מצות ישוב ארץ ישראל

[אבןטובה]

אי הוי גם לנשים דהא ל"ה מעשהז"ג
או דלאו בני משא ומתן נינהו כבבא קמא טו.

[קו ירוק]

מתני' שלהי כתובות:
הכל מעלין לארץ ישראל ואין הכל מוציאין הכל מעלין לירושלם ואין הכל מוציאין אחד האנשים ואחד הנשים .
ואי אין לה מצווה היאך כופה את בעלה

[אפשר]

אי הוי גם לנשים דהא ל"ה מעשהז"ג
או דלאו בני משא ומתן נינהו כבבא קמא טו.

מפורש בר"ן סוף כתובות דנשים בכלל מצוה זו.

[אבןטובה]

הלא אין להם חלק בארץ עי' ברכות כ:

[פייערמאן]

הלא אין להם חלק בארץ עי' ברכות כ:

בבית הלוי ח"ב סוף סי' נ' כתב שנשים פטורות מטעם זה, וראה עוד במרחשת ח"א סי' כ"ב.

[אבןטובה]

ועיין ת' בית יצחק אה"ע סי' ה

[פרי יהושע]

הלא אין להם חלק בארץ עי' ברכות כ:

ולמה נתאוו לכך בנות צלופחד, אלא שאינן נוטלות כי אינן יורשות במקום בן, אבל אין זה אומר שאין להן מצות ישוב א"י.

[ישא ברכה]

בעז"ה

אני מעתיק מתוך דברים שכתבתי פעם על ענין זה. (מקוה שזה לא ארוך מידי).

'כתב בתשו' מהר"ם מרוטנבורג ח"ג סי' קצט כתב 'הלא ידעתם דבהא אמרי בפרק בתרא דכתובות קי: תצא שלא בכתובה, ועל כי ראיתי שיש בני אדם באין לחלק בין בזמן הבית בין בזמן הזה, צריך אני לבאר דאין לחלק בזה. דהא אמרינן בירושלמי בשילהי מסכת כתובות יג. הוא רוצה לעלות לארץ ישראל והיא אינה רוצה כופין אותה לעלות, היא רוצה והוא אינו רוצה אין כופין אותו, וקשיא לן והתניא בפרק בתרא דכתובות שם תרוויהו או אותו או אותה איזה מהן שמעכב. אלא נ"ל דברייתא דכתובות בזמן שישראל שרויין על אדמתן. וההיא דירושלמי בזמן הזה. ואפילו הכי איכא דהוא אומר לעלות והיא אינה רוצה דכופין אותה לעלות ואם לאו תצא שלא בכתובה, דבזה יפה כח האיש מכח האשה'. והביאו הרא"ש בכתובות פי"ג סי"ז, וכ"ה המרדכי. ומבואר מדבריו כי האיש יכול לכפות את האשה לילך לא"י ואם לא תצא בלא כתובה ואילו האשה יכולה לכפות את האיש לעלות לא"י רק בזמן שישראל על אדמתן ולא בזמן החורבן ויפה כח האיש מכח האשה . והנה עיקר הדבר צ"ב מהיכ"ת לחלק בין האיש והאשה לצורך דבר זה, וכתב בביאור הגר"א אה"ע סי' ע"ה סק"ה וז"ל 'והטעם נ"ל דאין מצוה על האשה עתה לדור בא"י דמשום מצות הנהוגות שם דוקא האיש מצוה עליו לטרוח לקיים משא"כ בזמן בית המקדש'. ואין מחוור דמשמע מדבריו כי בזה"ז טעם המצוה לדור בא"י הוא משום מצוות התלויות בארץ והאשה אינה בכ"ז אבל בזמן בית המקדש טעם המצוה הוא לדור לפני ה' ובזה אף האשה שיי', ודבריו מחודשים דמשמע מדבריו כי בזה"ז אין מצוה לדור בא"י מצד היות הארץ לה' אלא מחמת מצוות התלויות בה, וזה תמוה הלוא כל האמור בשילהי כתובות בשבח א"י אמור אף לאחר החורבן, וד' הגמ' הם בשבח הארץ ולא מצד מצוותיה וכגון מה שאמרו המהלך ד"א בא"י מובטח לו שהוא בן עוה"ב. וע"ע בכוזרי מ"ב סכ"ג מעלת הארץ אף לאחר הסתר גילוי ה' בארץ . ובאמת הטור באבה"ע סי' עה דחה ד' רבינו מאיר מסברא כי אין טעם לחלק בין האיש והאשה והסיק דהבבלי פליג על הירושלמי וכמ"ש כן הרא"ש שם, ועי' בב"י שם שהביא דברי מהר"ם וקיים דבריו. ומ"מ בשו"ע אה"ע סי' עה ס"ק ד' סתם כד' הגמ' דנן דלא חילקו וכן הרמ"א שם הסכים ולא הגיה בזה. ועפ"י ביאור הגר"א בד' מהר"ם לכאו' נמצא כי בזה"ז אין מצוה על הנשים לישב בא"י, ואף על האנשים יל"ע אי הוי חובה או זהו דבר ראוי בכדי להתחייב בכל מצוות הארץ, ומ"מ גדולי הראשונים והכרעת השו"ע והרמ"א שלא לחלק בין האנשים לנשים בכח כפייתם לעלות לארץ.