הואיל וקרא על הסדר

[עושה חדשות]

רמב"ם הלכות מגילה פ"ב -

הקורא את המגילה למפרע לא יצא ... קרא ושהה מעט וחזר וקרא אף על פי ששהה כדי לגמור את כולה הואיל וקרא על הסדר יצא.

הלש' תמוהה, מה זה הנימוק "הואיל וקרא על הסדר", הרי יש כאן נושא של שהייה והפסק. ומה המקור של הר"מ לתוספת הזו.

שו"ר, שכ"ה לש' הר"מ גם בהל' קרי"ש "קראה סירוגין יצא, אפילו שהה בין סירוג לסירוג כדי לגמור את כולה יצא, והוא שיקרא על הסדר", וג"ז צ"ע למה באה כאן ההתנייה לקרוא על הסדר, ומה השייכות בין 'שהיות' ל'כסדרן'.

אולי יש ללמוד מכאן, שבמקום שאין חיסרון של "למפרע" אזי פשיטא שאין בעיה של "שהייה", כי שהייה זה לא בעיה של הפסק אלא בעיה בסיפור הדברים כסדרן. וזש"כ הר"מ דמ"מ אם קרא כסדר לא איכפ"ל השהיות.

אולי י"ל להיפך, גם במקום שאין חיסרון של למפרע, (כגון בקרי"ש אם הפסוקים כסדרן אבל החליף הפרשיות), אבל אם יקרא למפרע וישהה בין הקריאות, כאן השהייה תהיה לעיכובא.

ואולי יש ללמוד באופנים נוספים. נא עזרתכם.

[עושה חדשות]

החיפוש באוצר מניב מידע יפה:

רבי שמעון משה דיסקין.png (29.69 KiB) נצפה 3794 פעמים

רבי יצחק סורוצקין.png (33.26 KiB) נצפה 3794 פעמים

רבי אברהם יצחק קוק.png (21.8 KiB) נצפה 3794 פעמים

רבי אליקים געציל פשקס.png (30.72 KiB) נצפה 3794 פעמים

[אפשר]

י"ל דכוונת הרמב"ם ללמדינו דין הרמ"א, דהכי איתא בשו"ע,
קראה סרוגין, דהיינו שפסק בה ושהה ואח"כ חזר למקום שפסק, אפילו שהה כדי לגמור את כולה, יצא. הגה: ואפי' סח בנתיים.
והיינו דבסח בינתיים לכאו' אם נצרף השיחה לקריאה אי"כ קריאה על הסדר, כי אם אמר אחשורוש רופא שיניים והמן, הרי יש כאן אמירה מבולבלת.
קמ"ל הרמב"ם דחיסרון למפרע הוא על הפסוק שהוא שלא לפי סדר, אבל כל שהוא לפי הסדר אף ששהה והיה כאן מלל שלא לפי הענין שקוטע את הסיפור מכ"מ יצא.
ודאתאן להכי אי"צ לומר בכלל שהפסיק בדיבור, אלא גם בשהייה סתמית כל שהשהייה קוטע הסיפור ה"ז כעין חסרון דלמפרע ודו"ק.

[פרי יהושע]

אוסיף תבלין כל שהוא. הלא לכא' עפ"י מש"כ הרב עו"ח מדיוק הרמב"ם בהל' ק"ש, נסתר לכא' עיקר היסוד כמו שדייק הגאון רש"מ זצ"ל בסוף דבריו.
אלא שנראה נכון שכאן במגילה הוא חובת סיפור, ואיבוד הרצף יכל להיות כקראה למפרע, וקמ"ל דמ"מ מהני, [כמו להבדיל סיפור בהמשכים בעיתון שעוצרים באמצע המתח ואין כאן איבוד הרצף, שלא כמו שקורים מהסוף להתחלה בשביל להפיג את המתח].
וכן לעניין ק"ש אמנם אינו סיפור אבל בו מסיבה אחרת בעי שיהיו הפסוקים כהווייתן וכסדרן בתורה כדי לקיים בכך קריאה בתורה בפרשה זו [שלא כבמגילה שאין עניין כזה כלל של כהווייתן], ושלא כסדרן עכ"פ בפסוקים של כל פרשה לא חשיב כהוויתן, [משא"כ כשמחליף בין פרשה לפרשה לא אכפת לן, שאין שייכות בין פרשה לפרשה, כפי שאכן בסיפור כבמגילה], והיה ס"ד דאין כאן הוויה אחת בין כשמפסיק בה ובין כששהה, וקמ"ל דהפסק של שהייה אינו מקלקל את ההוויה שהרי עכ"פ הסדר נשמר וק"ל.

[אפשר]

אוסיף תבלין כל שהוא. הלא לכא' עפ"י מש"כ הרב עו"ח מדיוק הרמב"ם בהל' ק"ש, נסתר לכא' עיקר היסוד כמו שדייק הגאון רש"מ זצ"ל בסוף דבריו.
אלא שנראה נכון שכאן במגילה הוא חובת סיפור, ואיבוד הרצף יכל להיות כקראה למפרע, וקמ"ל דמ"מ מהני, [כמו להבדיל סיפור בהמשכים בעיתון שעוצרים באמצע המתח ואין כאן איבוד הרצף, שלא כמו שקורים מהסוף להתחלה בשביל להפיג את המתח].
וכן לעניין ק"ש אמנם אינו סיפור אבל בו מסיבה אחרת בעי שיהיו הפסוקים כהווייתן וכסדרן בתורה כדי לקיים בכך קריאה בתורה בפרשה זו [שלא כבמגילה שאין עניין כזה כלל של כהווייתן], ושלא כסדרן עכ"פ בפסוקים של כל פרשה לא חשיב כהוויתן, [משא"כ כשמחליף בין פרשה לפרשה לא אכפת לן, שאין שייכות בין פרשה לפרשה, כפי שאכן בסיפור כבמגילה], והיה ס"ד דאין כאן הוויה אחת בין כשמפסיק בה ובין כששהה, וקמ"ל דהפסק של שהייה אינו מקלקל את ההוויה שהרי עכ"פ הסדר נשמר וק"ל.

לענ"ד כת"ר ווערט אביסעל פארקראכען, למה צריך לרדת לכאלו עומקים. הרי הדין ברור בקר"ש דהקורא למפרע לא יצא, וא"כ בלי חפצא וגברא, בפשיטות, היה אפשר להיות הו"א דחיסרון למפרע אינו מצד הטקסט האמצעי שנאמר שלא במקומו, אלא מצד חיבור שני הטקסטים שנקטעו, וא"כ כל שיש שהייה ובפרט אם יש סח בינתיים, פקע חיבור שני קצוות הטקסט, ואי"כ קריאה או סיפור. ולהכי אשמועינן דחיסרון למפרע הוא בטקסט האמצעי ולא בשני הקצוות.

[פרי יהושע]

שאלה של טעם וריח ואין כידוע על מה להתווכח.

[עושה חדשות]

י"ל דכוונת הרמב"ם ללמדינו דין הרמ"א, דהכי איתא בשו"ע,
קראה סרוגין, דהיינו שפסק בה ושהה ואח"כ חזר למקום שפסק, אפילו שהה כדי לגמור את כולה, יצא. הגה: ואפי' סח בנתיים.
והיינו דבסח בינתיים לכאו' אם נצרף השיחה לקריאה אי"כ קריאה על הסדר, כי אם אמר אחשורוש רופא שיניים והמן, הרי יש כאן אמירה מבולבלת.
קמ"ל הרמב"ם דחיסרון למפרע הוא על הפסוק שהוא שלא לפי סדר, אבל כל שהוא לפי הסדר אף ששהה והיה כאן מלל שלא לפי הענין שקוטע את הסיפור מכ"מ יצא.
ודאתאן להכי אי"צ לומר בכלל שהפסיק בדיבור, אלא גם בשהייה סתמית כל שהשהייה קוטע הסיפור ה"ז כעין חסרון דלמפרע ודו"ק.

וכעת חשבתי לאידך גיסא, הואיל וקרא על הסדר היינו שהקריאה הצטרפה באופן כזה שיש בו הבנה לסיפור המגילה ולקרי"ש, והשהייה לא קטעה כ"כ את ההבנה, ואם סח בינתיים הרי שזה היה באופן הניכר מה מהמגילה ומה בחוץ. אבל אם קרא ואמר "ויהי בימי סבא של אחשורוש" וכל כיו"ב, איה"נ לא יצא, הואיל ולא קראה על הסדר.

[עושה חדשות]

אבל אם קרא ואמר "ויהי בימי סבא של אחשורוש" וכל כיו"ב, איה"נ לא יצא, הואיל ולא קראה על הסדר.

ילה"ס כה"ג בקורא את המגילה בשתי לשונות לע"ז, ומחליף באמצע, אבל באופן שבשפה הראשונה נשמעות התיבות הראשונות מתוך השפה השניה במשמעות אחרת. וכן יל"ד במחליף את צורת ההגיה באמצע הקריאה, כגון מהגייה אשכנזית לחסידית, ואף שכל הגייה בפני עצמה היא טובה, מ"מ בשינוי באמצע הרי מתבלבלת כל ההבנה כגון 'הוא-היא' וכדומה. וצ"ע.