שאלה מענינת - מעשה שהיה <ברית מילה לשיטת ר"ת>

ישא ברכה · הודעהעל ידי **ישא ברכה** » ש' פברואר 04, 2017 8:57 pm

שמעתי נידון מענין מעשה שהיה, מא' ששמע את זה ממוהל שבדידיה הוה עובדא, והנני משתף את חכמי בית המדרש.

יהודי חסדי צאנז נולד בן 17 דקות אחרי השקיעה הנהוגה כיום עפ"י הגאונים כשעדיין יום לפי ר"ת, היות ורצה מוהל מסוים, ביקש ממנו למול ביום השמיני לפי שיטת ר"ת ולא סיפר את זה בכדי שלא יסרב. לאחר המילה סיפר אבי הבן למוהל את זמן הלידה. למחרת כשהגיע להחליף תחבושת עשה המוהל במהירות פריעה עם היד כדי שתהיה פריעה ביום שצריך למול עפ"י שיטת הגאונים.

תנו דעתכם על זה.

פלגינן · הודעהעל ידי **פלגינן** » ש' פברואר 04, 2017 9:05 pm

ישא ברכה כתב:שמעתי נידון מענין מעשה שהיה, מא' ששמע את זה ממוהל שבדידיה הוה עובדא, והנני משתף את חכמי בית המדרש.

יהודי חסדי צאנז נולד בן 17 דקות אחרי השקיעה הנהוגה כיום עפ"י הגאונים כשעדיין יום לפי ר"ת, היות ורצה מוהל מסוים, ביקש ממנו למול ביום השמיני לפי שיטת ר"ת ולא סיפר את זה בכדי שלא יסרב. לאחר המילה סיפר אבי הבן למוהל את זמן הלידה. למחרת כשהגיע להחליף תחבושת עשה המוהל במהירות פריעה עם היד כדי שתהיה פריעה ביום שצריך למול עפ"י שיטת הגאונים.

תנו דעתכם על זה.

באותו עניין.
במצ"ב מדובר, כנראה, על צאנז.

פרי יהושע · הודעהעל ידי **פרי יהושע** » ש' פברואר 04, 2017 9:50 pm

איך עוזרת פריעה אחרי מילה, מדין הטפה?, לא הבנתי!.

ישא ברכה · הודעהעל ידי **ישא ברכה** » ש' פברואר 04, 2017 10:03 pm

פרי יהושע כתב:איך עוזרת פריעה אחרי מילה, מדין הטפה?, לא הבנתי!.

אם הבנתי נכון אז מדין הטפה.

פרי יהושע

ישא ברכה כתב:
פרי יהושע כתב:איך עוזרת פריעה אחרי מילה, מדין הטפה?, לא הבנתי!.

אם הבנתי נכון אז מדין הטפה.

הטפה יש לה כללים בפ"ע עם מחט, וצריך לדעת בדיוק היכן, כמדומני א"א לעשותה בצורת פריעה.

ישא ברכה · הודעהעל ידי **ישא ברכה** » ש' פברואר 04, 2017 10:09 pm

אכן חלק מהנידון היה אם זה הטפה טובה כאשר זה נעשה ביד.

בן פרצי · הודעהעל ידי **בן פרצי** » ש' פברואר 04, 2017 10:36 pm

בלי להיכנס לנידון על זכותו של אותו חסיד צאנז לנהוג כמנהגו ודעת ר"ת לקולא היא שיטה מקובלת בישראל מאז.

א. המ"ב פסק בהרבה מקומות שמחלוקת ר"ת והגאונים להלכה דינה כספק.

ב. 17 דקות היא בין השמשות גם לגאונים לפי השיטה שמיל היא 22 דקות והובאה במ"ב כדעה עיקרית.

נמצא שיש כאן ספק ספיקא להצד שנולד ביום שמועיל גם בדאורייתא. וכמו"כ האגרות משה מתיר לעשות הפס"ט בזמן כזה.

לחבול ביהודי, על הצד שהמילה כשרה, זה ודאי לאו דאורייתא. ומה עוד שמדובר בתינוק חולה שיב"ס שמחללים עליו את השבת.

וכמדומה שחיוב פריעה למל מוקדם הוא ג"כ לאו לכולא עלמא.

יש תשובה בדברי חיים על מוהל שמל ציצין שאינן מעכבים וכותב שהוא מזרעו של עמלק. מה כבר היה אומר על מוהל זה?

חזון-איש'ניק

יש עוד ספק, דדעת הרמ"א דמל תוך זמן לא בעי הטפת דם ברית.
במנחת יצחק נשאל כיוצא בו במי שנמול כיוצא בו אי בעי להטיף גם ברית, הכרעתו - למיטב זכרוני - דאינו צריך.

שש ושמח · הודעהעל ידי **שש ושמח** » ש' פברואר 04, 2017 11:24 pm

מתוך תשובת הר' זילברשטיין שהביא פלגינן [נמצא גם בחשוקי חמד כתובות קט ב]:

שאלה. מעשה בראובן שנולד לו תינוק במוצאי יום ראשון, כעשרים דקות לאחר שקיעת החמה. ראובן היה שייך לקהילה הנוהגת כשיטת ר"ת אף לקולא, ומל את בנו ביום ראשון בשבת, כשיטת רבותיו הסוברים שבנו נולד ביום ראשון לפני השקיעה. כשגדל בנו, שלח אביו אותו ללמוד בישיבות ליטאיות, וכל רבותיו נוהגים כשיטת הגאונים, שס"ל שמי שנולד עשרים דקות לאחר השקיעה, דינו כנולד ביום שלמחרת, נמצא שלפי דבריהם בן זה נימול בתוך זמנו, וצריך לחזור ולהטיף לו דם ברית, וכמו שפסק הש"ך (יו"ד סימן רסב סק"ב), וכן הכריע בערוך השולחן (שם). וכעת הבן הזה החל לנהוג כמנהג רבותיו ראשי הישיבות בכל עניניו, ובא לשאול האם צריך לחזור ולהטיף דם ברית, או שמכיון שאביו נהג על פי רבותיו, אין צריך לחזור ולהטיף?
תשובה. נראה שאין הבן צריך הטפת דם ברית, משום שמצות מילה מוטלת על האב, והאב הרי נהג כדין, ורק כאשר האבא לא מל את בנו, חייב הבן למול את עצמו כשגדל, ובנידוננו שהאב מל כדינו וכשיטת רבותיו, לא נוצר על הבן חיוב חדש להימול כשגדל.
...
אמנם למעשה הצעתי את דברי לגר"נ קרליץ שליט"א ולא הסכים, וכנראה שס"ל שחובת הברית כל ימיו, והיא מצוה מתמשכת ...

לענ"ד דברי הרי"ז מוזרים ביותר, ולכאו' גם אם האב עצמו יחזור לפסוק כדעת הגאונים יוצרך למול שנית את בנו, וכ"ש אם הבן בא לשאול. [ולכן מה שכתב שדעת הגרנ"ק שמצות מילה היא מצוה מתמשכת אינו מובן, וגם אם הוא מצוה רק בזמן המילה י"ל שצריך לחזור והטיף ד"ב]. מה דעת החכמים דכאן?

חזון-איש'ניק

במנחת יצחק דן מטעמים אחרים, עיי"ש.

חזון-איש'ניק

התשובה במנחת יצחק הוא בח"ו סי ק"ד

בענין הנולד בעש"ק אחר השקיעה עפ"י שיטת הגאונים, ומורה א' הורה למולו ביום ו', אי צריך הטפת ד"ב כשגדל עהקת"ו ב' סליחות תשל"ב לפ"ק. להשואל כהלכה נ"י. ע"ד אחד שנולד בעש"ק אחר השקיעה לשיטת הגאונים וגאון מפורסם אחד שפוסק כשיטת ר"ת אף לקולא הורה למולו ביום ו', וכאשר גדל אותו נימול נהג בכל הזמנים של שבתות ויוהכ"פ וכו' כשיטת הגאונים, וכאשר נודע לו מהמעשה הנ"ל לבו נוקפו, ממ"נ אם הלכה כשיטת הגאונים, הרי הוא כאילו לא נימול, דבפירוש פסק הש"ך (יו"ד סי' רס"ו סקי"א) דמלין אותו ביום א', וכן פסקו הט"ז והש"ך (שם סי' רס"ב סק"ב) דנימול תוך ח' ה"ה כאילו לא נימול כלל (דלא כרמ"א), וא"כ השאלה אי בעי עתה עוה"פ להטיף דם ברית, ואם נימא שההלכה כר"ת, הרי יוצא שח"ו עד עתה שנהג כהגאונים חילל שבתות וכו' אי צריך כפרה ע"ז, את"ד בקיצור.

הנה מחמת שראיתי במכתבו שהדבר נוגע לנפשו אמרתי אשיבה על אתר אף ברוב טרדותי.

הנה ממה שפסק הגאון הנשאל בתינוק שנולד בעש"ק אחרי השקיעה קודם ביה"ש דר"ת, למול בעש"ק שאח"ז, אין ראי' משום שס"ל בודאי כר"ת אף לקולא, אלא אף אם הי' מחמיר גם כשיטת הגאונים, מ"מ פסק בתשו' מהר"ש (ח"ז סי' ל"ט), לימול כה"ג בעש"ק, משום דיש לצרף גם שיטת הרמ"א דמל בתוך ח' יצא עיין שם, אלא דלכאורה כ"ז לא מועיל למאן דנוהג כשיטת הגאונים אף לקולא, דהוי תרתי דסתרי, אך אם זמן הלידה הי' קודם ג' רבעי מיל (ונודע פלוגתת הפוסקים בשיעור מיל) של יציאת ג' כוכבים בינונים, לכמה פוסקים ל"ה תרתי דסתרי עם העושים מלאכה במוש"ק אחרי יציאת ג' כוכבים בינונים, די"ל דגם לר"ת הוי לילה אף דליכא ד' מילין מהשקיעה, כמבואר במנ"כ, והובא בביאור הלכה (סי' רצ"ג), וביותר אם גם הכסיף העליון ושוה לתחתון כמבואר שם (ובסי' רס"א) עיין שם, וכנראה שכן הוי גם שיטת חת"ס (או"ח סי' פ'), ובתשו' ריב"א (או"ח סי' ט"ו), ובתשו' מהרי"ץ (ח"א סי' כ"ח כ"ט) כתב ע"ז שהיא יתד שלא תמוט, ובפרט שכתב החת"ס שכן קיבל מרבותיו עיין שם, והגם כי קשה להבין שיטה זו, ועי' מש"כ בספרי מנחת יצחק (ח"ד סי' נ"ג), וגם יש סתירה למש"ע החת"ס (בליקוטים סי' ע"ט), וכן להמובא בשמו בליקוטי חבר בן חיים (ח"ד ד"ג ע"ב), בחשבון של זמן לילה ויום של כל השנה, מה ששמע מרבו הגרנ"א ז"ל, דשם מוכח דס"ל לגמרי כשיטת הגאונים, אבל שפיר כתב בספר ליקוטי הערות, דהי' חילוק מנהגים בין פפ"ד ובין המקומות שהחת"ס ז"ל שמש שם ברבנות, ומש"כ שם (בסי' פ"א) שקיבל מרבותיו כי הלכה רווחת כהמג"א, היינו שאר רבותיו עיין שם, אמנם כאמור שיטה זו בשיטת ר"ת קשה להבין, מ"מ ח"ו לומר דמי שנהג כן צריך כפרה, וממילא אין מקום לחששתך, אבל כמובן הוא דבר ראוי ונכון לנהוג כשיטת ר"ת לחומרא לדעת רוה"פ בשיטתו להמתין ע"ב מינוט /דקות/ במוש"ק לעשיית מלאכה ותו לא מידי. בכוח"ט. יצחק יעקב ווייס.

אביגדור · הודעהעל ידי **אביגדור** » א' פברואר 05, 2017 2:36 pm

בן פרצי כתב:בלי להיכנס לנידון על זכותו של אותו חסיד צאנז לנהוג כמנהגו ודעת ר"ת לקולא היא שיטה מקובלת בישראל מאז.

א. המ"ב פסק בהרבה מקומות שמחלוקת ר"ת והגאונים להלכה דינה כספק.

ב. 17 דקות היא בין השמשות גם לגאונים לפי השיטה שמיל היא 22 דקות והובאה במ"ב כדעה עיקרית.

נמצא שיש כאן ספק ספיקא להצד שנולד ביום שמועיל גם בדאורייתא. וכמו"כ האגרות משה מתיר לעשות הפס"ט בזמן כזה.

לחבול ביהודי, על הצד שהמילה כשרה, זה ודאי לאו דאורייתא. ומה עוד שמדובר בתינוק חולה שיב"ס שמחללים עליו את השבת.

וכמדומה שחיוב פריעה למל מוקדם הוא ג"כ לאו לכולא עלמא.

יש תשובה בדברי חיים על מוהל שמל ציצין שאינן מעכבים וכותב שהוא מזרעו של עמלק. מה כבר היה אומר על מוהל זה?

הבלים

שבילי דנהרדעא

התשובה במנחת יצחק נכתב במנשסתר או בירושלים? יש בזה נפק"מ.

שש ושמח · הודעהעל ידי **שש ושמח** » א' פברואר 05, 2017 3:11 pm

לענ"ד מדברי המנח"י נראה שלא בא כלל לדון האם ראוי להטיף שוב דם ברית, משום שפוסק כר"ת, - אלא עיקר הנידון הוא האם הוי תרתי דסתרי לסמוך על המילה בע"ש ומאידך לעשות מלאכה אחר צאה"כ דהגאונים, וע"ז השיב שאינו תרתי דסתרי, משום שיש איזה דעה שאף לר"ת אחר ג' כוכבים בינוניים הוי לילה. [ובאמת לשון הכותרת בתשובה שם אינו מדוקדק כ"כ, ואיני יודע האם יצא מתח"י המחבר].
ואין מכאן שום מקור לנידון דלעיל שהוא כשהבן נוהג כהגאונים האם צריך לחזור להטיף דם ברית.

עוד יהודי · הודעהעל ידי **עוד יהודי** » א' פברואר 05, 2017 3:35 pm

בן פרצי כתב:לחבול ביהודי, על הצד שהמילה כשרה, זה ודאי לאו דאורייתא. ומה עוד שמדובר בתינוק חולה שיב"ס שמחללים עליו את השבת.

כל שעשוה לצורך אפילו כל דהו אין בזה משום חבלה וכמו שמלין ציצין שאינם מעכבים משום הידור ולא חוששים לחבלה. ומה שהתינוק הוא חשיב"ס, תיקשי לטעמיך איך מלים בכלל ועכ"פ ציצין שאינם מעכבים ולא חוששים לזה

quote="בן פרצי"]יש תשובה בדברי חיים על מוהל שמל ציצין שאינן מעכבים וכותב שהוא מזרעו של עמלק. מה כבר היה אומר על מוהל זה?[/quote]
ודלא כגמ' שיש בזה הידור מצוה ואף בשבת מלים את הציצין שאינם מעכבים [בלא הסיר ידיו].

חזון-איש'ניק

שש ושמח כתב:לענ"ד מדברי המנח"י נראה שלא בא כלל לדון האם ראוי להטיף שוב דם ברית, משום שפוסק כר"ת, - אלא עיקר הנידון הוא האם הוי תרתי דסתרי לסמוך על המילה בע"ש ומאידך לעשות מלאכה אחר צאה"כ דהגאונים, וע"ז השיב שאינו תרתי דסתרי, משום שיש איזה דעה שאף לר"ת אחר ג' כוכבים בינוניים הוי לילה. [ובאמת לשון הכותרת בתשובה שם אינו מדוקדק כ"כ, ואיני יודע האם יצא מתח"י המחבר].
ואין מכאן שום מקור לנידון דלעיל שהוא כשהבן נוהג כהגאונים האם צריך לחזור להטיף דם ברית.

ברור שבא להורות הלכה להבן שנוהג כהגאונים שאין צריף להטיף דם ברית, הרי הכותרת הוא כתב, וכך מוכח מכל התשובה, ומה דלדבריף אין נפקותא לדינא להשואל והמנח"י היה פוסק להלכה וכתב להדיא דפוסק כאן מחמת דחיפות השאלה.

בן פרצי · הודעהעל ידי **בן פרצי** » ג' פברואר 07, 2017 2:27 am

עוד יהודי כתב:
בן פרצי כתב:לחבול ביהודי, על הצד שהמילה כשרה, זה ודאי לאו דאורייתא. ומה עוד שמדובר בתינוק חולה שיב"ס שמחללים עליו את השבת.

כל שעשוה לצורך אפילו כל דהו אין בזה משום חבלה וכמו שמלין ציצין שאינם מעכבים משום הידור ולא חוששים לחבלה. ומה שהתינוק הוא חשיב"ס, תיקשי לטעמיך איך מלים בכלל ועכ"פ ציצין שאינם מעכבים ולא חוששים לזה

quote="בן פרצי"]יש תשובה בדברי חיים על מוהל שמל ציצין שאינן מעכבים וכותב שהוא מזרעו של עמלק. מה כבר היה אומר על מוהל זה?

ודלא כגמ' שיש בזה הידור מצוה ואף בשבת מלים את הציצין שאינם מעכבים [בלא הסיר ידיו].[/quote]
א. מה פירוש צורך כל דהו? הרי הקדמתי שבמקרה דנן יש מספיק צדדים להניח שהמילה כשרה, עכ"פ בדיעבד אפילו להמ"ב. ושכחתי להוסיף עוד צד שלר' יוסי בביהשמ"ש דר"י עדיין ודאי יום. ובמ"ב כתב שמעיקר הדין הלכה כר' יוסי.
ב. תינוק בן ח' קודם המילה אינו חולה שיב"ס, משא"כ לאחר המילה.
ג, יש הבדל בין להוסיף לחתוך יותר מהצריך בשעת המילה מאחר המילה, לא רק בנוגע לאיסור שבת אלא גם בנוגע לחבלה. וכן מפורש בשו"ת דברי חיים שהבאתי (יו"ד ח"ב קטו).
ד. הד"ח מדבר שם כשהשאירו מעור הערלה שהחכ"א מחייב לחתוך דוקא בסכין והוא חולק עליו בתוקף על אף שהוא מודה שלכתחילה חייבים דוקא ע"י סכין. ועיין שם ובתשובות הסמוכות לו ותראה שכותב לשונות חריפים בהרבה ממה שהבאתי.

איש גלילי

בן פרצי כתב:בלי להיכנס לנידון על זכותו של אותו חסיד צאנז לנהוג כמנהגו ודעת ר"ת לקולא היא שיטה מקובלת בישראל מאז.

ודאי שזכותו לעשות כמו שפסק רבו.
אלא שגם זכות המוהל לדאוג (לשיטתו) להציל את הילד מלהיות ערל, על משקל מה שהיה אומר הרה"ק מקלויזנבורג על צדיקים שלא שמרו על ר"ת שהם עתידים להביא חטאת שמינה.

שש ושמח · הודעהעל ידי **שש ושמח** » ג' פברואר 07, 2017 2:46 pm

לדבריך מותר לכל אחד שנוהג כשי' הגאונים לתפוס את הילד הנ"ל ברחוב ולהטיף ממנו דם ברית?
וכן [למ"ד קטן אוכל נבלות בי"ד מצווים להפרישו] כל מי שנוהג כר"ת יכפה על בני שכניו שלא לעשות מלאכה במוצ"ש עד אחר זמן ר"ת?
לדעתי סברא פשוטה היא שכשם שהאב מותר לו לנהוג בעצמו כד' ר"ת כך מותר לו לנהוג כלפי בנו כדעה זו.

[ואין זה ענין לנידון הנ"ל מה יעשה הבן כשיגדיל ויחליט לנהוג כהגאונים, שלענ"ד פשוט כביעתא בכותחא שיהא חייב לחזור להטיף ד"ב].

איש גלילי · הודעהעל ידי **איש גלילי** » ג' פברואר 07, 2017 4:33 pm

זה לא לדברי, זה לדברי הרה"ק מקלויזנבורג בשיטת ר"ת, א"כ לא ימלט שיסבור כך מאן דהו בשיטת הגאונים.

שש ושמח · הודעהעל ידי **שש ושמח** » ג' פברואר 07, 2017 8:37 pm

איני יודע מה אמר הרב מקלויזנבורג. האם לדעתו גם מי שנהגו אבותיו ורבותיו כדעת הגאונים חייב לשנות מנהגו?
בכל אופן גם אם כך אמר, הרי גם בזה יש חולקים עליו, ואין שום טעם שתלמידי הרב מקלויזנבורג [או תלמידי מי שסובר כן להיפוך, כדעת הגאונים] יכפו דעתם על ילדיהם של אחרים. [וכבר הובא כאן פעם, אמרו לחזו"א שהקומארנער אמר שמי שלא מניח תפילין דר"ת הוא קרקפתא דלא מנח תפילין, א"ל החזו"א יש עוד הסוברים כן, אמרו לו מיהם, א"ל ר"ת עצמו ...].

איש גלילי · הודעהעל ידי **איש גלילי** » ד' פברואר 08, 2017 9:55 am

פעם אחר יוה"כ פגש אדמו"ר מוהרי"י מקלויזנבורג את אדמו"ר מוהרח"מ מויז'ניץ.
שאל מוהרי"י: מתי הפסקתם את הצום?
אמר מוהרח"מ: בזמן של הלוח!
אמר מוהרי"י: ומה עם זמן ר"ת?!
אמר מוהרח"מ: אבא שלי ג"כ היה ת"ח, והוא לא הקפיד על זמן ר"ת!
אמר מוהרי"י: נו, כשיבנה המקדש הוא יביא חטאת שמינה!

ונתנו ידידים

אין קשר בין דברי האדמור מקלויזנברג שנאמרו לגופא דמילתא לבין לנהוג כן למעשה על אדם אחר, וכ"ש שלכאו' דבריו נאמרו בדרך הלצה.

קאצ'קלה · הודעהעל ידי **קאצ'קלה** » ה' פברואר 09, 2017 5:35 am

אגב גררא, שמעתי מאיש אחד, שבנו נולד בבין השמשות של מוצאי שבת 55 דקות אחרי השקיעה, בניו יורק. כשנכנס לרבו, האדמו"ר מסקווירא שליט"א, להתברך בברכת מז"ט, צוה לו למול את בנו ביום השבת, כיון ש55 דקות אחרי השקיעה הוא 'ודאי יום'. רבי משה ניישלאס סיפר אחרי כן לאבי הבן: במשך כל השבוע נסיתי לשכנע את הרבי שישנה את דעתו בזה, ולא עלתה בידי.

55 דקות אחר השקיעה זה כבר בין השמשות לרבינו תם לפי מנהג 72 דקות שוות הנהוג בישראל כדברי הח"ח כך שזה אפילו לא לדעת ר"ת.

שבילי דנהרדעא

אוצר החכמה כתב:55 דקות אחר השקיעה זה כבר בין השמשות לרבינו תם לפי מנהג 72 דקות שוות הנהוג בישראל כדברי הח"ח כך שזה אפילו לא לדעת ר"ת.

אני חשבתי 58 דק', כלומר 13 דק' - שלשת רבעי מיל לפני צאה"כ.

נכון. אבל איך אפשר על סמך דקדוק כזה בדקות לחלל שבת?

עזריאל ברגר

אוצר החכמה כתב:נכון. אבל איך אפשר על סמך דקדוק כזה בדקות לחלל שבת?

אולי בצירוף דברי מרן הח"ח (כמדומני בביה"ל, הבאתיו באשכול אחר) שמעיקר הדין הלכה כרבי יוסי, ועפ"ז מעיקר הדין הוי יום גמור לר"ת עד 72 דקות אחרי השקיעה.

נ.ב. אני נולדתי בליל שבת מיד אחרי צאה"כ לשיטת הגאונים, ולאחר התלבטות הורה הרב אברהם רובין (הידוע מההכשר) למול אותי בשבת. אינני יודע את הפרטים המדויקים ממש, אך כנראה שג"כ היתה התלבטות של דקות ספורות.

איש מלחמה · הודעהעל ידי **איש מלחמה** » ה' פברואר 09, 2017 1:47 pm

היה לפני כמה שנים מודעות על לוחות הקיר בבני ברק שאחד הרבנים ידרוש בעניין מי שנימול לפי חשבון הימים של ר"ת וכשהגדיל קיבל מנהג הקהילות שנוהגים כהגאונים האם יצטרך להטפת דם ברית

לעומקו של דבר

קאצ'קלה כתב:אגב גררא, שמעתי מאיש אחד, שבנו נולד בבין השמשות של מוצאי שבת 55 דקות אחרי השקיעה, בניו יורק. כשנכנס לרבו, האדמו"ר מסקווירא שליט"א, להתברך בברכת מז"ט, צוה לו למול את בנו ביום השבת, כיון ש55 דקות אחרי השקיעה הוא 'ודאי יום'. רבי משה ניישלאס סיפר אחרי כן לאבי הבן: במשך כל השבוע נסיתי לשכנע את הרבי שישנה את דעתו בזה, ולא עלתה בידי.

סקווירא/טשרנוביל הולכים חזק עם ר"ת?

(גם אולי תספר לנו איפה הילד, שנלך לשפוך את דמו לשם שמים...)

עזריאל ברגר כתב:
אוצר החכמה כתב:נכון. אבל איך אפשר על סמך דקדוק כזה בדקות לחלל שבת?

אולי בצירוף דברי מרן הח"ח (כמדומני בביה"ל, הבאתיו באשכול אחר) שמעיקר הדין הלכה כרבי יוסי, ועפ"ז מעיקר הדין הוי יום גמור לר"ת עד 72 דקות אחרי השקיעה.

נ.ב. אני נולדתי בליל שבת מיד אחרי צאה"כ לשיטת הגאונים, ולאחר התלבטות הורה הרב אברהם רובין (הידוע מההכשר) למול אותי בשבת. אינני יודע את הפרטים המדויקים ממש, אך כנראה שג"כ היתה התלבטות של דקות ספורות.

כשאני חושב על זה שוב אז הדיון שלי קצת מצחיק.

אם האדמו"ר מסקוירא וחסידיו עדיין עושים מלאכה בכל ער"ש 55 דקות אחר השקיעה (בשעת צורך גדול) אז גם אין מניעה למול את הילד שנולד במוצ"ש 55 דקות אחר השקיעה דהיא היא.

אותו דבר אצלך. לא הבנתי מה כוונתך מיד אחרי צאה"כ לשיטת הגאונים. 13 וחצי דקות אחר השקיעה או זמן מוצ"ש לפי הנהוג או משהו באמצע. מכל מקום אם במוצ"ש הרב רובין מורה בשעת צורך גדול להתיר לעשות מלאכה בשעה הזאת הרי גם פסיקתו למול מובנת.

קאצ'קלה · הודעהעל ידי **קאצ'קלה** » ה' פברואר 09, 2017 4:00 pm

לעומקו של דבר כתב:(גם אולי תספר לנו איפה הילד, שנלך לשפוך את דמו לשם שמים...)

את דמו כבר שפכו אחרים באופנים אחרים, כמובן 'לשם שמים', ורחמנות גדולה עליו כיום. ואכמ"ל.

ליטוואק פון בודאפעסט

זה בא מבעלזא, ואיננו מנהג טשערנאביל כלל.

מחלוקת הרד"ט מסקווער והרב משה ניישלאס זצ"ל מביא לידי גיחוך ממש, ומתוך.....

שבילי דנהרדעא - בתשובה כתוב שהמנח"י היה פעיה"ק ת"ו תשל"ב.

זה שהאב עשה עוולה להמוהל בזה שלא הגיד לו שלשיטתו הוא מחלל שבת ומברך לבטלה, לא הועלה על הדיון עדיין. ועוד חוקרים חקירות האם מותר לחסום כבישים למחות על דבר שהרוב לא מחשיבים לעוולה....

עזריאל ברגר

אוצר החכמה כתב:כשאני חושב על זה שוב אז הדיון שלי קצת מצחיק.

אם האדמו"ר מסקוירא וחסידיו עדיין עושים מלאכה בכל ער"ש 55 דקות אחר השקיעה (בשעת צורך גדול) אז גם אין מניעה למול את הילד שנולד במוצ"ש 55 דקות אחר השקיעה דהיא היא.

אותו דבר אצלך. לא הבנתי מה כוונתך מיד אחרי צאה"כ לשיטת הגאונים. 13 וחצי דקות אחר השקיעה או זמן מוצ"ש לפי הנהוג או משהו באמצע. מכל מקום אם במוצ"ש הרב רובין מורה בשעת צורך גדול להתיר לעשות מלאכה בשעה הזאת הרי גם פסיקתו למול מובנת.

מסכים.
וברית מילה היא כשעת הדחק גדול, כי אסור (לכאורה מדאורייתא) לדחות ברית כשאפשר למול בזמן.

ספרים וועלט

אוצר החכמה כתב:
עזריאל ברגר כתב:
אוצר החכמה כתב:נכון. אבל איך אפשר על סמך דקדוק כזה בדקות לחלל שבת?

אולי בצירוף דברי מרן הח"ח (כמדומני בביה"ל, הבאתיו באשכול אחר) שמעיקר הדין הלכה כרבי יוסי, ועפ"ז מעיקר הדין הוי יום גמור לר"ת עד 72 דקות אחרי השקיעה.

נ.ב. אני נולדתי בליל שבת מיד אחרי צאה"כ לשיטת הגאונים, ולאחר התלבטות הורה הרב אברהם רובין (הידוע מההכשר) למול אותי בשבת. אינני יודע את הפרטים המדויקים ממש, אך כנראה שג"כ היתה התלבטות של דקות ספורות.

כשאני חושב על זה שוב אז הדיון שלי קצת מצחיק.

אם האדמו"ר מסקוירא וחסידיו עדיין עושים מלאכה בכל ער"ש 55 דקות אחר השקיעה (בשעת צורך גדול) אז גם אין מניעה למול את הילד שנולד במוצ"ש 55 דקות אחר השקיעה דהיא היא.

אותו דבר אצלך. לא הבנתי מה כוונתך מיד אחרי צאה"כ לשיטת הגאונים. 13 וחצי דקות אחר השקיעה או זמן מוצ"ש לפי הנהוג או משהו באמצע. מכל מקום אם במוצ"ש הרב רובין מורה בשעת צורך גדול להתיר לעשות מלאכה בשעה הזאת הרי גם פסיקתו למול מובנת.

האם מישהו יודע איך המנהג בפועל כהיום בסקווירא?
מצד אחד לא שמעתי מעולם שינהגו כן למול בשבת תינוק שנולד עד 55 דק' אחר השקיעה.
מצד שני אם סיפור הנ"ל נכון, סביר להניח שחסידי סקוירא הידועים כשמרנים מאד במנהגיהם שזה יהיה דבר ידוע ומפורסם שם.

לארץ ולדרים

יל"ע בכגון דא אי עדיף שימולו 55 דקות אחר השקיעה בשבוע שאחרי שאז יש ספק על המילה אך ודאי אין חילול שבת

הצעיר באלפי

ספרים וועלט כתב:
אוצר החכמה כתב:
עזריאל ברגר כתב:
אוצר החכמה כתב:נכון. אבל איך אפשר על סמך דקדוק כזה בדקות לחלל שבת?

אולי בצירוף דברי מרן הח"ח (כמדומני בביה"ל, הבאתיו באשכול אחר) שמעיקר הדין הלכה כרבי יוסי, ועפ"ז מעיקר הדין הוי יום גמור לר"ת עד 72 דקות אחרי השקיעה.

נ.ב. אני נולדתי בליל שבת מיד אחרי צאה"כ לשיטת הגאונים, ולאחר התלבטות הורה הרב אברהם רובין (הידוע מההכשר) למול אותי בשבת. אינני יודע את הפרטים המדויקים ממש, אך כנראה שג"כ היתה התלבטות של דקות ספורות.

כשאני חושב על זה שוב אז הדיון שלי קצת מצחיק.

אם האדמו"ר מסקוירא וחסידיו עדיין עושים מלאכה בכל ער"ש 55 דקות אחר השקיעה (בשעת צורך גדול) אז גם אין מניעה למול את הילד שנולד במוצ"ש 55 דקות אחר השקיעה דהיא היא.

אותו דבר אצלך. לא הבנתי מה כוונתך מיד אחרי צאה"כ לשיטת הגאונים. 13 וחצי דקות אחר השקיעה או זמן מוצ"ש לפי הנהוג או משהו באמצע. מכל מקום אם במוצ"ש הרב רובין מורה בשעת צורך גדול להתיר לעשות מלאכה בשעה הזאת הרי גם פסיקתו למול מובנת.

האם מישהו יודע איך המנהג בפועל כהיום בסקווירא?
מצד אחד לא שמעתי מעולם שינהגו כן למול בשבת תינוק שנולד עד 55 דק' אחר השקיעה.
מצד שני אם סיפור הנ"ל נכון, סביר להניח שחסידי סקוירא הידועים כשמרנים מאד במנהגיהם שזה יהיה דבר ידוע ומפורסם שם.

סיפור מצוץ מן האצבע !
ניתן לברר אצל המורי הוראה ובני האדמו’’ר וכו’ בסקווירא (וכך עשיתי), שהמנהג בפועל הוא שמתחשבים עם המנחת כהן לגבי בריתות, דהיינו שעד 30 דקות אחרי השקיעה נידון כודאי יום, ואח’’כ דוחים ליום שלאחרי, אך גם זה הוא רק בשיכון סקווירא, ולא בבארא פארק או וויליאמסבורג וכו’, כי בארה’’ב נתקבל להחמיר כשי’ הגאונים לחומרא, אך סבר הרה’’ק מסקווירא זצ’’ל שאין שיכון סקווירא נגרר אחר ארה’’ב, משא’’כ בשאר העיירות.

אליעזר ג · הודעהעל ידי **אליעזר ג** » ו' אוגוסט 06, 2021 11:00 am

בן פרצי כתב:בלי להיכנס לנידון על זכותו של אותו חסיד צאנז לנהוג כמנהגו ודעת ר"ת לקולא היא שיטה מקובלת בישראל מאז.

א. המ"ב פסק בהרבה מקומות שמחלוקת ר"ת והגאונים להלכה דינה כספק.

ב. 17 דקות היא בין השמשות גם לגאונים לפי השיטה שמיל היא 22 דקות והובאה במ"ב כדעה עיקרית.

נמצא שיש כאן ספק ספיקא להצד שנולד ביום שמועיל גם בדאורייתא. וכמו"כ האגרות משה מתיר לעשות הפס"ט בזמן כזה.

לחבול ביהודי, על הצד שהמילה כשרה, זה ודאי לאו דאורייתא. ומה עוד שמדובר בתינוק חולה שיב"ס שמחללים עליו את השבת.

וכמדומה שחיוב פריעה למל מוקדם הוא ג"כ לאו לכולא עלמא.

יש תשובה בדברי חיים על מוהל שמל ציצין שאינן מעכבים וכותב שהוא מזרעו של עמלק. מה כבר היה אומר על מוהל זה?

א. רובא דרובא של פוסקי ההלכה אחרי המשנה ברורה לא רואים בשיטת ר"ת אפילו צד להחמיר כמוה , כי נסתרת מהמציאות ואין לקיים שיטות ראשונים מול מראה עיניים ברור.
ב. לעניות דעתי יש דרך מסתברת ולכאורה מוכחת לקיים את שיטת ר"ת במציאות, שמכוחה עולה שמקסימום פחות מ-6 דקות אחרי השקיעה זה עדיין יום גמור לרבינו תם ומשם והילך בין השמשות כ-17 דקות לרבי יהודה ועוד חצי דקה ואולי עד מספר דקות לרבי יוסי ולכן לשיטה שאפשר לקיים להלכה אליבא דר"ת 17 דקות זה בין השמשות ובבין השמשות הדין הוא לדחות את המילה לצד המאוחר .
ג. עד ראשית תקופת האחרונים כולל, כעדות המנחת כהן הב"ח וכעולה מהרמבן וכל ההולכים בשיטתו המהריל ועוד לא נהגו מה שאתה מכנה כשיטת ר"ת לקולא , בתקופה האחרונה אף אחד לא נוהג בה לקולא בדאוריתא .

פורום אוצר החכמה

מי מחובר