אישתמיטתיה התוס' מרעק"א < בקיאות בש"ס ומפרשים >

[אבןטובה]

גביל לתורא גביל לתורי
ידעתי שזהו כונתך
אבל רש"י כ' באותו טורח שאתה מגבל סובין ושעורין לפני שור אחד אתה יכול לגבל 'לפני שנים'

[שמואל דוד]

עיין שערים מצויינים בהלכה

[אבןטובה]

בספר הפלאה שבערכין להג' האמיתי רי"פ זצ"ל ערך מטמטם כ' איסורי קא מטמטם. פירוש לא עבד לוותרי נפשי' טעם עבירות בעי למיטעם עכ"ל (הערוך). לא ידעתי את מקומו וכו'
וחידוש ופלא שלא ציין גאון הבקי הנפלא הזה לגמרא סנהדרין פא: איסורי הוא דקא טעים ולא מוותר כולי האי ע"ש
ומי שלבו רחב כאולם יתן לבו על זה

[מתעמק]

לפני שנטריח את רחבי הלב לעיין בקושיא זו, ראוי שתבאר לזאטוטים כמוני את הקושיא.
כפי הבנתי המעוטה, כתוב בערוך שמה שאמרו חז"ל "איסורא קא מטמטם", פירושה שבכחה למשוך האדם לרצות לטעום טעם האיסור, והערוך משוה עם דברי הגמרא בסנהדרין שציינת, שיש מושג כזה שאדם ירצה לטעום טעמא דאיסורא ואף שאינו רוצה לוותר חייו באמת (למות מיתת כרת) עכ"ז עובר על כל סוגי איסור מחמת גודל התאוה לטעום טעם האיסור.
הגרי"פ אינו שואל על מקור המימרא "איסורי הוא דקא טעים ולא מוותר כולי האי", דבר זה פשוט בעיניו. ואם אכן היה נעלם ממנו גמרא זו לא היה לו בעיה גם כן שהרי מציין לע"ז כו: ולהוריות יא. שמבואר אותה רעיון במילים שונות, ומה הדוחק שלו אם הערוך היה לו גירסא זו מפורש הרי העיקר הכוונה.
אך פשוט שתמיהת הגרי"פ על גוף המימרא, ולא על הפירוש. היכן מצא הערוך סגנון "איסורא קא מטמטם", אותה בא לפרש עם הגמרא בסנהדרין פא? מצינו ביומא מושג של אל תיקרי ונטמתם אלא ונטמטם, אבל חדא ששם קאי על כל עבירות ולאו דווקא "איסורא" כלומר מאכל איסור, וגם שם לא נראה שהכוונה שלפני החטא יש תאוה ליטעום טעמה, אלא שלאחר החטא נגרר עוד חטאים מחמת טמטום הלב לדבר שבקדושה (כפי המשך הסוגיא שם). (ביאור בשפת יתר, בגמרא דסנהדרין הנ"ל מפורש שענין זה של טעמא דאיסורא הוא דווקא פעם אחת לפני שחטא, אבל אחר החטא אין זה סיבת אותה חטא בשנית, דאל"ה נפלה בבירא כל ענין ההכנסה לכיפה שבגמרא שם ופשוט. משא"כ בהא דיומא נראה פשוט שהכוונה אחר החטא שיגרום לחטא נוסף).
אז מה לא מובן בדברי הגרי"פ?
(ובדרך אגב, אולי תואיל להביט בתיבת הפרטי שלך?)

[חבר פורום אוצר החכמה]

ומי שלבו רחב כאולם (לא ציבור ולא איש-ספר) יתן לבו על זה

מה האי?!
התחיל בשבח החברים דכאן ובסוף בא לידי גנותם

[אבןטובה]

לדעתי נראה מלשונו שהגרי"פ זצ"ל התקשה בלשון איסורא מטמטם פירוש לא קא עביד לוותורי נפשיה.
ואיסורא מטמטם היה יכול להגיה איסורא קא מיטעם טעים אבל מאי זה לא עביד לוותורי נפשיה
ובגמ' סנהדרין הכל מיושב
כנלענ"ד
מתעמק ראיתי עתה בפעם הראשון שיש תיבת פרטי בכלל וייש"כ

[שמואל דוד]

סנהדרין ו: הרי שגזל סאה של חטים וטחנה ואפאה, ועיין מהרצ"ח שם וכ"כ התוס בב"ק צד ונעלם ממנו

[אותה אבקש]

איני יודע איך מעלים קישור אך ישנו אשכול סמוך העוסק בנושא זה בשם "ר' עקיבא איגר מעניין"
מי מחכמי הפורום שיוכל לעלות קישור איישר חילי'ה.

[לבי במערב]

איני יודע איך מעלים קישור אך ישנו אשכול סמוך העוסק בנושא זה בשם "ר' עקיבא איגר מעניין"

טוב מאוחר מלא כלום

[שמואל דוד]

לכבוד העילוי מיללער שליט"א היכן מביא רש"י ס' תחכמוני פירוש על ס' יצירה???????
ולהוסיף: כי המהרש"א ח"א כתובות סה. ד"ה שומרת יבם וכו' הקשו קו' התוס' סו: ד"ה וענו
ולא הרגיש כי תוס' כבר הקשו זאת
עוד דוגמא במהרש"א ערובין כא: ד"ה בבית האסורין כך הקשו קו' התוס' כאן ד"ה מוטב ותירץ כמו תוס'.
וזה חידוש שלא הרגיש כי תוס' כאן הקשו ותירצו זאת ממש כמו שכתב

גם המהרש"א רפ"ד דברכות הקשו ותירצו כהתוספות. עיין גליון הש"ס שבת פט שהעיר בזה.

[תלמוד_ישן]

https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=

[שמואל דוד]

קידושין דף יג: המסורת הש״ס הקשה קושיית התוספות על אתר

[ספרים וועלט]

ערכין יא, א המהרש"א ח"א מקשה קושיית תוד"ה משמחי על אתר, וגם כיון לתירוץ אחד של התוספות.
ופלא שגם הגרי"ח בספר בניהו מקשה אותה קושיא מעצמו.