עושה חדשות כתב:1.
מגילה ד"ה. רב אסי אמר בין בזמנה בין שלא בזמנה בעשרה, וברמב"ן ביאר הטעם בזה משום פרסומי ניסא, ובהג"א נסתפק (על שלא בזמנה) שמא "הואיל ואינו אלא פרסומי ניסא אף על פי שאינן בני מצות איכא פרסומי טובא", ובפוס' העתיקו דבריו לענין נשים, דמצטרפות לעשרה. ועי' טו"א.
2.
בשו"ע (תרפט-ה) פסק "מקום שאין מנין, אם אחד יודע והאחרים אינם יודעים אחד פוטר את כולם; ואם כולם יודעים, כל אחד קורא לעצמו", והיינו דכדי להוציא את הבקיא בעי' עשרה, "דקריאת המגילה הוי כמו תפלה דבעינן עשרה דוקא", ואמנם הנו"כ נחלקו בזה, אבל המשנ"ב הכריע כהשו"ע.
3.
בשעה"צ סי' תקפה פסק בשם מט"א "באופן זה שכבר יצא התוקע בעצמו טוב יותר שיברכו השומעים בעצמן - ודוקא כשהם פחות מעשרה, אבל אם השומעים עשרה, אז אף אם יודעים בעצמם לברך, אחד מברך והשאר יוצאים, שלא לחלק בין צבור לצבור, דסתם צבור נמצאו אנשים שאינם בקיאים בטיב ברכות".
4.
ברכת הרב את ריבנו, הרמ"א בסי' תרצב פסק דמברכים כן רק בציבור. ועי' ביאוה"ל שם.
===
ובכל הני יל"ע האם פרוז מצטרף במוקפין, ומוקף בפרזים. (ונפק"מ לאשכול
זה).
לגבי 1 לכאו' מצטרף, 2-3 לכאו' לא מצטרף, וצ"ע לגבי 4.
מהרהר אני במהות חיוב פרסומי ניסא של מגילה כיצד נעשה? ומה מהותו?
אפשר לכאורה לבאר, שבדיוק כמו נר חנוכה, שמצוה להדליקו באופן שיראו הרבים, כדי לפרסם הנס בפניהם, כך גם מגילה יש חיוב לקראה לפני עשרה, כדי לפרסם הנס בפניהם.
כלומר הקורא בפני עשרה, הוא היחיד שעושה בפועל גם את פרסום הנס (והאחרים, אם צריכים לצאת יד"ח, מצטרפים למעשי הפרסום מדין "שומע כעונה")
לפי זה, קשה לי להבין מה מקום הספק לקרוא מגילה בפני עשר נשים או קטנים? וכי גם בהדלקת נר חנוכה בפני הרבים, גם לא יועיל אם עוברות ברחוב רק נשים או רק קטנים???
וגם אם נאמר, שפרסום הדבר מתקיים רק בפני בני דעת ולכן לא יועיל בפני קטנים, א"כ למה בפני נשים לא?
ואולי אפשר לבאר אחרת, שמהות הפרסום במגילה איננה כמו בנר חנוכה. אלא מהותו "התגודדות ציבורית" סביב מישהו שקורא את המגילה. ואז באופן טבעי מתעוררת הסקרנות של כל הרואים אותם או היודעים מהתכנסותם, לברר על מה ולמה התכנסו אלה מסביב לקורא המגילה, וכך הולך ומתפרסם סיפור המגילה והנס.
לפי זה, ניתן יותר להבין, מדוע צריך דווקא אנשים גדולים, ולמה דווקא באופן זה תתעורר סקרנות הציבור ביתר שאת. ובדרך משל: יש הבדל גדול בין הסקרנות המתעוררת אצלנו אם נעבור ליד התגודדות של אנשים חשובים שזמנם יקר להם מסביב לאיזשהי תופעת טבע או פעולה אנושית מעניינת וכיוצ"ב, לבין חוסר הסקרנות שלנו אם נעבור ליד התגודדות של פעוטות מסביב לדבר של מה בכך המעניין אותם משום מה...
לפי זה, לכאורה למה יהיה אכפת לי אם יתגודדו מסביב לקורא גם כאלה שאינם חייבים היום בקריאתה? ולמה לא יהיה בזה פרסומי ניסא? כגון מוקף מסביב לפרוז שקורא בי"ד כחיובו וכה"ג.
אשמח לשמוע האם טעיתי ובמה טעיתי.