לבנון כתב:זה ציטוט מאיזה מקום?
אבא יודן כתב:שמעתיו ממדקדק אחד.
רב טקסט כתב:כאן דנו בזה אם הה"א לידיעה והבאתי שם בתגובה 14 מדברי בעל עין הקורא שכן הוא ה"א הידיעה, ונראה שלדבריו אינו שם כלל. ומ"מ מה התואר הזה מדתא שהיה ממדי או עד לבר אחר לא מבואר. גם לפי פירוש זה לא מבואר אם המן עצמו מתואר כך או הוא תואר של אביו.
יהודי של פעם כתב:אם "המדתא" הוא שמו של אביו של המן, המ"ם היתה רפה ולא דגושה, משום שאין שום סיבה שהיא תהיה דגושה
במסתרים כתב:יהודי של פעם כתב:אם "המדתא" הוא שמו של אביו של המן, המ"ם היתה רפה ולא דגושה, משום שאין שום סיבה שהיא תהיה דגושה
מה שייך "אין סיבה" בשם עצם, ובפרט כשבא מלשון נכרי?
וְהַלְטִיתָא. אין דגש בלמד, וצ"ע למה כתב בתרגום אות ההא ולא תירגם הכח והכחא וגם בשאר מקומות אין מנהגו להראות בו הא הידיעה רק בסוף התיבה.
נראה שדעת אונקלוס שההא היא שורשית והיא שרץ ונקרא לטאה ובלשון אשכנז עגדישׂ.
ברוב הספרים בחית וב... בהא וברוך היודע.
לחם ושמלה (לח"א):..וכ"כ בעל כתר כהונה באות חית גם בעל מוסף הערוך בערך הלט לכן לא טוב ראה המתורגמן בערך לטא.
ויותר היה נראה לפענ"ד שצ"ל ולטתא כמו בשאר חברותיה שהשמיט המתרגם כל ההי"הן.
...מהערוך ערך לטאה משמע שסובר שהגירסא 'הלטאה' היא העיקרית וההא היא הידיעה, ומלשון הקודש נראה כן מהדגש הבא בלמד, גם הביא במשנה (אהלות א ו) 'זנב של לטאה' אף שבספרינו הנוסחא במשנה בהא.
אבא יודן כתב:[אמר אבא יודן: לפי שעה נעלמה ממנו שזה לשון עברי ויש שם ג"כ ערך הלטתא בארמי]
עיניו כיונים כתב:אבא יודן כתב:[אמר אבא יודן: לפי שעה נעלמה ממנו שזה לשון עברי ויש שם ג"כ ערך הלטתא בארמי]
הערך הארמי אינו מבעל הערוך אלא מר"ב מוספיא, ועל זה מורה ציור היד.
אבא יודן כתב:במסתרים כתב:יהודי של פעם כתב:אם "המדתא" הוא שמו של אביו של המן, המ"ם היתה רפה ולא דגושה, משום שאין שום סיבה שהיא תהיה דגושה
מה שייך "אין סיבה" בשם עצם, ובפרט כשבא מלשון נכרי?
הרב מסתרים בחכמת הדקדוק יש תירוץ ארוך על זה.
אבא יודן כתב:בשבוע שעבר חזר התופעה הנ"ל ונחלקו בו גדולי המפרשי התרגום בדיוק כמו חכמי הפורום.
(יא ל) וְהַלְּטָאָה
נתינה לגר:...מהערוך ערך לטאה משמע שסובר שהגירסא 'הלטאה' היא העיקרית וההא היא הידיעה, ומלשון הקודש נראה כן מהדגש הבא בלמד, גם הביא במשנה (אהלות א ו) 'זנב של לטאה' אף שבספרינו הנוסחא במשנה בהא.
כדכד כתב:מ' המנוקדת בשוו"א אינה מקבלת דגש כשהיא לאחר ה' הידיעה (המילדות, המבורך)
כדכד כתב:מ' המנוקדת בשוו"א אינה מקבלת דגש כשהיא לאחר ה' הידיעה (המילדות, המבורך) ואשר על כן מכך שיש דגש במ' אין להביא ראיה שזו ה' הידיעה ואם כבר אז להיפך
אבא יודן כתב:כדכד כתב:מ' המנוקדת בשוו"א אינה מקבלת דגש כשהיא לאחר ה' הידיעה (המילדות, המבורך) ואשר על כן מכך שיש דגש במ' אין להביא ראיה שזו ה' הידיעה ואם כבר אז להיפך
אגב חורפך לא דקת
זה דווקא במם בינוני שוואית, אך במם שרשית יבוא שפיר דגשית כגון המְּדינות (אסתר); המְּהומה (תבוא); המְּזוזה (משפטים); ועוד
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 72 אורחים