בן הרב כתב:יש עליו ערך בויקי.
דינהי כתב:אני מחפשת מידע מי היו הוריו של ר' יוסף ביגון הי"ד 1901-1942. נרצח באושוויץ. נודע לי מפי הרב שטינמן הבן שהיה נין של ר' שלום מנשה מבריסק.
אבי הוא נין של ר' שלום מנשה ומכאן ההתענינות. למרות המידע המשפחתי הרב שיש לי זו הפעם הראשונה שאני שומעת את השם ביגון !!!
תודה דינה
סמוך לפסח שנת תרפ"ד, חזר ר' ירוחם לבוביץ למיר, אתו יחד באה חבורת תלמידים מישיבת פוניבז' מקום שם פעל כמנהל רוחני. הם הביאו אתם מפנה חדש ברוח הישיבה. האריות שבחבורה זו, מבחינה החינוכית מוסרית, עמדו לו לר' ירוחם לכבוש את הישיבה ב"סערה", השפעתו השתלטה תכף על הישיבה. בחבורה זו היו אלה שנעשו אח"כ לאבני פנה בהתפתחותה של הישיבה ולגדולים בעלי שם: ר' דוד פוברסקי ("דוד לובאנער" קראו לו בישיבה), שהיה לרבים דוגמא של הרמונית התמדה דינמית ועדינות לבבית גם יחד, מחבר הספר "ישועת דוד" על חושן משפט, אשר כיהן פאר עד פטירתו בו' אדר תשנ"ט, כראש הישיבה של ישיבת פוניבז' בבני ברק; רבה של לונינץ לעתיד, ר' משה מילשטיין הי"ד ("משה ווארשאווער") שכיד ימינו של המשגיח, אישיות אצילית רבת קסם, מעורב בין הבריות ובעל לשון לימודים, עמד תמיד במרכזה של הישיבה; ר' זיידל מפיעסק הי"ד, נפש שוקטה, בעל היקף ומעוף ועם זה מתון, שמר על רשימת "שיחותיו" באידית, כמו שהורצו בישיבה, ורבים העתיקון מכתביו. הוא היה אחד מחבורת תלמידי גרודנה לשעבר שלמדו בפוניבז' בהיות שם ר' ירוחם. על חברה זו השתייך גם ר' איסר מאלין הי"ד, בעל מדות תרומיות ובעל מוסר אדוק. הוא שהיה הגורם הראשון באותה שורת המאמרים שנעתקה מ"שיחותיו" של המשגיח ונכללו בשנים הבאות ב"חבר מאמרים" - ספרו של ר' ירוחם שיצא לאור ע"י תלמידיו.
על חבורה זו נמנה גם אותו בחור קטן הקומה ודל הבשר שנתפרסם אח"כ לאחד מצדיקי הדור, ר' יוסף ביעגון ז"ל, ושעליו הראה ר' ירוחם אז לר' יחזקאל לונשטיין - "איהר זעהט אט דעם קליינעם, דאס איז א ריעז". כל אחד מהנזכרים נעשה לו כ"משפיע" קטן בחוג חבריו, אולם זה האחרון הגדיל לעשות ככוח מיוחד בישיבה, וכאישיות בעולם החרדי החינוכי, כדאי ליחד עליו את הדיבור.
ר' יוסף ביעגון, בחור קטן קומה זה, רזה וחיוור, בעל עיניים שחורות, עמוקות ומלאי פזיזות, משך עליו תשומת לב. ניכר היה שאינו מ"הרגילים". משהו סודי רחף על פניו הצנומים. מיד הובלט מבין האחרים. היה קונה "בולי דואר" ו"גלויות" ומוכרם לבני הישיבה בעת הצורך. בהמשך הזמן "נודע" כי אצל יוסף ביעגון אפשר להשיג הלוואה לזמן מה. מהיכן כסף לבחור זה? הוא פשוט משיג הלוואות מאחרים ומלוון לבני הישיבה. אט אט הוסיפו להתבלט בו עוד דברים המעידים על "אוריגינליות". זקנו גדל, תפלתו ארכה, מהלכו ברחוב שונה. ככל מה שהוסיפו לשים לב אליו, נגלו בו יותר ויותר ענייני גדלות. לא חזון בלתי נפרץ היה כי בני ישיבה יספרו על טיבו של אותו צדיק שנתגלה בישיבה, ר' יוסף ביעגון, על תפלתו, על מיעוט שינה שלו, על האור הדולק כמעט כל הלילה במעונו, על מיעוט אכילתו, על חומרותיו בבשר, בלחם, באפית מצה וכדומה, על עסקו בבולי הדואר כדי למנוע ביטול תורה מבני ישיבה בלכתם לבית הדואר בכל פעם, על גמילות חסדים שלו, ועם זה גם על ידיעותיו בשפה רוסית וספרותה - איש פלאים. נודע גם כי בחור צנום וחיוור פנים זה הוא הוא שהיה ראש מייסדי דגרודנה בימי המלחמה - "ישיבת שער התורה", שנוסדה תחת כיבוש הגרמנים של מלחמת העולם הראשונה למען בני התורה שלרגל נדידת הישיבות לאוקראינה נשארו ללא מקום תורה מרכזי. (ראה המכתב מ"ישיבת שער התורה" בגרודנה לאגודת הרבנים באמריקה - "זכרון בספר" הוצאת "עזרת תורה" בניו יורק תרפ"ב דף 201. מכתב היסטורי זה היה חתום ע"י ר' יוסף ביעגון בתור יו"ר הועד. וכן ראה עליו בפרק על ישיבת היידע).
שמשון כתב:הוא נישא לאחת מראשונות תלמידות שרה שנירר בקרקוב. יצאו כמה ספרים שכתבו ניצולות שואה תלמידות שרה שנירר, באחת מהם מובא בארוכה על נישואיו ועל מגוריו בקרקוב, כמדומה לי
בברכה המשולשת כתב:שמשון כתב:הוא נישא לאחת מראשונות תלמידות שרה שנירר בקרקוב. יצאו כמה ספרים שכתבו ניצולות שואה תלמידות שרה שנירר, באחת מהם מובא בארוכה על נישואיו ועל מגוריו בקרקוב, כמדומה לי
שאוני בלבכם?
ח''ל קאליסק כתב:בברכה המשולשת כתב:שמשון כתב:הוא נישא לאחת מראשונות תלמידות שרה שנירר בקרקוב. יצאו כמה ספרים שכתבו ניצולות שואה תלמידות שרה שנירר, באחת מהם מובא בארוכה על נישואיו ועל מגוריו בקרקוב, כמדומה לי
שאוני בלבכם?
מובא גם בספר הרוח שגברה על הדרקון מגב' פרל בייניש חניכת בית יעקב בקרקא.
ח''ל קאליסק כתב:בברכה המשולשת כתב:שמשון כתב:מובא גם בספר הרוח שגברה על הדרקון מגב' פרל בייניש חניכת בית יעקב בקרקא.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 527 אורחים