גוי לגבי קיום התורה בארץ ישראל

[מאיר נפתלי]

כתב הגר״א באדרת אליהו (דברים א, ה, בא״ד) - שישראל מצווה על כל התורה בח״ל ובארץ מצווה אפילו נכרי, ולכן נענשו הכותים שלא ידעו משפט אלוקי הארץ כמ״ש. עכ״ל.
אודה למי שיבאר לי פשט בדברי קודשו של אדונינו הגר״א, הכיצד זה שגוי חייב לקיים את התורה בארץ ישראל?
ב. האם מישהו יודע עוד מקורות והרחבה בנושא?

[קו ירוק]

הרמב"ן באורך. ויקרא יח כה.
והיינו ע"ז וגילוי עריות
(ואולי שפיכות דמים?)

[מאיר נפתלי]

הכרתי את הרמב״ן הזה, ובכל אופן תודה לך.
אבל עדיין זה לא דומה לגר״א, כי בגר״א קצת משמע עוד צעד אחד קדימה מהרמב״ן, דהרמב״ן לא איירי אלא לענין עריות, ואף שזה חידוש שגוי חייב בעריות שצוו עליהם ישראל, (והכוונה היא אם הם רוצים לגור בא״י עליהם לשמור על ציוויים הללו), אך בגר״א משמע יותר - דמשמעות לשונו היא שגוי בארץ ישראל חייב לקיים את כל התורה שהישראל מחויב בה גם בחו״ל, דהיינו תרי״ג מצוות. והאם נימא שגוי חייב לשמור שבת בא״י?

[אוצר החכמה]

יותר מסתבר לדחוק את לשון הגר"א מלומר דס"ל שגוי חייב בתרי"ג מצוות בא"י.

[מאיר נפתלי]

אבל מי יכול לבאר מהי ההגדרה, על איזה מצוות הם מוזהרים בא״י, ועל איזה לא.
ואולי מישהו גם ימצא איזה סימוכין שכן חייבים בכל התורה בא״י. ׳ולא ראינו אינה ראיה׳.

[בברכה המשולשת]

כתבתי על זה פעם בס"ד, אך אבד לי, ולמיטב זכרוני העולה מהדברים הוא שלפי דברי אדוננו הגר"א אכן כל גוי הנמצא בא"י חייב בכל תרי"ג, ומכיוון שאסור לו לקיים תרי"ג (שהרי גוי ששבת חייב מיתה ודזוד מינה נמי) אסור לו לגור או להיות בא"י אא"כ מקבל על עצמו זמב"נ ואדנות עמ"י שאז יוצא מכלל גוי ונכנס לכלל בן נח שדיניו שונים

[קו ירוק]

לא יתכן כדבר הזה בדעת הגר"א.
שהרי בירושלמי שביעית פ"א אמרו שלוש פרסגיטיות שלח יהושע..
ומי שקיבל עליו לחזור בתשובה (ז' מצוות בני נח) לא הרגו אותו

[פשיסחא]

כך הוא פשוטו של מקרא בכול מקום שכתוה וכי יגור אתך גר, כגר כאזרח וכו' היינו שכל הגר בארץ ישראל מחוייב במצוות

[אוצר החכמה]

כתבתי על זה פעם בס"ד, אך אבד לי, ולמיטב זכרוני העולה מהדברים הוא שלפי דברי אדוננו הגר"א אכן כל גוי הנמצא בא"י חייב בכל תרי"ג, ומכיוון שאסור לו לקיים תרי"ג (שהרי גוי ששבת חייב מיתה ודזוד מינה נמי) אסור לו לגור או להיות בא"י אא"כ מקבל על עצמו זמב"נ ואדנות עמ"י שאז יוצא מכלל גוי ונכנס לכלל בן נח שדיניו שונים

לא יתכן כדבר הזה בדעת הגר"א.
שהרי בירושלמי שביעית פ"א אמרו שלוש פרסגיטיות שלח יהושע..
ומי שקיבל עליו לחזור בתשובה (ז' מצוות בני נח) לא הרגו אותו

זה מה שהוא כותב. אבל זה נשמע מוזר. גוי מחויב בעצם בתרי"ג מצוות אבל אם הוא מתכוון לקיים אותם הוא הופך מיד לבן נח ושוב אינו חייב.

יותר פשוט כבר לומר שיש חיוב רעיוני ולא מעשי.

[פרי יהושע]

יותר פשוט כבר לומר שיש חיוב רעיוני ולא מעשי?.

[אוצר החכמה]

כוונתי לומר בכוונת הגר"א שמחמת מעלת א"י היה ראוי שאפילו גוי יהיה חייב במצוות עליה. אבל אינו כן למעשה שהרי ניתנה תורה לישראל בלבד וגם הארץ ניתנה רק לישראל. אבל התוצאה מזה היא שכשגויים באים לגור בארץ הרי במצוות שהם מחוייבים בהם (שהרי מבואר בפסוק שעבדו ע"ז) הם נענשים במיוחד כי זה המקום בו חייבים לקיים את המצוות בהקפדה וזה משפט אלהי הארץ.

[קו ירוק]

כוונתי לומר בכוונת הגר"א שמחמת מעלת א"י היה ראוי שאפילו גוי יהיה חייב במצוות עליה. אבל אינו כן למעשה שהרי ניתנה תורה לישראל בלבד וגם הארץ ניתנה רק לישראל. אבל התוצאה מזה היא שכשגויים באים לגור בארץ הרי במצוות שהם מחוייבים בהם (שהרי מבואר בפסוק שעבדו ע"ז) הם נענשים במיוחד כי זה המקום בו חייבים לקיים את המצוות בהקפדה וזה משפט אלהי הארץ.

עיינתי בדברי אדונינו הגר"א, וכן בפירוש באר יצחק עה"ג שם.
ואם אמנם לפו"ר הנראה מלשונו שחייבים בכל המצוות (וכך לכאו' הסבר הג"מ יצחק אייזיק חבר),
מ"מ כלל לא יהיה דוחק לבאר כוונתו על מצוות ע"ז ועריות, כיסוד הרמב"ן.
והא ראיה שהביא ראיה ליסוד זה מהכותים, והם נתבעו על שעבדו ע"ז ולא על כל המצוות, שזה היה חטאם (עי' מלכ"ב יז כח כל הפרק).

ודבריך הראשונים שיש להטעים את דברי הגר"א, נראים לי עדיפים מדבריך האחרונים.

ולשאלת הרב 'מאיר נפתלי', הכוונה לעבודה זרה ועריות.

[קו ירוק]

כך הוא פשוטו של מקרא בכול מקום שכתוה וכי יגור אתך גר, כגר כאזרח וכו' היינו שכל הגר בארץ ישראל מחוייב במצוות

'פשוטו של מקרא' לפי הלך ליבנו - לא קיימת
חפש בכל המופעים 'גר' שבתורה (והיכן שיהיו לך אי הבנות חפש במפרשים הראשונים) ותמצא שלא כדבריך.

[מאיר נפתלי]

לא יתכן כדבר הזה בדעת הגר"א.
שהרי בירושלמי שביעית פ"א אמרו שלוש פרסגיטיות שלח יהושע..
ומי שקיבל עליו לחזור בתשובה (ז' מצוות בני נח) לא הרגו אותו

הירושלמי כמדומה נמצא בשביעית פ״ו ה״א.

ושם לא כתוב - מי שקיבל על עצמו לחזור בתשובה, אלא מי שרוצה להשלים ישלים. ואין מכאן ראיה לשבע מצוות בני נח דייקא. שזה לא הנושא של הירושלמי.

[קו ירוק]

טעות. פ"ו ה"א. ותיקנתי גם בתגובה

קצרתי. אציין מ"מ בלבד גבי ירושלמי דא:
רמב"ם פ"ו מהל' מלכים הל' א-ה.
התוס' סוטה לה:
ותוס' גיטין מ"ו ע"א ד"ה כיון [בהו"א], וכן ס"ל להראב"ד.
רמב"ן פר' שופטים (דברים כ י-יח) ובמס' גיטין דמ"ו.
[ורא"ם פר' שופטים ופר' חקת, ומל"מ הל' מלכים, ובחזו"א נשים סי' קמ"ו ס"ק א-ד, סוטה שם].

[עושה חדשות]

גם להלן שם לב,ה כ' באדרת אליהו -

אדרת.jpg (44.08 KiB) נצפה 4704 פעמים

[ביליצר]

וצ"ע מעבד כנעני דמחוייב כאשה ולדברי הגר"א "נפטר" מן המצוות ומחוייב "רק" כאשה
[אלא א"כ נדחוק דזה דאורייתא וזה חיוב לנהוג מדברי נביאים ]

[ביליצר]

ושאלני יניק דאם גוי מחוייב במצוות בא"י איך נחלקו אם יש קנין לעכו"ם להפקיע מידי מעשרות הרי מחוייב הוא בכל המצוות כישראל.

[עזריאל ברגר]

ושאלני יניק דאם גוי מחוייב במצוות בא"י איך נחלקו אם יש קנין לעכו"ם להפקיע מידי מעשרות הרי מחוייב הוא בכל המצוות כישראל.

גם אם אסור לו לאכול טבל - תבואתו פטורה ממעשרות, ואם הפריש תרומה - איננה תרומה ממש.

[ביליצר]

ושאלני יניק דאם גוי מחוייב במצוות בא"י איך נחלקו אם יש קנין לעכו"ם להפקיע מידי מעשרות הרי מחוייב הוא בכל המצוות כישראל.

גם אם אסור לו לאכול טבל - תבואתו פטורה ממעשרות, ואם הפריש תרומה - איננה תרומה ממש.

נא תסביר ,לדעת הגר"א תבואותו פטורה מן המעשר?

[עזריאל ברגר]

ושאלני יניק דאם גוי מחוייב במצוות בא"י איך נחלקו אם יש קנין לעכו"ם להפקיע מידי מעשרות הרי מחוייב הוא בכל המצוות כישראל.

גם אם אסור לו לאכול טבל - תבואתו פטורה ממעשרות, ואם הפריש תרומה - איננה תרומה ממש.

נא תסביר ,לדעת הגר"א תבואותו פטורה מן המעשר?

לא למדתי את הגר"א.
אבל דבר פשוט הוא בש"ס ובפוסקים "דגנך ולא דגן גוי".
כלומר: תבואה של גוי פטורה מתרו"מ, כמו שפטר חמור של גוי פטור מפדיון, כמו ש-להבדיל- פטר חמור של כהן פטור מפדיון.
גברא הוא דלא חזי למצווה זו.

[ביליצר]

ושאלני יניק דאם גוי מחוייב במצוות בא"י איך נחלקו אם יש קנין לעכו"ם להפקיע מידי מעשרות הרי מחוייב הוא בכל המצוות כישראל.

גם אם אסור לו לאכול טבל - תבואתו פטורה ממעשרות, ואם הפריש תרומה - איננה תרומה ממש.

נא תסביר ,לדעת הגר"א תבואותו פטורה מן המעשר?

לא למדתי את הגר"א.
אבל דבר פשוט הוא בש"ס ובפוסקים "דגנך ולא דגן גוי".
כלומר: תבואה של גוי פטורה מתרו"מ, כמו שפטר חמור של גוי פטור מפדיון, כמו ש-להבדיל- פטר חמור של כהן פטור מפדיון.
גברא הוא דלא חזי למצווה זו.

במחכ"ת הנושא הוא הגר"א תקשר את זה לגר"א ויהיה על מה לדבר .

[עזריאל ברגר]

לא הבנתי מה מציק לך בתירוץ שלי:
הגוי חייב במצוות (לפי ההבנה הפשוטה בדברי הגר"א), אבל תבואתו פטורה ממעשרות.

[ביליצר]

לא הבנתי מה מציק לך בתירוץ שלי:
הגוי חייב במצוות (לפי ההבנה הפשוטה בדברי הגר"א), אבל תבואתו פטורה ממעשרות.

האם כך עניתם לכתחילה רק מחמת הפסוק דדגנך ?
עניתי קצת אחרת דאולי כונת הגר"א דהתורה חייבה את הגוי "לנהוג" כישראל בכל המצוות אך לא שתבואתו באיסור טבל ולתרומתו שמחוייב להפריש אכן תחול קדושת תרומה . חשבתם גם כך ?

[עזריאל ברגר]

עניתי כפי שהסתבר לי בפשטות.
ושבעים פנים לתורה.

[בברכה המשולשת]

viewtopic.php?p=337715#p337715
(הודעה שליח לעיל באשכול
ולענ"ד זה ההסבר גם לשאלה זו)