ויו של קודשים וחודשים על שום מה?

[אבא יודן]

טעותם של הכנענים דוברי עברית, ולמה להימשך אחריהם בני הישיבה?

[איש גלילי]

במקומות רבים נמצא במקרא, שבכתיב מוסיפים וי"ו לקמץ קטן

[אבא יודן]

במקומות רבים נמצא במקרא, שבכתיב מוסיפים וי"ו לקמץ קטן

בקרי ולא בכתיב
אתה מכיר עוד צורות מקראיות עתיקיות שהם בשימוש?

[איש גלילי]

מסכים עם דבריך (ואני אישית משתדל לכתוב בלי וי"ו). התכוונתי לומר, שזה לא כ"כ נורא, אחר שנמצא כמוהו במקרא.

[ארזי ביתר]

קודשים לא כ"כ מצוי. חודשים יותר מצוי.

ע"פ דקדוק זו טעות מוחלטת, כיוון שההברה הראשונה בתיבות קדשים וחדשים, נקודה בקמץ קטן ולא בחולם...

[פלתי]

קודשים לא כ"כ מצוי. חודשים יותר מצוי.

ע"פ דקדוק זו טעות מוחלטת, כיוון שההברה הראשונה בתיבות קדשים וחדשים, נקודה בקמץ קטן ולא בחולם...

זה כמו שכתוב בהרבה סידורים ומחזורים: הפטורה.ומתקשר לאשכול הזה:
viewtopic.php?t=4748

[איש גלילי]

זה כמו שכתוב בהרבה סידורים ומחזורים: הפטורה.ומתקשר לאשכול הזה:
viewtopic.php?t=4748

לא ממש קשור, כי הטי"ת של הפטרה נקודה בקמץ גדול. זה מגיע מההברה האידישאית, שאומרים הפטוירה.

[מעט דבש]

יש באשכול שם גם על זה:
viewtopic.php?p=37524#p37524

[אבא יודן]

הגבתי כבר
"בכתיב לחיי, אך בקרי אתמהה?"
ותו מה דעתם של הכנענים דוברי עברית?

[הכי נמי מסתברא]

עי' בהקדמה לתיקון קוראים בהוצאת חורב שדנו בענין.

[אפרקסתא דעניא]

מעניין לעניין באותו עניין: נפוץ היום בעברית לכתוב בכינוי שייכות של רבים למדבר שני יו"דים. דוגמאות "תלמידיי" "חפציי", וכדומה. האם לדעתכם יש מקום לנהוג כך בכתיבה תורנית?

[איש גלילי]

לא.

[אפרקסתא דעניא]

למה לא? זה עוזר להבדיל בין "תלמידי" - תלמיד אחד, לבין "תלמידיי" - רבים.

[איש גלילי]

בדרך כלל אפשר להבין מההקשר, ואין הצר שווה בנזק המלך (מ"מ בכתיבה תורנית מכובדת זה לא נהוג, על אף שדבר זה קיים כבר אצל קדמונינו).

[דרומי]

ואם כבר הגענו לזה - איך כותבים "זוהר" או "זהר"?

[איש גלילי]

אינו ממש קשור, כי חול"ם חסר - רגילים הרבה לכתבו מלא, מה עוד שהנקודה שוה בין אם הוא מלא או חסר, ואין הבדל בהגייתן (וזה נידון כאן פעם, אינני זוכר היכן).
משא"כ קדשים וחדשים והדומים להם - הם מנוקדים בקמ"ץ קטן/חטוף, שהגייתו שונה (אמורה להיות, ובהגיית בני אשכנז יש הבדל).

[אפרקסתא דעניא]

בדרך כלל אפשר להבין מההקשר, ואין הצר שווה בנזק המלך (מ"מ בכתיבה תורנית מכובדת זה לא נהוג, על אף שדבר זה קיים כבר אצל קדמונינו).

זה כתוב כבר בגמרות, אם כי צריך לבדוק אם זה כך כבר בכתבי היד של הש"ס.

[עתניאל בן קנז]

אולי להוסיף גם 'צהרים' - 'צוהרים' (ריש פתוחה, יו"ד חרוקה).

[לייבעדיג יענקל]

בדרך כלל אפשר להבין מההקשר, ואין הצר שווה בנזק המלך (מ"מ בכתיבה תורנית מכובדת זה לא נהוג, על אף שדבר זה קיים כבר אצל קדמונינו).

זה כתוב כבר בגמרות, אם כי צריך לבדוק אם זה כך כבר בכתבי היד של הש"ס.

עי' במצ"ב, מתענית ז ע"א, מתוך פרוייקט הכי גרסינן של פרידברג.

[אפרקסתא דעניא]

תוכל לתת קישור לאתר הזה? אני רוצה לבדוק עוד מספר גמרות שנוקטות לשון רבים.

[לייבעדיג יענקל]

http://www.jewishmanuscripts.org/