תמיהה גדולה: היתכן שגיד הנשה אסור בהנאה?

[עושה חדשות]

ז"ל הגמ' בפסחים כב. דתניא גיד הנשה מותר בהנאה דברי רבי יהודה ורבי שמעון אוסר.
ובב"י יו"ד סי' סה דן להחמיר בזה לדינא ע"פ הזוהר, וכנודע ד' הדרכ"מ שם, ועי"ש בנו"כ השו"ע.
וכהיום הזה נשאלתי ע"י תלמיד, דא"כ איך אפשר לרכוב על שור וכד' או לחרוש בו, ובודאי ללא גיד הרי הבהמה לכה"פ צולעת על יריכה, וא"כ יש כאן הנאה מן הגיד.
וכידוע הרעק"א הק' כן להס"ד בגמ' דאבר מן החי אסור בהנאה, למה לא הוכיחו מדין חרישה בשור וחמור, דעכ"פ כ"א לחוד מותר, ונהנה הוא מן אמ"ה, למ"ד בהמה בחייה לאברים עומדת, ותי' בזה דנפק"מ לבן פקועה, וכו', אבל גבי גיד הנשה הוי קו' אלימתא.
שו"ר שהק' כן בחי' מנח"ש על פסחים. (ועד הגרשז"א מה היה?). והוסיף להק' כעי"ז על הס"ד שם דדם אסור בהנאה.
ויש להק' עוד לפמש"כ הרשב"א דגיד הנשה של אדם ג"כ נאסר, (דעיקר קרא גבי מעשה דאדם כתיב), א"כ איך מותר לאדם ללכת כדרכו, וליהנות מכך שאיננו צולע על יריכו.

חכמי ורבני בקיאי וחריפי ביהמד"ר דפה, נא עזרתכם.

[פלתי]

ברוך שכוונת:

[פלתי]

עוד אחד:

[ישראל אליהו]

זו"ז גורם.

[עושה חדשות]

ר' פלתי יש"כ.
אבל בב' הקבצים המצורפים לא הצלחתי לראות דברים בשם אומרם, וכן האם יש תירוץ בסוף.

[שברי לוחות]

יבין דעת.PDF

(297.57 KiB) הורד 369 פעמים

ראה ביבין דעת המצורף כאן מ"ש בזה

[עושה חדשות]

שברי לוחות מונחים בארון!!!
יישר כח.

[עושה חדשות]

יבין דעת.PDF

ראה ביבין דעת המצורף כאן מ"ש בזה

תירוצו עדיין אינו מספיק לכאו' לפי השי' דפסקו לאיסור הנאה בגיה"נ, ומאידך לא חלקו על כל הסוג' בפ' כל הבשר הסוברת דגיה"נ נאסר כבר בחיי הבהמה.
אולי יש מקום לומר דקרא דלא תחרוש בשור וחמור יחדיו גלי לן דמותר לחרוש בשור לחוד, אבל לא נלמד מזה היתר הנאה בגיה"נ, אלא נתיר מכח זה רק הנאה מגיה"נ מחיים. והדוג' לזה מהא דמתירי' חלב אף דיוצא מאבר מן החי, ולא ילפי' מינה להתיר כל יוצא. (וצ"ע מה הכלל בהנך ילפו'). אבל א"כ יוצא שאיסוה"נ דגיד הנשה חל רק במיתה, ויהיה מוכרח מהסוג' בחולין כשי' הר"מ דהוספת איסוה"נ ל"מ לדינא דאין איסור חל על איסור.
וע"ע באמרי בינה טרפות סימן ו' ובאו"ש פ"ח ממאכ"א הי"ד.

[עושה חדשות]

מצאתי כעת דברים מענין זה ב"מושב זקנים", וצע"ג.
(להרב עדיאל, האם זה נמצא לפנינו במקור אחר?)

מושב זקנים - שמיני.png (75.14 KiB) נצפה 5933 פעמים

[רון]

הנה לחומר הקו' היה אפשר אולי לומר, דהלא מצינו בגמ' בפסחים כה' דיתכן שהיכא דלא אפשר ולא קמיכוין מותר להינות מהאיסור הנאה. וביאר הגרש"ש דהגדר הוא, דהתורה לא אסרה את עצם ההנאה, מה שגופו נהנה, אלא מה שלוקח את ההנאה, ולכן כל היכא דההנאה באה ממילא תו לא חשיב לקיחה של הנאה, דהא אינו מכוין להינות.
וא"כ י"ל דבכה"ג שנהנה מגיד הנשה באופן שלא עשה כלום בשביל זה רק כך נברא, בזה לא חשיב לקיחת הנאה, רק הנאה דממילא.
וכתבתי מזיכרוני וכמובן שהדברים אינם מושלמים כלל, רק העיקר הוא היסוד של ר' שמעון

[ביליצר]

רבינו רון שליטא ,

אולי כבודו ירחיב שיחתו ,,
הרי לכאורה לא מדובר כאן בהנאה הבאה לו בע"כ כפי הסוגיא שם והרי רוצה להשתמש בבהמה שחלק מאיברים שהעבודה תלויה בו הוא גיד הנשה ולכאורה מדובר בהנאה ישירה מרצון,,

בדרך חידוד [וצחות] יש לתרץ לפי מה שכתוב באבות דרב נתן ,דכשם שנצטוו ישראל לשבות כך נצטוו לעבוד דכתיב ששת ימים ת ע ב ו ד ובשביעי,,,
אם כן העבודה היא מצוה ומצוות לאו להנות ניתנו,,

[מבקש לדעת]

בס"ד
נראה שזו כוונת הזוה"ק שנשא ששלמות ולא נשבר:
וחילא בעינן לאתתקפא בעלמא ולאחזאה כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל וכד חמי דהא לא אתבר ולא אתאכיל ההוא אתר כדין אתבר חיליה ותוקפיה. ולא יכיל לאבאשא לבנוי דיעקב, ועל דא לא בעינן למיהב דוכתא לברייתא דעלמא למיכל ליה ולא לאתאכלא כלל.

[עושה חדשות]

מצאתי כעת דברים מענין זה ב"מושב זקנים", וצע"ג.
(להרב עדיאל, האם זה נמצא לפנינו במקור אחר?)

מושב זקנים - שמיני.png

מש"כ בסו"ד דתענית חלום בשבת היא מחמת היתר של פיקו"נ, והוקשה הדבר בעיני, הנה כעת ראיתי דאף הראבי"ה כ"כ, ז"ל בסי' תתס -

ובשם רבינו קלונימוס מצאתי שאסור להתענות בזמן הזה בשבת אפילו תענית חלום דאין אנו בקיאין לדעת פתרון חלומות איזה טוב ואיזה רע כאשר היו יודעין הראשונים כדאיתא בפרק הרואה ובאיכה רבתי, ומספיקא אין מתענין. וכן נראה לי, ואף על פי דקורעין לו גזר דין של שבעים שנה ודמי לספק הצלת נפשות שמחללין עליו את השבת, כדאיתא במסכת יומא, אפילו הכי נראה לי שאין מתענין בשבת

[עושה חדשות]

עלה לי כיוון חדש ליישב את הקו' הללו, איך מותר ליהנות מבע"ח אם גיד הנשה והדם אסורים בהנאה.
ע"פ ד' הגמ' בקידושין נז. "לא מצינו בעלי חיים שאסורים", עי"ש שדנו בזה על עגלה ערופה וצפורי מצורע ומוקצה ונעבד ורובע ונרבע וכו', עכ"פ בסתמא דמילתא איסור הנאה לא חל על בע"ח. וא"כ יש ליישב בזה גם על דם וגיה"נ.
מה דעתכם?

[אבןטובה]

לכבוד הרב עושה חדשות שליט"א
ד"ז שתענית חלום מותר בשבת מפני הסכנה כ"ה מפורש בסוטה מ. ד"ה כל
וכ"כ המג"א סי' קכח סק"ע

[עושה חדשות]

הרב אבןטובה, הדין אכן ידוע, אבל ההסבר (מצד ההיתר של פקו"נ) הוא מחודש ביותר.

[אבןטובה]

עי' שו"ת דובב מישרים ח"ב סי' לח להג' מטשעבין זצ"ל
והתשובה ההיא נכתב להחריף העצום הג"ר יחיאל אברהם בלנקמן ז"ל משעברשין ששאל האיך מזין אפר פרה שנשרף עם הגיד הנשה למאן דס"ל דגיה"נ אסור בהנאה וכו' ע"ש.

[אבןטובה]

עושה חדשות שליט"א מה אתה רוצה?
הלא התוס' בסוטה מ. ומג"א סי' קכח סק"ע כתבו דמהאי טעמא תענית חלום מותר בשבת משום סכנה.
והיינו פקונ"פ
ועי' ח"ס או"ח סי' קסח שג"כ כ' כן בסוגריים שם ע"ש

[אבןטובה]

התורה התירה בפירוש בחייה ליהנות ממנה 'לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו' הרי דבא' מהם מותר לחרוש
ומה אתה רוצה?
לא אמרה תורה שלח לתקלה

[עושה חדשות]

רא"ט,
הקו' היא כמובן שנוכיח מכאן שהדם והגיד וכו' מותרים בהנאה, שהרי התורה התירה ליהנות מהם.
והרי כך בדיוק הק' הרעק"א על אמ"ה וכמו שציינתי בהודעה הפותחת.
ומה אתה רוצה.

[אבןטובה]

ורדו בדגת הים ובל עוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ

[אבןטובה]

בתמורה יא: הקדיש עורה מהו בעבודה ופשיט דל"ה אלא מדרבנן כי מכחיש עורה יע"ש

[זכריה]

קושיה מעיקרא ליתא
ההנאה לא באה מעצם הגיד,אלא ע"י גרמא וזה לא נאסר, ובאמת לו יצוייר שאדם יקח גיד ויחרוש עמו יהיה אסור

[גל של אגוזים]

ז"ל הגמ' בפסחים כב. דתניא גיד הנשה מותר בהנאה דברי רבי יהודה ורבי שמעון אוסר.
ובב"י יו"ד סי' סה דן להחמיר בזה לדינא ע"פ הזוהר, וכנודע ד' הדרכ"מ שם, ועי"ש בנו"כ השו"ע.
וכהיום הזה נשאלתי ע"י תלמיד, דא"כ איך אפשר לרכוב על שור וכד' או לחרוש בו, ובודאי ללא גיד הרי הבהמה לכה"פ צולעת על יריכה, וא"כ יש כאן הנאה מן הגיד.
וכידוע הרעק"א הק' כן להס"ד בגמ' דאבר מן החי אסור בהנאה, למה לא הוכיחו מדין חרישה בשור וחמור, דעכ"פ כ"א לחוד מותר, ונהנה הוא מן אמ"ה, למ"ד בהמה בחייה לאברים עומדת, ותי' בזה דנפק"מ לבן פקועה, וכו', אבל גבי גיד הנשה הוי קו' אלימתא.
שו"ר שהק' כן בחי' מנח"ש על פסחים. (ועד הגרשז"א מה היה?). והוסיף להק' כעי"ז על הס"ד שם דדם אסור בהנאה.
ויש להק' עוד לפמש"כ הרשב"א דגיד הנשה של אדם ג"כ נאסר, (דעיקר קרא גבי מעשה דאדם כתיב), א"כ איך מותר לאדם ללכת כדרכו, וליהנות מכך שאיננו צולע על יריכו.

חכמי ורבני בקיאי וחריפי ביהמד"ר דפה, נא עזרתכם.

זו"ז גורם.

אי אפשר לתרץ כן דזה אינו מתיר ההנאה לכתחילה

עלה לי כיוון חדש ליישב את הקו' הללו, איך מותר ליהנות מבע"ח אם גיד הנשה והדם אסורים בהנאה.
ע"פ ד' הגמ' בקידושין נז. "לא מצינו בעלי חיים שאסורים", עי"ש שדנו בזה על עגלה ערופה וצפורי מצורע ומוקצה ונעבד ורובע ונרבע וכו', עכ"פ בסתמא דמילתא איסור הנאה לא חל על בע"ח. וא"כ יש ליישב בזה גם על דם וגיה"נ.
מה דעתכם?

לכאו' אי אפשר לתרץ כן דלהדיא מבוא' בחולין פ"ט ע"ב דגיה"נ אסור אף מחיים

עי' שו"ת דובב מישרים ח"ב סי' לח להג' מטשעבין זצ"ל
והתשובה ההיא נכתב להחריף העצום הג"ר אברהם יחיאל בלנקמן ז"ל משעברשין ששאל האיך מזין אפר פרה שנשרף עם הגיד הנשה למאן דס"ל דגיה"נ אסור בהנאה וכו' ע"ש.

מה עניינו לקושיא זו?
וגוף הקו' של גאב"ד שברשין לק"מ שהרי נהנה מן המים ולא מן האפר וכ"כ הגאב"ד טשבין עצמו שם (ולפלא איך שלכבוד הרב משברשין סילסל ופילפל לפני תירוץ זו, ולימדך תורה ד"א).

קושיה מעיקרא ליתא
ההנאה לא באה מעצם הגיד,אלא ע"י גרמא וזה לא נאסר, ובאמת לו יצוייר שאדם יקח גיד ויחרוש עמו יהיה אסור

הגרעק"א הקשה מדם ופשיט"ל דזה לא נקרא גרמא

ועי' במצו"ב [מהג"מ שאול אלתר שליט"א]

[החתן סופר]

גם בספר חבצלת השרון פרשת משפטים, עמ' תקנ תמה כתמיהת הרב עושה חדשות שליט"א.