'חלאקה' והכנסתו לת"ת באותו יום

[מוישה]

שח בפני ידיד את בעייתו הקשה:
הוא עומד לעשות 'חלאקה' לבנו. כידוע נהגו שבאותו יום גם עושים את המעמד הקדוש של הכנסת ילדו לת"ת, שנחשב כמעמד הר סיני וכו'. וכתבו הקדמונים להקפיד שבאותו יום לא יראה הילד כל מראה טמא ואפילו נדה!
מכיוון שלצורך ה'חלאקה' רוצה הוא להכניס את הילד להיכלי גדולי תורה ולקברי צדיקים, שואל הוא כיצד עושים זאת באותו יום באופן של שמירה על הילד שלא יראה מאומה. הרי לא שייך טכנית לשמרו סגור במשך שעות של נסיעה. האם עדיף אולי להתחיל רק את התספורת ביום זה ואילו את כל ה"טיולים" לעשות למחרת? [בפרט שזה בלא"ה 'נדחה' משבת...]
מכיוון שלא הגעתי להוראה ב"שאלות חמורות" כאלו, אשמח לשאול לעצת החכמים דאתרא קדישא הדין.

[עזריאל ברגר]

הוא עומד לעשות 'חלאקה' לבנו. כידוע נהגו שבאותו יום גם עושים את המעמד הקדוש של הכנסת ילדו לת"ת

מאיפה זה "ידוע" שעושים זאת באותו יום?!
לדוגמא אדמו"ר הצ"צ נולד בער"ה והכניסוהו לחדר למחרת יום-כיפור.
אילו זקנו אדמו"ר הזקן היה יודע את מה ש"ידוע" היום - היו מכניסים אותו לחדר בער"ה והיו זוכים לעשות זאת בהשתתפות אמו של הילד (אשר נפטרה בצום גדליה, כידוע הסיפור)...

[הא לחמא עניא]

ישנו ספר מיוחד בשם "אוצר מנהגי בן שלוש" להרב שמעון גוטמן שליט"א הדיין מאלעד, ושמה הוא מרחיב עם מקורות וספרים בענינים אלו ובכל הענינים הקשורים לעניני חלאקה.
ניתן להשיג זאת בחנויות הספרים או אצלו בביתו ברח' רבי מאיר 10 אלעד.

[בקרו טלה]

http://www.hebrewbooks.org/46552

[מוישה]

תודה לכם. אמר לי כי את כל הספרים הוא כבר "חרש" היטב [כולל אלו שנזכרו כאן]. עלה בידו ששני המנהגים מיוחדים ברוב הקהלות ליום היותו בן ג"ש. וגם אם ישנם מקורות שונים, כך המנהג הרווח בסביבתו.
השאלה היא רק פרקטית, איך עושים את זה; איך לוקחים את הילד לגדולי ישראל ולקברי צדיקים ביום שרוצים לשמור על עיניו טהורות?

[לעומקו של דבר]

הוא עומד לעשות 'חלאקה' לבנו. כידוע נהגו שבאותו יום גם עושים את המעמד הקדוש של הכנסת ילדו לת"ת

מאיפה זה "ידוע" שעושים זאת באותו יום?!
לדוגמא אדמו"ר הצ"צ נולד בער"ה והכניסוהו לחדר למחרת יום-כיפור.
אילו זקנו אדמו"ר הזקן היה יודע את מה ש"ידוע" היום - היו מכניסים אותו לחדר בער"ה והיו זוכים לעשות זאת בהשתתפות אמו של הילד (אשר נפטרה בצום גדליה, כידוע הסיפור)...

מאכזב לראות שוב את מה שהגדיר פעם לייטנר בכשרון, שכלל ראשון ב"תורת המנהגים" הוא "מה שנהגו אחרים - ואנחנו לא - הוא הבל ושטות".
לפחות ממישהו המגיע מחב"ד שקידשה את מנהגיה לפרטיהם בקדושה עליונה, היה מקום לקצת יותר רספקט למנהג שנהגו יהודים גם בהנחה שיש איזה סיפור על הצ"צ או אדה"ז שמשמע דלא כהמנהג.

לגוף העניין, מנהג לימוד הא' ב' מבוסס כפליים ממנהג החלאק'ה למשל, הלא הוא נמצא ברמ"א יו"ד רמ"ה ח' "וּמִכָּל מָקוֹם מִיָּד שֶׁיִּהְיֶה בֶּן ג' שָׁנִים שְׁלֵמוֹת מְלַמְּדִין אוֹתוֹ אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה". ומכיוון שאצלנו לא האב מלמד את האותיות אלא המלמד בחיידר, ממילא צריך להכניסו לשם. וזה פשוט.

ולמעשה ראיה לסתור מהמעשה שהבאת, דגם שם הכניסוהו לחיידר תיכף אחר שהגיע לגיל שלוש, אלא שלא הקפידו על אותו יום ממש ודחו לשבוע שלאח"ז (אולי מטעם טירחת החגים). אבל על עצם הדבר של להכניס לחיידר בגיל שלוש לא פחות ולא יותר, מבואר שפיר במעשה שהבאת.

[עזריאל ברגר]

הוא עומד לעשות 'חלאקה' לבנו. כידוע נהגו שבאותו יום גם עושים את המעמד הקדוש של הכנסת ילדו לת"ת

מאיפה זה "ידוע" שעושים זאת באותו יום?!
לדוגמא אדמו"ר הצ"צ נולד בער"ה והכניסוהו לחדר למחרת יום-כיפור.
אילו זקנו אדמו"ר הזקן היה יודע את מה ש"ידוע" היום - היו מכניסים אותו לחדר בער"ה והיו זוכים לעשות זאת בהשתתפות אמו של הילד (אשר נפטרה בצום גדליה, כידוע הסיפור)...

מאכזב לראות שוב את מה שהגדיר פעם לייטנר בכשרון, שכלל ראשון ב"תורת המנהגים" הוא "מה שנהגו אחרים - ואנחנו לא - הוא הבל ושטות".
לפחות ממישהו המגיע מחב"ד שקידשה את מנהגיה לפרטיהם בקדושה עליונה, היה מקום לקצת יותר רספקט למנהג שנהגו יהודים גם בהנחה שיש איזה סיפור על הצ"צ או אדה"ז שמשמע דלא כהמנהג.

לגוף העניין, מנהג לימוד הא' ב' מבוסס כפליים ממנהג החלאק'ה למשל, הלא הוא נמצא ברמ"א יו"ד רמ"ה ח' "וּמִכָּל מָקוֹם מִיָּד שֶׁיִּהְיֶה בֶּן ג' שָׁנִים שְׁלֵמוֹת מְלַמְּדִין אוֹתוֹ אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה". ומכיוון שאצלנו לא האב מלמד את האותיות אלא המלמד בחיידר, ממילא צריך להכניסו לשם. וזה פשוט.

ולמעשה ראיה לסתור מהמעשה שהבאת, דגם שם הכניסוהו לחיידר תיכף אחר שהגיע לגיל שלוש, אלא שלא הקפידו על אותו יום ממש ודחו לשבוע שלאח"ז (אולי מטעם טירחת החגים). אבל על עצם הדבר של להכניס לחיידר בגיל שלוש לא פחות ולא יותר, מבואר שפיר במעשה שהבאת.

לא אמרתי שאין ענין להכניסו מיד, אלא:
א. שזה לא מנהג ידוע וברור, ועכ"פ יש שלא נהגו בו.
ב. שזה לא חייב להיות באותו יום עצמו (עכ"פ לפי המעשה הנ"ל).

נ.ב. כמדומני שמעולם לא ראיתי ילד שמכניסים אותו לחדר באותו יום של התספורת.