מחמת הכפילות

[שבטיישראל]

שער יששכר להגה"ק ממונקאטש מאמר אגדתא דפסחא

[היא שיחתי]

אכן רוב העיבורים בל"ט?
זהו זמן הביוץ בדר"כ?

[מעיין]

ועוד משם

תשעה ירחי לידה.jpg (43.96 KiB) נצפה 10687 פעמים

תשעה ירחי לידה2.jpg (92.74 KiB) נצפה 10687 פעמים

ופלא שלא הביא הזוהר תזריע
אמר רבי אחא, וילדה זכר, וכי כיון דמזרעת יולדת, דכתיב וילדה, (אלא) האי קרא הכי מבעי ליה, אשה כי תהר וילדה זכר, (ס"א תזריע ויהיה זכר), מהו כי תזריע וילדה, אמר רבי יוסי, אתתא מן יומא דאתעברת עד יומא דיולדת, לית לה בפומא אלא ילידו דילה אי להוי דכר, ועל דא אשה כי תזריע וילדה זכר:

[ישבב הסופר]

ובענין מה שכתבו למעלה בנוגע לילוד אשה ידוע דבריו של הבעל התניא בליקוטי תורה שאילמלא מקרא מלא הוא לא היה לנו לומר שמשה רבינו ילוד אשה היה. ובגלל זה היו הרבה שהתנגדו לצייר את משה רבינו ע"ה על החומשים. - וגם דוד המלך מקונן הן בעוון חוללתי ובחטא יחמתני אמי וכו' משמע שיש גם איש שאינו ילוד אשה.

משה רבינו עלה למדרגה שלא עלה שום איש, והוא היה אב לנביאים אשר ידעו ה' פנים אל פנים, והעיד עליו הקב"ה לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא, פא"פ אדבר בו ומראה ולא בחידות ותמונת ה' יביט. ואחז"ל שמשה נתנבא ב'זה הדבר' באספקלריא המאירה. לחם לא אכל ומים לא שתה מ' יום ומ' לילה. ולא קם נביא עוד בישראל כמשה.
ועל זה אמר הרב בעל התניא זיע"א (איפה? ציטוט 'בקשה) שאלמלא מקרא מלא לא היה אפשר לומר עליו דילדיה אמיה.
ועכשיו שנכתב בתורה "ויהי כמשלש חדשים" וכו' מותר לומר על משה רבינו ע"ה שילוד אשה היה ושם אמו יוכבד אשר ילדה אותה ללוי. וברור שהרב בעה"ט והשו"ע התכוון להפליג במעלת משה רבינו שנתעלה ונתלבן וחלץ מעליו כל לבוש גשמי עד שאין בו היכר לתולדה גשמית.
ומה גם בעיני יפלא איך ראית בפסוק מתהילים נ"א "הן בעוון חוללתי וכו' " שיש אנשים שאינם נגדרים כילודי אשה ?!?! הפסוק מוכיח להיפוך ממש, (וכמו כן גם המציאות מוכיח אחרת...).
כל מה שנאמר בדרוש ורמז לא תשנה את המציאות.

בכל מקרה קשה וצורם עד למאוד מאוד לומר על האר"י הקדוש הגר"א והבעש"ט שלא לדבר על הנביאים ועוד כאלו שהיו ילוד אשה [במובן הפשוט] ובעוון חולל בידי אביהם ואמם, וידוע דברי הנועם אלימלך בזה ואשר הפטיר וכתב סוד ה' ליראיו.

אולי לך צורם, בעיניי לא נחסר כלום מגדלותו של אדם רם המעלה באמור עליו שנולד מאיש ואשה, כדרך כל הארץ. (ואולי שוה שתלך לשמוע חתן שמועס ממי שרגלו מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה...)

[נוטר הכרמים]

לנוטר הכרמים ומי קבע זאת שצריך תשעה חדשים כדי ללמוד את התורה וראה אצל משה רבינו ככלותו שהכניס לו הקב"ה את התורה ככלה.
ואולי הכוונה בזה תשעה ולא יותר כמו בהמה עשרים וארבע חודש ונחש שבע שנים וכו'. ויש להוסיף בזה שידוע דברי רש"י שארבעים יום היה מבול כנגד יצירת הוולד - צא ולמד שכל המבול מתחילה עד סופו היה תשע חודש ואפשר שגם זה היה נס דאפשר שאילו היה המבול ממשיך לא היה נשאר זכר ופליטה רח"ל.
ובענין מה שכתבו למעלה בנוגע לילוד אשה ידוע דבריו של הבעל התניא בליקוטי תורה שאילמלא מקרא מלא הוא לא היה לנו לומר שמשה רבינו ילוד אשה היה. ובגלל זה היו הרבה שהתנגדו לצייר את משה רבינו ע"ה על החומשים. - וגם דוד המלך מקונן הן בעוון חוללתי ובחטא יחמתני אמי וכו' משמע שיש גם איש שאינו ילוד אשה.

בכל מקרה קשה וצורם עד למאוד מאוד לומר על האר"י הקדוש הגר"א והבעש"ט שלא לדבר על הנביאים ועוד כאלו שהיו ילוד אשה [במובן הפשוט] ובעוון חולל בידי אביהם ואמם, וידוע דברי הנועם אלימלך בזה ואשר הפטיר וכתב סוד ה' ליראיו.

דברים מוזרים למאוד. כחומץ לשינים וכעשן לעינים.

א. כולם ילודי אשה, וכי יש ספק בדבר? וכי אברהם יצחק ויעקב אינם ילודי אשה? והרי כמה מקראות מלאים הם. ולא אמר בעל התניא אלא 'אילולא'.

ב. וכי כל מי שהוא ילוד אשה נולד וחולל בעוון, הרי נולד מקיום כמה מצוות האמורות בתורה, ומהם המצוה הראשונה בתורה.

ג. מה שאמר דוד בתהילים: כי בעוון וגו' כבר נדרש בחז"ל על המעשה בישי ושפחה וכו'. אדרבה, יאמר נא התולעת על מי כיון דוד לאפוקי? אם גם משה רבינו אבי הנביאים היה ילוד אשה.

ד. איני רוצה להכנס לנושא זה, אבל תחילת דברי שטות אלו מקורן בשבחי הבעש"ט, ואכ"מ.

ה. דווקא אצל חסידים כמדומה נפוץ השימוש במילת הנו"מ על הקדושים והטהורים אשר מחוללים מפשעינו ועוונותינו סובלים בחליים.

ו. לפי פירושי, וכן להרבה ביאורים, 'תשעה' לאו דווקא.

[נוטר הכרמים]

תולעת, אני מקוה שלא פירשת כפשוטו את דברי הגמ' בנדה יג,א: ואב"א אימתיה דמריה עליה דקרי שמואל עליה אין זה ילוד אשה..

[אוצר החכמה]

בכל מקרה קשה וצורם עד למאוד מאוד לומר על האר"י הקדוש הגר"א והבעש"ט שלא לדבר על הנביאים ועוד כאלו שהיו ילוד אשה [במובן הפשוט] ובעוון חולל בידי אביהם ואמם, וידוע דברי הנועם אלימלך בזה ואשר הפטיר וכתב סוד ה' ליראיו.

יצאת מדעתך ידידי היקר?

[ישבב הסופר]

ואולי יגלה לנו התולעת יר"ה מהו מובנו הפשוט של ילוד אשה, ומהו המובן המסובך?

[מעיין]

לשיטת תולעת:
ילוד אשה, היינו שנולד כדרך אדם [ובהמה, היונקים]
לאפוקי הנולדים כ'ביצה' ושוב יש לו גלגול אחר 'אפרוח'
או הנולדים כ'תולעת' ויש לו גלגולים הרבה ועכשיו היא 'תולעת השביעי' - זה צחות בעלמא...

כולנו יודעים, לית דין ?.... בר נש, במובן הפשוטי

[תולעת ספרים07]

בכל מקרה קשה וצורם עד למאוד מאוד לומר על האר"י הקדוש הגר"א והבעש"ט שלא לדבר על הנביאים ועוד כאלו שהיו ילוד אשה [במובן הפשוט] ובעוון חולל בידי אביהם ואמם, וידוע דברי הנועם אלימלך בזה ואשר הפטיר וכתב סוד ה' ליראיו.

יצאת מדעתך ידידי היקר?

בהחלט החברה כאן הצליחו לשגע אותי חלילה.

ולעצם הנידון קשה לי לעכל את הדבר המוזר הזה שכל הקדושים אשר בארץ המה החל מהנביאים עד האר"י הבעש"ט הגר"א הולידו בתאוות המשגל. - הוא מעבר להשגה שלנו.
ובזמנו ראיתי מאמר מבעל הנתיבות-שלום בזה וממנו העתקתי את דברי הלקוטי תורה אחפש ואעלה אותו.
דרך אגב: כאשר נשכיל הבין איך זה שהאר"י הקדוש טבל את עצמו במקווה לאחר פטירתו או אז נוכל להבין איך גם נולד.
המתינו וראו את ישועת ה'. - לא מעצמי אמרתי כל זה.

[חד וחלק]

אדוני רחוק מילימטר מאמונת הנוצרים.
"המתינו וראו"... אתה מזכיר לי את שר האוצר שאמר: "אנו עומדים על שפת התהום, אך בקרוב נצעד צעד גדול קדימה"...

[ישבב הסופר]

אינך הראשון שהתפלא על בריאת האדם בכלים הללו. וכן א"ל ההוא אמגושא לאמימר מפלגך ולעילאי דאהורמיז וכו'
וכן אמר קרא "מי יתן טהור מטמא לא אחד" ודרשו חז"ל על יצירת האדם.
אף דע נא שאין זה מרום מעלתך או מקושט מעשיך שאינך מסוגל לעכל זאת. וזכור נא שכל מה שברא ה' בעולמו לא ברא אלא לכבודו.

[שבטיישראל]

[
ולעצם הנידון קשה לי לעכל את הדבר המוזר הזה שכל הקדושים אשר בארץ המה החל מהנביאים עד האר"י הבעש"ט הגר"א הולידו בתאוות המשגל. - הוא מעבר להשגה שלנו.

את אשר יגורנו בא ..

הצלחת להתאפק יומיים שלמים .. ועכשיו שוב ..
ככלב השב אל קיאו ...

[איש_ספר]

משמיה דמרן גאב"ד דפוניבז' מובא דכיון שליל פסח הוא ליל האמונה בו אבות לבנים יספרו יחוד ה' ונפלאותיו, וכנגד אותם מינים אשר חידשו אמונת אותו האיש יש"ו, ובדו מלבם שאינו ילוד אשה, אמר בעל הפייט תשעה ירחי לידה, כאומר: כל באי עולםפ נולדים באופן זה בלבד ושיקרא לא קאי. [הגדת פוניבז' עמ' רנב, דברי הרב ח"ג עמ' קיג].

לכאו' אין צריך לזה - עד כמה שידוע לי הוא נצלב בפסח ומזה נובע עלילות הדם שהיו פורעים ביהודים בפסח. - ככלל לא הייתי סומך כל כך על כל הווארטים מהרב מפוניבז' כאשר שמעתי מפי אחד הראשי ישיבות מפוניבז' שבזמנו לא רשמו ממנו כלום והוסיף ואמר לי שהיחידי שניתן לסמוך עליו בנוגע לתורתו של הרב מפוניבז' הוא רבי דוד פוברסקי ז"ל.

ממש מורה בכל מקום.
מה שייך כאן סומך לא סומך, וכי מדובר כאן בהיתר עגונה? בהוראת הלכה? ומה ששמעת שמועת שוא היא, אמנם לא רשמו הכל , אבל בודאי שהיו תלמידים שהעלו על הכתב מהני מילי מעלייתא ששמעו ממנו בעיקר בשבתות.
ואגב תלאוהו בערב פסח.
-----------------------
על שאר דבריך המטורפים, איני חושב שפתרונם יהא במענה מצד החברים כאן.
וראוי להביא כאן גם מש"כ במדרש פרשת תזריע, מה שאמר דוד על אביו ישי משמונה נסיכי אדם. (ואולי הביאו כאן ואנכי לא הבחנתי)

[היא שיחתי]

ד. איני רוצה להכנס לנושא זה, אבל תחילת דברי שטות אלו מקורן בשבחי הבעש"ט, ואכ"מ.

אולי תבאר ותאריך בכל אופן?

דרך אגב: כאשר נשכיל הבין איך זה שהאר"י הקדוש טבל את עצמו במקווה לאחר פטירתו או אז נוכל להבין איך גם נולד.

איפה זה כתוב?
מי מעיד על זה?

[אורי אגסי]

בשם עדת החסידים
הנני למחות בזה על דברי השטות כאילו זה פחיתות לומר על צדיקים שנולדו ע"י אשה ותאות המשגל וכו'.
האם הרבש"ע ברא טבע זה שע"י מולידים התאמר ע"ז שזה דבר מגונה, עי' בספרים הק' ותחכים,
אבל דברי שטות כאלו מ-ז-מ-ן מ-ז-מ-ן כבר לא ראיתי.

אני רואה חובה למחות בשם כל החסידים, שלא יאמרו שכולנו סוברים ומאמינים כמו תולעת השבע.

[שבטיישראל]

בשם עדת החסידים
הנני למחות בזה על דברי השטות כאילו זה פחיתות לומר על צדיקים שנולדו ע"י אשה ותאות המשגל וכו'.
האם הרבש"ע ברא טבע זה שע"י מולידים התאמר ע"ז שזה דבר מגונה, עי' בספרים הק' ותחכים,
אבל דברי שטות כאלו מ-ז-מ-ן מ-ז-מ-ן כבר לא ראיתי.

אני רואה חובה למחות בשם כל החסידים, שלא יאמרו שכולנו סוברים ומאמינים כמו תולעת השבע.

מה פתאום החלטת שהתולעת הינו "חסיד" ?!

[צפנת פענח]

בדרך דרוש הרהרתי פעם ליישב הקושיא, ע"פ מה דמתאמרי משמי' דהגה"ק מהרי"ד מבעלז לפרש דברי הפייטן הנאמר בגאולה בשביעי של פסח, המתחיל יום ליבשה ונהוג לזמר אותו בסעודת ברית, ומבטן לשמך המה נימולים, דהנה שמרוב השתוקקות על זמן של קיום מצוות ברית מילה לאחר הלידה בהמשך ימי העיבור, הקב"ה מצרף מחשבה למעשה, ונחשב כמקיים ועוסק במצוות מילה כל משך ימי חדשי העיבור, וע"ד דפירשו הכתוב וימל אותו אברהם בן שמונת ימים, דהיינו דכל השמונת ימים נחשבו לחטיבה אחת של קיום מצות מילה.

וזהו סמיכות הענינים, שמונה מי יודע, תשעה מי יודע, דאזלין שניהם כחדא, והיינו מחמת מצות מילה שהוא בשמונה, ממילא נחשבו תשעה ירחי לידה כזמן נעלה ומרוממת, שלא שייך אצל עכו"ם שהם ערלים, ולא ניתן להם מצות מילה.

[מעיין]

לצפנת פענח:
כבר הבאתי לעיל כעין פירוש זה מדברי השער יששכר
ועיי"ש מה שהבאתי מדברי הזהר תזריע

אמר רבי אחא, וילדה זכר, וכי כיון דמזרעת יולדת, דכתיב וילדה, (אלא) האי קרא הכי מבעי ליה, אשה כי תהר וילדה זכר, (ס"א תזריע ויהיה זכר), מהו כי תזריע וילדה, אמר רבי יוסי, אתתא מן יומא דאתעברת עד יומא דיולדת, לית לה בפומא אלא ילידו דילה אי להוי דכר, ועל דא אשה כי תזריע וילדה זכר:

והיינו כמו שממשיך הכתוב וביום השמיני ימול היינו לקיים מצות מילה

[תולעת ספרים07]

בשם עדת החסידים
הנני למחות בזה על דברי השטות כאילו זה פחיתות לומר על צדיקים שנולדו ע"י אשה ותאות המשגל וכו'.
האם הרבש"ע ברא טבע זה שע"י מולידים התאמר ע"ז שזה דבר מגונה, עי' בספרים הק' ותחכים,
אבל דברי שטות כאלו מ-ז-מ-ן מ-ז-מ-ן כבר לא ראיתי.

אני רואה חובה למחות בשם כל החסידים, שלא יאמרו שכולנו סוברים ומאמינים כמו תולעת השבע.

אתה גורר אותי לדבר בגסות אך תורה היא וללמוד אני צריך.
כידוע תאוות המשגל אי אפשר שתיעשה אלא אם חשקת בה הגע בעצמך אם יחשוב בחיבור על ההפסדים שלו בבורסה באותו יום ועוד כהנה על פי דרך הטבע המוכר לנו איש זה לא יבוא למשגל והדברים ברורים. - עתה אמור לי האמנם יעלה על הדעת לומר על כל הקדושים אשר בארץ המה שהיו בעליית נשמה ודבקות בבורא ללא הפסק איך זה שהגיעו למשגל שהרי לא נתקיים בהם וחשחקת בה.
והפלא הוא שהרע"א בצוואתו כותב שבזמן החיבור חשב בלימוד והוא פלא גדול.
בכל אופן אני באמצע לחפש את מאמרו של בעל הנתיבות שלום ז"ל והוא כותב שם בפירוש שחלילה לנו לומר ולחשוב שהנביאים רשב"י האר"י הגר"א והבעש"ט היו ילודי אשה במובן שלנו ובחטא חוללו הם ובניהם.

ומה שכבודו מפנה אותי לספרים הק' וכו' תודה ואין צורך, אני מכיר היטב את שער הקדושה לרמב"ן עד מאמרו של הסטייפלר בחיי עולם. - דרך אגב אם תאוות המשגל לדבריך זהו הקדושה בתפארתה איך יסביר מר את דברי דוד המלך עליו השלום בחטא יחמתני אמי ובעוון חוללתי - ובעוון?!
כמו כן ראה בטור הדרגה השלישית כאילו כפאו שד - ועוד הרבה כהנה בחז"ל שש נטיעות נטעתי וכו' לדבריך כל אלו וויתרו על הקדושה לשיטתך. וצ"ע.

[ישבב הסופר]

נראה שהתולעת ירום הודו כסבור ששיטת הנתיבות שלום זצ"ל בענינים הללו הוא נחלת הכלל וקונצנזוס של כל חכמי ישראל לדורותיהם.
בלי להתייחס לעצם הציטוט מהנת"ש, שבהחלט טעון עיון בפנים לראות מה כוונתו היתה, אבקש ממך תולעתי לא להתעלם מזה שאין כל הדרכים שווים בעבודת ה', ובפרט בדבר הזה.

סתם שאלה: איך אתה מפרש את השיר "בר יוחאי אשרי יולדתיך??

[נוטר הכרמים]

עוד פירושים לתשעה ירחי לידה.

ובהגש"פ מעשה נסים לבעל הנתיבות פירש, שהענין הוא כי הלידה לא תתיחס רק בבני יעקב השומרים גזעם ומשפחתם כדכתיב ויתילדו על משפחותם, ואין יחס אבות לבנים שייך בעובדי כוכבים הקדמונים, ומה שנאמר בהם בן הוא רק כפר בן בקר כמבואר בש"ס, רק בנ"י נקראו בנים לאבותיהם ובהן שיין ויתילדו.

ובהגש"פ ילקוט שמעוני כתב ששמע מזקינו בעל מחנה ישראל לפרש לפי דברי הירושלמי עה"פ לאל גומר עלי, שאם הבי"ד עיברו את השנה ועדיין לא היה ג' שנים לקטנה בתוליה חוזרין, הו"ד בט"ז הל' נדה. ולפי"ז כיון דוולד בן ח' חדשים אינו יכול לחיות, אבל אם קידשו בי"ד את החודש ואח"כ ילדה שפיר יכול לחיות, כיון שכבר נכנס בחודש התשיעי יום אחד, ונמצא ש'תשעה ירחי לידה' זה ביטוי לכח הבי"ד בהנהגת העולם.

[נוטר הכרמים]

ולעצם דבריו של התולעת ששונה באיולתו.

הדברים ארוכים מאוד, מן התורה מן הנביאים ומן הכתובים, מחז"ל ומכל הספה"ק מול ס"ס של נתיבות שלום...

ולפי דבריך הנשגבים, היאך תפרנס את ה'פטפט' ביצרו של יוסף צדיק יסוד עולם שאחז"ל (לחד מ"ד) לעשות צרכיו נכנס, וידוע דרשתם על ויפוזו זרועי ידיו, וביומא אמרו שיוסף מחייב את הרשעים, ועוד כהנה אין מספר.

[חד וחלק]

תולעת קטנטונת, תודה על הצבע שאת מוסיפה לפורום, היה משעמם כאן לאחרונה.

אמור נא לי בבקשה ברצינות, האם לדעתך קיימו חז"ל הקדושים - או הבעש"ט הקדוש - מצות עונג שבת במאכל ומשתה כדין התורה?

כי איך זה יתכן, אדם המפסיד בבורסה וכו' וכו' יכול להנות מאוכל?

אך לדידי ברור שאכלו וגם נהנו, יען כך ציוה הבורא. והוא הדין והוא הטעם לגבי מצות עונה ומצות פרו ורבו.

[תולעת ספרים07]

לכל המלינים אינני מתיימר כלל להבין עניין זה איך הגיעו קדושים אלו לתאוות המשגל כאשר לא היו כלל בעלמא הדין בשעת החיבור [וכידוע אין משגל ללא וחשקת בה. - וקרקע עולם רק כלפי האשה נאמר. וד"ל] - ובהכרח שילדו ללא תאוות כלל ועיקר, וזה מעבר להשגתינו - ובזמנו ראיתי מביאים את דברי הנועם אלימלך שכתב על קושיא זו וסוד ה' ליראיו.

[איש_ספר]

כתב לי חכם רשום אחד וז"ל

אמרו במדרש שאחד מטענותיו של יוסף הצדיק בהתחמקו מאשת פוטיפר היה, שהקב"ה רגיל להגלות על האבות בלילה, ואיך אראה אם יתגלה עלי וימצאני טמא ולא ראוי לנבואה. והקשה המג"א בזית רענן על הילקוט, אם כן באשתו מי התיר לו, והיאך שמשו האבות מטותיהם. ותירץ שבהכרח שבלילה שנתחייבו בעונה לא נתגלה עליהם נבואה.
והיוצא מזה לפי קוצר דעתי, הרי מה נדחה גדול מפני מה, הוי אומר דבר קטן נדחה מפני גדול, ומזה יוצא שגדלה מעלת עונתם של האבות, יותר מגילוי נבואה, כי בזיווגם תיקנו למעלה בלי ערך. (ומזה ניקח מוסר השכל כל אחד בדיליה, שלפי מדריגתו גם כן הוא כך, שיכול לפעול בכוונה לש"ש יותר מאם הגיע לנבואה).
אך חוששני להעלות דברים מעין אלו על האינטרנט.
ואולי להסתפק בדברי היעב"ץ בסידורו בליל שבת, שהתבטא על הפילוסופים שאמרו שחוש המישוש חרפה לנו, כי לפי נפשם דיברו, לא כאלה חלק יעקב.
הקושיא מישי אבי דוד, מקורו מספר סור מרע ועשה טוב, ובה מדייק שמזה מוכח שאין בזה חסרון, ואף ישי אבי דוד שמת בעטיו של נחש, אבל מדבר זה אי אפשר להתחמק ממקצת תאוה גשמית (כלומר היפוך ממטרתו של התולעת). לעומת זאת הבני יששכר בהגהות שם, וכן בדרך פיקודיך מצוה א', דוחה ראיה זו, שהרי דוד המלך נולד מביאה שבא ישי בחושבו שבא על שפחתו בכוונה כדי להכשיר זרעו, נמצא שהיה בזה סרך עון בביאה על שפחתו לדעתו.
ועיין בספר נועם אלימלך באגרת הקודש, שהצדיק הפרוש מעוה"ז, ניתן לו משמים כח תאוה גשמית כדי שיוכל לקיים מצות עונה.
ובחומש היכל הברכה פרשת כי תצא (כמדומה על פסוק לא יחבול ריחים ורכב) כתב שכשהצדיק מקיים מצות עונה בלי תאוה גשמית, יוליד רק נשמות אבל לא גוף.
עכ"פ, הדבר ברור יוצא מכתבי גדולי החסידות, שדברי התולעת בטילים ומבוטלים לא שרירים ולא קיימים.

[חלק הראשון 'מי נדחה מפני מי' וכו', אינו נלענ"ד].

[תולעת ספרים07]

הנידון היה איך יתכן להיות דבוק בשכינה ובה בעת לקיים חיבור שאינו במציאות שיבואו כאחת שהרי האיש אינו קרקע עולם כאשה. ועל זה שפיר הבאת את דברי הנועם אלימלך שכתב באגרת הקודש, שהצדיק הפרוש מעוה"ז, ניתן לו משמים כוח תאווה גשמית כדי שיוכל לקיים מצות עונה.
ועל גודל מעלתה וכו' כבר האריך בה הרמב"ן בשערי קדושה בארוכה ע"ש.
ולא באתי לחלוק חלילה אלא לדון ולעורר.

[גם זה הבל]

מובא בשם הגר"י אייבשיץ [מובא בחומש עם פי' הר"י אייבשיץ בהפטרת חיי שרה והמלך דוד זקן בסופה]. על דוד המלך ושאר אדירי הארץ [ובפרט אחר שאמר דוד "ליבי חלל בקרבי"] וכן אדם הראשון קודם החטא,שהיו מתפללים לפני כן שיצליחו כי ללא תפילה לא היו מצליחים כי היו שקועים בדרגתם.

[היא שיחתי]

ליקוטי מהרי"ל שמות פרשת יתרו

והנה (הב"ש) [הב"י (אה"ע ס"ס קעח. ועי' בית שמואל סי' ד ס"ק יט - כ)] הקשה אהא דאמרו חז"ל (ראש השנה יא א) יולדת לשבעה יולדת למקוטעין ויולדת לתשעה אינה יולדת למקוטעין, והלא ראינו שאינו כן. וי"ל, דהנה במצרים היו ישראל במ"ט שערי טומאה (זוהר חדש ר"פ יתרו), ואילו היו בשער החמשים לא היה לשונאיהם תקומה ח"ו, מחמת שאז היה הדעת בגלות (שער הכונות, ענין הפסח דרוש א), ולא היה להם תורה. על כן לא היה גאולה שלימה, כי בתחילה כתיב (לעיל ג, יד) אהיה אשר אהיה, והדר כתיב (שם) כה תאמר [וגו'] אהיה שלחני, היינו שגלות מצרים אינה שלימה, וזה אהיה ושוב שנית אהיה אתם. אבל לעתיד כתיב רק אהיה שלחני אליכם, שלא יהיה אחריו שעבוד. נחזור לענינ[נ]ו, שבמצרים היה במ"ט שערי טומאה, היינו שבעה פעמים שבעה, והנה שבעה חדשים עולה מאתים ועשר, כמנין שהיו במצרים. וזה יולדת לשבעה יולדת למקוטעין, היינו גאולת מצרים שלא היתה רק לשבעה, במ"ט שערי טומאה כו', על כן היתה למקוטעין, שלא היתה גאולה שלימה. אבל לעתיד [י]היה יולדת לתשעה, כי ט' פעמים ל' עולה ער, היינו אף שיהיו משוקעים בשער החמשים נוכל לצאת משם, מחמת תורה ומצות שבידנו. וזה יולדת לתשעה אינה יולדת למקוטעין, שיהיה גאולה שלימה במהרה בימינו:
וי"ל כוונת הכתוב שלפנינו, וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר, דהנה לאמר גימטריא רע"א. והנה על תיבת [מ]תחת, תרגומו מלרע. וזה כוונת הכתוב את כל הדברים האלה, יפעל אף שיהיה בבחינת רע, הוא סוף, היינו שער החמשים, מכל מקום ע"י התורה יבואו לאלופו של עולם רע"א, גימטריא לאמר, שמכלל רע יגיעו לאלוף. ועל פי זה אפשר לפרש מה שאנו אומרים (פיוט להגדה של פסח) תשעה מי יודע תשעה אני יודע תשעה ירחי לידה. לכאורה זה הכל יודעים, לא אנחנו לבד. ולדרכנו ניחא, מאחר שיש לנו תורה, ע"י זה יהיה לנו גאולה שלימה להוציא אותנו גם משער החמשים כנ"ל:

[תולעת ספרים07]

בנוגע לתשעה ירחי לידה המעניין ששבטי קה נולדו לשבעה חדשים וכפי שכתב בסדר עולם פרק ב' בזה"ל "נמצאו כל השבטים נולדו בז' שנים חוץ מבנימין, כל אחד ואחד לז' ‏חדשים...."