ויחד יתרו, חדוה-שמחה מתוך צער

[היא שיחתי]

פי"ח פסוק ט

"ויחד יתרו"
ופירש"י שפשוטו הוא שמחה ומד"א דנעשה בשרו חידודין חידודין מיצר על איבוד מצרים

ועי' אבן עזרא ורשב"ם דהוא מגזירת "חדוה"

ושמעתי דבסו"ס ישועות מלכו כתב דהבדל לשון חדוה משאר לשונות השמחה הוא במה שחדוה היא שמחה מתוך צער

ויש להביא סייעתא ממקרא בנחמיה כי חדות ה' היא מעוזכם דהיו בצער מחמת הנשים הנוכריות ומעין סייעתא מהמימרא הידועה ועסקין בחדוותא דילי שעוזבין צרותיהן ומתוך הצער שמחין

ומעתה אתי שפיר דב' פירושי רש"י יסוד אחד להם דבאמת שמח יתרו אך שמחתו היתה מתוך הצער

ועי' ברש"י בראשית ו ו מילקו"ש רמז מו דאף שם יל"פ כן דאף שיש צער שימות
ועי' בתוס' ביצה טז: דחדוה היא תורה ויל"פ משום דכך היא דרכה של תורה וכו' דהוא מתוך צער
(ועי' בספר רץ כצבי על חודשי השנה מש"כ בחודש אייר לגבי חדוה)

היש לאי מי מקורות נוספים שחדוה היא שמחה מתוך צער?

[היא שיחתי]

נהניתי למצוא

מלבי"ם שמות פרק יח

"ויחד יתרו. ספר ששמחת יתרו היתה בעבור טובת ישראל ולא בעבור רעת המצרים, ומזה אמרו חז"ל שנעשה בשרו חדודין חדודין, [כפי הנראה הבדילו בין חדוה ליתר לשונות המורים על השמחה שחדוה מורה שמחה פנימית רוחנית המתגברת על עצב החיצוני כמ"ש ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעוזכם (נחמיה ה), ועמ"ש עוז וחדוה במקומו אמרו חז"ל כאן בבתי גואי, כי בבתי בראי בכי ועצב שמורה המעטת השפע, אבל בבתי גואי תגבר החדוה הפנימית על העצב החיצון, כי המקור הפנימי ישפיע תמיד, ועז"א תחדהו בשמחה את פניך, שהגם שיהיה בחיצוניותו דרך עוצב, תחדהו בשמחה פנימית הנמצא את פניך בבתי גואי וע"ז הוכיחו ממלת ויחד שהיה ג"כ עצב ויגון], ומה ששמח יתרו גם על רעת מצרים היה יען שנצמח מזה טובת ישראל אשר הצילו מיד מצרים, וגם רמז שמעתה יחד יתרו את ה' והאמין שה' אחד ולא נמצא פועל טוב ופועל רע כדעת המשנים, כי ראה שגם הרעות היה לתכלית טוב, שע"י רעת המצרים הציל את ישראל"

[אתנחתא]

יל"ע אם אפשר להביא ראי' מלשון הזהר שהלא זה תרגום לשמחה, בכל אופן אציין לדברי הזהר הידועים

זוהר כרך ב (שמות) פרשת פקודי דף רנה עמוד א

חדו מסטרא דא ועציבו מסטרא דא,

[מעיין]

יש להוסיף בדרך אפשר מלת חדוה מציין חד-וה היינו 'חד' לחידוד וצער ו'וה' לשמחה
שכידוע 'וה' היא לשון שמחה
עי' מדרש איכה בין וי לוה נמלט ריב"ז, ובפתיחתא דאסתר מענין, והמלך דוד 'וה' שמלך דוד, וכו' וימלוך אחאב 'וי' שמלך אחאב יעו"ש
ולכך ויהי היא לשון צער שמתחיל באותיות 'וי' והי' לשון שמחה שמתחיל באותיות 'וה'.

[דראל]

השורש חדה בהוראת שמח נמצא גם באוגריתית ובאכדית.

[מעיין]

נהניתי למצוא מלבי"ם שמות פרק יח
"ויחד יתרו. ספר ששמחת יתרו היתה בעבור טובת ישראל ולא בעבור רעת המצרים, ומזה אמרו חז"ל שנעשה בשרו חדודין חדודין, [כפי הנראה הבדילו בין חדוה ליתר לשונות המורים על השמחה שחדוה מורה שמחה פנימית רוחנית המתגברת על עצב החיצוני כמ"ש ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעוזכם (נחמיה ה), ועמ"ש עוז וחדוה במקומו אמרו חז"ל כאן בבתי גואי, כי בבתי בראי בכי ועצב שמורה המעטת השפע, אבל בבתי גואי תגבר החדוה הפנימית על העצב החיצון, כי המקור הפנימי ישפיע תמיד, ועז"א תחדהו בשמחה את פניך, שהגם שיהיה בחיצוניותו דרך עוצב, תחדהו בשמחה פנימית הנמצא את פניך בבתי גואי וע"ז הוכיחו ממלת ויחד שהיה ג"כ עצב ויגון], ומה ששמח יתרו גם על רעת מצרים היה יען שנצמח מזה טובת ישראל אשר הצילו מיד מצרים, וגם רמז שמעתה יחד יתרו את ה' והאמין שה' אחד ולא נמצא פועל טוב ופועל רע כדעת המשנים, כי ראה שגם הרעות היה לתכלית טוב, שע"י רעת המצרים הציל את ישראל"

נפלא שבחומש מרש"ר הירש ביאר ג"כ שחדוה היא מתוך צער
ובאופן הפוך שחדוה היא בחיצוניות ובפנימיות עצור צער בלבו
וז"ל:
ויחד משורש "חדה" קרוב ל"עדה" להיות מקושט שאר לשונות של שמחה "שמח" "שיש" מציינים את ההרגשה הפנימית ואילו "חדה" מורה כפי הנראה על הפגנת השמחה כלפי חוץ, ומכאן הדעה שביטוי זה רומז גם
על הצער, שכהן מדין הרגיש בלבו פנימה בעל כורחו על אובדן מצרים.

[נוטר הכרמים]

והיאך יתפרשו לפי"ז, הפס' עוז וחדוה במקומו, או הפס' בתהילים כא: תחדהו בשמחה את פניך?

[היא שיחתי]

עוז וחדוה במקומו פירושו הוא לפי הגמ' ב... דיש חילוק בין בתי גואי לבראי דבבראי יש בעיה ובגואי שהוא במקומו יש חדוה

[נוטר הכרמים]

עוז וחדוה במקומו פירושו הוא לפי הגמ' ב... דיש חילוק בין בתי גואי לבראי דבבראי יש בעיה ובגואי שהוא במקומו יש חדוה

נפלא מאוד.

הגמ' נמצאת בחגיגה ה,ב: ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי מפני גוה...מקום יש לו להקב"ה ומסתרים שמו וכו'. ובסמוך ברש"י מבואר איפכא מהאמור, דבבתי גוואי איכא עצבות לפני המקום דכתיב במסתרים

[הא לחמא עניא]

השורש חדה בהוראת שמח נמצא גם באוגריתית ובאכדית.

מה המשמעות של 'אוגריתית ואכדית'????

[נחום וואהלינער]

אם אני זוכר טוב, מובא באוהחה"ק שהחדידין היה מהמילה היות שנתגייר
-------
ובדרך צחות שמעתי: שהיות שנתגייר גזז את שערותיו הארוכות, וז"פ נעשה בשרו חדודין

[בקרו טלה]

אם אני זוכר טוב, מובא באוהחה"ק שהחדידין היה מהמילה היות שנתגייר

סנהדרין צד. ויחד יתרו ... רב אמר שהעביר חרב חדה על בשרו. וברש"י שמל את עצמו ונתגייר.
[אור החיים
ויחד יתרו תרגום אונקלוס וחדי, וצריך לדעת למה ידבר הכתוב כאן ארמית, ולא אמר לשון ברור, שהוא לשון הקודש, והגם שאמרו ז"ל (תנחומא יתרו יא) בשבעים לשון, אף על פי כן דבר יגיד בשנותו את טעמו, ונראה כי יודיע הכתוב כי מרוב השמחה נתחדד בשרו, כי תמצא כשתהיה לאדם שמחה, והוא דבר שלא כפי המשוער במושג הרגיל, תולד בו הרגשה בהרכבת מזגו, ולפעמים יתעלף, ולפעמים יסתכן ממש].

[נחום וואהלינער]

אם אני זוכר טוב, מובא באוהחה"ק שהחדידין היה מהמילה היות שנתגייר

סנהדרין צד. ויחד יתרו ... רב אמר שהעביר חרב חדה על בשרו. וברש"י שמל את עצמו ונתגייר.
[אור החיים
ויחד יתרו תרגום אונקלוס וחדי, וצריך לדעת למה ידבר הכתוב כאן ארמית, ולא אמר לשון ברור, שהוא לשון הקודש, והגם שאמרו ז"ל (תנחומא יתרו יא) בשבעים לשון, אף על פי כן דבר יגיד בשנותו את טעמו, ונראה כי יודיע הכתוב כי מרוב השמחה נתחדד בשרו, כי תמצא כשתהיה לאדם שמחה, והוא דבר שלא כפי המשוער במושג הרגיל, תולד בו הרגשה בהרכבת מזגו, ולפעמים יתעלף, ולפעמים יסתכן ממש].

ייש"כ

[עדיאל ברויאר]

השורש חדה בהוראת שמח נמצא גם באוגריתית ובאכדית.

מה המשמעות של 'אוגריתית ואכדית'????

שתי שפות שמיות קדומות.