על חוקרי תלמוד ובכלל

מה שנכון נכון

עיק כתב:אבל מישהו צריך להסביר להם שמספר אחד האחרונים על הש"ס אי אפשר לברוא מליצות.

זה ה"חידוש בהל' מליצה" שכתבתי.

ככה זה כשלא בוחרים את המליצה מתוך זכרון אלא מקלידים באוצר החכמה שמא הגיע לגבורות ועושים מהתוצאה מליצה.

הקיק · הודעהעל ידי **הקיק** » ג' פברואר 28, 2017 8:07 am

דרך אגב, מישהו יודע מה הפשט בשם הפרטי 'שמא'? האם זה קיצור של שמאי?

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ג' פברואר 28, 2017 1:11 pm

אוצר החכמה כתב:ככה זה כשלא בוחרים את המליצה מתוך זכרון אלא מקלידים באוצר החכמה שמא הגיע לגבורות ועושים מהתוצאה מליצה.

באמת מצחיק, הייתי חושב שרק איש בער לא ידע וכסיל לא יבין שהנטייה האקדמאית לציין מקורות לכל ביטוי והגה אינה מוסיפה כאן טעם.

זאת ועוד, איך לא חשו לכבוד רבם, היה להם לשום על לבם שמשהתחילו במליצה כזו שמא ייתגרו בו אחריני להמשיך הקו בכל מיני מליצות הבנויות על דימוי שמו הפרטי עם ביטויי החששות התלמודיות שהן באמת שגורות בפי כל בר בי רב - שמא יפנה בהן, שמא שד הוא, שמא מינות נזרקה בו, שמא ינק מן הטמאה, שמא הרוח בלבלתו ועוד הרבה כאלה.

הרוצה להחכים

הקיק כתב:דרך אגב, מישהו יודע מה הפשט בשם הפרטי 'שמא'? האם זה קיצור של שמאי?

שם תנכ"י.
אחד מגיבורי דוד (שמו"ב כג, יא)
אחד מנכדי אשר (דהי"א ז, לז)

מה שנכון נכון

הרוצה להחכים כתב:
הקיק כתב:דרך אגב, מישהו יודע מה הפשט בשם הפרטי 'שמא'? האם זה קיצור של שמאי?

שם תנכ"י.
אחד מגיבורי דוד (שמו"ב כג, יא)
אחד מנכדי אשר (דהי"א ז, לז)

וכן א' מבני רעואל בן עשו בסוף וישלח.
[לכאו' אין הבדל מהותי אם מסתיים בא' או בה'.
יש גם 'שמה' (אחר) בין גבורי דוד].

החידוש במליצה הנ"ל כפול ומכופל, בגלל שהשי'ן ב"שמא הגיע לגבורות" בסגול, והמשמרות כהנה עצמו מסתבר שקרא גם את המ'ם בסגול. ורק למסורת תימן ולהברתה ניחא, אא"כ נדייק על מלרע ומלעיל, ואז גם אין מקור לשם זה מהתנ"ך.

א' זעירא · הודעהעל ידי **א' זעירא** » א' מרץ 05, 2017 5:58 pm

פוקדי הספריה הלאומית בירושלים, לבטח כבר מכירים את הדף התלוי בספריית [רבי] גרשום שלום.

: IMG_0001.JPG (1.93 MiB) נצפה 12692 פעמים

א' זעירא · הודעהעל ידי **א' זעירא** » א' מרץ 05, 2017 6:06 pm

עוד טעויות של אקדמאים:
שמואל פיינר בספרו הביוגרפי על מנדלסון מצא את מקור המליצה אך לא הבין את משמעותה

: שמואל פיינר-מנדלסון.PNG (28.57 KiB) נצפה 12687 פעמים

ופתיחת ראשי תיבות מקורית שנעשתה ע"י פרו' בני בראון

: בני בראון-ס''מ.PNG (3.49 KiB) נצפה 12687 פעמים

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » א' מרץ 05, 2017 9:09 pm

למה כל כך פשוט לך שהס"מ זה לא ר"ת סטרא דמסאבא???

לעומקו של דבר

היא שיחתי כתב:למה כל כך פשוט לך שהס"מ זה לא ר"ת סטרא דמסאבא???

ס"מ בפשטות כוונתו "סמאל". ונקצר כדי לא להזכירו.
המינוח סטרא מסאבותא לא כ"כ שגור. (בחיפוש בפורום וגם בפרוייקט השו"ת לא נמצא כלל המושג הזה). וחסר ד' השימוש.

פלתי · הודעהעל ידי **פלתי** » ב' מרץ 06, 2017 1:33 pm

לעומקו של דבר כתב:
היא שיחתי כתב:למה כל כך פשוט לך שהס"מ זה לא ר"ת סטרא דמסאבא???

ס"מ בפשטות כוונתו "סמאל". ונקצר כדי לא להזכירו.
המינוח סטרא מסאבותא לא כ"כ שגור. (בחיפוש בפורום וגם בפרוייקט השו"ת לא נמצא כלל המושג הזה). וחסר ד' השימוש.

באוצר מופיע +ס[י]טרא-(דמסאבא/דמסאבותא) = 3162 פעמים

לעומקו של דבר

פלתי כתב:
לעומקו של דבר כתב:
היא שיחתי כתב:למה כל כך פשוט לך שהס"מ זה לא ר"ת סטרא דמסאבא???

ס"מ בפשטות כוונתו "סמאל". ונקצר כדי לא להזכירו.
המינוח סטרא מסאבותא לא כ"כ שגור. (בחיפוש בפורום וגם בפרוייקט השו"ת לא נמצא כלל המושג הזה). וחסר ד' השימוש.

באוצר מופיע +ס[י]טרא-(דמסאבא/דמסאבותא) = 3162 פעמים

יקירי, אז תחפש באוצר ותמצא את כל ההתייחסות של ס"מ בהקשר סמאל ותגיד לי אם יש התייחסות אחת בהקשר של מסאבותא.
האמן לי שבראון מוחל לך על ההתעקמות להצדיקו...

אפרקסתא דעניא

מתבגרים רבים מפרשים, בטעות, את הציווי המקראי "עד לא ידע" כחוק לא כתוב לפיו יש להשתכר עד אובדן חושים.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4930898,00.html

פלתי · הודעהעל ידי **פלתי** » ב' מרץ 06, 2017 3:46 pm

לעומקו של דבר כתב:יקירי, אז תחפש באוצר ותמצא את כל ההתייחסות של ס"מ בהקשר סמאל ותגיד לי אם יש התייחסות אחת בהקשר של מסאבותא.
האמן לי שבראון מוחל לך על ההתעקמות להצדיקו...

איני יודע מי זה בראון וגם לא מעניין אותי מי הוא. רק התייחסתי למש"כ רומ"כ שהביטוי לא שגור.

לעומקו של דבר

פלתי כתב:
לעומקו של דבר כתב:יקירי, אז תחפש באוצר ותמצא את כל ההתייחסות של ס"מ בהקשר סמאל ותגיד לי אם יש התייחסות אחת בהקשר של מסאבותא.
האמן לי שבראון מוחל לך על ההתעקמות להצדיקו...

איני יודע מי זה בראון וגם לא מעניין אותי מי הוא. רק התייחסתי למש"כ רומ"כ שהביטוי לא שגור.

ואני התכוונתי לא שגור כפי ששגור המושג סמא"ל. ולכן רמת השגירות גורמת לנו לפרש ס"מ שהוא סמא"ל ולא סטרא דמסאבותא.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ב' מרץ 06, 2017 4:44 pm

למה לא חיפשתם סיטרא מסאבא.
יש לזה גם משמעות של השטן המקטרג על בני אדם למשל כאן.

לעומקו של דבר

אוצר החכמה כתב:למה לא חיפשתם סיטרא מסאבא.
יש לזה גם משמעות של השטן המקטרג על בני אדם למשל כאן.

שתהיה בריא אנס"ו.

ס"מ הוא סמא"ל. ואנכי הקלוש נמאס לי להתווכח על זה. וכל טוב.

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ב' מרץ 06, 2017 5:17 pm

לעומקו של דבר כתב:
היא שיחתי כתב:למה כל כך פשוט לך שהס"מ זה לא ר"ת סטרא דמסאבא???

ס"מ בפשטות כוונתו "סמאל". ונקצר כדי לא להזכירו.

הרב באשי הביא באשכול אחר את דברי האר"י
שער המצות - פרשת שמות
גם היה מורי זלה"ה נזהר מלהוציא בפיו שום שם משמות הקדש או של המלאכים אפילו אותם הכתובים בספרים ולא היה זוכר אותם באמצע הדרוש אלא כדרך זה כשהיה זוכר מטטרו"ן היה אומר מ"ם טי"ת וכשהיה זוכר סמא"ל היה אומר סמ"ך מ"ם וכן כיוצא בזה. וטעם הדבר לפי כשהקב"ה מסרם והשליטם על שליחותיו ומלאכיותיו צוה אותם תיכף כשיזכרם האדם וישביעם בשמו שיהיו נזקקים לו כנזכר באותיות דר' עקיבא. והנה תיכף בשמוע המלאך שמזכירים שמו בעולם הזה נבהל ונרתע לאחוריו לשמוע אם משביעים אותו כדי שיהיה מזדקק להשלים שבועתו כנזכר ואף אם רואה אח"כ שאינם משביעים אותו עכ"ז נרתע ונבהל בשמיעת שמו ומתקנא במזכיר שמו ומתגרה בו ומקטרג עליו. ופעם אחד שאלתי למורי זלה"ה כי הרי שמות אדני ואלהים וכיוצא אנו מזכירים אותם תמיד ואם כן למה אסור להזכיר המלאכים הנבראים. והשיב לי בסוד ועברתי בארץ מצרים אני ולא מלאך כו' ופירשו בזוהר לפי שהארץ היתה מלאה גילולים ואם ירד המלאך שם יתלבש באותה הזוהמה אבל הוא יתברך אש אוכלת הוא ואין דבר עומד בפניו ואינו מקבל טומאה ח"ו. ולכן בהזכרת שם המלאך מתלבש הקול הזה באויר העולם אשר יש בו בחינת חומר וקלי' כנודע אבל שמותיו יתברך אינן מקבלין טומאה לכן מותר להזכירם, אבל שם ההוי"ה אף כי גדול על כל השמות צריך להעלימו מרוב קדושתו ומעלתו. אמנם שמות המלאכים שהם נמצאים בבני אדם הנקראים בשמותיו כגון מיכאל גבריאל מותר להזכירם ואין בהם חשש איסור:

אליעזר בלוי · הודעהעל ידי **אליעזר בלוי** » ב' מרץ 06, 2017 5:20 pm

אפרקסתא דעניא כתב:
מתבגרים רבים מפרשים, בטעות, את הציווי המקראי "עד לא ידע" כחוק לא כתוב לפיו יש להשתכר עד אובדן חושים.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4930898,00.html

אני חסום בה
מה התכונתם בציטוט

וממי זה

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ב' מרץ 06, 2017 5:22 pm

לא הבנתי. יש מישהו שמסתפק כאן בזה שנוהגים לכתוב ס"מ במשמעות הזאת כקיצור לשם המלאך?

העניין הוא שבספר המופנה לציבור הרחב בהחלט יתכן שפתיחת הר"ת (של איזה מאמר, לא דברי הזהר או האריז"ל) סטרא מסאבא וביאור כח הטומאה בעולם זו בהחלט החלטה סבירה ואולי גם צודקת.

לעומקו של דבר

אוצר החכמה כתב:לא הבנתי. יש מישהו שמסתפק כאן בזה שנוהגים לכתוב ס"מ במשמעות הזאת כקיצור לשם המלאך?

העניין הוא שבספר המופנה לציבור הרחב בהחלט יתכן שפתיחת הר"ת (של איזה מאמר, לא דברי הזהר או האריז"ל) סטרא מסאבא וביאור כח הטומאה בעולם זו בהחלט החלטה סבירה ואולי גם צודקת.

מה עכשיו הציבור הרחב.

א' זעירא · הודעהעל ידי **א' זעירא** » ב' מרץ 06, 2017 5:40 pm

בראון ציטט את דברי הרמ"מ מליובאוויטש, שלבטח כיוון לדברי האריז"ל ולא פנה לציבור הרחב.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ב' מרץ 06, 2017 5:48 pm

אוצר החכמה כתב:לא הבנתי. יש מישהו שמסתפק כאן בזה שנוהגים לכתוב ס"מ במשמעות הזאת כקיצור לשם המלאך?

העניין הוא שבספר המופנה לציבור הרחב בהחלט יתכן שפתיחת הר"ת (של איזה מאמר, לא דברי הזהר או האריז"ל) סטרא מסאבא וביאור כח הטומאה בעולם זו בהחלט החלטה סבירה ואולי גם צודקת.

מצד שני אם ידע את הר"ת היה יכול לכתוב כינוי לכוחות הרע או לשטן.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ב' מרץ 06, 2017 5:49 pm

א' זעירא כתב:בראון ציטט את דברי הרמ"מ מליובאוויטש, שלבטח כיוון לדברי האריז"ל ולא פנה לציבור הרחב.

זה לא ידעתי שמדובר בקטע המתקיף את מתנגדי חב"ד. ברור שבהקשר הזה גם הכוונה ברורה.

אדם קדמאה · הודעהעל ידי **אדם קדמאה** » ב' מרץ 06, 2017 6:20 pm

: חזוא מקור.png (307.59 KiB) נצפה 12395 פעמים

: בראון עמ' 509.JPG (131.46 KiB) נצפה 12395 פעמים

: בראון.JPG (48.36 KiB) נצפה 12395 פעמים

.

פלוריש · הודעהעל ידי **פלוריש** » ב' מרץ 06, 2017 8:17 pm

את ספריו של פרופ' הנשקה לא קראתי, ובמאמרים שלו שראיתי (אמנם מעט) לא הייתה גישה כזו, והם, כפי שכתבו כאן, מפליאים בחידושים וידענות (גם ישיבתית).

פעם שמעתי הקלטת שיעור שלו, ובשיעור הוא טרח להוכיח ע"פ מקורות תנאיים מקבילים, שהפשט במשנה מסויימת אינה כמו שפירשו בבבלי.
הוא הוסיף שודאי למעשה נוקטים כמו הבבלי, אך צריך להבין מדוע האמוראים עשו זאת.
לטענתו, מכיוון שהמשנה הולכת לפי תנא מסויים ולהלכה פוסקים כתנא אחר, ומכיוון שהמשנה היא הספר שהתקבל, לכן 'דרשו' האמוראים את המשנה באופן שתתאים גם לתנא שהתקבל להלכה.

בברכה המשולשת

פלוריש כתב: פעם שמעתי הקלטת שיעור שלו, ובשיעור הוא טרח להוכיח ע"פ מקורות תנאיים מקבילים, שהפשט במשנה מסויימת אינה כמו שפירשו בבבלי.
הוא הוסיף שודאי למעשה נוקטים כמו הבבלי, אך צריך להבין מדוע האמוראים עשו זאת.
לטענתו, מכיוון שהמשנה הולכת לפי תנא מסויים ולהלכה פוסקים כתנא אחר, ומכיוון שהמשנה היא הספר שהתקבל, לכן 'דרשו' האמוראים את המשנה באופן שתתאים גם לתנא שהתקבל להלכה.

נכב"ב שזו דעת (רבו) הגרש"פ שליט"א

ׁ

עדיאל ברויאר

בברכה המשולשת כתב:
פלוריש כתב: פעם שמעתי הקלטת שיעור שלו, ובשיעור הוא טרח להוכיח ע"פ מקורות תנאיים מקבילים, שהפשט במשנה מסויימת אינה כמו שפירשו בבבלי.
הוא הוסיף שודאי למעשה נוקטים כמו הבבלי, אך צריך להבין מדוע האמוראים עשו זאת.
לטענתו, מכיוון שהמשנה הולכת לפי תנא מסויים ולהלכה פוסקים כתנא אחר, ומכיוון שהמשנה היא הספר שהתקבל, לכן 'דרשו' האמוראים את המשנה באופן שתתאים גם לתנא שהתקבל להלכה.

נכב"ב שזו דעת (רבו) הגרש"פ שליט"א

ׁ

דברים קרובים כתבו קדמוננו.

מו"ר הרב טל שלח לי כמה מקורות מהראשונים:
רש"י שבועות ד' ע"א:
ומשנה לא זזה ממקומה - ומשנה ראשונה אף על פי שחזר בו [ר'] מסתימתה מאחר שפשטה ברוב התלמידים לא היה יכולת בדורות שאחר רבי לשכחה מפיהם ולבטלה מבית המדרש והניחו את שתיהן והמשכיל יבין שאחרונה עיקר שחזר בו מן הראשונה.

וריטב"א יבמות ל ע"א:
ומשנה לא זזה ממקומה. פי' לפי שהיתה שגורה בפי התלמידים, ומהאי טעמא לא כלל לאחרת עמה בחדא מתני' דלא לשבושי גרסת משנה זו שהיו רגילים בה כבר.

ונימוקי יוסף יבמות ח ע"א: ומשנה זו אחרונה משום שכבר היתה שגורה בפי התלמידים לא זזה ממקומה:

ועי' גם טל חיים - בשר בחלב ותערובות, סי' א עמ' לז ליד הע' 14.

ופרופ' הנשקה שלח לי: "כיו"ב כתב הגר"א ב'שנות אליהו' לירושלמי חלה א, ד ביחס ל'תברה': המשנה כפשוטה היא אחידה ואינה שבורה, אלא שהיא מהלכת בשיטה שהגמרא אינה מקבלת להלכה; ולשיטה זו צריך אכן לומר 'תברה'. וראה בספרי משנה ראשונה בתלמודם של תנאים אחרונים, ירושלם תשנ"ז, עמ' 290 הע' 28, והדברים עתיקים".

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ג' מרץ 07, 2017 12:21 pm

לא הבנתי את הקשר בין הדברים שהבאת לנושא. השאלה כאן היתה האם הפירוש שהגמרא נותנת למשנה אינו נכון, כלומר זו לא היתה כוונת המשנה וחז"ל עיקמו את הפשט כדי להתאימו להלכה. איך הדוגמאות שהבאת ממשנה לא זזה ממקומה מייצגות את הטענה הזו?

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ג' מרץ 07, 2017 12:35 pm

בדברי הגר"א במשנה ד לא מצאתי כלום. מה שמצאתי הוא במשנה ו. ולא כתוב שם הבדל בין פשט המשנה לדברי הגמרא. הגר"א מסביר שם כך שמ"ד שסובר שעילאה גבר יגיד ששתי המימרות בשם ב"ה לא סותרות ומ"ד שסובר תתאה גבר צריך להגיד ששתי המימרות בשם ב"ה סותרות. וממילא רבי שסובר עילאה גבר יגיד שאין כאן סתירה ורב יהודה אמר שמואל שחלוק על רבי וסובר תתאה גבר חייב להגיד תברא. זה דרך הגמרא תמיד שמסבירה שחד מ"ד (דוגמת ר"י) סובר שאין כאן תברא ואחר (ר"ל) סובר שצריך לומר תברא.

עדיאל ברויאר

אוצר החכמה כתב:לא הבנתי את הקשר בין הדברים שהבאת לנושא. השאלה כאן היתה האם הפירוש שהגמרא נותנת למשנה אינו נכון, כלומר זו לא היתה כוונת רבי במשנה וחז"ל עיקמו את הפשט כדי להתאימו להלכה. איך הדוגמאות שהבאת ממשנה לא זזה ממקומה מייצגות את הטענה הזו?

אתה צודק, נחפזתי. הרב טל בעצמו טוען דבר דומה בספר ט"ח שם, והוא מבסס זאת על משנה לא זזה ממקומה, וכיוון שלא הזיזו אותה מלמדים כיצד ללמוד אותה בהתאם להלכה כיום (דאז...). דברי הראשונים רק מבארים את הנושא של לא זזה ממקומה (אם כי צריך לעי' יותר בדברי הריטב"א והנמוק"י, ואולי דבריהם קרובים יותר).

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ג' מרץ 07, 2017 2:02 pm

לשיטת הגר"א בענין זה ולשאלה הכללית אם ניתן לפרש פשט במשנה שלא כדברי הגרמא (בזמן שאינו מנוגד לההלכה) ראה מה שהאריך בזה בטוטו"ד הר"ר קלמן כהנא ב'חקר ועיון' שלו (ח"א עמ' קמג-קנב).

עתניאל בן קנז

על טעות 'חוקר תלמוד' ממחננו.

viewtopic.php?f=56&t=14050&start=80#p345537

בר ישראל · הודעהעל ידי **בר ישראל** » ג' מרץ 07, 2017 8:32 pm

ההקדמה לספר פאת השולחן מביא משהו דומה בשם הגר״א (לגבי הבנת המוסג של חסורי מחסרא)

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ה' אפריל 27, 2017 9:49 pm

איש_ספר כתב:...אמנם, וזה חייב להאמר כאן, הוא נמנה על אסכולת החוקרים שכלי העבודה המרכזי שלה הוא לעשות את התלמוד קרעים קרעים, האמוראים לא הכירו את המסורות התנאים, הסתמאים לא הבינו דברי האמוראים, ובסוף נשאר איזה שכבה דקיקה איתה מסכימים... הוי אומר לא מדובר בשימוש מוגבר בגרסאות, או עיסוק בריאליה, ועוד מתודות זרות לבית המדרש, אלא בגישה המחללת את קדושת התלמוד לחלוטין. מי שמעונין לשבח ספרים מהסוג הזה, טוב יעשה אם לכה"פ יתן לקורא תמונה מלאה להבין במאי עסקינן.

היות ומידי פעם מעלים כאן מאמרים שונים, וביניהם גם מהחוקרים הנ"ל, ראוי להזהיר שאם נמצא בדבריהם פסול, הקולר תלוי גם בצואר המפיץ, ועבירה גדולה בידו. (עי' ס' דעת יהודה להגר"י שפירא עמוד רכה, ודו"ק). נזכרתי כעת כי לאחרונה הועלה באשכול אחר מאמר על מצות ספירת העומר, מלא בדברים שהם על גבול האפיקורסות, (ודעתי אינה רחבה דיה כדי לפסוק מאיזה צד של הגבול), דברים שחכמינו ומאורי דרכינו היו קורעים קריעה בשומעם כן. ושאלתי את החבר שהעלה, האם הוא לא חושש שמדובר במאמר המצוי הרבה מתחת הקו האדום התחתון, השיב לי כי לא קרא את תוכנו. אז ליהוי ידוע שהושטת כוס יין לנזיר איננה מצות חסד אלא עבירה ונתינת מכשול.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' אפריל 28, 2017 6:09 pm

עושה חדשות כתב:
איש_ספר כתב:...אמנם, וזה חייב להאמר כאן, הוא נמנה על אסכולת החוקרים שכלי העבודה המרכזי שלה הוא לעשות את התלמוד קרעים קרעים, האמוראים לא הכירו את המסורות התנאים, הסתמאים לא הבינו דברי האמוראים, ובסוף נשאר איזה שכבה דקיקה איתה מסכימים... הוי אומר לא מדובר בשימוש מוגבר בגרסאות, או עיסוק בריאליה, ועוד מתודות זרות לבית המדרש, אלא בגישה המחללת את קדושת התלמוד לחלוטין. מי שמעונין לשבח ספרים מהסוג הזה, טוב יעשה אם לכה"פ יתן לקורא תמונה מלאה להבין במאי עסקינן.

היות ומידי פעם מעלים כאן מאמרים שונים, וביניהם גם מהחוקרים הנ"ל, ראוי להזהיר שאם נמצא בדבריהם פסול, הקולר תלוי גם בצואר המפיץ, ועבירה גדולה בידו. (עי' ס' דעת יהודה להגר"י שפירא עמוד רכה, ודו"ק). נזכרתי כעת כי לאחרונה הועלה באשכול אחר מאמר על מצות ספירת העומר, מלא בדברים שהם על גבול האפיקורסות, (ודעתי אינה רחבה דיה כדי לפסוק מאיזה צד של הגבול), דברים שחכמינו ומאורי דרכינו היו קורעים קריעה בשומעם כן. ושאלתי את החבר שהעלה, האם הוא לא חושש שמדובר במאמר המצוי הרבה מתחת הקו האדום התחתון, השיב לי כי לא קרא את תוכנו. אז ליהוי ידוע שהושטת כוס יין לנזיר איננה מצות חסד אלא עבירה ונתינת מכשול.

שפת"י מד"נ!

פלגינן · הודעהעל ידי **פלגינן** » ה' מאי 11, 2017 8:39 pm

כך כותבת הרבנית צ' שפירא:

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ה' מאי 11, 2017 8:46 pm

מי זאת הרבנית צ שפירא ומאיזה ספר לקוחים הדברים?

מחולת המחנים · הודעהעל ידי **מחולת המחנים** » ה' מאי 11, 2017 9:08 pm

אוצר החכמה כתב:מי זאת הרבנית צ שפירא

ככה"נ אשתו של הגר"מ שפירא זצ"ל.

מה שנכון נכון

פלגינן כתב:כך כותבת הרבנית צ' שפירא:

המהר"ל כותב בפרק יא כך:

ובפרק רבי עקיבא (שבת פח א) "ויתיצבו בתחתית ההר" (שמות יט, יז), אמר רב אבדימי בר חמא, מלמד שכפה עליהם הר כגיגית, ואמר להם, אם אתם מקבלים את התורה - מוטב, ואם לאו - שם תהא קבורתכם. אמר רב אחא בר יעקב, מכאן מודעה רבא לאורייתא. אמר רבא, אף על פי כן הדור קבלוה בימי אחשורוש, שנאמר (אסתר ט, כז) "קיימו וקבלו", קיימו מה שקבלו עליהם כבר, עד כאן. וביאור ענין זה, אף על גב שכבר אמרו "נעשה ונשמע" (שמות כד, ז), ואם כן למה הוצרך לכפות עליהם הר כגיגית. אלא הטעם כי קבלת התורה הכרחי, ואילו היו מקבלים עליהם את התורה מרצונם, היו סבורים כי הדבר תולה בדעתם, ואפשר שיהיה פירוד לדבר זה, שאם לא ישמרו התורה יהא בטול לנתינתה. אבל עתה שהיתה קבלת התורה הכרחי, אם כן אי אפשר שיהיה בטול והסרה לדבר זה, כי אם נתינת התורה וקבלתה מחוייב, כל שכן שמחויב שלא תהא בטול לתורה.

ובמדרש מצאתי, כשבאו ישראל לקבל התורה, כפה עליהם הר כגיגית, שיהיו אנוסים לקבל את התורה, וכתיב אצל אונס (ר' דברים כב, כט) "ולו תהיה לאשה ולא יוכל לשלחה". ופירוש ענין זה, כי לכך אמרה תורה אצל אונס "לא יוכל לשלחה כל ימיו", מפני שהחבור שהוא מצד עצמו, אפשר שיהיה ואפשר שלא יהיה, כמו כל איש שנשא אשה, אפשר שישא אותה ואפשר שלא ישא אותה. לכך אפשר שיתן גט גם כן, וישלח אותה מאיתו. אבל כאשר היה החבור הכרחי, כמו זה שאנסה, ודבר שהוא מוכרח להיות אין לו פירוד והסרה. לכך אמרה התורה על המאנס את האשה, ועשה החבור בהכרח, "לא יכול לשלחה כל ימיו". וכן השם יתברך נהג בחבור זה עם ישראל, החבור שעשה [היה] הכרחי, שהרי כפה עליהם הר כגיגית לקבל את התורה, וקבלת התורה היא עצם החבור, כמו שהתבאר, לכך אין הסרה לחבור זה. וכך הוא לפי אמת שהחבור הזה מוכרח, ומכיון שהוא מוכרח אין לו פירוד לדבר זה כלל. והרי הדברים אשר אמרנו רמזו חכמים בדבריהם.

והעירו, הן במהדורת לונדון, והן במהדורת מכון ירושלים, והן הרמ"מ כשר בתו"ש (מובא שם), שמקום ה'ובמדרש מצאתי' אינו ידוע.
ובו נאמר כמעט במפורש את הרעיון של המהר"ל, שהכפייה היתה לשם האונס, והוא היה המטרה, מה שלא מבואר להדיא בתלמוד בשבת. ולשם כך הוסיף המהר"ל להביא מהמדרש, אף שאת עיקר הכפיה כבר הביא מהתלמד.
ולזה כיונה גם הפרופסורית, כמובן וכפשוט. [ונשאר רק למחוק את ההבלים על 'מעשה פרשנות שהפתיע', ו'ידוע ידעו שאין' וכו'].

פורום אוצר החכמה

מי מחובר