נוסח מ"ש לבר מצווה - "... על כל הטובה שגמל אתו" - מדוע לא מברכים גם על הרעה?

[יעל]

נוסח ה"מי שברך" לבר מצווה (ויש גם נוסחאות קרובות עם כמה חילופים) כולל פיסקה בעניין שבח והודיה לה' על הטובה:

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב הוּא יְבָרֵךְ אֶת (פב"פ) שֶׁמָּלְאוּ לוֹ שְׁלשׁ עֶשְֹרֵה שָׁנָה וְהִגִּיעַ לְמִצְוֹת, וְעָלָה לַתּוֹרָה, לָתֵת שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל כָּל הַטּוֹבָה שֶׁגָּמַל אִתּוֹ (ויש המוסיפים כאן: מיום היוולדו ועד היום הזה). יִשְׁמְרֵהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וִיחַיֵּהוּ, וִיכוֹנֵן אֶת לבּוֹ לִהְיוֹת שָׁלֵם עִם יְדֹוָד וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו כָּל הַיָּמִים, וְנֹאמַר אָמֵן.

עולה השאלה מדוע לא מברכים גם על הרעה, ולא אומרים "על כל הטובה וגם על כל הרעה".

[דרומי]

מתי ראיתם נוסח שבו מברכים 'על הרעה'?...

כתוב רק שעל שמועות רעות מברכים 'דיין האמת', אבל גם בברכה שם לא אומרים שזה 'רע', ועומק הברכה הוא שבאמת זה טוב...

[עזריאל ברגר]

בכלל, מי חידש את הנוסח הזה?
ולמה פותחים ב"השם" וממשיכים בשם-השם במפורש כקריאתו?

[הגיונות]

הזמנות לבר-מצוה הן תופעה חדשה באופן יחסי, כפי שחגיגת הבר-מצווה עצמה היא תופעה שלא הייתה נהוגה בדורות הקודמים.

[יעל]

הנוסח הזה הועתק ברשותכם מהתקליטור התורני DBS

[יעל]

בכלל, מי חידש את הנוסח הזה?
ולמה פותחים ב"השם" וממשיכים בשם-השם במפורש כקריאתו?

הנוסח הזה הועתק ברשותכם מהתקליטור התורני DBS

[אוצר החכמה]

כשראה הגרי"י פישר שכתוב על בקבוקי טמפו אסור לפתוח את הפקק בשבת, אמר
"הטמפו גם נעשה כאן פוסק!"

התקליטור התורני DBS עם כל ההערכה שיש לרב סופר המו"ל אינו מקור תורני בפני עצמו, כפי שהעובדה שספר מובא באוצר החכמה אינה אומרת מאומה על היותו מקור. השאלה היא מאיזה ספר נלקח המי שבירך.

[צולניק]

גם אני כשראתי את המי שבירך הנ"ל תמהתי מה מקורו אחר שלא שמעתיו עד היום הזה, חיפוש באוצר העלה שהמקור הוא בסידור אשכנז של מכון מורשת אשכנז.
האם כך נהגו באשכנז?

[יעל]

כשראה הגרי"י פישר שכתוב על בקבוקי טמפו אסור לפתוח את הפקק בשבת, אמר
"הטמפו גם נעשה כאן פוסק!"

התקליטור התורני DBS עם כל ההערכה שיש לרב סופר המו"ל אינו מקור תורני בפני עצמו, כפי שהעובדה שספר מובא באוצר החכמה אינה אומרת מאומה על היותו מקור. השאלה היא מאיזה ספר נלקח המי שבירך.

התפילה מוזכרת בנוסח מעט שונה בכתב יד מוינה באוסף בית הספרים הלאומי, כתב יד שהועתק בשנת תקפ"ט.
זה מצוטט במאמרו של דניאל י. כהן, "הערות ומילואים למחקרו של א. יערי על תפלות 'מי שברך'", שהתפרסם בכתב העת קרית ספר.
ככל הידוע לי זה גם מופיע בספר "לקוטי אברהם", שהוא קונטרס לחזנים שנדפס בקרוטושין תרל"ט בידי אברהם שנפלד, שכולל גם תפילות מי שברך שונות. יש עותק בספריה הלאומית, אך לא ב"אוצר".