מאמר חדש מהר"ש טל בעניין התכלת

[חלמישצור]

בגיליון החדש של "אסיף" שעלה אמש לאתר המאסף, מובא מאמרו של הרב שמואל טל, "זיהוי התכלת" (18 עמ'), בו מבסס ר"ש היטב היטב את שיטתו בדבר זיהוי התכלת שהוא לדעתו בלי כל צל של ספק. בחלק השלישי של המאמר מאריך הר"ש לסתור, בכבוד וביראת הרב, דברי מורו ורבו בעל מנחת אשר, השולל כידוע את זיהוי התכלת. העתקתי להלן את ראשי הפרקים, להראות את היקפו של המאמר והנושאים הרחבים הנידונים בו.

א. הראיות העיקריות לזיהוי הארגמון קהה קוצים כחילזון התכלת
שלשה חלקים בסוגיית זיהוי חילזון התכלת; המִצבעות שנמצאו בארץ ישראל מוכיחות שהאק"ק שימש לצביעה, ויש אומדנא דמוכח ששימש לציצית; ישנם תיאורים קדומים על השימוש באק"ק לצביעת תכלת.

ב. אומדנא דמוכח מועילה לכתחילה ואף בדיני דאורייתא
בהלכות טריפות מסתמכים לכתחילה על אומדנא דמוכח; גם בהלכות נידה סומכים על אומדנא מסתברת; גם בגוזל שנמצא ליד שובך מסתמכים על אומדן מסתבר; גם לענין מלקות על שמועה סומכים על אומדנא דמוכח; עניינים נוספים שמסכו בהם על אומדן מסתבר; בדברי המהרי"ט מבואר שחזקה שבאה מכח סברה עדיפה מרוב וחשובה כעדים; החזקה בהכרח אינה בנויה על רוב שנבדק אלא על סברה ושיקול דעת; אומדנא דמוכח מועילה לכולי עלמא לבטל מקח, ולהלכה די אף באומדנא רגילה; במקרה של שור הרועה וגמל האוחר לא היתה אומדנא דמוכח ולכן לא הוציאו ממון; אומדנא דמוכח מועילה אפילו בדיני נפשות; מקורות נוספים בדברי הפוסקים שסמכו על אומדנא דמוכח למעשה.

ג. דברי המנחת אשר
אין חילוק בין השעה מסתברת ובין אומדנא דמוכח וחזקה; האפשרות שחלזוני התכלת נגנזו אינה מסבירה את הכמויות המרובות של חלזונות אק"ק ששימשו לצביעה; קשה מאוד לומר שגנזו את כל חלזונות התכלת בגלל גזירה; קשה מאוד לומר שהאק"ק היה חיקוי או מתחרה של התכלת; המימרה שתכלת דומה לים וים דומה לרקיע מתייחסת לצבע המופק מהחילזון ולא לחילזון עצמו; דחיית המנחת אשר לראיה מהממצאים שהתגלו והקושי שבה; ספק מחסרון ידיעה הוא גורם להחמיר ולא להקל; נראה שהמפרשים שזיהו את התכלת עם הפורפורא בדקו את הדבר היטב; קושי בטענה שכל הקונכיות שנמצאו שייכות לסוג אחר של פורפורא, ומהחילזון הנדרש לציצית לא נותר כלום; ההוכחה אינה מעצם האפשרות לצבוע אלא מהממצאים המלמדים שצבעו בפועל מהאק"ק; אין לפקפק בהסתמכות על דברי הערוך והראשונים שכתבו שגוון הקלא אילן הוא אינדיגו; מבואר בחז"ל שהצביעה בפורפורא נהגה בזמנם; חיבורים שעסקו בהתאמת סימני החילזון לדברי חז"ל; חילוק בין הסתמכות על שיקול דעתם של חוקרים ובין הסתמכות על ממצאים ועובדות.

ד. הלכה למעשה

קישור למאמר: http://asif.co.il/download/asi-4/as-4-3/16.pdf

[בתבונה]

מוכח בלי רבב אומדנא
אמנם לא לכולם היכולת להכיר את זה

[חלמישצור]

מוכח בלי רבב אומדנא, אמנם לא לכולם היכולת להכיר את זה

הרב בתבונה, שמא תוכל להסביר דבריך הסתומים משהו

[איתן]

מוכח בלי רבב אומדנא, אמנם לא לכולם היכולת להכיר את זה

הרב בתבונה, שמא תוכל להסביר דבריך הסתומים משהו

זה כלל וכלל לא אומדנא שהצבע המופק מארגמון קהה הקוצים הוא התכלת של התורה. יש הוכחות מוצקות ביותר לכך.
אך סוג הוכחות כזה כלל וכלל לא מתקבל על הדעת של רוב האנשים. משום שמבוססות על מדע, ארכיאלוגיה וכו' וכו' וגם דברים חדשים הרבה פעמים קשים לעיכול.
עד שהחלזון לא יעלה מן הים אחת לשבעים שנה בדיוק, לא פחות ולא יותר, עד שיראה כדג ממש, יהיה דומה לים לפי כל הפירושים שפשר להלותם על הדעת וכו' עד שהוא יתאים ב100% לכל הפירושים הנמצאים בראשונים, ואף אם יסתרו זה את זה. עד שלא יהיה מסורת מוצקה שהגרי"ז מבריסק והרב שך הניחו תכלת. וכו' וכו' עד אז - רוב אנשים לעולם לא ישתכנעו.

[חלמישצור]

קראת את המאמר? נדמה לי שהר"ש מתייחס למה שאתה קורא "הוכחות מדעיות" כ"אומדנא".

בחלק הראשון של המאמר הוא מאריך לטעון שהגיוני ביותר, מעל כל צל של ספק, לומר שהאק"ק הוא הוא החילזון (הטענה שלך היא שכבר בשלב הזה, שהר"ש מבסס את הוכחותיו על מחקרים מדעיים שונים - נוטשים אותו "רוב האנשים", נכונה כמובן). רק לאחר מכן הוא פונה להסביר שהסברה ההגיונית ביותר, גם אם לפעמים היא מדעית כלומר שהגיעה מעולם המדע, היא היא ה"אומדנא" ההלכתית, והיא מרכיב מכריע בכל דיון במרחבי ההלכה.

הנקודה היא שלעולם הגרי"ז והרב שך לא יטילו תכלת. לכן הדיון הוכרע מראש.

[איתן]

קראת את המאמר? נדמה לי שהר"ש מתייחס למה שאתה קורא "הוכחות מדעיות" כ"אומדנא".

בחלק הראשון של המאמר הוא מאריך לטעון שהגיוני ביותר, מעל כל צל של ספק, לומר שהאק"ק הוא הוא החילזון (הטענה שלך היא שכבר בשלב הזה, שהר"ש מבסס את הוכחותיו על מחקרים מדעיים שונים - נוטשים אותו "רוב האנשים", נכונה כמובן). רק לאחר מכן הוא פונה להסביר שהסברה ההגיונית ביותר, גם אם לפעמים היא מדעית כלומר שהגיעה מעולם המדע, היא היא ה"אומדנא" ההלכתית, והיא מרכיב מכריע בכל דיון במרחבי ההלכה.

הנקודה היא שלעולם הגרי"ז והרב שך לא יטילו תכלת. לכן הדיון הוכרע מראש.

עלעלתי מלמעלה. אני רק הסברתי את דברי בתבונה כפי שהבנתי אותם.

אכן המאמר נראה מאד יפה.

נ.ב. זה שעשו תת-פורום מיוחד לעניני תכלת בתוך האספקלריא מייצג משהו על היחס אצל חלק ניכר מן הציבור לסוגיה הזאת.

[בתבונה]

איני מתכוון לדברי ה"דובר" איתן
גדולי ישראל לא הכירו את ההוכחות, והתכלת הוצגה להם כעוד תיאוריה לא מוכחת מקבילה לראדז'ין .
ברור לי שאילו הרב אלישיב היה יודעשמדובר בעובגה מדעית מוכחת או שבגיל 80 היה נחשף להוכחות היה אומר ללבוש את זה
אחרים שבאו אחריהם שכן הכירו חלק מההוכחות, היו צריכים לתרץ למה לא ללבוש והמציאו פירכעס להוכחות.

[איתן]

איני מתכוון לדברי ה"דובר" איתן
גדולי ישראל לא הכירו את ההוכחות, והתכלת הוצגה להם כעוד תיאוריה לא מוכחת מקבילה לראדז'ין .
ברור לי שאילו הרב אלישיב היה יודעשמדובר בעובגה מדעית מוכחת או שבגיל 80 היה נחשף להוכחות היה אומר ללבוש את זה
אחרים שבאו אחריהם שכן הכירו חלק מההוכחות, היו צריכים לתרץ למה לא ללבוש והמציאו פירכעס להוכחות.

מתנצל על האי-הבנה.