הודעהעל ידי אחד התלמידים » א' פברואר 12, 2017 2:02 pm
בדיוק אמש דיבר על זה הראשון לציון הגר"י יוסף שליט"א, בשיעורו בלויין, וסיפר, שפעם שאלו אותו לאיזה ישיבה כדאי ללכת, וענה להם: קודם כל תמצאו ישיבה שיש בה יראת שמים, ולא שח"ו אין חשיבות ללימוד תורה, זה ודאי חשוב, אבל יראת שמים היא הבסיס לכול, כי אדם שאין לו יראת שמים, מה שוה כל התורה שלו? הרי לומדים תורה, כדי להוסיף יראת שמים, ולא להפך [שמוסיפים יראת שמים כדי ללמוד תורה]. עד כאן תורף דבריו (כמעט מילה במילה, עם שינויי נוסח קלים בגלל קוצר הזיכרון של הכותב).
ואני מוסיף, שכבר אמרו חז"ל "דרך ארץ קדמה לתורה".
אלא שאתה שואל, האם "יש" ללמוד תורה ממי שאין בו מידות טובות. כלומר (אני מבין כי) אתה שואל האם הדבר מותר. לשאול האם מותר, זה קצת שונה מלשאול האם כדאי. ולענ"ד נראה, שאם האדם מרגיש שיכול לברור את הבר מן התבן, אז מותר, וזאת למדנו מרבי מאיר, שעליו שנינו: רבי מאיר, רימון מצא [היינו מצא את רבו אלישע בן אבויה), תוכו אכל, קליפתו זרק. ע"כ. והעיקר הוא כוונת התלמיד, שאם כוונתו לש"ש, לברור את הבר מהתבן, ומכיר בעצמו שיודע לעשות כן, אז מותר. כנלע"ד.