מילתא דבדיחותא ופניני חכמה משמחים שנאמרו מפי גדולי ישראל

שומע ומוסיף

"משנכנס אדר מרבים בשמחה"
לדעתי יש חשיבות מרובה לכתוב מילתא דבדיחותא ופניני חכמה שנשמע מפי גדולי ישראל, מכמה טעמים:
א. לפעמים אדם נמצא במצב שצריך לשמח את עצמו, ואין דבר יותר טוב לכך מדבריהם של החכמים שתמיד אפשר ללמוד משהו טוב מהם.
ב. הרבה פעמים נצרכים דרשנים ומגידי שיעורים לחומר מבדח, כדי להשחילו בדרשותיהם ובשיעוריהם, לעורר את הציבור וכדומה.
ג. תמיד כדאי שיהיה לאדם חומר שהוא גם קליל וגם איכותי, כדי לדבר עם אשתו וילדיו בסעודות שבת ומועד, ופרט בימי הפורים הבעל"ט, במקום לדבר שטויות ודברים שאין בהם ממש. [אגב, מומלץ מאד להמליץ לבחורים בשידוכים שיהיו להם כמה וורטים נחמדים באמתחתם וסיפורים על גדו"י, כי בחורה איכותית רוצה לשמוע שהבחור הוא בעל תוכן, והרי בסוגיות הישיבה לא שייך שידבר עמה, אז לכה"פ שידבר עמה דברים שיכולה להבין (מלבד מה שזה יכול להועיל למצב שנתקעים ואין על מה לדבר, שאז מקשרים לשיחה איזה וורט או סיפור וכדומה).]
לכן נשמח מאד אם יביאו לאשכול זה, דברים ברוח האשכול [ונא לא להכנס לדיונים על הדברים שיובאו כאן (אפשר בשביל זה לפתוח אשכול חדש), אלא רק להביא את עצם הדברים]
תודה רבה לכל המשתתפים!

לשם דוגמא, אכתוב כמה פנינים מהגר"מ שפירא זצ"ל (מלוקט בעיקר מהפורום כאן לזכרו):
באותו מלווה מלכה הוא ביקש שמישהו יגיד דבר תורה, ואיזשהו בחור התחיל לספר מעשה חסידי. על מה הרב השיב עם המאמר הידוע - למה חסידים מספרים את המעשים שלהם במוצ"ש? כתוב שבשבת עם הארץ נאמן על המעשרות משום שאימת השבת עליו, לכן להוא לא ישקר. לכן גם חסידים מחכים למוצ"ש כדי לספר את המעשים שלהם.

פעם כל הישיבה עלתה לגג כדי לעשות קידוש לבנה. השמים היו מעוננים מאד. כזכור לי, בחוץ הייתה טמפרטורה של מינוס והיה שלג. חיכינו כרבע שעה. איזשהו בחור אמר שהבבא סאלי היה יודע להזיז עננים עם הידיים. אז דרך ליצנות גם אני ניסיתי להזיזם. ואז הרב אמר לי: "איתן, אל תדאג, גם הבבא סאלי לא הצליח".

פעם בחור מבית וגן, עלה על האוטובוס, וראה שם את ר' משה. ניגש אליו הבחור, ושאל אם אפשר לשאול שאלה. אמר לו ר' משה, לא! ואסביר לך גם מדוע: אתה הרי נמצא בבית וגן, ואתה יודע היכן אני גר. למה לא באת לביתי לשאול את שאלתך? אלא מאי, המטרה כעת אינה בדיוק השאלה, אלא כדי לא לבזבז את הזמן. אני לא מבזבז פה את הזמן!

יש ביטוי חריף שמיוחס לר' משה על האדמור מאמשינוב בכל מה שקשור לזמני התפילות שלו: "מגיע לו פעטאש (מכה), אבל אין בדורינו מי שראוי לתת לו".

שמעתי שכשהיה מלמד בתפרח, לא היו כבישים ומדרכות ליד הישיבה, אלא רק שבילי עפר, ושאלוהו תלמידיו: איך זה שאנו באים לישיבה ונעלינו מאובקות והרב מגיע עם נעליים מצוחצחות ללא טיפת אבק? ענה להם על אתר: 'אתם הולכים בתוך החול, אני הולך על החול'.

כשישב ר' משה שבעה על אביו ישבו אברכים - תלמידים. וכשסיפר שהיה מורה בצייטלין לתנ"ך. מיד קפץ איזה אברך יקר ואמר בטח הוא הלך ללמד תנ"ך בתור שליחות להציל את עם ישראל וכו', ר' משה הזעיף מבטו ואמר "ניין, נאר פרנסה!".

בהיותו בחור בישיבת חברון שאל פעם בפורים את הגר"מ חדש, היות וללא צד מערב לא יכול צד מזרח להיחשב כצד מזרח, א"כ כל היושבים ראשונה בצד המזרח של הישיבה הרי הם מתכבדים בקלון חבריהם - יושבי המערב.

הגיע בחור בן 20 לר'משה לשאול אותו אם להתחיל שידוכים באומרו שעכשיו הוא "פלג גופא" וכך הוא יגיע לשלמות אמר לו הרב "וכי הינך בטוח שכבר הגעת לפלג גופא" הלוא להגיע לזה נצרכת עבודה......

ענה לי פעם בחריפות גדולה ממש אודות הנהגות קהילות מסויימות בחומרות רבות וכד', בין היתר אמר לי שלא יתכן שכל חייו של יהודי יתנהלו סביב המטבח!.

הגרמ"ש אמר לבנו: בשתי ערים אל תקנה דירה בשופו"א, באילת, ו... בבני ברק.

קיבלתי מהעלון 'זו דרכנו' של ישיבת דרך השם (שם הציבו פינה מאמרותיו של ר' משה): "מי שחי לפי הספר, סופו שימות מטעות דפוס!".

חשבה לטובה

להגרא''ב פינקל זצ''ל היה קשר אישי להגרי''ד הלוי זצ''ל והזמין אותו לחופתו, ובהזמנה נכתב שהחופה תהיה ב5.30 למעשה החופה התאחרה עד לשעה שבע והגרי''ד חיכה לחתן כשיצא מחדר ייחוד ואמר לו בטרוניה שעה ומחצה צריך לחכות הלא שטייט 5.30, נענה הגרא''ב הלא שטייט בן שמונה עשרה לחופה וגם בבריסק לא ממהרים לקיימה, ענה לו הגרי''ד דער תנא האט גימיינט נישט פאר 18 [כוונת התנא בכ''א לא לפני גיל 18] אמר לו החתן המחוייך איך האב אוייך גימיינט נישט פאר 5.30.

שומע ומוסיף

פנינים מהגר"ה זקס זצ"ל (מלוקט מהפורום):
היה אומר ש"לבכות בכל נדרי, זה כמו לבכות בכל חמירא וחמיעא בביטול חמץ". (ועל זה הוסיף מישהו: ראיתי כבר כמה פעמים מי שבוכה באמירת כל חמירא וחמיעא.)

"ראה הקב"ה שהמשתגעים מתרבים הלך וקבצם לעיירה אחת קטנה וחמה".

היה אוהב לומר שחסד גדול עשה החזו"א עם כלל ישראל, שלקח את כל הבני ברקים ושם אותם בעיירה אחת.

סיפר חבר : פעם ישבתי במטבח ביתו של ר' הלל וחלקנו יחד את אותה תבנית עוגה שהרבנית הכינה, לפתע קרא ר' הלל לרעייתו ואמר "אסתרק'ה, החסרון בעוגה שהכנת היא שככל שנהנים ממנה יותר, כך חסרונה גדל".

בזמנו כשהרב שך הוציא איסור העולם הישיבות לעשות רשיון נהיגה, אמר ר' הלל שיש שני טיפשים : אחד שלאבא שלו אין רכב והוא עושה רשיון, והשני שלאבא שלו יש רכב והוא לא עושה רשיון.

אני לא יודע אם הביאו כאן את דבריו על שני הק"ו שאין לעשות, מרק במזלג ויד לכיס.
1. אם דגים שאינם נאכלים בכף נאכלים במזלג מרק שנאכל בכף אינו דין שייאכל במזלג.
2. אם הכיס שלי, שאסור לך להכניס בו את היד לי מותר להכניס בו את היד, הכיס שלך שמותר לך להכניס בו את היד, אינו דין שיהיה מותר לי להכניס בו את היד.

פעם נשאל הגר"ה, האם מותר להכניס את עיתון י.נ לבית הכסא- והוא השיב- הא פשיטא דמותר להכניס כי קמבעיא לי אם מותר להוציאו.

שמעתי בשמו על בית דפוס מסוים (נדצ"ל הוצאה לאור) שצריך הרבה 'עוז' לקרוא לזה 'הדר'.

בדידי הוא עובדא כשבאתי אליו וטענתי כנגד סברא שאמר בשיעור כללי ואמרתי שבשו"ת הריב"ש כתוב כך וכך... ר' הלל אמר לי בזה"ל (אני זוכר מילה במילה) "לעת עתה אני אומר לך שאתה שקרן וכזבן ורמאי ואני לא מאמין לך", אמרתי, אפשר להביא ולראות. אמר, לך תביא. הבאתי, עיין ארוכות ואחר כך לחץ את ידי ואמר לחברותא שלו "הוא לא שקרן..."

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ג' פברואר 28, 2017 10:02 am

אל הדברי יואל מסטמר בא אחד מחסידיו ואמר לו שהיה בעת צרה וקיבל על עצמו לתת לצדקה כמנין שמו של הרבי - 'יואל'.

נענה הר"י ואמר לו: אלו שאוהבים אותי באמת קוראים לי 'יואליש'...

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ג' פברואר 28, 2017 10:05 am

חסיד אחד שמע על כך שיש מחלוקת בין החסידים (הגרא"ח נאה) לבין הליטאים (החזו"א) לגבי שיעורי תורה. החסידים נוטים לשיעור הקטן ואילו הליטאים לגדול.

נענה בפקחות ואמר: הליטאים כנראה רוצים להגדיל את מדת ה'שמינית שבשמינית'...

ע. התשבי · הודעהעל ידי **ע. התשבי** » ג' פברואר 28, 2017 2:12 pm

מספרים על הרה"ק ר' מנחם מענדל מהאראדאק (מוויטעבסק) שבילדותו למד אצל המגיד ממעזריטש בתחילת התקרבותו אל הבעש"ט.
פעם, בשבת אחר הצהריים, למד והתעמק כמה שעות בעיון היטב, ולאחר מכן הסתובב בחדר כשכובעו שמוט לו על הצד דרך זחיחות הדעת.
פגע בו רבו המגיד הקדוש ושאלו: מענדלע, כמה דפי גמרא למדת?
ענה הילד: ששה דפים.
הגיב הרב המגיד: והלא דברים קל-וחומר, אם על-ידי ששה דפים הכובע שמוט על הצד, כמה דפים צריך ללמוד כדי שהכובע יסור מהראש לגמרי ח"ו...
הבין התלמיד היטב את המסר ובא בזעקה אל רבו: אנא, יורה לי רבינו את הדרך, כי רואה אני שהלימוד הביא אותי לכיוון ההפוך.
אמר לו המגיד: אל תדאג. אני ואתה ניסע יחדיו אל מורנו הבעל-שם-טוב הקדוש, והוא יורה לנו את הדרך העולה בית א-ל.

ע. התשבי · הודעהעל ידי **ע. התשבי** » ג' פברואר 28, 2017 2:15 pm

בתקופת ראשית התגלות החסידות, נקלע אחד החסידים לעיירה של מתנגדים, והי' עליו להתעכב שם בשבת. הוא ניסה להסתיר את עובדת היותו חסיד פן יבולע לו, אבל במהרה הגיעו אליו כמה קנאים בשאלה שלא יכול הי' להתחמק ממנה: הלנו אתה אם לצרינו?
ענה להם החסיד שהוא יאמר להם את דעתו על שני המחנות, והם יחליטו בעצמם לאן הוא שייך. ואז אמר: החסידים חושבים כל הזמן על עצמם ואילו המתנגדים חושבים כל הזמן על הקב"ה.
מששמעו הללו כך, נחה דעתם, ואיפשרו לו לשהות שם בשבת.
לאחר השבת, כאשר כבר לא חשש שמא יגרשוהו, אמר להם אותו חסיד: עתה אסביר לכם מה שאמרתי.
מי שאינו חסיד, חושב כל הזמן רק על הקב"ה. שכן אין לו מה לחשוב על עצמו, על מציאותו שלו. ברור ופשוט לו ללא עוררין כלל שהוא עצמו קיים ואין מה לחשוב על זה כלל. כל מה שיש לו לחשוב ולדון הוא רק על מציאות ה' – מה ההוכחה לכך שאכן הוא קיים, מניין שהוא אכן מנהיג את הכל, מהיכן יודעים אנו שהתורה היא אמת וכיוצא בזה.
ואילו חסיד חושב כל הזמן על עצמו, משום שאצלו מציאות ה' והעובדה שהוא מהווה ומחי' את הכל בכל רגע ורגע ממש ברורה ופשוטה ללא עוררין כלל. מה שנשאר לו לחשוב ולדון הוא רק אודות עצמו, עצם המציאות שלו ומציאות העולם סביבו, שהרי לכאורה מכיוון שדבר ה' מהווה ומחי' אותו בכל רגע ממש, הרי הוא בטל במציאות לגמרי ואינו מציאות כלל, וצריך לחפש הוכחות שהוא וכל העולם כולו אינו דמיון ואחיזת עיניים בלבד אלא אכן מציאות קיימת.

ע. התשבי · הודעהעל ידי **ע. התשבי** » ג' פברואר 28, 2017 2:17 pm

פעם הזדמן מתנגד, לבית מדרשו של הרבי מרוז’ין, ונדהם לראות שלאחר התפילה מוזגים החסידים “משקה”.
פנה האיש לרבי מרוז’ין ושאל: “הייתכן, אצלנו לאחר התפילה לומדים משניות, ואצלכם שותים “משקה”?”
השיב הרבי: “אצלכם התפילות מתות, ולכן צריך לומר משניות לעילוי נשמת התפילה, אצלנו התפילה חיה, ואנשים חיים שותים משקה.”

שומע ומוסיף

כמה פנינים מהרה"ק ר' יואל מסאטמר זצ"ל (נלקט מהפורום):

פעם עבר על יד איזה מסעדה כשרה לכאורה בארה"ב, וראה שם נורות מהבהבות על המילה כשר, אמר, ככה זה, רגע כשר רגע לא...

בהיותו בירושלים בא' מן הפעמים, באו אצלו קנאי ירושלים שיחתום על איסור להצביע בבחירות לעירייה, שכידוע לא יצא איסור מפיו על זה, והוא סירב, והלה לא שקטו, ושמעתי שאפילו כתבו מכתב מזויף כאילו חתם, כי קוו כי אם יראה שיש כבר מכתב בדיעבד יסכים לזה, אמנם הוא סירב עדיין לזה, ואז נענה ואמר, בארה"ב נותנים לי כסף ומבקשים ממני עצות, ובירושלים נותנים לי עצות, ומבקשים ממני כסף...

כשהיה ילד פעם בעת אמירת ההושענות בהושענא רבה, אביו שהיה רב העיר עמד ודרש בפנים בבכיות והוא השתובב עם שאר הילדים בחוץ, פנה אליו אחד ושאל אותו, אבא שלך עומד ובוכה שם ואתה עומד וצוחק כאן, הוא ענה בטח, אבא שלי בוכה בגלל שיש לו ילד כמוני, אבל אני שמח שיש לי אבא כמוהו.

פעם בילדותו הוא נכנס, ואחד הילדים אמר בקול תרועה ויבא.. כשהכוונה להמשך ויבא המן.. הרבי לא התבלבל וענה לו מיד, אל פרעה...

פעם בעת עריכת השולחן התעסק בידו עם הדגים, היה שם לידו רב שהיה טוען רבני (אותו טוען רבני היה הרב מריסקיווא בעל אורחות המשפטים זצ"ל), שאל אותו הרב: זה לא בעיה של בורר ? ענה לו הרבי מיניה וביה: גם בשבת קודש אתה עוסק בבוררות ??

פעם אחת נסע יחד עם רבי אליעזר סילבר מרבני ארה״ב והם עמדו שעה ארוכה בפקק, פנה הרב לרבי ושאל אותו: אתה לא יכול לעשות איזה קפיצת הדרך ? ענה לו הרבי: תירצת לי עכשיו איזה קושייה, בסיפור העקידה כתוב שהם הלכו 3 ימים, אברהם אבינו לא יכל לעשות קפיצת הדרך ? רק מה, זה בגלל שאליעזר גם היה שם..

וכאן סיפור שמתאים רק למביני אידיש, פעם הוא היה בחתונה לסידור קידושין, באותו אולם היו עושים את החופה בפנים ומזיזים את הגג, עמדו והמתינו שיפתחו את הגג, הוא פנה ושאל לשם מה מחכים ? אמרו לו מחכים שיזיזו את ה-רוף (roof), הוא שאל מה זה, והסבירו לו שהכוונה לגג הזזה, הוא אמר אצלנו קראו לזה שלאק, כאן באמריקה גם שלאק יכול להיות רוב (רב בהברה חסידית)..

"ואם שלש אלה לא יעשה לה" אז מען מאכט נישט א דריי "ויצאה חינם אין כסף"

פעם נסע בראש קהל עדתו למקומות הקדושים בצפון והיתה התעוררות גדולה ובסיום המסע נאנח אחד המקורבים שאם יבא משיח צדקנו ויהיה תחיית המתים לא נזכה יותר להתעוררות מסוג זה, ועל זה השיב הרב אל דאגה יהיה מספיק צדיקים שלא יקומו.

פעם הגיע לבקר בישיבת 'בית התלמוד', כאשר ראה את קצב הלימוד הישיבתי, אמר, עכשיו הבנתי מה שקשה לי מזה עידן ועדנים, כתיב ואת יהודה שלח לפניו גשנה, ומפרש רש"י להורות לפניו בית התלמוד, והקשה לי למה דוקא בית התלמוד, ולמה לא איזה ישיבה אחר? ועכשיו התיישב לי, כאשר שלח יוסף לפני אביו את העגלים, לרמז הסוגיא דעגלה ערופה שבו עסקו בעת עזבו אותו, הבין יעקב שכבר עשרים ושתים שנה עוסק בעגלה ערופה והבין שהוא צריך דוקא ישיבת בית התלמוד...

שמעתי שמתחכם אחד שאל אותו לשם מה צריכים 3 אותיות כפולות בסדר א-ב: סמ"ך, שי"ן שמאלית ותי"ו לא דגושה? ענהו על אתר: ואיך היינו מבינים את הכתוב: "וכסילים מתי תשכילו".

עוד שמעתי שאמר על התארים הנהוגים בימינו, שכאשר כותבים הרה"צ הרי זה בא למעט שאינו גאון, הרה"ג - למעט שאינו צדיק, הגה"צ - למעט את שניהם.

פעם בהיותו חתן (ר' מאיר שניצלער ני"ו שהיה הויז-בחור אצל הרב) מצאו הרבי איך שהוא יושב בחדר הגבאי ואוכל ממתקים ומעדנים. אמר לו הרבי בדרך צחות: העולם אומרים שמי שאוכל הרבה מעדנים ירד גשם ביום החופה שלו... כשהגיע יום החופה והגשם לא ירד, וה'הויז בחור' הזכיר את הרבי על כך, אמר לו הרבי: כפי כמות המעדנים שאכלת היה צריך להיות מבול, והקב"ה כבר הבטיח שלא יביא עוד מבול לעולם....

שף ויתיב · הודעהעל ידי **שף ויתיב** » ג' פברואר 28, 2017 8:33 pm

הרבי סיפר פעם שכילד היה לו מלמד ליטאי, ופעם אחת (כמדומני שהיה זה בת"ב) הגיע "משכיל" והתחיל לבאר בראיות שונות שהאדם הוא צאצא של קוף והרבי התווכח איתו ע"ז. נענה המלמד ואמר לו "מענדל, וואס שפארסטו זיך מיט עם, אז עם געפעלט דער ייחוס זאל ער זיך מתייחס זיין נאכן מאלפע".

נשר · הודעהעל ידי **נשר** » ד' מרץ 01, 2017 12:24 am

שומע ומוסיף כתב:
פעם הגיע לבקר בישיבת 'בית התלמוד', כאשר ראה את קצב הלימוד הישיבתי, אמר, עכשיו הבנתי מה שקשה לי מזה עידן ועדנים, כתיב ואת יהודה שלח לפניו גשנה, ומפרש רש"י להורות לפניו בית התלמוד, והקשה לי למה דוקא בית התלמוד, ולמה לא איזה ישיבה אחר? ועכשיו התיישב לי, כאשר שלח יוסף לפני אביו את העגלים, לרמז הסוגיא דעגלה ערופה שבו עסקו בעת עזבו אותו, הבין יעקב שכבר עשרים ושתים שנה עוסק בעגלה ערופה והבין שהוא צריך דוקא ישיבת בית התלמוד...

וידוע מה שאמר הגרב"מ אזרחי בתגובה, שיעקב הבין שאם לומדים עגלה ערופה כנראה לומדים דף היומי שהרי עשרים ושתים שנה הם בדיוק ג' מחזורים, צריך אם כן, לפתוח ישיבה שלומדים יותר בעיון...

פשיסחא · הודעהעל ידי **פשיסחא** » ד' מרץ 01, 2017 11:36 am

סיפר הפני מנחם שבהיותו בחור צעיר שלחו אביו האמרי אמת עם אחיו הלב שמחה בעיר צפת והייתה אז עיר עניה מאד ואמר לו בבדיחותא עיר זו נקראת עיר המקובלים שכולם עוסקים בקבלה מעשית והראה לו תנועה בידו על שאוספים מעות.

הבית ישראל סיפר פעם: השפ"א השתתף בחתונה שהתקיימה בגור, ועמדו סביב שורות של חסידים ונסמכו על היושבים בסעודה. אמר השפ"א לעומדים שלא ישענו עליהם, ובתוך כך אמר לאחד היושבים (כמתנצל): טבע החסידים שנשענים על 'ערליכע יודען'... ענה הלה: וכי אני 'ערליכע יוד'? השיב השפ"א בחיוך: 'לכן אמרתי שלא ישענו עליך...'

בחור מבוגר נכנס לשאול את הפני מנחם אם לנסוע לעמוקה כסגולה להתארס ענה הפני מנחם בבדיחותא כתוב ברבי יהונתן בן עוזיאל כל עוף הפורח עליו מיד נשרף לפעמים בבחורים מבוגרים הבעיה זה ההורים שנעמדים על קטנות צריך לשלוח את אביך לעמוקה שישרף לו הפייגלעך מהראש, עי"ז אתה כבר תתארס.

שיח שרפי קודש: שמעתי שהה"ק הכהן הגדול מאלכסנדר זי"ע ראה לאברך אחד בין החסידים שמאנה א"ע וחושב שהגיע והשיג מראות הנבואה, ולקח הה"ק פתקא וכתב על הפתקא איך שיתנהג איש קדוש כזה, וכתב עליו שהוא פתקא מן שמיא שצריך פרישות יתרה וכיוצא בזה והשליך הפיתקא על האברך וחתם עליו "מלאך פיל"ד", והאברך סבור שבאמת הוא פתקא מן שמיא ונכנס להה"ק הרבי ר' בונם זי"ע, וקרא להרבי מאלכסנדר כי המעשה הזו הי' בימי נעורים של הרב הק' מאלכסנדר והכיר הרר"ב זי"ע שזהו מלאכתו ושאלו ע"ד המלאך אשר חתם תחת הפתקא והשיב ש"פיל"ד" ר"ת פ'תי י'אמין ל'כל ד'בר, ועשה דבר זה כדי לידע איך שיוכל האדם לטעות ולאנות את עצמו''.

אמר הבית ישראל ז"ל כתי' 'ותען להם מרים' ולכאורא היה צ"ל ותען להן, אלא שהמכוון לבחורים מ'חברון' שבאו לשמוע....

שיח שרפי קודש: פ"א הי' ביחד עם צדיק אחד בימיו ובעת שקבלו פרידת שלום זה מזה הי' אמר הצדיק הנ"ל לבעל שפת אמת הק' זצ"ל יה"ר שיהי' "אהבה רבה" ביננו, והשיבו הה"ק אדומו"ר בעל שפת אמת זצ"ל בדרך צחות, שנצרך "אהבת עולם" ג"כ...

שאלת תם · הודעהעל ידי **שאלת תם** » ד' מרץ 01, 2017 12:26 pm

שמעתי שפעם בא לפניו הגר''ט שולזינגר בפורים ואמר לו (לגר"ד לנדו שליט"א): ראש הישיבה השמיט שם השם מספריו [ספרו זכר טוב ע''ש אביו ר' טוביה הרי חסר י-ה וספרו זכר דבר ע''ש אמו מרת דבורה הרי חסר ו-ה] ולא אהב הגרד''ל הווארט אפי' שנאמר בפורים והנ''ל הוצרך לפייסו טובא עד שנתרצה לו.

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ד' מרץ 01, 2017 1:53 pm

פשיסחא כתב:אמר הבית ישראל ז"ל כתי' 'ותען להם מרים' ולכאורא היה צ"ל ותען להן, אלא שהמכוון לבחורים מ'חברון' שבאו לשמוע...

של"ה הקדוש - פרשת בשלח תורה אור (ג)
ואנשי הצחות והמליצה אומרים שמרים עם הנשים לא אמרו שירה כי הנשים פטורות, רק יצאו בתופים ובמחולות לשמוח, ובאו כמה בחורי ישראל לראות בשמחתם, ואז צעקה מרים ותען להם לכו לאהליכם במקום שאומרים האנשים שירה, וגם אתם שירו לה' כי גאה.

יושב סתר · הודעהעל ידי **יושב סתר** » ד' מרץ 01, 2017 2:35 pm

שומע ומוסיף כתב:פנינים מהגר"ה זקס זצ"ל (מלוקט מהפורום):
"ראה הקב"ה שהמשתגעים מתרבים הלך וקבצם לעיירה אחת קטנה וחמה".

היה אוהב לומר שחסד גדול עשה החזו"א עם כלל ישראל, שלקח את כל הבני ברקים ושם אותם בעיירה אחת.

שני פנינים אלו שמעתי דווקא בשם הג"מ שפירא.
עוד על אותה עיירה קטנה, היה קורא עליה את המשנה: הניחה בחמה - יצאה והזיקה

שומע ומוסיף · הודעהעל ידי **שומע ומוסיף** » ד' מרץ 01, 2017 3:11 pm

יושב סתר כתב:
שומע ומוסיף כתב:פנינים מהגר"ה זקס זצ"ל (מלוקט מהפורום):
"ראה הקב"ה שהמשתגעים מתרבים הלך וקבצם לעיירה אחת קטנה וחמה".

היה אוהב לומר שחסד גדול עשה החזו"א עם כלל ישראל, שלקח את כל הבני ברקים ושם אותם בעיירה אחת.

שני פנינים אלו שמעתי דווקא בשם הג"מ שפירא.
עוד על אותה עיירה קטנה, היה קורא עליה את המשנה: הניחה בחמה - יצאה והזיקה

בא לא נתחיל עם מי אמר מה, כי לא נגמור עם זה, לכל וורט יש כמה בעלי בתים, אני בכל אופן העתקתי זאת מהאשכול לזכרו.

אגב, יש הרבה וורטים מוצלחים מהגראי"ה סולוביצ'יק שליט"א, אולי מישהו מתנדב להעלותם.

שאלת תם · הודעהעל ידי **שאלת תם** » ד' מרץ 01, 2017 4:09 pm

סיפור מעניין באחד הקמפים של ישיבת סלבודקה פנו הבחורים ואמרו לו שיגיד להם ווארט חסידי וציוה הגרד''ל להביא לו חומש ואמר היכן שיפתח יגיד ווארט ונפתח בפרשת אמור עה''פ "מכה בהמה ישלמנה מכה אדם יומת", ואמר רבי דב: מכה נפש הבהמית, ישלמנה - יהי' אדם השלם, מכה אדם דהיינו נפש אלקית, יומת - יגדע חלקו בזה ובבא,

והאמת שווארט זה מופיע בשלמותו בסה''ק תורת אמת של הלעכאוויטשער זיע''א שמוסיף ע''ז שווארט זה עלה לו בהרבה דם

ארזי ביתר · הודעהעל ידי **ארזי ביתר** » ד' מרץ 01, 2017 6:49 pm

שאלת תם כתב:סיפור מעניין באחד הקמפים של ישיבת סלבודקה פנו הבחורים ואמרו לו שיגיד להם ווארט חסידי וציוה הגרד''ל להביא לו חומש ואמר היכן שיפתח יגיד ווארט ונפתח בפרשת אמור עה''פ "מכה בהמה ישלמנה מכה אדם יומת", ואמר רבי דב: מכה נפש הבהמית, ישלמנה - יהי' אדם השלם, מכה אדם דהיינו נפש אלקית, יומת - יגדע חלקו בזה ובבא,

והאמת שווארט זה מופיע בשלמותו בסה''ק תורת אמת של הלעכאוויטשער זיע''א שמוסיף ע''ז שווארט זה עלה לו בהרבה דם

א. לא בשלמותו - רק החצי הראשון.

ב. לא בסה"ק תורת אמת, כי אם בספה"ק תורת אבות.

ג. הספר אינו של הלעכאוויטשער, כי אם של בעל נתיבות שלום זיע"א, שליקט מדברי ארבעה ראשי שושילתא דדהבא: הס"ק מלכוביץ', בנו רבי נח, תלמידו הר"מ מקוברין, תלמידו בעל יסוד העבודה.

ד. הווארט הזה מופיע בתורת אבות כך:

'תורת אבות' כתב:הרה"ק מקוברין ז"ל אמר בשם מו"ר הס"ק מלכוביץ ז"ל: מכה נפש בהמה, דער וואס צוברעכט דעם נפש הבהמיות, ישלמה, קען קומען צו שלימות. וסיים, המאמר הזה עלה לי במדה גדולה של דם.

ישא ברכה · הודעהעל ידי **ישא ברכה** » ד' מרץ 01, 2017 8:56 pm

בעז"ה

שמעתי בשם ר' חיים קמיל שאמר פעם אנשים היו במדריגה של ללמוד על מנת ללמד היום אנשים במדריגה של ללמד על מנת ללמוד..

שומע ומוסיף · הודעהעל ידי **שומע ומוסיף** » ה' מרץ 02, 2017 10:34 pm

הרב אברמסקי התנה עם ידידו הרב זווין, שהשיחות שלהם יהיו בלי חמ"ץ, [חסידות מזרחי ציונות].

ממרומי היער · הודעהעל ידי **ממרומי היער** » א' מרץ 05, 2017 12:48 am

אמרו בשם ראש ישיבה אחד: סדר א' בחלק מהכוללים נראה כמו ליל הסדר, שותים ארבע כוסות, מקשים ארבע קושיות ומחכים לחצות.

ח''ל קאליסק · הודעהעל ידי **ח''ל קאליסק** » ג' מרץ 07, 2017 7:25 am

שמעתי שבעיצומה של המחלוקת בעלז מונקאטש עשו להמנח''א פעולה של פיקוח נפש ממש.
ואמר המנח''א זיע''א על קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים
קמצא
קומניסטן מזרחיסטן ציוניסטן ואגודיסטן,
שאלוהו מה ר''ת בר וענה לאלתר בעלזא רוצחים.....

ח''ל קאליסק · הודעהעל ידי **ח''ל קאליסק** » ג' מרץ 07, 2017 7:28 am

ארזי ביתר כתב:
שאלת תם כתב:סיפור מעניין באחד הקמפים של ישיבת סלבודקה פנו הבחורים ואמרו לו שיגיד להם ווארט חסידי וציוה הגרד''ל להביא לו חומש ואמר היכן שיפתח יגיד ווארט ונפתח בפרשת אמור עה''פ "מכה בהמה ישלמנה מכה אדם יומת", ואמר רבי דב: מכה נפש הבהמית, ישלמנה - יהי' אדם השלם, מכה אדם דהיינו נפש אלקית, יומת - יגדע חלקו בזה ובבא,

והאמת שווארט זה מופיע בשלמותו בסה''ק תורת אמת של הלעכאוויטשער זיע''א שמוסיף ע''ז שווארט זה עלה לו בהרבה דם

א. לא בשלמותו - רק החצי הראשון.

ב. לא בסה"ק תורת אמת, כי אם בספה"ק תורת אבות.

ג. הספר אינו של הלעכאוויטשער, כי אם של בעל נתיבות שלום זיע"א, שליקט מדברי ארבעה ראשי שושילתא דדהבא: הס"ק מלכוביץ', בנו רבי נח, תלמידו הר"מ מקוברין, תלמידו בעל יסוד העבודה.

ד. הווארט הזה מופיע בתורת אבות כך:
'תורת אבות' כתב:הרה"ק מקוברין ז"ל אמר בשם מו"ר הס"ק מלכוביץ ז"ל: מכה נפש בהמה, דער וואס צוברעכט דעם נפש הבהמיות, ישלמה, קען קומען צו שלימות. וסיים, המאמר הזה עלה לי במדה גדולה של דם.

לקח ווארט זה משם מילה במילה
viewtopic.php?f=19&t=30876&p=324793&hilit=%D7%9E%D7%9B%D7%94+%D7%91%D7%94%D7%9E%D7%94+%D7%99%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%94#p324793

ח''ל קאליסק · הודעהעל ידי **ח''ל קאליסק** » ג' מרץ 07, 2017 7:29 am

וע''ז נאמר הער פרעגט וי א תם און הער שטייחט ווי א מועד......

דמשק · הודעהעל ידי **דמשק** » ג' מרץ 07, 2017 7:13 pm

רבי הירש'לע קרעטשניף'ער היה אומר, זקיני ז"ל היה בשבת גלגולת גבוה יותר מבימות החול, וא"ת הרי זה לא היה ניכר, זהו מפני שג' ימים קודם השבת וג' ימים לאחר השבת עדיין היה בבחי' שבת...

שומע ומוסיף · הודעהעל ידי **שומע ומוסיף** » ד' מרץ 08, 2017 1:28 am

פנינים מר' איזל חריף (הועתק מהפורום):

על המלמד שלו בילדותו שהיה מבירז' שבליטא שהיה אמנם תלמיד חכם גדול אך לא מצא חן בעיניו, אמר: "מי שלא למד אצל המלמד מבירז' אינו יודע ללמוד והמלמד מבירז' בעצמו הרי לא למד אצל המלמד מבירז' ומשום כך איננו יודע ללמוד!"

לאחר שהוסיפו לשמו את הכינוי "חריף" אמר כי הכינוי הוא ראשי תיבות "חתן רבי יצחק פיין" והוסיף כי חותנו עשהו לחריף ואילו חותנתו עשתה אותו לבקי היות שמיררה את חייו בבית ובזכותה עשה לילות כימים בבית המדרש.

רבי אייזל חריף חלה, והביאו אליו רופא מפורסם מווילנה. בדקו הרופא ואמר: 'אין עצה לנגד חרבו השלופה של מלאך-המוות'. לא היו ימים מועטים ואותו רופא מפורסם פגש את רבי אייזל מתהלך ברחובותיה של וילנה. תחילה תהה, ואחר-כך ניגש לרבי אייזל ואמר לו: 'רבי, ברוך המקום, שעשה לך נס והבראת'. החזיר לו רבי אייזל: 'בשתיים טעית: לא הבראתי, אלא מתי, ולא לי נעשה נס, אלא לך נעשה נס. ומעשה שהיה כך היה. כשמתי ועליתי לשמים שמעתי גוזרים שם גזירה: 'כל הרופאים לגיהנום', ואף אתה היית בכלל. נכמרו רחמי עליך והעידותי לפני פמליה של מעלה, שאתה אינך רופא כלל, ומיד הוציאו אותך מן הגזירה."

"רבי אייזל היה אומר: 'למה נקרא שמם רופאים? ללמדך, שהם דומים לרפאים: מה מתים אינם יודעים מאומה, אף הם אינם יודעים מאומה."

"הוא היה אומר: 'למה נקראת הלשון הלטינית לשון מתה? משום שהרופאים, שותפיו של מלאך-המוות, משתמשים בה'."

"רבי אייזל חריף היה אומר: 'למה נקראו בעלי-עגלות? ללמדך, שאם אתה נופל בידי אחד מהם, מיד ניתן עליך עול גלות: כשאתה מבקש לנסוע הוא אינו זז ממקומו, וכשאתה מבקש לנוח הוא טורדך ומכריחך לנסוע'."

"שאלו לרבי אייזל חריף: 'מפני מה עשירים מקדימים נדבה לעני בעל-מום ואינם מקדימים נדבה לעני תלמיד-חכם?' השיב רבי אייזל: 'הדין עימהם, משום שכל עשיר יכול לחשוש, שמא ייעשה גם הוא עני בעל-מום, ואינו יכול לחשוש, שמא ייעשה עני תלמיד-חכם'."

"אשה באה לרבי אייזל חריף ולבה עגום עליה: חלום חלמה, שבנה יחידה נשתגע. פתר לה רבי אייזל: 'בנך יתעשר, שכל העשירים משוגעים הם'."

"ערב-פסח נכנס רבי אייזל אצל עשיר קמצן לבקש נדבה בשביל עניים לצורכי-החג. סירב הקמצן ולא נענה לו, ובשעת-מעשה עמד ובדק כיסיו משום חשש של פירורי-חמץ. אמר לו רבי אייזל: 'רבי פלוני כיסיך שלך אינם טעונים בדיקה.' תמה הלה: 'רבי, מה בין כיסי שלי לכיסיהם של אחרים?' החזיר לו רבי אייזל: 'זה עתה ענה פיך בך, שאין אתה יהודי אלא עד הכיס!'."

"כל ימיו היה רבי אייזל חריף מקנתר את החסידים ואת אדמו"ריהם, אף-על-פי שהוא גופו בנו של חסיד היה. פעם אחת קינתרו החסידים אותו ואמרו לו: 'בוא וראה, שכוחו של אדמו"רנו גדול מכוחך שלך. אתה רב בסלונים ואין אתה בעל-מופת, ואילו רבי אברהם אדמו"ר הוא בסלונים ובעל-מופת הוא'. החזיר להם רבי אייזל: 'כך נאה לי וכך נאה לו'. כתוב בתורה: "כי יקום מקרבך נביא או חולם חלום, ונתן לך אות או מופת". וקשה: היה לו לכתוב "אות ומופת", ולא "אות או מופת". אלא ללמדך: כל שיודע אות אינו יודע מופת, וכל שיודע מופת אינו יודע אות'."

על החסידים אמר שבצדק הם לובשים את האבנט מעל המעיל כי הם כמו ספר תורה פסול שאת החגורה שלו שמים על המעיל ולא על הספר עצמו (כפי שזה בספר תורה כשר).

"רבי אייזל חריף יצא לרחוב וראה חברי ה'חברא קדישא' שבים מבית-הקברות ורגליהם כושלות מחמת שיכרות. תמה ואמר: 'הללו מעולם האמת הם באים, ורגליים אין להם כשקר'."

"שאלו לרבי אייזל חריף: 'ילמדנו רבנו, מה טעם סידר רבי במשנה "חרשׁ, שוטה וקטן", ולא סידר את השוטה בתחילה או בסוף?' השיב רבי אייזל: 'ללמדנו, שכל מקום שמצויים שניים, נכנס השוטה באמצע'."

שאלת תם · הודעהעל ידי **שאלת תם** » ד' מרץ 08, 2017 1:41 am

אמר לו הגר"א לרבי יעקב (המגיד מדובנא):
פלא הוא בעיני, כיצד מוצא מר תמיד משל יפה לבאר מקרא קשה?
החזיר לו רבי יעקב:
מורי ורבי, אמשול לך משל. קלע שמלאכתו בכך נכנס לכפר וראה ליד ביתו של איכר כמה וכמה מטרות, ובכולן פגע הכדור בעצם הנקודה המרכזית ולא החטיא אפילו כחוט-השערה לא ימינה ולא שמאלה. תמה ואמר לאיכר" "אני קלע מומחה ומנוסה וזו מלאכתי. אף-על-פי-כן פעמים אני קולע ואיני מחטיא, ופעמים אני קולע ומחטיא. ואילו אתה, איכר פשוט, המטרות הללו מעידות עליך, שאין אתה מחטיא אפילו פעם אחת. כיצד נעשתה ידך אמונה כל-כך?" השיב לו האיכר: "אתה נוקב נקודה מרכזית תחילה, מקיף אותה עיגולים על-גבי עיגולים ולבסוף אתה קולע, ונמצא פעמים אין אתה מחטיא, ופעמים אתה מחטיא. ואילו אני עושה להפך: תחילה אני קולע ונוקב את הנקודה המרכזית, ולסוף אני מקיפהּ עיגולים על-גבי עיגולים, ונמצא שאין אני מחטיא אפילו פעם אחת". אף אני, רבי, כך: תחילה אני מבאר לי את המקרא הקשה, ולסוף אני מקיפו משל על גבי-משל...

שאלת תם · הודעהעל ידי **שאלת תם** » ד' מרץ 08, 2017 1:44 am

"הפורים - רב" של ישיבת וולוז'ין היה נוהג לחקות בשעת חדווה דרכי לימודו, מנהגיו ותנועותיו של ראש-הישיבה. והיה מעשה והגדיש את הסאה והעליב בחיקוייו את רבי יצחק. ולמחר, כשפג יינו של "הרב", בא אצל רבי יצחק והתחטא לפניו, שאין אדם נתפס על יינו. אמר לו רבי יצחק: משל הדיוט אומר: "כל מה שיש לפיכח בריאתו, יש כנגדו לשיכוֹר בלשונו". וקשה: טבח הלוקח שור לשחיטה וחושש, שמא תמצא לו סירכה בריאתו, יקדים וישקה אותו יין, ויסתכל בלשונו ויראה מה שיש לו בריאתו? אלא – אין מביאים ראיה מן השור...

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ד' מרץ 08, 2017 2:14 am

שאלת תם כתב:"הפורים - רב" של ישיבת וולוז'ין היה נוהג לחקות בשעת חדווה דרכי לימודו, מנהגיו ותנועותיו של ראש-הישיבה. והיה מעשה והגדיש את הסאה והעליב בחיקוייו את רבי יצחק. ולמחר, כשפג יינו של "הרב", בא אצל רבי יצחק והתחטא לפניו, שאין אדם נתפס על יינו. אמר לו רבי יצחק: משל הדיוט אומר: "כל מה שיש לפיכח בריאתו, יש כנגדו לשיכוֹר בלשונו". וקשה: טבח הלוקח שור לשחיטה וחושש, שמא תמצא לו סירכה בריאתו, יקדים וישקה אותו יין, ויסתכל בלשונו ויראה מה שיש לו בריאתו? אלא – אין מביאים ראיה מן השור...

viewtopic.php?f=26&t=4324&p=165243#p32779

שאלת תם · הודעהעל ידי **שאלת תם** » ג' מרץ 21, 2017 12:28 am

המליץ פעם החזו"א ז"ל (כמובא במעשה איש): ראובן הזיק את שמעון ולכן חייב לשלם - זה לא נשמע כ"כ טוב, רק צריך לומר "ראובן נעשה חפצא של מזיק ושמעון הוא חפצא של ניזק"...

[לכל אלו שמביאים לינק להראות שדברי מועתקים ממקום פלוני או אלמוני, הריני מוסר מודעה שכל דברי מועתקים ממקום כל שהוא, ואם אני נתקל במשהו מתאים לכאן אני עושה 'העתק הדבק' ומכניס לכאן, אלא שאיני רואה תועלת להעתיק את המקור, כך שמיותר לדעתי לציין כל פעם מהיכן נלקחו הדברים, אבל אם אתם נהנים מזה אז 'אהלן וסהלן'.]

שאלת תם · הודעהעל ידי **שאלת תם** » ג' מרץ 21, 2017 12:46 am

קבוצת לומדים מובחרת בישיבת לומזא בפתח תקוה נתקשו בדברי הגמ' 'שחיטה לאו עבודה היא' [זבחים י"ד ועוד], ושלחו את אחד המובחרים שביניהם לירושלים למרן הגרי"ז מבריסק זצ"ל לבאר להם מושג זה, בהגיעו אל מרן הגרי"ז עם שאלתו, 'מה זה שחיטה לאו עבודה'. – ענה לו הגרי"ז באידיש: 'שחיטה איז קיין ארבט נישט', ובתרגום חופשי, 'שחיטה איננה עבודה'.

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ג' מרץ 21, 2017 2:21 am

מענין לענין, ראה ס' "למען שמך", [על הגה"צ רבי חיים חייקין זצ"ל, תלמיד החפץ חיים, ראש ישיבת חכמי צרפת], עמ' 103-104, שכשרבי חיים חייקין היה בשבי הגרמני והוטל עליו לטלטל משהו בשבת, ביקש מאדם אחר שיעזור לו במשא, כדי שיהא בגדר "שנים שעשאוה" שפטור מחיוב מלאכת שבת, ואז צעק עליו הגרמני האחראי "דאס איז קיין ארבייט" (זה לא נקרא עבודה), ואז שמח רבי חיים והרהר "הנה אפילו הגוי מבין ששנים שעשו מלאכה (שאפשר ביחיד) זה לא "מלאכה".

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ג' מרץ 21, 2017 3:02 am

[לכל אלו שנעלבים מלינק שאני מציין למקום פלוני או אלמוני [אם כי נראה לי שהתם כתב זאת בבדיחותא כחלק מהאשכול או בבחינת מסיח לפי תומו ולא ברצינות], הריני מוסר מודעה שכל כוונתי להעשיר את החברים בבחינת ד"ת עניים במקו"א ועשירים במקו"א, ואם אני נתקל במשהו מתאים לכאן אני עושה 'העתק כתובת קישור' ומכניס לכאן, אלא שאיני רואה תועלת להתנצל, כך שמיותר לדעתי להפגע כל פעם מכך, אבל אם אתם נהנים מזה להפגע אז 'אהלן וסהלן'.]

פרי יהושע · הודעהעל ידי **פרי יהושע** » ג' מרץ 21, 2017 7:54 am

שומע ומוסיף כתב:פנינים מהגר"ה זקס זצ"ל (מלוקט מהפורום):

ועוד דבר אחד (לא מלוקט מהפורום), יום שישי אחד יושב אחד מהאלתרעס של הישיבה בבית מדרש איך נאמר ריק למדי, ומגיע איזה אברך שלמד פעם בישיבה, וכיום כנראה שכח מה עשה הוא בעצמו כשהיה שם, מסתכל הנה והנה וניגש אל הבחור הנ"ל, ומתחיל "להתפלסף" "היום להערכתי לא ייצא גדול מהישיבה", והולך ופחות "ואפי' ראש ישיבה או סתם תלמיד חכם אני כבר לא מאמין שייצא מפה". הבחור הזה שומע דבריו בעצימת עיניים קצת מנומנם [עייף אולי מליל שישי], ומפטיר "אני בינתיים לא רואה שיוצאים מפה בכלל".
שחנו לר' הלל את המעשה הזה בשבת בבוקר, והוא "היו צריכים לענות לההוא שיוצאים מפה בחורים שיכולים לענות כך".

משה ובני ישראל

הרב קנייבסקי שליט"א סיפר שבהיותו ילד קטן ראה חתולים מטפסים על סכך סוכת ה"חזון איש" והתיירא מהם וסיפר לחזון איש והרגיעו ה"חזון איש : הם לא פוסלים את הסכך...

שערי חכמה · הודעהעל ידי **שערי חכמה** » ה' יוני 08, 2017 11:05 pm

שומע ומוסיף כתב:"משנכנס אדר מרבים בשמחה"
פעם כל הישיבה עלתה לגג כדי לעשות קידוש לבנה. השמים היו מעוננים מאד. כזכור לי, בחוץ הייתה טמפרטורה של מינוס והיה שלג. חיכינו כרבע שעה. איזשהו בחור אמר שהבבא סאלי היה יודע להזיז עננים עם הידיים. אז דרך ליצנות גם אני ניסיתי להזיזם. ואז הרב אמר לי: "איתן, אל תדאג, גם הבבא סאלי לא הצליח".
.

זה לא מילתא דבדיחותא כי זה לא מצחיק, וגם לא דבר חכמה כי כל טיפש יכול לומר אותו.
לגופו של ענין, הסיפור על בבא סאלי הוא מעשה שהיה בזמן שהתארח בבית בתו הרבנית בוסו תליט"א בפריז, ומעידים עליו האנשים שהיו שם, חתנו הגה"צ רבי דוד בוסו שליט"א, ונכדו הרה"ג משה אליהו בוסו שליט"א.

שומע ומוסיף · הודעהעל ידי **שומע ומוסיף** » א' יולי 09, 2017 1:10 am

שערי חכמה כתב:
שומע ומוסיף כתב:"משנכנס אדר מרבים בשמחה"
פעם כל הישיבה עלתה לגג כדי לעשות קידוש לבנה. השמים היו מעוננים מאד. כזכור לי, בחוץ הייתה טמפרטורה של מינוס והיה שלג. חיכינו כרבע שעה. איזשהו בחור אמר שהבבא סאלי היה יודע להזיז עננים עם הידיים. אז דרך ליצנות גם אני ניסיתי להזיזם. ואז הרב אמר לי: "איתן, אל תדאג, גם הבבא סאלי לא הצליח".
.

זה לא מילתא דבדיחותא כי זה לא מצחיק, וגם לא דבר חכמה כי כל טיפש יכול לומר אותו.
לגופו של ענין, הסיפור על בבא סאלי הוא מעשה שהיה בזמן שהתארח בבית בתו הרבנית בוסו תליט"א בפריז, ומעידים עליו האנשים שהיו שם, חתנו הגה"צ רבי דוד בוסו שליט"א, ונכדו הרה"ג משה אליהו בוסו שליט"א.

אותי זה הצחיק מאד!!!
ודרך אגב אני רואה בזה גם דבר חכמה, כיון שצריך להיות חכם עדיף מנביא בשביל לא להתפעל מעדויות של אנשים וכו', ולומר בצורה חותכת שהסיפור לא היה ולא נברא.
אבל באמת זה לא מטרתו של האשכול, במקום לבקר את הנכתב, הבו כמה מעשים יפים שיעלו חיוך על פנינו.

שברי לוחות · הודעהעל ידי **שברי לוחות** » א' יולי 09, 2017 7:22 am

סיפור זה (עם הגרמ"ש שאמר על העננים) לא היה ולא נברא
ודרך אגב, למה צריך לעלות על גג לעשות קידוש לבנה, ומי יוצא לעשות קידוש לבנה כשמעונן ויורד שלג?

שומע ומוסיף · הודעהעל ידי **שומע ומוסיף** » א' יולי 09, 2017 4:10 pm

שברי לוחות כתב:סיפור זה (עם הגרמ"ש שאמר על העננים) לא היה ולא נברא
ודרך אגב, למה צריך לעלות על גג לעשות קידוש לבנה, ומי יוצא לעשות קידוש לבנה כשמעונן ויורד שלג?

נלענ"ד ליישב בדוחק גדול את שתי הקושיות העצומות, שידוע הוא דיש ב' אופנים לעשות קידוש לבנה, אופן אחד לירד מביהכ"נ ולצאת לרחוב, והאופן השני לעלות לגג או לצאת למרפסת פתוחה, ולפעמים האופן הב' הוא יותר נוח מכמה טעמים, כגון ישיבה שנמצאת ברוסיה ואינם רוצים לקדש הלבנה ברחוב שנמצאים שם גויים ויש חשש להתעמתות עמהם. ולגבי הקושיא הב' י"ל דפעמים שמגיע כבר קרוב לאמצע החודש ועדיין לא קידשו הלבנה ולפיכך עומדים וממתינים אולי ירחם ה' ותפציע הלבנה מבין העננים לזמן מועט כדי שיוכלו לברך ברכת הלבנה. (וליתר ביאור עי' כאן viewtopic.php?f=19&t=31074&start=200 בדברי איתן שהוא בעל המעשה הנ"ל ואפשר לפנות אליו בפרטי ולברר את פרטי המעשה.)
אגב אורחא אעיר כי הבנתי שיש החושבים שיש במעשה זה זלזול בכבודו של הבבא סאלי, ולפיכך הם נחלצים להגן על כבודו ולומר שהמעשה עם הגרמ"ש - לא היה, והמעשה עם הבבא סאלי - כן היה, לדעתי טועים אנשים אלו בהבנת 'כבוד אמיתי' מהו ואכמ"ל כי המבין - יבין, ומי שאינו מבין - לא יבין גם אם יסבירו לו.

שברי לוחות · הודעהעל ידי **שברי לוחות** » א' יולי 09, 2017 4:13 pm

חכמתי העדיפה מנבואה - שלי אומרת שמסתבר יותר לומר שסיפור זה לא היה, ולא להתפעל מעדותם של אנשים

מאשר לומר בהחלטיות על הסיפור של הבאבא סאלי שלא היה, ודי בזה. היה שלום, והמשיך להעלות חיוך על פנינו.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר