האדמו"ר מסלונים בעל הנתיבות שלום זיע''א

[ארזי ביתר]

עיון במאמרי השואה של הנתי"ש - מאתר דעת

ייש"כ. מיהו פרידמן הזה?

עיון במאמרי השואה של הנתי"ש - מאתר דעת

יש רק מבוא.

יש את כל החוברת, אלא שלתשומת לבך, אין זו החוברת 'ההרוגה עליך', כי אם עיון במאמרי החוברת הזו?

[ארזי ביתר]

מי יכול לנדב מעט פרטים אודות הנת"ש וספריו הנפוצים,
א, האם ספריו שעל התורה הם משיחותיו בעודו ראש ישיבה או משנותיו כאדמו"ר?
ב, האם יש הבדל בתוכן ובצורת ההגשה בין שיחותיו כאדמו"ר לעומת שיחותיו כראש ישיבה? ואם כן במה זה מתבטא?
ג, האם ומה התבטא בפומבי או באוזני מקורבים, בגין בנו האדמו"ר שליט"א?
יבואו נא חסידיו ואוהדיו שבפורום וינדבו מעט מידע.

א. ספריו על התורה, הם בעיקר משיחותיו כאדמו"ר, אך משולב בתוכן, גם משיחותיו כראש הישיבה.
ב. אין הבדל בתוכן כלל. צורת ההגשה, השתנתה במעט, מסגנון של 'שיעור כללי' בחסידות, לסגנון של 'שמועס'.
ג. סמך עליו ידיו בכל עניין. בצוואתו הק' כתב, שהוא 'האיש המתאים ביותר' להנהיג את הציבור.

מתי הודפסו הספרים על התורה לראשונה? אני חושב ששנים רבות לפני פטירתו, ואם כן מה עם התורה שדיבר אחרי הדפסת הספרים, זה נדפס בנפרד?

הם הודפסו בחייו, אך לא כ"כ הרבה שנים לפני פטירתו. לאחר הוצאת ספריו, עוד דיבר שיחות רבות, אך הרבה פחות מאשר בשנים הראשונות. זה עדיין לא נדפס, אך מרביתן חופפות לדבריו שאמר בשנים הקודמות.

[ארזי ביתר]

הדיאלוג כאן מעניין אבל מזכיר קצת שיח חרשים
כל אחד כאן בא בתפיסתו הוא ומכח זה מבין גם את השני
יש כאן כאלו שראש ישיבה הוא עבורם מחנך בסברא הדק היטב ותפוס בחשבון הסוגיא
יש כאן כאלה שאדמו"ר עבורם הוא פועל ישועות מקבל קויטלך
ואולי אף אוכל מרור בפסח שני ויורה בחץ וקשת בעל מלבושים ססגוניים וכולי וכולי
בסלונים הראש ישיבה היה המחנך בכלליות של עבודת ה' על כל פרטיה חלקיה ודקדוקיה
בסלונים האדמו"ר הוא מורה הדרך והמחנך בעבודת ה'
צורת האדמו"ר ותפקידו בסלונים אין לו שום שייכות וקשר ואפילו לא מזכיר את סגנון האדמורו"ת הרומני וגם לא הפולני או גליצייאני
לסיכום ניתן לומר וכמדומני שזו ההגדרה הכי מדוייקת כ"ק אדמו"ר הנת"ש זי"ע היה אדמו"ר במובן די רחב כבר משנות היותו ראש הישיבה
חמיו האדמו"ר היה אדמו"ר פחות פעיל ואת יחסו לחתנו היה שוה אם לא מתבטל ויש ע"ז הרבה עובדות שהוא ראה בו מנהיג אמיתי ומקומם חסידות סלונים

לא נראה לי שבסלונים אדמו"ר אינו בגדר של מקבל קויטלך, ואגב קויטלך זה לא אוכל מרור וכו', וזה לא הדבר בעצמו, אלא ההתבטאות החיצונית של משהו נעלה שנחשב ליותר ממדריך גדול ככל שיהיה בעבודת ה', בסלונים וכנראה גם בשאר המקומות מסתכלים על קבלת קויטלך לא כדבר בפני עצמו אלא כ'משפיע' במובן הרוחני והנפשי, ושוב זה רק ההתבטאות החיצונית, יתכן שהבי"א לא קיבל קויטלך אבל נתפס אצל חסידיו כמשפיע שדדכו נשפע גשמיות ורוחניות מן השמים, וכמבואר היטב בכללי אמונת חכמים שכתב בעל יסוד העבודה, 'מחנך' או 'מדריך' גדול ככל שיהיה לא תופס את המשבצת הזו, ולא נראה לי שהנת"ש בהיותו ראש ישיבה נתפס כמשפיע במובן החסידי הזה [להבדיל ממשפיע בחב"ד שזה אכן מדריך] והפלא שעליו אני עומד הוא, שגם משנעשה לאדמו"ר נראה שתלמידיו לא לקחו את זה כהחלפת כובע בנקודה הזו, קח למשל את האדמו"ר הנוכחי בעל דרכי נועם, שנתפס אצל חסידיו כאדמו"ר במלוא מובן המילה, ובעצם כמשהו אחר לגמרי מאביו שנתפס שוב ושוב כמחנך ומעצב דרך בעבודת ה'.
ושוב תקן אותי אם אני טועה
אני לא מעוניין להגליש את הפורום ואת הדיון לפוליטיקה. אני מעוניין לנתח את הפן החסידי שיש בסלונים באופן הייחודי כלפי הנת"ש, שלכאורה נראה שונה מהיחס שיש שם היום לאדמו"ר הנוכחי.

בסלונים, האדמו"ר מקבל קוויטלאך וכונה לשאלות בכל העניינים.

אך, באזני שמעתי מכ"ק אדמו"ר שליט"א מסלונים, שאילו היה יכול, היה מבטל את קבלת הקהל לשאלות בעניני פרנסה וכדו', ועונה רק לשאלות ושיחות בעבודת ה'.

רבוה"ק מסלונים, ראו את מהות תפקידם, בעין שונה מאדמו"רים אחרים. הם לא חשבו שתפקידם לפעול ישועות, הם חשבו שתפקידם לעורר את לבבות אנשיהם לעבודת ה'. וראה מה שסיפר מרן הנתיבות שלום, בהקדמתו לספר 'בית אברהם', שמספר על רבו, שפעם שמעו את היסוד העבודה לפני שנכנס לעריכת שולחנו הטהור, שמסתובב בחדרו בסערת קודש, ואומר שוב ושוב: "אפגשם כדוב שכול ואקרע סגור לבם". זו מהותם.

ולכן, אדם שמנסה לבחון את הנתיבות שלום במבט קלאסי, מתחיל להסתבך, האם חסידיו אחזו שהוא יותר אדמו"ר או יותר ראש ישיבה. והאמת היא, שמאז ומתמיד הוא היה ראוי לאדמו"רות, ובהירותו בכל תחומי החיים, היתה כראש ישיבה...

[ח''ל קאליסק]

הרבי מסלונים יודה בכל לב שיפנו לרבי אחר וישאר הוא עצמו עם מניין מצומצם לעבוד את ה' כלבבו הטהור.
ואין הוא מבטל קבלת קהל כי יודע שצרכיו הגשמיים של קהל מרעיתו תלויים בו ורק בו.....

[הולך בטל]

הדיאלוג כאן מעניין אבל מזכיר קצת שיח חרשים
כל אחד כאן בא בתפיסתו הוא ומכח זה מבין גם את השני
יש כאן כאלו שראש ישיבה הוא עבורם מחנך בסברא הדק היטב ותפוס בחשבון הסוגיא
יש כאן כאלה שאדמו"ר עבורם הוא פועל ישועות מקבל קויטלך
ואולי אף אוכל מרור בפסח שני ויורה בחץ וקשת בעל מלבושים ססגוניים וכולי וכולי
בסלונים הראש ישיבה היה המחנך בכלליות של עבודת ה' על כל פרטיה חלקיה ודקדוקיה
בסלונים האדמו"ר הוא מורה הדרך והמחנך בעבודת ה'
צורת האדמו"ר ותפקידו בסלונים אין לו שום שייכות וקשר ואפילו לא מזכיר את סגנון האדמורו"ת הרומני וגם לא הפולני או גליצייאני
לסיכום ניתן לומר וכמדומני שזו ההגדרה הכי מדוייקת כ"ק אדמו"ר הנת"ש זי"ע היה אדמו"ר במובן די רחב כבר משנות היותו ראש הישיבה
חמיו האדמו"ר היה אדמו"ר פחות פעיל ואת יחסו לחתנו היה שוה אם לא מתבטל ויש ע"ז הרבה עובדות שהוא ראה בו מנהיג אמיתי ומקומם חסידות סלונים

לא נראה לי שבסלונים אדמו"ר אינו בגדר של מקבל קויטלך, ואגב קויטלך זה לא אוכל מרור וכו', וזה לא הדבר בעצמו, אלא ההתבטאות החיצונית של משהו נעלה שנחשב ליותר ממדריך גדול ככל שיהיה בעבודת ה', בסלונים וכנראה גם בשאר המקומות מסתכלים על קבלת קויטלך לא כדבר בפני עצמו אלא כ'משפיע' במובן הרוחני והנפשי, ושוב זה רק ההתבטאות החיצונית, יתכן שהבי"א לא קיבל קויטלך אבל נתפס אצל חסידיו כמשפיע שדדכו נשפע גשמיות ורוחניות מן השמים, וכמבואר היטב בכללי אמונת חכמים שכתב בעל יסוד העבודה, 'מחנך' או 'מדריך' גדול ככל שיהיה לא תופס את המשבצת הזו, ולא נראה לי שהנת"ש בהיותו ראש ישיבה נתפס כמשפיע במובן החסידי הזה [להבדיל ממשפיע בחב"ד שזה אכן מדריך] והפלא שעליו אני עומד הוא, שגם משנעשה לאדמו"ר נראה שתלמידיו לא לקחו את זה כהחלפת כובע בנקודה הזו, קח למשל את האדמו"ר הנוכחי בעל דרכי נועם, שנתפס אצל חסידיו כאדמו"ר במלוא מובן המילה, ובעצם כמשהו אחר לגמרי מאביו שנתפס שוב ושוב כמחנך ומעצב דרך בעבודת ה'.
ושוב תקן אותי אם אני טועה
אני לא מעוניין להגליש את הפורום ואת הדיון לפוליטיקה. אני מעוניין לנתח את הפן החסידי שיש בסלונים באופן הייחודי כלפי הנת"ש, שלכאורה נראה שונה מהיחס שיש שם היום לאדמו"ר הנוכחי.

בסלונים, האדמו"ר מקבל קוויטלאך וכונה לשאלות בכל העניינים.

אך, באזני שמעתי מכ"ק אדמו"ר שליט"א מסלונים, שאילו היה יכול, היה מבטל את קבלת הקהל לשאלות בעניני פרנסה וכדו', ועונה רק לשאלות ושיחות בעבודת ה'.

רבוה"ק מסלונים, ראו את מהות תפקידם, בעין שונה מאדמו"רים אחרים. הם לא חשבו שתפקידם לפעול ישועות, הם חשבו שתפקידם לעורר את לבבות אנשיהם לעבודת ה'. וראה מה שסיפר מרן הנתיבות שלום, בהקדמתו לספר 'בית אברהם', שמספר על רבו, שפעם שמעו את היסוד העבודה לפני שנכנס לעריכת שולחנו הטהור, שמסתובב בחדרו בסערת קודש, ואומר שוב ושוב: "אפגשם כדוב שכול ואקרע סגור לבם". זו מהותם.

ולכן, אדם שמנסה לבחון את הנתיבות שלום במבט קלאסי, מתחיל להסתבך, האם חסידיו אחזו שהוא יותר אדמו"ר או יותר ראש ישיבה. והאמת היא, שמאז ומתמיד הוא היה ראוי לאדמו"רות, ובהירותו בכל תחומי החיים, היתה כראש ישיבה...

אתה וחבריך חוזרים שוב ושוב על אותם מילים, ולא עונים על שאלתי,
בא נצא מנקודת הנחה כדבריך בגין תפקידו של אדמו"ר בסלונים,
הרי בין אם תפקידו של אדמו"ר לפעול ישועות ובין אם תפקידו לעורר לבבות לעבודת ה', הרי תפקידו מוגדר - בחלקו לפחות - כנעלה ושמיימי יותר, לא בחינם בוחרים אדמו"ר בפינצטה, ואין לך סלונימר שמחובר לאדמו"ר נוסף במידה שוה, וכל זאת משום שאדמו"ר זה משהו יותר,
הרי תסכים אתי שגם אם תפקידו 'לעורר את לבבות אנשיהם לעבודת ה'', זה לא מקביל לתפקידו של משגיח של ראש ישיבה או של מדריך בעבודת ה', רק משהו מעט שמיימי יותר, אם נגדיר שהשפעתו של מדריך וכדו' מוגבלת לרואיו ושומעיו באופן פיזי, הרי השפעתו של אדמו"ר עוברת את זה, יכול אדם להיות מקושר ודבוק באדמו"ר – ושוב, בפן הרוחני ולא בנוסח של ישועות וכדו' - גם בעודו במרחקים, אבל ההבדל הוא לא רק בהשפעה הנרחבת יותר, אלא בהשפעה עמוקה יותר, ונחשבת יותר, אדם שהתחנך בסלונים להכנעה לצדיקים מבין בלי מילים את ההבדל שבין אדמו"ר למדריך גדול ככל שיהיה.
בקיצור, הרעיון של אדמו"ר תקף בסלונים כמו בכל מקום אחר, כבחירה באדם מסויים לשמש כצינור רוחני וכמשפיע רוחני בין ישראל לאביהם שבשמים, וכמודגש הדק היטב ב'כללי אמונת חכמים' – כמדומני שמקורם בבעל יסוד העבודה - שהדפיס הנת"ש בתוך ספר תורת אבות.
ועל נקודה זאת אני עומד, למה אצל גדולי תלמידיו נתפס הנת"ש שוב ושוב כמדריך רוחני מהמדרגה הראשונה, ולא כאדמו"ר, זה כמעט ברור אצלי שהוא לא נעשה אצלם לאדמו"ר קודם שנעשה כן בפועל, ושגם אחרי שנעשה לאדמו"ר, מבחינתם הוא לא החליף כובע, יתכן שמעולם לא היה להם אדמו"ר, אבל כמישהו שלא מסלונים שעבר על כללי אמונת חכמים הדבר הזה צורם, ההסתכלות על אדמו"ר כמדריך ואפילו כיחידי בדורו בהדרכה, גובלת במוזרות, בפרט בחסידות כמו סלונים שהשרישה נקודה זו של הכנעה והתבטלות לצדיקים כאחד מאבני הדרך בעבודת ה' ולא כמשהו שולי.
תקן אותי אם אני טועה.

[הולך בטל]

הרבי מסלונים יודה בכל לב שיפנו לרבי אחר וישאר הוא עצמו עם מניין מצומצם לעבוד את ה' כלבבו הטהור.
ואין הוא מבטל קבלת קהל כי יודע שצרכיו הגשמיים של קהל מרעיתו תלויים בו ורק בו.....

אני מעריך שגם הנת"ש מהסיבה הזו ענה על שאלות וצרכים גשמיים
והאם ככזה הוא היה מוחזק אצל תלמידיו הגדולים? כאחד שצרכיו הגשמיים של קהל מרעיתו תלויים בו ורק בו, מהסיפורים והראיונות עם תלמידיו זה לא נראה כך.

[ח''ל קאליסק]

הרבי מסלונים יודה בכל לב שיפנו לרבי אחר וישאר הוא עצמו עם מניין מצומצם לעבוד את ה' כלבבו הטהור.
ואין הוא מבטל קבלת קהל כי יודע שצרכיו הגשמיים של קהל מרעיתו תלויים בו ורק בו.....

אני מעריך שגם הנת"ש מהסיבה הזו ענה על שאלות וצרכים גשמיים
והאם ככזה הוא היה מוחזק אצל תלמידיו הגדולים? כאחד שצרכיו הגשמיים של קהל מרעיתו תלויים בו ורק בו, מהסיפורים והראיונות עם תלמידיו זה לא נראה כך.

אצל כל הצדיקים גדולי התלמידים התביישו מלבקש בקשות פרטיות בגשמיות, וידוע אינספור סיפורים בזה הנוסח, אבל לכולם היו צרכים גשמיים גם שרבם היה הצינור המשפיע, ואם יש מקום שיש אמונת חכמים ללא סייג זה בסלונים, ראה ערך עמנואל שהלכו בראש מורם עם שטריימל לכלא למרות שאז הציבור הכללי עדיין לא צפה את מזימות השלטון הארור.

[ארי במסתרים]

אתה וחבריך חוזרים שוב ושוב על אותם מילים, ולא עונים על שאלתי,
בא נצא מנקודת הנחה כדבריך בגין תפקידו של אדמו"ר בסלונים,
הרי בין אם תפקידו של אדמו"ר לפעול ישועות ובין אם תפקידו לעורר לבבות לעבודת ה', הרי תפקידו מוגדר - בחלקו לפחות - כנעלה ושמיימי יותר, לא בחינם בוחרים אדמו"ר בפינצטה, ואין לך סלונימר שמחובר לאדמו"ר נוסף במידה שוה, וכל זאת משום שאדמו"ר זה משהו יותר,
הרי תסכים אתי שגם אם תפקידו 'לעורר את לבבות אנשיהם לעבודת ה'', זה לא מקביל לתפקידו של משגיח של ראש ישיבה או של מדריך בעבודת ה', רק משהו מעט שמיימי יותר, אם נגדיר שהשפעתו של מדריך וכדו' מוגבלת לרואיו ושומעיו באופן פיזי, הרי השפעתו של אדמו"ר עוברת את זה, יכול אדם להיות מקושר ודבוק באדמו"ר – ושוב, בפן הרוחני ולא בנוסח של ישועות וכדו' - גם בעודו במרחקים, אבל ההבדל הוא לא רק בהשפעה הנרחבת יותר, אלא בהשפעה עמוקה יותר, ונחשבת יותר, אדם שהתחנך בסלונים להכנעה לצדיקים מבין בלי מילים את ההבדל שבין אדמו"ר למדריך גדול ככל שיהיה.
בקיצור, הרעיון של אדמו"ר תקף בסלונים כמו בכל מקום אחר, כבחירה באדם מסויים לשמש כצינור רוחני וכמשפיע רוחני בין ישראל לאביהם שבשמים, וכמודגש הדק היטב ב'כללי אמונת חכמים' – כמדומני שמקורם בבעל יסוד העבודה - שהדפיס הנת"ש בתוך ספר תורת אבות.
ועל נקודה זאת אני עומד, למה אצל גדולי תלמידיו נתפס הנת"ש שוב ושוב כמדריך רוחני מהמדרגה הראשונה, ולא כאדמו"ר, זה כמעט ברור אצלי שהוא לא נעשה אצלם לאדמו"ר קודם שנעשה כן בפועל, ושגם אחרי שנעשה לאדמו"ר, מבחינתם הוא לא החליף כובע, יתכן שמעולם לא היה להם אדמו"ר, אבל כמישהו שלא מסלונים שעבר על כללי אמונת חכמים הדבר הזה צורם, ההסתכלות על אדמו"ר כמדריך ואפילו כיחידי בדורו בהדרכה, גובלת במוזרות, בפרט בחסידות כמו סלונים שהשרישה נקודה זו של הכנעה והתבטלות לצדיקים כאחד מאבני הדרך בעבודת ה' ולא כמשהו שולי.
תקן אותי אם אני טועה.

בודאי שתלמידיו ראו בו אדמו"ר במלוא מובן המילה שהוא צינור השפע הרוחני וכו'
זה שזה לא מוזכר בראיונות זה כנראה בגלל שאין מה לספר בזה ולהאריך בסיפורים ותיאורים שונים וקשה לפרוט עלי עיתון את הרגש של חסיד לרבו, וגם זה דבר יותר פנימי בנפש שאין טעם לשופכו החוצה.
גם אין מה להאריך בתיאורים חיצוניים כגון איך בעריכת שולחנו היה קולו חוצב להבות אש בבכיות נוראות וכדו' כי דרכו תמיד היתה לכבוש את כל התנועות החיצוניות. וגם אין מה להאריך איך פעל ישועות בקריאת פתקאות כי זה דבר טפל. ואידך זיל גמור.

מה שיש בעיקר לספר בראיונות לעיתונים זה על הדרכתו בעבודת ה' ועל טהרת המידות שלו ועל נשיאתו על כפים באהבה את צאן מרעיתו ועל בהירות הדעת וכיוצ"ב, ובזה יש הרבה מה לספר הרבה גם משנותיו המוקדמות יותר כרה"י.

[ח''ל קאליסק]

[quote="ארי במסתרים"][quote="הולך בטל"]

[ארזי ביתר]

אתה וחבריך חוזרים שוב ושוב על אותם מילים, ולא עונים על שאלתי,
בא נצא מנקודת הנחה כדבריך בגין תפקידו של אדמו"ר בסלונים,
הרי בין אם תפקידו של אדמו"ר לפעול ישועות ובין אם תפקידו לעורר לבבות לעבודת ה', הרי תפקידו מוגדר - בחלקו לפחות - כנעלה ושמיימי יותר, לא בחינם בוחרים אדמו"ר בפינצטה, ואין לך סלונימר שמחובר לאדמו"ר נוסף במידה שוה, וכל זאת משום שאדמו"ר זה משהו יותר,
הרי תסכים אתי שגם אם תפקידו 'לעורר את לבבות אנשיהם לעבודת ה'', זה לא מקביל לתפקידו של משגיח של ראש ישיבה או של מדריך בעבודת ה', רק משהו מעט שמיימי יותר, אם נגדיר שהשפעתו של מדריך וכדו' מוגבלת לרואיו ושומעיו באופן פיזי, הרי השפעתו של אדמו"ר עוברת את זה, יכול אדם להיות מקושר ודבוק באדמו"ר – ושוב, בפן הרוחני ולא בנוסח של ישועות וכדו' - גם בעודו במרחקים, אבל ההבדל הוא לא רק בהשפעה הנרחבת יותר, אלא בהשפעה עמוקה יותר, ונחשבת יותר, אדם שהתחנך בסלונים להכנעה לצדיקים מבין בלי מילים את ההבדל שבין אדמו"ר למדריך גדול ככל שיהיה.
בקיצור, הרעיון של אדמו"ר תקף בסלונים כמו בכל מקום אחר, כבחירה באדם מסויים לשמש כצינור רוחני וכמשפיע רוחני בין ישראל לאביהם שבשמים, וכמודגש הדק היטב ב'כללי אמונת חכמים' – כמדומני שמקורם בבעל יסוד העבודה - שהדפיס הנת"ש בתוך ספר תורת אבות.
ועל נקודה זאת אני עומד, למה אצל גדולי תלמידיו נתפס הנת"ש שוב ושוב כמדריך רוחני מהמדרגה הראשונה, ולא כאדמו"ר, זה כמעט ברור אצלי שהוא לא נעשה אצלם לאדמו"ר קודם שנעשה כן בפועל, ושגם אחרי שנעשה לאדמו"ר, מבחינתם הוא לא החליף כובע, יתכן שמעולם לא היה להם אדמו"ר, אבל כמישהו שלא מסלונים שעבר על כללי אמונת חכמים הדבר הזה צורם, ההסתכלות על אדמו"ר כמדריך ואפילו כיחידי בדורו בהדרכה, גובלת במוזרות, בפרט בחסידות כמו סלונים שהשרישה נקודה זו של הכנעה והתבטלות לצדיקים כאחד מאבני הדרך בעבודת ה' ולא כמשהו שולי.
תקן אותי אם אני טועה.

בודאי שתלמידיו ראו בו אדמו"ר במלוא מובן המילה שהוא צינור השפע הרוחני וכו'
זה שזה לא מוזכר בראיונות זה כנראה בגלל שאין מה לספר בזה ולהאריך בסיפורים ותיאורים שונים וקשה לפרוט עלי עיתון את הרגש של חסיד לרבו, וגם זה דבר יותר פנימי בנפש שאין טעם לשופכו החוצה.
גם אין מה להאריך בתיאורים חיצוניים כגון איך בעריכת שולחנו היה קולו חוצב להבות אש בבכיות נוראות וכדו' כי דרכו תמיד היתה לכבוש את כל התנועות החיצוניות. וגם אין מה להאריך איך פעל ישועות בקריאת פתקאות כי זה דבר טפל. ואידך זיל גמור.

מה שיש בעיקר לספר בראיונות לעיתונים זה על הדרכתו בעבודת ה' ועל טהרת המידות שלו ועל נשיאתו על כפים באהבה את צאן מרעיתו ועל בהירות הדעת וכיוצ"ב, ובזה יש הרבה מה לספר הרבה גם משנותיו המוקדמות יותר כרה"י.

נקודה נוספת שיש בה מעט בכדי לבאר את הסיבה ש'אין זה מופיע בעיתונים'. וכבר הזכרתיה, אך כנראה שהיא לא התבארה מספיק.

כשכותבים על אדמו"ר בעיתון, הרי שמחפשים להתמקד בנקודות האפיון הייחודיות שלו. אם יכתבו על כל האדמו"רים, עד כמה פעלו ישועות, ותפסו את מחשבות סובביהם, ובכו בכיות נוראות בעריכת שולחנותיהם וכו' וכו'; הרי שאין כל טעם לראיין אנשים. אפשר לכתוב כתבה אחת ואחידה, ורק לשנות את השם, לפי האדמו"ר שיום ההילולא שלו מתקרב.

אלא מאי? מחפשים את הייחודיות. וכך, על כל אדמו"ר תמצא נקודות מעניינות, לא שגרתיות.


וכאן, אנחנו חוזרים להסברו של ידידנו 'ארי במסתרים'.

[ח''ל קאליסק]

הרה''ק רבי מאטיל הרה''ח רי''ז ואדמו''ר הנת''ש זיע''א באיזה מעמד צולמה התמונה ומיהם העומדים? [מימין עם הזקן העבות נראה ר' אלה טננהויז].

[ח''ל קאליסק]

לרגל היא''צ לוטה פה תמונה נאה מחתונת ראשי ישיבת סלונים הרה''צ רבי משה ברזובסקי שליט''א בצוותא חדתא עם הזיידע הה''צ מדזיקוב וויזניץ והישועות משה נראה מאחור עומד כ''ק האדמו''ר שליט''א

[ח''ל קאליסק]

הוספה על מכתב חמיו בו מבשר על הולדת בנו בכורו כ''ק מרן אדמו''ר מסלונים שליט''א ער''ה תרצ''ו.

[ח''ל קאליסק]

הוספה בכי''ק על מכתב חמיו הברכ''א זיע''א בו מבשר על הולדת בנו בכורו כ''ק מרן אדמו''ר מסלונים שליט''א ער''ה תרצ''ו.

[מלך זקן וכסיל]

באדיבות המודיע.

במצוותיו חפץ מאד - הרב נחמן דרקסלר_עמוד_1.jpg (771.06 KiB) נצפה 16012 פעמים

במצוותיו חפץ מאד - הרב נחמן דרקסלר_עמוד_2.jpg (819.16 KiB) נצפה 16012 פעמים

במצוותיו חפץ מאד - הרב נחמן דרקסלר_עמוד_3.jpg (821.68 KiB) נצפה 16012 פעמים

[מלך זקן וכסיל]

היום 75 שנה לפתיחת ישיבת בית אברהם סלונים.

לכידה.JPG (18.51 KiB) נצפה 15946 פעמים

[גם כי אלך]

מהו הראיון המדובר, למי התראיין והיכן זה נדפס, ואולי תעלהו לכאן לטובת הכלל,

[משיב]

כתבת שה'בית אברהם' כתב כל דבר אסור על המזרחי. תביא מקור!!

ובכדי שלא יבינו אותי בצורה לא נכונה: אין לי כל קשר למזרחי, ואין לי כל ספק, שה'מזרחי' רחוק מדרך הזהב של סלונים, כרחוק מזרח ממערב. רק דבר אחד: עם כל המרחק, עדיין אין שום התקפה סלונימאית משום דור, נגד המזרחי. עד שבא מר 'ח"ל קאליסק', ומוציא את דיבתה של סלונים רעה, באמרו: ה'בית אברהם' מסלונים, כתב כל דבר אסור על המזרחי. מנין לך? סתם, להמציא המצאות ולהשניא את סלונים?

הוא ודאי הגזים במילים "כתב? כל דבר אסור". והוא לא ענה לך כי אין לזה מקור.
אבל ידועים דבריו ש"אי אפשר להיות חבר במזרחי אלא אם כן הוא כופר באחד מי"ג עיקרים"

[ח''ל קאליסק]

כתבת שה'בית אברהם' כתב כל דבר אסור על המזרחי. תביא מקור!!

ובכדי שלא יבינו אותי בצורה לא נכונה: אין לי כל קשר למזרחי, ואין לי כל ספק, שה'מזרחי' רחוק מדרך הזהב של סלונים, כרחוק מזרח ממערב. רק דבר אחד: עם כל המרחק, עדיין אין שום התקפה סלונימאית משום דור, נגד המזרחי. עד שבא מר 'ח"ל קאליסק', ומוציא את דיבתה של סלונים רעה, באמרו: ה'בית אברהם' מסלונים, כתב כל דבר אסור על המזרחי. מנין לך? סתם, להמציא המצאות ולהשניא את סלונים?

הוא ודאי הגזים במילים "כתב? כל דבר אסור". והוא לא ענה לך כי אין לזה מקור.
אבל ידועים דבריו ש"אי אפשר להיות חבר במזרחי אלא אם כן הוא כופר באחד מי"ג עיקרים"

להוציא דבתה של סלונים רעה זה לכתוב שהבית אברהם לא כתב כל דבר האסור על המזרחי.

[ארזי ביתר]

ידועים דבריו ש"אי אפשר להיות חבר במזרחי אלא אם כן הוא כופר באחד מי"ג עיקרים"

ידועים דבריו? תביא בבקשה מקור מוסמך.

להוציא דבתה של סלונים רעה זה לכתוב שהבית אברהם לא כתב כל דבר האסור על המזרחי.

מאיפה הצילום שהבאת? תמיהני שאיני מכיר את צורת הדף הלזו.

[משיב]

המקור שלי הוא חדב"נ הנת"ש הגר"י לוריא שליט"א.

את המקור של קאליסק איני מכיר (בבית אברהם מובאים רק לח מכתבים) אבל ברור שהוא לא המציא זאת.
והדברים תואמים "אבל נקודת האמת והאמונה חסר להם".

[ח''ל קאליסק]

גם אני שמעתי זאת מחתדב''נ שליט''א רק לא רציתי להביא בשמו לכן נאלצתי להביא ממקורות זרים.

[בתמונה הגה''ח שליט''א ואחיו הגר''מ שליט''א בלחיים בבית הכנסת ''חסד לאברהם קאליסק [רייסישע] בטבריא בי''א טבת.

[ח''ל קאליסק]

מכתב המיוחס לרבי מאטיל זיע''א [למרות שכבר התגורר בירושלים] ונשלח בידי הרה''ח רבי לייב בערש בוימיל זצ''ל אל הרב עוזיאל כשרצה לשאת דברים בבית הכנסת של חסידי סלונים.

[גביר]

ספר חדש על אודותיו - צהר לנתיבות שלום / נלקט נערך והובא לדפוס ע"י ידידיה מיכאלי ודביר משה פלד. יד בנימין :תורת החיים,תשע"ז . כוונת המחברים היא להנגיש את תורת הנתיבות שלום. הספר מחולק לשלושה חלקים: קורות חייו של האדמו"ר, ציטוטים מספריו, על תפילת שמנה עשרה, ולסיום מעין מדריך לראשי התיבות וקיצורי המילים המופיעים בספרי 'נתיבות שלום'.

[ארזי ביתר]

ספר חדש על אודותיו - צהר לנתיבות שלום / נלקט נערך והובא לדפוס ע"י ידידיה מיכאלי ודביר משה פלד. יד בנימין :תורת החיים,תשע"ז . כוונת המחברים היא להנגיש את תורת הנתיבות שלום. הספר מחולק לשלושה חלקים: קורות חייו של האדמו"ר, ציטוטים מספריו, על תפילת שמנה עשרה, ולסיום מעין מדריך לראשי התיבות וקיצורי המילים המופיעים בספרי 'נתיבות שלום'.

הספר ברמה רדודה וירודה ביותר. לידיעת כל המתעניינים.

[גביר]

ספר חדש על אודותיו - צהר לנתיבות שלום / נלקט נערך והובא לדפוס ע"י ידידיה מיכאלי ודביר משה פלד. יד בנימין :תורת החיים,תשע"ז . כוונת המחברים היא להנגיש את תורת הנתיבות שלום. הספר מחולק לשלושה חלקים: קורות חייו של האדמו"ר, ציטוטים מספריו, על תפילת שמנה עשרה, ולסיום מעין מדריך לראשי התיבות וקיצורי המילים המופיעים בספרי 'נתיבות שלום'.

הספר ברמה רדודה וירודה ביותר. לידיעת כל המתעניינים.

דומני שמוטב להביע ביקורת עניינית ולהימנע מביטויים שאינם מכובדים.

[ארזי ביתר]

ספר חדש על אודותיו - צהר לנתיבות שלום / נלקט נערך והובא לדפוס ע"י ידידיה מיכאלי ודביר משה פלד. יד בנימין :תורת החיים,תשע"ז . כוונת המחברים היא להנגיש את תורת הנתיבות שלום. הספר מחולק לשלושה חלקים: קורות חייו של האדמו"ר, ציטוטים מספריו, על תפילת שמנה עשרה, ולסיום מעין מדריך לראשי התיבות וקיצורי המילים המופיעים בספרי 'נתיבות שלום'.

הספר ברמה רדודה וירודה ביותר. לידיעת כל המתעניינים.

דומני שמוטב להביע ביקורת עניינית ולהימנע מביטויים שאינם מכובדים.

הספר קטן מאוד, ורדידותו רבה מאוד. קצרה היריעה מהכיל ביקורת עניינית...

[מיללער]

מצבה בהר המנוחות על קברו של רבי מרדכי ראבין רב בניו יורק, אצל איזה מאדמור"י סלונים היה חתן?

[תולדות]

אני חושב שהיה חתן של ר' שמעון קופילוביץ, אשר הוא היה חתנו של בעל הדברי שמואל זצ"ל

[מיללער]

אני חושב שהיה חתן של ר' שמעון קופילוביץ, אשר הוא היה חתנו של בעל הדברי שמואל זצ"ל

ר"ש קופילוביץ התנהג באדמורות?

[ארזי ביתר]

אני חושב שהיה חתן של ר' שמעון קופילוביץ, אשר הוא היה חתנו של בעל הדברי שמואל זצ"ל

ר"ש קופילוביץ התנהג באדמורות?

לא.

[ח''ל קאליסק]

תולדות. אכן כן אדמו''ר הנת''ש אף מביא את שמו בתור חתנו של רבי שמעון קופילוביץ זצ''ל.

[ותהיו מקבלים]

מחפש ספרים של בעל הנתיבות שלום על השואה - בקובץ או און ליין

קונטרס - ההרוגה עליך

וכן מאמר "בסוד קדושים" מאמר שכתב להקדמה ספר "זיכרון קדוש" (תורות רבי שלמה דוד יהושע וינברג)

תודה

[email protected]

[ארזי ביתר]

הקבצים נמצאים אצל בודדים, שאינם מסכימים להוציאם מתחת ידם בשום אופן. אם זה מאוד מאוד נחוץ לך, שלם לקלדן/ית שיקלידו לך את זה...

[יעקב אביעזר]

לא נכתב כאן על הידידות בינו לרבי יצחק שלמה זילברמן זצ"ל
אם מישהו יודע שיעלה.

[ארזי ביתר]

לא נכתב כאן על הידידות בינו לרבי יצחק שלמה זילברמן זצ"ל
אם מישהו יודע שיעלה.

הייתה ידידות ביניהם? מה ידוע לך על ידידות זו?

[יעקב אביעזר]

לא נכתב כאן על הידידות בינו לרבי יצחק שלמה זילברמן זצ"ל
אם מישהו יודע שיעלה.

הייתה ידידות ביניהם? מה ידוע לך על ידידות זו?

תלמיד קרוב של הרב זילברמן זצ"ל אמר לי ששמע מפיו כמה פעמים על כך שהיו רגילים לשוחח ולהתווכח על החסידות ודרכיה. ידוע לו גם על ביקור של האדמו"ר אצל הרב.

[ח''ל קאליסק]

לא נכתב כאן על הידידות בינו לרבי יצחק שלמה זילברמן זצ"ל
אם מישהו יודע שיעלה.

הייתה ידידות ביניהם? מה ידוע לך על ידידות זו?

תלמיד קרוב של הרב זילברמן זצ"ל אמר לי ששמע מפיו כמה פעמים על כך שהיו רגילים לשוחח ולהתווכח על החסידות ודרכיה.

נראה מוזר ששני ההפכים הללו היו חברים הלא לשיטתו של הרב זילברמן ה''חרם'' עדיין רלוונטי

[יעקב אביעזר]

נראה מוזר ששני ההפכים הללו היו חברים הלא לשיטתו של הרב זילברמן ה''חרם'' עדיין רלוונטי

הסיפור על החרם לא מדוייק ולא ברור לי מספיק. בכל אופן הרב זילברמן לא נמנע מלדבר עם חסידים, תקופות ארוכות בחייו חקר והתעניין בכל הדרכים של עבודת ה', ולבסוף בחר במשנת הגר"א ותלמידיו. מ"מ ידידותו עם האדמו"ר מסלונים זצ"ל נמשכה גם אחר שהיה דבוק בגר"א ומשנתו. תלמיד הרב זילברמן הנ"ל מספר על ביקור ממושך של הנתיבות שלום בבית הרב בשנים האחרונות לחייו (הוא מציין שהיה זה בערש"ק אחר חצות).

[ח''ל קאליסק]

בעצרת בכיכר השבת תשמ''ו