הודעהעל ידי פרי יהושע » ה' מרץ 09, 2017 8:38 am
מי יביא לנו כאן כל י"ג צירופים שעשה הרשצל"צ דלעיל, בעוניי אף אם צירוף נבי סמואל וחירבתה וכדו' איני מוצא יותר מה' ו' לכל היותר.
א) סמוך (מחמת שנדון כל הרצף כעיר אחת וכהגאון תורת חסד ועוד).
ב)נראה אע"פ שאינו סמוך (כשיטת רוב הרא' לבד מהב"י בדעת הר"ן, אמנם אינו נראה כולו שלא ככתוב במאירי רק כמהרי"ל, וכן בעי לזה לדון נראה לא מהכרך אלא להפך, ויש רבים שסוברים דל"מ).
ג)צירוף חוטי העירוב (הגרישי"א, כמובן קשה קצת לסמוך על סברא זו מי שאינו סומך על החוטים האלה לעניין שבת).
ד) הסברא החזקה ביותר [כסברא ללא מקור אמנם] היא הצירוף המונציפאלי לכל דבר ועניין, ואף שמשמע מהריטב"א דל"מ רק לנראה, מכל מקום י"ל שהכא שהיא עיר אחת מבחינה מונצפאלית לכל דבר ועניין, אפשר שגם הוא מודה, דהלא דברים ק"ו הוא מסמוך, וגם הטעמים שכתבו ברא' לסמוך הכא הוא יותר ויותר, ולמשל לטעם שלא לחלוק בעיר אחת דהוי כלא תתגודדו, וכן הייתה דעת הגרש"ז זצ"ל.
ה) צירוף ע"י קשת היה נכון לעניין רמת שלמה ולא לעניין רמות, (אמנם רבים וטובים סוברים דל"מ לעניין מגילה ורק קולא היא בתחומין וכן מסתבר דהלא כל השיעורים שם של ארבעת אלפים וכדו' הן מחמת זה שהוא קולא בהבלעת תחומין, אמנם מכל מקום יש לדון הכא כיון שהיא באמת כעיר אחת יש לצרף זה].
ו) סמוך לכל מיני ישובים עתיקים, זה כמובן רק לצירוף בעלמא (כי בהן עצמם אין המנהג לתפוס כמוקף ממש).
אבל באשר לבורגנין, אף שחזקנו הדבר בהודעה הקודמת אחרי כל הפקפוקים בזה, אבל טוענים שלא מהני לכבישים, (ומה שניסו לומר דחשיב כעיר היושבת על שפת הנחל שמבואר בירו' וברמב"ם שמודדין משפת הנחל החיצונה, קשה מאד להשוות לשם, כיון שנראה מהירו' שהוא הלכה בחומה, מה גם שטענו שאינו משמש את העיר אלא את כל העולם כולו].
אבל זה כן נראה, כיון שהמון העם רובו ככולו נוטה להקל ולחגוג ככל תושבי ירושלים ויכול להקל כן עפ"י גדולי ירושלים שהקלו לו, מי שמקהיל מקהלות ברבים לקרוא בי"ד בברכה יש לו לחוש ללא תתגודדו, ויותר נכון למחמיר שיקרא בביתו בברכה או לא כאוות נפשו, ולא יקהיל מקהלות ברבים, וכבר נא' כל מקום שהלכה רופפת פוק חזי מאי עמא דבר כי אם אינן נביאים בני נביאים הם.
נערך לאחרונה על ידי
פרי יהושע ב ש' מרץ 11, 2017 8:36 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.
