טור ברקת

[עושים פסים]

ראיתי מצטטים המביאים את הספר ''טור ברקת'', מה זה?, לא מצאתי באוצר.

[דרומי]

לפי הידוע לי זהו ספר קבלי המסודר לפי ההלכות בשולחן ערוך.

[עושים פסים]

מי כתבו? איפה אפשר למצוא מידע לגבי הספר?

[דרומי]

זה ספר קדום יחסית, מתלמיד של האריז"ל או דור שלישי לאריז"ל.

איני יודע עוד פרטים.

[בריושמא]

הנה הספר כולו:
http://www.hebrewbooks.org/44789

[מה שנכון נכון]

נמצא באוצר. חפש מקור חיים.

[הבטחתי]

אגב, מכון הכתב הוציאו את חלקו לפני כשבע שנים, היש מישהו היודע האם הם מתכננים להוציא גם את שאר החלקים?

[מתישהוא]

הנה הספר כולו:
http://www.hebrewbooks.org/44789

לא מדויק. זה אמנם כל הספר טור ברקת, אבל כדאי להבהיר שהטור ברקת עצמו הוא רק חלק מסדרה של כמה ספרים (טור אורח, טור פטדה וטור יהלם), שכולם נדפסו אחר כך בשם הכללי - מקור חיים.

[בריושמא]

צודק מתישהוא בכל דבריו.

[מקורות]

המחבר הוא רבי חיים כהן מארם צובה, תלמיד מהרח"ו.

הוא כתב עוד כמה ספרים, ונדפס ספר תורת חיים על התורה. בשנת תשס"ט נדפס סידור "רבינו חיים לימות החול" מכת"י, שהוא ליקוט מכתבי האר"י עם כמה גירסאות יותר מתוקנות מבשאר ספרי הכוונות שבדפוס. יש שם גם הקדמה חשובה מאת המחבר על עניין תפילה בכוונות בכלל. יש גם סידור עם ביאור מקוצר ע"פ כוונות האר"י, שעומד לצאת לאור בקרוב אי"ה. המחבר נודע גם בזכות השיר שלו "דודי ירד לגנו" שנדפס בשערי ציון בסוף תיקון חצות. גם מפורסם שבהקדמה למקור חיים הוא מתקיף בחריפות את מחבר ספר עמק המלך.

בעצם סידורו הקצר כבר נדפס בשלוניקי בשנת תק"א בשני חלקים שנקראו שערי רחמים ושערי רצון (ונמצא באוצר), אלא שהמוציא לאור הוסיף דברים ממקורות אחרים.

[מתישהוא]

האם ידוע האם חיבורו מקור חיים נכתב על עוד חלקים מהשו"ע מלבד אלו שנדפסו, וחלקים אלו נאבדו? או שמלכתחילה נכתב רק מה שנדפס?

[מקורות]

האם ידוע האם חיבורו מקור חיים נכתב על עוד חלקים מהשו"ע מלבד אלו שנדפסו, וחלקים אלו נאבדו? או שמלכתחילה נכתב רק מה שנדפס?

כנראה היה יותר. וז"ל ההקדמה למהד' "מכון אמרי שפר" תשנ"ה:

ס' מקור חיים, פירוש על ארבע שולחן ערוך עפ"י דרך הנסתר, וכל חלק מהש"ע, המיוסד על טור אחד, חלק לג' חלקים על שם ארבעה טורי אבן, טור הראשון הוא אורח חיים חלק לטור אודם פטדה וברקת, ונדפסס מהם טור אודם הנודע בשם מקור חיים, הוא ההולך מסי' א' עד הל' שבת, ולא נשלם כי נדפס רק עד אמצע סי' ל"ב פ"ד דפים, ושם שבתה המלאכה באמשטרדם בשנת תט"ו, ונדפס שם שנית עד סס"י ל"א בשנת תנ"ז, ובשנה ההיא נדפס טור פטדה על הל' שבת בליוורנו, וטור ברקת מן הל' פסח עד סוף הש"ע אח"ח, נדפס באמשטרדם בשנת תי"ד, והטור השני הוא יורה דעה חלקו לטור נופך ספיר ויהלום, והעיד הרב מו"ה חד"א (בשה"ג ח"ב אות ח' סי' ח"י) שראה בגניזה כמה דפים מודפסות מטור יהלום מסוף י"ד, וגם היה ברשימת ספרים שנמכרו בראטרדם בשנת תקנ"ז תוך ספרי קבלה נחשב טור יהלום למו"ה רחיים כהן על הל' אבילות ע"פ הסוד, א"כ בלי ספק שנדפס כולו. ואולי גם טור נופך ספיר, ולא נדוע מה נעשה בהם, כי נאבדו מתוך הקהל, ועוד היו לו חבורים רבים\ אשר נאבדו ממנו ככתוב בהקדמתו לס' תורת חכם וקורא בשמתום. עוד העיר מוה"ר חידא ז"ל כי שהספר מקור חיים לא נשלם, ויש בסוף בלבול.

[ונתנו ידידים]

ככמדומני ששמעתי פעם שהטור ברקת הוא המקור היחיד הקדום לדברי החסידים שחנוכה הוא גמר של הימים נוראים

[מקורות]

ככמדומני ששמעתי פעם שהטור ברקת הוא המקור היחיד הקדום לדברי החסידים שחנוכה הוא גמר של הימים נוראים

וקצת יותר למעשה, הוא המקור שאלו שנוהגים כהאר"י שלא להסתפר בימי הספירה עד ערב שבועות ממש, מ"מ כשחל ערב שבועות בשבת יכולים להסתפר בעש"ק.

[עתניאל בן קנז]

הטור ברקת הוא מקור להרבה ממנהגי החסידים. ובמיוחד חסידי סקווירא.

אגב, חלקם הגדול דוקא התפשטו בעקבות 'חמדת ימים' ש'לקח' מטור ברקת.
ורק בעקבות הפקפוקים אודותיו, בקשו לחפש מקור 'כשר' יותר למנהגים אלו, ואז עלו על ה'טור ברקת'...

[בוצינא]

סידורו הקצר כבר נדפס בשלוניקי בשנת תק"א בשני חלקים שנקראו שערי רחמים ושערי רצון.

מוזר לי מאוד שלא מצאתי בתוכן הספרים שיצאו לאור באותה שנה על ידי אותו מדפיס שום הבדל בין סידור "שערי רחמים" לבין סידור "שערי ציון" מלבד שם הסידור.