דפים חדשים בש"ס

[ארגמן]

שאלה לא שגרתית:

בש"ס ישנם כ2600 דפים. בפועל ישנם המון דפים שחוזרים על עצמן, וכן סוגיות וקטעים קטנים וברייתות ומשניות שמובאות כמה פעמים.

לסיכום כמה דפים כפולים יש בש"ס? אדם שלומד ש"ס, כמה דפים חדשים יש לו ללמוד, וכמה הוא עוסק בחזרה?

[סגי נהור]

למעשה יש לנו רק עשרים ושתים אותיות שמופיעות בש"ס שוב ושוב, ולכן נראה שיש בש"ס בסך הכל שתים או שלוש שורות, וכל השאר זה סתם דברים שחוזרים על עצמם.

[מאידך, יש מעט עקשנים הטוענים שהצירופים השונים של האותיות יוצרים תוכן חדש ושונה בכל מקום ומקום, כך שבכל זאת יש בש"ס 2,600 דפים. ואולי יש לחוש לדבריהם].

[אוצר החכמה]

מספרים שכשהחזו"א היה בן שלוש אמר לאביו שהוא יודע את כל הש"ס. כששאל אותו איך זה? אמר לו תראה לי בכל הש"ס אות אחת שאיני יודע.
כך שיש תקווה...

[ארגמן]

למעשה יש לנו רק עשרים ושתים אותיות שמופיעות בש"ס שוב ושוב, ולכן נראה שיש בש"ס בסך הכל שתים או שלוש שורות, וכל השאר זה סתם דברים שחוזרים על עצמם.

[מאידך, יש מעט עקשנים הטוענים שהצירופים השונים של האותיות יוצרים תוכן חדש ושונה בכל מקום ומקום, כך שבכל זאת יש בש"ס 2,600 דפים. ואולי יש לחוש לדבריהם].

אתה בעצם מזלזל ואומר מה זה משנה.

אסביר שזה לא שאלה תיאורוטית חסרת משמעות. ישנם אנשים בעיקר בחורים צעירים מלאי שאיפות מצד אחד, אך מאידך עושים לעצמם חשבון אם למדתי השנה 100 דף, איך אוכל לסיים את הש"ס? מתי? עוד 26 שנה? התשובה להם היא גם בדפים ובמקומות האלו שחוזרים על עצמם, אם אדם זוכר את מה שהוא לומד הוא עוסק הרבה בחזרה (וגם שככל שאדם לומד יותר הוא נהפך ללמדן יותר ומבין יותר בלימוד ויכול לקבל יותר).

לכם כאחד שבין היתר עוסק עם צעירים שנבוכים בזה, שאלתי אם ישנו כאן ת"ח אמיתי שגם יכול לאמוד בכמה דפים מדובר.

[סטפנסקי]

כדי להקל על העבודה אני מציע שיתחילו להעלות את הסוגיות שחוזרות על עצמם אם יש דבר כזה

[ארגמן]

כדי להקל על העבודה אני מציע שיתחילו להעלות את הסוגיות שחוזרות על עצמם אם יש דבר כזה

אם ניקח את את פרק א' דב"מ: בדף יד סוגיא כפולה עם ב"ק ח. ועם כתובות. בדף טו כפולה עם דף קי. בדף יז סוגיא על כתובה כפולה בכתובות. יש בדף חי סוגיא כפולה עם גיטין כז.

אלו סוגיות כפולות בתוך 20 דף. אבל זה לא העיקר, ולזה לא צריך להיות ת"ח כה גדול. הענין הוא שישנם ברייתות ומשניות אפילו בנות כמה שורות, שמופיעות כמה וכמה פעמים לאורך הש"ס, פעם בהקשר זה ופעם לזה, מי שלומד חוזר ויודע, כשהוא מגיע לברייתא הזו, הוא לא מתחיל אותה מהתחלה. הוא כבר בענין, הוא רק מושך מהברייתא מה הראיה שרוצים עכשיו להביא. אוטומטי כבר עולים לו בראש עוד כמה מקומות שזה הובא ובעוד כמה הקשרים. לאמוד את זה צריכים להיות ידען עצום וגם חוקר לא קטן.

[סגי נהור]

למעשה יש לנו רק עשרים ושתים אותיות שמופיעות בש"ס שוב ושוב, ולכן נראה שיש בש"ס בסך הכל שתים או שלוש שורות, וכל השאר זה סתם דברים שחוזרים על עצמם.

[מאידך, יש מעט עקשנים הטוענים שהצירופים השונים של האותיות יוצרים תוכן חדש ושונה בכל מקום ומקום, כך שבכל זאת יש בש"ס 2,600 דפים. ואולי יש לחוש לדבריהם].

אתה בעצם מזלזל ואומר מה זה משנה.

אני לא אומר שזה לא משנה, אני אומר שבדרך כלל ברייתא ש"חוזרת על עצמה" עדיין צריכה לימוד מחדש בכל מקום ומקום לפי תוכנו והקשרו.

[אליעזר בלוי]

יש בברכות פב יד.?
אותה סוגיא במגילה בפב בענין חשו
אולם יש בזה שאין בזה
בשבת דף ה בקלוטה כמי שהונחה
ואותו דבר בריש הזורק
יש בתמיד התחלת סוגיא של כלאיים בבגדי כהג וכן בריש יומא
זה מה שאני זוכר בינתיים
אין הספרים תחי


עצה טובה קמל
במסורת השס יש עז בדרך כלל ציון עש כל הסוגיא

[ארגמן]

למעשה יש לנו רק עשרים ושתים אותיות שמופיעות בש"ס שוב ושוב, ולכן נראה שיש בש"ס בסך הכל שתים או שלוש שורות, וכל השאר זה סתם דברים שחוזרים על עצמם.

[מאידך, יש מעט עקשנים הטוענים שהצירופים השונים של האותיות יוצרים תוכן חדש ושונה בכל מקום ומקום, כך שבכל זאת יש בש"ס 2,600 דפים. ואולי יש לחוש לדבריהם].

אתה בעצם מזלזל ואומר מה זה משנה.

אני לא אומר שזה לא משנה, אני אומר שבדרך כלל ברייתא ש"חוזרת על עצמה" עדיין צריכה לימוד מחדש בכל מקום ומקום לפי תוכנו והקשרו.

"עדיין צריכה לימוד" - בהחלט, "לימוד מחדש" - כבר לא. אם חוזרים וזוכרים (אפי' ברמה בינונית), אז הברייתא כבר ידועה לך, אתה כעת 'חוזר' עליה ומקשר אותה לסוגיא הנלמדת ולראיה הנדרשת. כך שזה כבר לא לימוד ראשוני בשום מצב.

[הרוצה להחכים]

למעשה יש בש"ס 2711 דפים (ע"פ המיספור המקובל אצל לומדי ה'דף-היומי' הסופרים גם עמודים בודדים בסופי מסכתות ופרקי משניות עדיות, קנים ומידות, וירושלמי שקלים).
למרות שע"פ רוב הסוגיות משלימות זו את זו, ובלימוד סוגיית חש"ו שבמגילה נוספים פרטים שאין בסוגיית חש"ו שבברכות. מ"מ מצאנו סוגיות החוזרות על עצמן באופן מילולי ותו לא. לדוגמא: ברכות יא ע"א ושם טז ע"א, ברכות מד ע"ב ונדה נא ע"ב (ובכלל, נדה נא ע"ב הוא דף המלוקט מכל מיני סוגיות בש"ס שנמצאים גם במקומם, וה"ה למט ע"ב-נ' ע"א).

[ארגמן]

למעשה יש בש"ס 2711 דפים (ע"פ המיספור המקובל אצל לומדי ה'דף-היומי' הסופרים גם עמודים בודדים בסופי מסכתות ופרקי משניות עדיות, קנים ומידות, וירושלמי שקלים).
למרות שע"פ רוב הסוגיות משלימות זו את זו, ובלימוד סוגיית חש"ו שבמגילה נוספים פרטים שאין בסוגיית חש"ו שבברכות. מ"מ מצאנו סוגיות החוזרות על עצמן באופן מילולי ותו לא. לדוגמא: ברכות יא ע"א ושם טז ע"א, ברכות מד ע"ב ונדה נא ע"ב (ובכלל, נדה נא ע"ב הוא דף המלוקט מכל מיני סוגיות בש"ס שנמצאים גם במקומם, וה"ה למט ע"ב-נ' ע"א).

הסוגיא הכפולה בברכות נמצאת גם בסוכה כה.

[ארזי ביתר]

עושים לעצמם חשבון אם למדתי השנה 100 דף, איך אוכל לסיים את הש"ס? מתי? עוד 26 שנה? התשובה להם היא גם בדפים ובמקומות האלו שחוזרים על עצמם, אם אדם זוכר את מה שהוא לומד הוא עוסק הרבה בחזרה (וגם שככל שאדם לומד יותר הוא נהפך ללמדן יותר ומבין יותר בלימוד ויכול לקבל יותר).

בעל שאיפות אמתי, לומד קצת יותר מ-100 דף בשנה, ובפרט אם מדובר באדם שחותר לסיים את הש"ס. דף ליום לומדים גם אנשים פשוטים ביותר, במסגרת לימוד הדף היומי. בשביל בחור שמעוניין לגמור את הש"ס, ויכול להשקיע גם שעתיים-שלוש בלימוד דף גמרא בעיון רב, יגמור את הש"ס בעיון בתוך פחות מ-8 שנים.

תשקיע יותר בכיוון ההסברה הזה.

אגב, גם אם תוריד את ימי שישי ושבתות [אין סיבה לעשות זאת, אבל גם אם כן], עדיין לא אמור לקחת יותר מ-10-11 שנים לגמור את הש"ס.

[ארגמן]

אני לא חושב שאתה צודק.
ראשית אני מדבר על ש"ס גפ"ת. בחור עם כשרון ממוצע, שלפנה"צ הוא לומד ומשקיע בעיון, בכמה שעות שנשארו לו הוא יכול ללמוד בשנותיו הראשונות לא הרבה יותר מ100 דף. אני לא נעול על המספר הזה במדוייק, אבל בגפ"ת בתנאים שכתבתי הוא לא יכול ללמוד הרבה יותר.

[אוצר החכמה]

לא הבנתי. אז מה אתה רוצה לומר להם שבמקום 26 שנה ייקח להם 25 או 24?

[ארזי ביתר]

גם אני עבדתי עם בחורים. בחור יכול ללמוד דף גמרא ב-3 שעות בכל מצב שהוא. אא"כ מוחו אטום לחלוטין [במקרה כזה, גם ענין הסוגיות החוזרות על עצמן לא יועיל].
אחוז גבוה מהבחורים בגיל 15 בערך, יכולים כבר ללמוד בזמן זה 2 דפי גמרא. לאחר שהם יגמרו את הש"ס בפעם הראשונה, הם יחזרו עליו שוב ושוב, וימצאו בהם טעם רב, ונושאים עיוניים רבים שלא עמדו עליהם בראשונה. סיום הש"ס ב-7-10 שנים - לא בשמים הוא!!!

[ארגמן]

לא הבנתי. אז מה אתה רוצה לומר להם שבמקום 26 שנה ייקח להם 25 או 24?

שזה הרבה פחות מפחיד ממה שזה נראה. ככל שנכנסים לזה יותר ויותר זה נהיה קל יותר. אני שאלתי בכמה דפים זה פחות. אם בעשרות או מאות.

אמר לי ת"ח אחד שלדעתו אם מחשבים את כל הדפים הכפולים ממש + ברייתות ומשניות כפולות בשלב מסויים מגיעים למאות דפים כפולים.

שלא לדבר על כך שבתוספות התופעה הזו רחבה הרבה יותר, ישנם מאות תוס' כפולים בשלמות או למחצה ולשליש.

רציתי לדעת אם למישהו ישנה תשובה ברורה לשאלה הזו.

לבנתיים עושה רושם שאין תשובה כזו.

[אוצר החכמה]

זה מצחיק.
נגיד שיש דף כפול בברכות ובנידה. מה אתה אומר לו שאם כשהוא יגיע לנידה (אחרי 25 שנה) הוא יזכור את הסוגיא ההיא כל כך טוב שלא יצטרך בכלל ללמוד אותה שוב, אז יהיה לו הרבה יותר קל כי הוא לא יצטרך ללמוד שוב את הדף הזה?
אם הוא יזכור כל כך טוב כל דף שלמד, הבעייה של ללמוד דף חדש באמת לא תטריד אותו.

[ארגמן]

תפסת דוגמא קיצונית, במציאות הכפולות הם לא במרחק כה גדול, יש בהם הרבה מאוד סמוכים וכשישנם גם סדרי חזרות על הישן, כשמגיעים לחדש שהוא ישן, זה עובד כחזרה.

[אוצר החכמה]

לא תפסתי דוגמה קיצונית. במציאות מי שלומד 100 דף בשנה. גם לא זוכר בצורה בהירה את מה שלמד לפני שלושה חדשים ולא רק לפני 25 שנה.

[אפשר]

להשערתי אין יותר ממאה דפים בסה"כ שחוזרים על עצמם, משפטים קצרים חוזרים לרוב, אבל לצורך שאתה שואל, כאילו לקצר את הש"ס, בזה לא נ"ל שיש יותר ממאה דף.
אבל אם אתה רוצה עצה אתן מנסיוני.
אני סיימתי ש"ס בהיותי בן ט"ו, לפני עידן שוטנשטיין, חברותא וכ"ז. [מכיון שזה אתרא דלא ידעי, מרשה לעצמי].
לקח לי שנתיים ומחצה, היינו בערך מגיל שתים עשרה וחצי שלש עשרה עד ט"ו ומחצה.
בעצם זה פשוט מאוד ג' דף ליום, וזהו סיימת. היה לי מספיק זמן [עכ"פ בהתחלה], בא נגיד כשלש שעות ליום בלי עול ישיבה, כגון בהפסקות וכו' ובלילה וכו'.
אבל זה ממש לא היה ככה, השלש רבע שנה ראשונה, אכלתי מרור, לא הלך, כן הלך, בתלכית למדתי אולי דף ליומיים, אבל אחרי פרק זמן הנ"ל, אתה תופס צורת דשמעתתא, ומתחיל להיות מהר, ['אתה כאילו מבין אחד את השני'], בסוף התהליך הייתי מסוגל ללמוד עשרים דף ביום בהליכה.
אם אתה מחפש כיוון לבנות שאיפות לבחורים, זה כדאי להגיד. [עשיתי כנ"ל עם בניי, והצליחו].

[פלתי]

אני חושב שיש אמת בדבריך. אינו דומה 100 הדפים הראשונים ל100 דפים שאחריהם. אם זה משום שישנן סוגיות מקבילות, אם זה משום שהגמרא מביאה ברייתא או משנה או מימרא שכבר למדנו מקודם. וכנ"ל לגבי רש"י ותוס'. אבל לדעתי אין זה העיקר, אלא העיקר הוא שככל שאתה לומד יותר דפים, כך אתה מקבל יותר מיומנות בלימוד ומבין יותר מהר את מהלך הסוגיא, ככל שאתה לומד יותר דפים כך אתה מבין יותר טוב ותופס יותר בקלות. וכמובן גם מה שאמרת שככל שאתה לומד יותר, כך אתה נתקל יותר פעמים בסוגיות מוכרות. זה צריך להיות המסר לבחורים שאתה חפץ בעלייתם. ואין כל כך נפ"מ אם הורדת להם 100 דפים או 500 דפים מתוך 2700.

[ארגמן]

אני חושב שיש אמת בדבריך. אינו דומה 100 הדפים הראשונים ל100 דפים שאחריהם. אם זה משום שישנן סוגיות מקבילות, אם זה משום שהגמרא מביאה ברייתא או משנה או מימרא שכבר למדנו מקודם. וכנ"ל לגבי רש"י ותוס'. אבל לדעתי אין זה העיקר, אלא העיקר הוא שככל שאתה לומד יותר דפים, כך אתה מקבל יותר מיומנות בלימוד ומבין יותר מהר את מהלך הסוגיא, ככל שאתה לומד יותר דפים כך אתה מבין יותר טוב ותופס יותר בקלות. וכמובן גם מה שאמרת שככל שאתה לומד יותר, כך אתה נתקל יותר פעמים בסוגיות מוכרות. זה צריך להיות המסר לבחורים שאתה חפץ בעלייתם. ואין כל כך נפ"מ אם הורדת להם 100 דפים או 500 דפים מתוך 2700.

זו הייתה כוונתי כפי שאתה כותב וכפי שכותב גם 'אפשר' בצורה מאוד משכנעת, לא התכוונתי 'לקצר' את הש"ס כפי שמשום מה הובנתי, אלא הרעיון היה הדברים האלו, שבשלב מסויים אתה מתחיל לפגוש בהרבה מקומות 'פנים מוכרות'. זה נשמע כאילו כל מטרתי 'לקצר' את הש"ס, לא זו הייתה הכוונה.

[פלגינן]

שאלה לא שגרתית:

בש"ס ישנם כ2600 דפים. בפועל ישנם המון דפים שחוזרים על עצמן, וכן סוגיות וקטעים קטנים וברייתות ומשניות שמובאות כמה פעמים.

לסיכום כמה דפים כפולים יש בש"ס? אדם שלומד ש"ס, כמה דפים חדשים יש לו ללמוד, וכמה הוא עוסק בחזרה?

קצת מזכיר לי את מה שמנסה לעשות לסידור מחבר הספר 'הכרת התפילה'; להרגיע את הציבור שהסידור הוא לא כזה גדול ולא כזה נורא..
אני מצרף סקירת ר"י קטן על ספרו:

[שמואל דוד]

בדרך כלל יש הרבה שינויים אפילו בסוגיא "מוכפלת"

[ארגמן]

שאלה לא שגרתית:

בש"ס ישנם כ2600 דפים. בפועל ישנם המון דפים שחוזרים על עצמן, וכן סוגיות וקטעים קטנים וברייתות ומשניות שמובאות כמה פעמים.

לסיכום כמה דפים כפולים יש בש"ס? אדם שלומד ש"ס, כמה דפים חדשים יש לו ללמוד, וכמה הוא עוסק בחזרה?

קצת מזכיר לי את מה שמנסה לעשות לסידור מחבר הספר 'הכרת התפילה'; להרגיע את הציבור שהסידור הוא לא כזה גדול ולא כזה נורא..
אני מצרף סקירת ר"י קטן על ספרו:

אם הבאת את הדברים האלו, אזי דברי לא הובנו כהלכתן, אין טעם להמשיך לדון, אם ישנה כאן מחשבה שאסור לשכנע אדם שיהיה לו קל לסיים ש"ס, אזי כנראה שכאן התשובה לא תבא.

עכשיו אתה יודע מה, נניח שאני לא בא לשכנע אף אחד שזה קל, זה קשה מאוד. תהנו כולכם. בתור שאלה סקרנית לידעני ש"ס מישהו כאן יכול לענות לי על השאלה, כמה דפים בש"ס במצטבר חוזרים על עצמם.

מי שלא יודע שלא יסביר שהשאלה לא ראויה מק"נ טעמים. שיאמר פשוט אינני יודע וימשיך לנושא הבא שם יוכל לתרום מידיעותיו. מי שיודע לענות אני גם מוכן לדון עמו אם השאלה ראויה או לא.

לסיום, שאלתי את השאלה היום ת"ח גדול מאוד, הוא עסק בזה במשך כרבע שעה כשהוא מעביר במוחו חלקים נכבדים בש"ס, לבסוף החליט שהוא לא יענה תשובה מיידי עד שיהיה לו זמן לשבת ביישוב הדעת. כנראה שמי שיודע ש"ס זה אתגר מעניין בשבילו והוא לא מחפש מדוע השאלה לא ראויה וכו'.

אולי אין כאן את האנשים שמסוגלים לשקלל שאלה כזו, ובמקום לומר לא יודע, הם מנסים למשוך לכל מיני כיוונים העיקר לא לענות על השאלה.

אני בכל מקרה לא מתווכח כאן על הענין יותר. ידען שיש לו תשובה אשמח אם יכתוב. נניח רק בשביל המחקר. מעבר לכך - פרשתי מהנושא. הייתם מרתקים. ואתכם הסליחה אם מישהו נפגע ממני.

[פלגינן]

כעת תקרא שוב את הודעתי. פשפש וחפש בה נימת ביקורת. להיפך, אני חושב שזה דבר גדול. אישית גם תמכתי בר"מ מרגלית מחבר 'הכרת התפילה' לצורך מטרה נעלה זו.
[ומסיבה זו גם קניתי את הש"ס האמריקאי - כל הש"ס בכרך אחד].

לענייננו, כשאני נתקל בקטע בש"ס המוכר לי כבר ממק"א, הדבר מקל עלי מאוד, ואני שמח שאני מבינו ביתר קלות. למה לא?!

[ארגמן]

זה כך היה נראה מהנימה ומ... בסוף ההודעה. קראתי שוב ואני מבין שיכול להיות שאכן טעיתי.

על כן אני שוב מבקש את סליחתך, אין לי ענין ח"ו לפגוע.

מסקרן אותי אם מישהו בדק את זה פעם, אם מישהו הוציא על זה איזה הערכה.

האמת שזה שאלה לגאונים ולא שגרתיים.

[סטפנסקי]

אני חושב שהרב יהושע כהן אומר שמאה דף עם תוספות שווה ארבע מאות דף אולי זה יתרום להקל על המלאכה

[אוצר בלוס]

כמו שכבר כתבו לעיל בבבלי נדיר סוגיות שלמות כפולות כצורתן בניגוד לירושלמי שם הדבר מצוי הרבה מאוד
וראיתי בספר מבוא התלמוד למהר"צ חיות שעמד בזה, ומסקנתו מעניינת.
תראה הרבה סוגיות כפולות אשר רבו בש"ס אין אחד דומה לחברו כמו סוגיא דמשרת נמצאה אצלנו פעמים בתלמוד
(פסחים מ"ד ע"א ועוד פעם שנית נזיר ל"ו ע"א), וכאשר תעיין היטב תמצא כמה שינויים וחילופים ותראה בכל אלו הוספה וגרעון בין סוגיא אחת לשנית, וכן תמצא סוגיא אם
בעקרו קא מתפיס או בהיתירא קא מתפיס אשר נשנית נדרים י"א ב וכן נזיר כ"ב ע"א, ותמצא שינויים וחילופים כמ"ש התוספות נזיר ד"ה מר זוטרא, דסוגיות הללו פליגי ע"ש!
ע' פסחים קי"ד ע"א סוגיא דמצות צריכות כוונה דהקשו ע"ז מברייתות שונות
ואולם (ר"ה כ"ח ע"ב) איתא גם כן להך פלוגתא ומייתי שמה הש"ס מברייתות אחרות ע' תוס' (שם קט"ו ע"א ד"ה מתקיף) דהתעוררו בזה. עיין פסחים י"ב ע"א דמקשה הש"ס 'ומי גזר רבי יהודה שמא יאכל' מברייתות שונות, אבל בסוגיא יומא י"ד ע"א מקשה הש"ם גם כן ומי גזר ר יהודה שמא יאכל מברייתות אחרות!
וע' תוספות (זבחים צ"א ע"א ד"ה מוספי שבת) דהתעוררו דבמנחות פ' התכלת בענין בעיא דתדיר ומקודש מייתי הש"ס ברייתות אחרות! והטעם מפני דכל מסכת נסדרת בפני עצמה וכל חכם סידר לפי אלו המסכתות שונות אשר הי' ערוכים לנגד עיניו ומפני זה שנאה כל אחד לפי אשר נראה בעיניו
בלשן אחר ונחתם על ידי חכמים שונים, ומפני זה יוצדק גם כן למה לא הביאו בתלמוד רמז ומראה מקום מן מסכת אחרת: משום דסדרם חכמים נפרדים ואולי מסבת אחרת לא היתה למראה עיני החכם אשר סידר מסכת אחרת.
ובכל ואת יש לנו הוכחה כי כמה פעמים קצרו במקום אחד וסמכו על מה שמבואר במ"א (ע' ר"ן נדרים י"ב ע"א ד"ה והוא שנדר ובא מאותו יום, שכתב בזה הלשון: והך סוגיא קטוע דלא פירוש הש"ס א"כ מאי אתא לאשמעינין אלא סמיך לי כאן אסוגיין דר"פ שבועות שתים ע"ש ובע"כ דשבועות ונדרים
מחכם אחד נסדרו, וכיוצא בזה הוכיחו בתוס' גיטין ע"ב ע"א ד"ה ומשום שכתבו כיון שהאריך הש"ס בפעם אחד תו לא חש להאריך במקום השני ומכאן יש להוכיח דפרק מי שאחזו סדרו אחר התקבל ע"ש ומכ"ש דיש להחריץ המשפט כן על המסכתות אשר קצרו במקום אחד משום דסמכו על האריכות במ"א,
ועי"ז תדע מי נסדר בראשונה.
ואולם סוגיות הכפולות בשינויים שונים מורים כי נסדרו מן שני חכמים נפרדים אבל בסוגיות הירושלמי אף אם ראינו הרבה כפולות הן בהלכה והן באגדה כמו הספור מפטירת רבי שנויה הן פ"ט דכלאים ובכתובות פ' הנושא, האגדות פ"ק דפיאה נכפלו עוד הפעם בירושלמי ספ"ק דקידושין, עובדא דר' חנינא אחי ר' יהושע שהלך לגולה נכפלה פ"א דסנהדרין ופ"ג
דנדרים, ואולם שוים הענינים באין הוספה וגרעון ודומה הספור במס' להספור במסכת אחרת - ומזה נראה דהירושלמי אשר מסודר מר' יוחנן לבד מפני זה כל המאמרים - הן בהלכה
הן באגדה - מסודרים בסגנון אחד, משא"כ תלמוד בבלי נחתם ע"י חכמים שונים וכל אחד סידר מסכת אחת או שתים ושלש לבד;

[אפשר]

הסוגיות כפולות של המהר"ץ אינם דומים בדיוק לנידון האשכול, נידון האשכול דן בעיקר על כפולה ממש, שאי"צ כ"כ לחזור עליה, אבל המהר"ץ דן על רעיון כפול, הרי הסוגיות בענין עיקרו קמתפיס בנזיר ובנדרים שונים בתכלית, וכן לגבי מצוות צריכות כוונה, אין דמיון בין הסוגיות רק זה שהם דנים באותו דין, ובאותו רעיון.

[רבותיי]

אני חושב שהרב יהושע כהן אומר שמאה דף עם תוספות שווה ארבע מאות דף אולי זה יתרום להקל על המלאכה

אכן, אדם אשר ילמד מאה דף עם תוספות ויעיין בכל מראה מקום - יקנה בקיאות נכבדה אף במסכתות אחרות ובכל התחומים.

[ארגמן]

לסיכום אם ממקדים את הדיון המקורי בתחילת האשכול, השאלה היא, אם מחברים יחד את כל המקומות הכפולים דפים/ברייתות/מאמרים (בלי להיכנס לסיבות הכפל, ואם זה כפל ממש או שיש שינוי קל), למישהו יש אומדן לכמה דפים בש"ס הם מצטברים? שאלה ידענית לגאונים כנראה. מסתבר שאדם כמו ר' יהושע כהן שלומד את הש"ס ויודע לספור כל פרט, יכול להיות לו דעה בזה.