גישת היהדות לגרפולוגיה

ירח מלא · הודעהעל ידי **ירח מלא** » ש' ינואר 10, 2015 11:03 pm

האם ידוע למאן דהוא מחו"ר הפורום על מקורות מגדולי ישראל בעד או נגד אבחון על פי כתב יד - גרפולוגיה.
מעיון קצר בספרו של גאון הגרפולוגיה ישראל אודם, היה נראה לי כי הכל מבוסס שם על הגיון וסברא.

חובב_ספרים

כל תורת הגרפולוגיה מפוקפק ביותר.
כמובן יש ממאמינים הטוענים שהם ראו תשובות נכונות שלא היה הגרפולוג יכול לדעת מהם, אבל זה נכון להרבה שיטות שהוכחו שאין בהם כלום. יש שיטות ליתן תשובות שיתקבלו הגם שאין בהם כלום.

קשר של קיימא

עי' בענין דומה של חכמת הפרצוף בשיטמ"ק בנדרים לב. מה שמסופר על מהרא"ם. ויש שטענו שחכמת גרפולוגיה דומה ג"כ לזה שזה לא תמיד מראה על מה קורה עם האדם עכשיו אלא מה נטיותיו ורצונתיו וכו'

ירח מלא · הודעהעל ידי **ירח מלא** » א' ינואר 11, 2015 12:35 am

דומני כי בספר הכתב והנפש בהוצאת המודיע בהסכמת רבי שמאי קהת הכהן גרוס (כמדומה) הביא אי מי מהשולחים כתבי יד לבדיקה מקור מר' אברהם אבולעפיה.
איני יודע כעת איפה המקור.
ועוד יותר אני לא יודע אם הוא מקור בענין (ראה במשיחי השקר ומתנגדיהם).

בברכה המשולשת

יש על זה פיסקה באורות התשובה (אך שם מדובר על צדיקי עליון שבקיאים גם בחכמת הפרצוף)

אדג · הודעהעל ידי **אדג** » א' ינואר 11, 2015 11:04 am

ב'ספר הק"ן' על תורת אדה"ז, נשלח כתב-ידו לאבחון גרפולוגי בידי גרפולוגית שאף איננה קוראת עברית. מעניין לקרוא את התיאור.
---
בענין הגרפולוגיה בכלל, נראה קרוב לוודאי שזהו כחומר ביד הרוצ"ה, ברצותו מחרי"ב וברצותו מרמ"ה, רובם תמימים המרמים את לקוחותיהם בשגגה, ומאמינים שבאמת ביכולתם לפענח תכונות נפש הכותב. מיעוטם רמאים בזדון ומיעוט שבמיעוט שלא חיישינן לו - מומחים בדבר.

יש להבחין כמובן בין גרפולוגיה משפטית - פיענוח כתב היד, הכותב, מצבו הנפשי והבריאותי וכו' - שבזה כלל אין ספק שזו תורה מדעית מוכחת. לבין גרפולוגיה מן השורה, אותה יש לסווג יחד עם קריאה בקפה, קריאה בקלפים, קריאה בכף היד, קריאה בכוכבים, קריאה באספרגוס (יש כזה דבר, מבטיח!) ושאר המעוננים ומכשפים, מגידי העתידות וההוזי"ם בכוכבים.

ברזילי · הודעהעל ידי **ברזילי** » א' ינואר 11, 2015 12:05 pm

אדג כתב:יש להבחין כמובן בין גרפולוגיה משפטית - פיענוח כתב היד, הכותב, מצבו הנפשי והבריאותי וכו' - שבזה כלל אין ספק שזו תורה מדעית מוכחת. לבין גרפולוגיה מן השורה..

מה שאתה מכנה "גרפולוגיה משפטית" איננו מוכר בבתי משפט (ככלל), וודאי שאי-אפשר לומר ש"אין ספק" שהוא מוכח כאשר רבים מפקפקים בו. העמדה המקובלת בבתי משפט (בישראל עכ"פ) היא שניתן להסתמך על גרפולוגים לאימות זהות של כתב-יד או חתימה (כלומר, אך ורק כדי לקבוע שפלוני שכתב מסמך א' הוא אשר כתב גם את מסמך ב'), אך לא לקביעת המצב הנפשי והבריאותי בשעת הכתיבה.

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » א' ינואר 11, 2015 12:19 pm

בליקוטי מוהר"ן [איני זוכר כעת היכן בדיוק] איתא שניתן להכיר את האדם על פי כת"י, משמע דס"ל דעצם העניין לכה"פ יש בו אמת .

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » א' ינואר 11, 2015 1:12 pm

ברזילי כתב:
אדג כתב:יש להבחין כמובן בין גרפולוגיה משפטית - פיענוח כתב היד, הכותב, מצבו הנפשי והבריאותי וכו' - שבזה כלל אין ספק שזו תורה מדעית מוכחת. לבין גרפולוגיה מן השורה..
מה שאתה מכנה "גרפולוגיה משפטית" איננו מוכר בבתי משפט (ככלל), וודאי שאי-אפשר לומר ש"אין ספק" שהוא מוכח כאשר רבים מפקפקים בו. העמדה המקובלת בבתי משפט (בישראל עכ"פ) היא שניתן להסתמך על גרפולוגים לאימות זהות של כתב-יד או חתימה (כלומר, אך ורק כדי לקבוע שפלוני שכתב מסמך א' הוא אשר כתב גם את מסמך ב'), אך לא לקביעת המצב הנפשי והבריאותי בשעת הכתיבה.

http://bloggershuni.blogspot.co.il/2011 ... -post.html

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » א' ינואר 11, 2015 1:52 pm

מעניין. התגובה של "אמא" של הלל גרשוני והתגובה לתגובה מוסיפים קורטוב של הומור נחמד לנושא.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » א' ינואר 11, 2015 1:57 pm

אוצר החכמה כתב:מעניין. התגובה של "אמא" של הלל גרשוני והתגובה לתגובה מוסיפים קורטוב של הומור נחמד לנושא.

למה המרכאות?

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » א' ינואר 11, 2015 2:04 pm

כי היה נראה לי שהוא המציא את זה בעצמו.

אדג · הודעהעל ידי **אדג** » א' ינואר 11, 2015 2:42 pm

אדג כתב:גרפולוגיה משפטית - פיענוח כתב היד, הכותב, מצבו הנפשי והבריאותי וכו' - שבזה כלל אין ספק שזו תורה מדעית מוכחת.

ברזילי כתב:מה שאתה מכנה "גרפולוגיה משפטית" איננו מוכר בבתי משפט (ככלל), וודאי שאי-אפשר לומר ש"אין ספק" שהוא מוכח כאשר רבים מפקפקים בו. העמדה המקובלת בבתי משפט (בישראל עכ"פ) היא שניתן להסתמך על גרפולוגים לאימות זהות של כתב-יד או חתימה (כלומר, אך ורק כדי לקבוע שפלוני שכתב מסמך א' הוא אשר כתב גם את מסמך ב'), אך לא לקביעת המצב הנפשי והבריאותי בשעת הכתיבה.

החכמתי. האם לא ניתן לזהות שיטיון או מחלות פיזיות ונפשיות אחרות בכתב היד?

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » א' ינואר 11, 2015 2:44 pm

אדג כתב:האם לא ניתן לזהות שיטיון או מחלות פיזיות ונפשיות אחרות בכתב היד?

עיין בקישור שהבאתי לעיל.

אוצר החכמה כתב:כי היה נראה לי שהוא המציא את זה בעצמו.

קשה לי להאמין.

זלמניו · הודעהעל ידי **זלמניו** » א' ינואר 11, 2015 5:14 pm

האשכול שנפתח ב"גישת היהדות לגרפולוגיה" גלש לשאלה אם יש בה ממש.

אז ככה, ראשית מי אמר בכלל שיש ליהדות גישה מסויימת לעניין? כלפי מה? הרי לא מדובר על חיזוי עתידות.

מה גישת היהדות, למשל, לגבי סלטי חצילים למיניהם?! וסליחה על הדוגמה.

ולגופה של גרפולוגיה, לפני שחורצים כאן את גורלה, מומלץ לכל מחווי הדעה לקחת כת"י של מישהו שהם מכירים, למסור אותו לגרפולוג מוסמך ולשמוע ממנו בכמה דקות את מה שהם למדו להכיר במדובר במשך כמה שנים.
ואח"כ להגיב, כמובן....

שברי לוחות · הודעהעל ידי **שברי לוחות** » א' ינואר 11, 2015 7:22 pm

גביר כתב:בליקוטי מוהר"ן [איני זוכר כעת היכן בדיוק] איתא שניתן להכיר את האדם על פי כת"י, משמע דס"ל דעצם העניין לכה"פ יש בו אמת .

ליקוטי מוהר"ן תורה קעג

ע"י הכתב יכול הצדיק האמת להכיר הנפש ופנימיות הנפש של הכותב, והאמונה ושורש האמונה שלו, כי יש בחי' שורש האמונה, כי האמונה בעצמה יש לה חיות ושורש, דהיינו שיש עולם אמונה שמשם נלקח האמונה, ועולם האמונה יש לו ג"כ אמונה בהש"י, וזה בחי' שורש האמונה שהיא בחי' פנימיות האמונה, והיא בחי' פנימיות הנפש, כי הנפש והאמונה הם בחי' אחת כמ"ש (ישעי' כו) נפשי אויתיך בלילה, וכתיב (תהלים צב) ואמונתך בלילות, וע"י הכתב אפשר להכיר הנפש ופנימיות הנפש שהיא בחי' פנימיות האמונה כנ"ל, בבחי' אנכי שאחז"ל (שבת קה) אנא נפשי כתבית יהבית היינו שהכותב נותן נפשו בתוך הכתב וגם פנימיות נפשו, כי איתא בזוה"ק אני נוטריקון אנא נפשי יהבית דא שכינתא חצוניות אנכי דא שכינתא פנימיות נמצא שהכ' מרמז על בחי' שכינתא פנימיות(א) וכן איתא בע"ח לענין התלבשות העולמות שהכתר היא פנימיות הנפש, והכ' היא בחי' כתר כמובא לעיל(ב), כי השכינה היא בחי' נפש כידוע, נמצא שע"י הכתב שהוא בחי' כ' נתגלה ונראה בחי' פנימיות הנפש פנימיות האמונה כנ"ל: והדיבור שמדבר עם הצדיק האמיתי הוא במעלה גדולה מהכתב, כי הכתב אינו רק פעולת הנפש, ומתוך הפעולה יכול הצדיק להבין מהות הנפש, והדיבור הוא הנפש בעצמו, כמ"ש (ש"ה ה) נפשי יצאה בדברו, ואף על פי שהדיבור הוא דבר שאין בו ממש, אעפ"כ מחמת שהוא צדיק אמת, והדיבור הוא מהות הנפש בעצמה, ע"כ יכול לראות מהות הנפש בעצמה:

המעיין · הודעהעל ידי **המעיין** » א' ינואר 11, 2015 7:28 pm

כמובן שאין לדברים האלה קשר לגרפולוגיה, כמו שאין קשר ליכולת של האריז"ל לראות על מצחו של אדם אם עשה עבירות ראייה לפרנולוגיה (התיאוריה שאפשר לקבוע את אופיו של האדם לפי מבנה גולגלתו)

חובב_ספרים · הודעהעל ידי **חובב_ספרים** » א' ינואר 11, 2015 8:17 pm

זלמניו כתב:הולגופה של גרפולוגיה, לפני שחורצים כאן את גורלה, מומלץ לכל מחווי הדעה לקחת כת"י של מישהו שהם מכירים, למסור אותו לגרפולוג מוסמך ולשמוע ממנו בכמה דקות את מה שהם למדו להכיר במדובר במשך כמה שנים.
ואח"כ להגיב, כמובן....

אם אתה מוכן לממן הבדיקה נא לפנות עלי בפרטי, ואם יהיה התשובה משכנע אכתוב את זה.
למעשה, קשה להתשכנע מבדיקה אחת. יש שיטות איך לכתוב דברים שהם מתאימים לכל אחד והקורא חושב שיש בו ממש. יש מעשה מפורסם של פרופסר לפסיכולוגיה באוסטרליה שקרא אבחון בעיתון של אסטרולוג לאחד מהכותבים אליו, והוא הרגיש שזה מתאים גם לו. הוא החליט לבדוק ענין זה ונתן שאלון להתלמידים שלו ואמר להם שזה אבחון פסיכוליגיה, ובלי לקרות תשובותיהם הוא נתן לכל אחד מהם האבחון שהוא העתיק מהעיתון, וכל אחד מהתלמידים אמרו שהאבחן היה נכון.
פעם פגשתי גרפולוג שהציב דוכן במקום ציבורי והתחלטי לשאול אותו על השיטה. כמובן הוא ידע לדבר יפה ולעשות זה ל"מדע" אבל בנוסף ראיתי שהוא מתוכם לעבוד על אנשים. הוא ניסה לעשות לי נקיפת מצפון שאני לא מבקש ממנו לעשות אבחון משום שאני מקמצן על הכסף.

צופר הנעמתי

חובב_ספרים כתב:למעשה, קשה להתשכנע מבדיקה אחת. יש שיטות איך לכתוב דברים שהם מתאימים לכל אחד והקורא חושב שיש בו ממש. יש מעשה מפורסם של פרופסר לפסיכולוגיה באוסטרליה שקרא אבחון בעיתון של אסטרולוג לאחד מהכותבים אליו, והוא הרגיש שזה מתאים גם לו. הוא החליט לבדוק ענין זה ונתן שאלון להתלמידים שלו ואמר להם שזה אבחון פסיכוליגיה, ובלי לקרות תשובותיהם הוא נתן לכל אחד מהם האבחון שהוא העתיק מהעיתון, וכל אחד מהתלמידים אמרו שהאבחן היה נכון.

כוונתך לאפקט פורר

באופן כללי, דברים כאלה לא מוכיחים מ"תנסה לשלוח לגרפולוג ולראות" אלא בניסוי מסודר ומבוקר.
מומלץ בחום לקרוא את הבלוג שלונקק לעיל.

זלמניו · הודעהעל ידי **זלמניו** » א' ינואר 11, 2015 9:24 pm

צופר הנעמתי כתב:
חובב_ספרים כתב:למעשה, קשה להתשכנע מבדיקה אחת. יש שיטות איך לכתוב דברים שהם מתאימים לכל אחד והקורא חושב שיש בו ממש. יש מעשה מפורסם של פרופסר לפסיכולוגיה באוסטרליה שקרא אבחון בעיתון של אסטרולוג לאחד מהכותבים אליו, והוא הרגיש שזה מתאים גם לו. הוא החליט לבדוק ענין זה ונתן שאלון להתלמידים שלו ואמר להם שזה אבחון פסיכוליגיה, ובלי לקרות תשובותיהם הוא נתן לכל אחד מהם האבחון שהוא העתיק מהעיתון, וכל אחד מהתלמידים אמרו שהאבחן היה נכון.

כוונתך לאפקט פורר

באופן כללי, דברים כאלה לא מוכיחים מ"תנסה לשלוח לגרפולוג ולראות" אלא בניסוי מסודר ומבוקר.
מומלץ בחום לקרוא את הבלוג שלונקק לעיל.

זה לא מוכח מ"תנסה" אלא מאבחונים רבים מאד שראיתי. הם היו מדוייקים.
כמובן שכמו בכל מקצוע ישנם פחות מקצועיים ופחות מיומנים.

צופר הנעמתי

זלמניו כתב:
צופר הנעמתי כתב:
חובב_ספרים כתב:למעשה, קשה להתשכנע מבדיקה אחת. יש שיטות איך לכתוב דברים שהם מתאימים לכל אחד והקורא חושב שיש בו ממש. יש מעשה מפורסם של פרופסר לפסיכולוגיה באוסטרליה שקרא אבחון בעיתון של אסטרולוג לאחד מהכותבים אליו, והוא הרגיש שזה מתאים גם לו. הוא החליט לבדוק ענין זה ונתן שאלון להתלמידים שלו ואמר להם שזה אבחון פסיכוליגיה, ובלי לקרות תשובותיהם הוא נתן לכל אחד מהם האבחון שהוא העתיק מהעיתון, וכל אחד מהתלמידים אמרו שהאבחן היה נכון.

כוונתך לאפקט פורר

באופן כללי, דברים כאלה לא מוכיחים מ"תנסה לשלוח לגרפולוג ולראות" אלא בניסוי מסודר ומבוקר.
מומלץ בחום לקרוא את הבלוג שלונקק לעיל.

זה לא מוכח מ"תנסה" אלא מאבחונים רבים מאד שראיתי. הם היו מדוייקים.
כמובן שכמו בכל מקצוע ישנם פחות מקצועיים ופחות מיומנים.

עם כל כך הרבה אבחונים מדויקים, לא מפתיע שזה אף פעם לא הצליח לעמוד בניסוי מבוקר?
אין טעם לפתוח כאן ויכוח על זה, אבל כדאי בכל זאת לקרוא את הבלוג ההוא.

חובב_ספרים

צופר הנעמתי כתב:אין טעם לפתוח כאן ויכוח על זה, אבל כדאי בכל זאת לקרוא את הבלוג ההוא.

אולי תעלה אותו למען החסומים.

סכינא חריפא

זלמניו כתב:זה לא מוכח מ"תנסה" אלא מאבחונים רבים מאד שראיתי. הם היו מדוייקים.
כמובן שכמו בכל מקצוע ישנם פחות מקצועיים ופחות מיומנים.

א ני שמעתי מאנשים שהיו אצל קורא בקפה ואצל בעלת מטולטלת וזה היה מדויק

נראה לי [אינטואיציה] שישנם יותר גרפולוגיות נשים מגברים, וזה ראיה לכך שמדובר באיזה איבחון ממימד אחר ושאר מיני שרלטנות.

צופר הנעמתי

בלוגרשוני - הבלוג של הלל גרשוני

הגיגים ומחשבות על כל מיני נושאים, ביקורת תקשורת ושאר ירקות.

יום שישי, 2 בספטמבר 2011
גרפולוגיה – יש אמת בפרסום?
(כתבה שלי שהתפרסמה במוסף "אתנחתא" החדש של העיתון "בשבע". לפני העריכה והקיצוצים, ועם כותרות משלי וגם קישורים)

ע', העומד בראש מוסד גדול בארץ, עמד בפני הכרעה לא פשוטה, בנוגע למינוי לתפקיד בכיר במוסד שלו. בשל רגישות התפקיד וחשיבותו הגדולה, הוא החליט לקחת חוות דעת משני גרפולוגים, "מהטובים ביותר בארץ", על המועמדים לתפקיד. הגרפולוגים דירגו את המועמדים ותיארו את אישיותם בפרטי פרטים, ועל סמך הדירוג הזה נבחר המועמד. "שמחתי שזכיתי במועמד כזה שנבחר, שהיה כליל המעלות", הוא מספר. שמחתו לא ארכה זמן רב. בפועל, לא היה שום קשר בין חוות דעת הגרפולוגים למציאות כפי שהיא.

באחד היישובים בבנימין היה נהוג, כרגיל ביישובים רבים, נוהל של חוות דעת גרפולוגית כתנאי לקליטה ביישוב. בשלב מסוים היה צורך להעביר גם את הטבחים של הישיבה המקומית בנוהל הקליטה, שכן הם התגוררו ביישוב, והם עברו את המבדק הגרפולוגי ללא בעיות מיוחדות. לאחר זמן התברר שהם היו סוחרי נשק, וזה היה האות לביטול הנוהל. אם דבר כה חשוב לא מצא הגרפולוג, אמרו בוועדת הקליטה, מה הטעם להשתמש בשירותיו?

ישנן גם עדויות הפוכות. באתר של הגרפולוגית חנה קורן ניתן למצוא רשימה של מכתבי המלצה. אחד מהם כותב: "מצאנו את חוות הדעת משקפות נאמנה ובדייקנות, לעתים מפתיעה, את אישיות הכותבים". במכתב המלצה לגרפולוג מרדכי שרם נאמר: "נכון שהגענו סקפטיים בנוגע לגרפולוגיה, אבל כבר בניתוח הגרפולוגי הראשון שעשית לחתימה של המשתתפים נשארנו פעורי פה לנוכח ה'פגיעות בול' שפגעת".
ובכן, האם הגרפולוגיה היא כלי אמין או לא? ואם לא – מדוע כל כך הרבה אנשים עדיין משתמשים בשירותיה?

"שיטה חסרת שחר"
האפשרות שניתן להסיק על אישיותו של אדם מכתב ידו, הסעירה מוחות רבים במאות האחרונות. בעקבות מחקרים של מלומדים מהמאות ה-17 וה-18, החל להבשיל באמצע המאה ה-19 תחום ידע חדש: הגרפולוגיה. על פי הגרפולוגיה, שאותה פיתחו בעיקר אנשי דת קתוליים בני התקופה, ניתן להסיק מצורת כתב היד, מרמת לחץ העט על הנייר וכדומה, על מאפייני האישיות של האדם.

מאות ואלפי גרפולוגים פועלים בארץ ובעולם, ועסקיהם משגשגים ופורחים. על פי הערכות שפורסמו בעיתון The Marker, כעשרה אחוזים מהעסקים בארץ משתמשים בשירותי גרפולוגים למטרות מיון מועמדים. גם במשרד הביטחון נעשה שימוש בגרפולוגיה לצורכי מיון, ואפשר שאף למטרות אחרות, מסווגות יותר. ביישובים רבים כולל תהליך הקליטה של תושבים חדשים ליישוב גם בדיקה גרפולוגית. ספרים פופולריים בנושאי גרפולוגיה נמכרים בחנויות, ניתן למצוא מדורי גרפולוגיה בעיתונות, ברדיו ובטלוויזיה, ועיתונאים פונים מדי פעם בפעם לגרפולוגים לצורך ניתוח אישיות של מפורסם זה או אחר.

התפיסה הרווחת רואה בגרפולוגיה כלי אמין וטוב לניתוח האישיות; אך עמדתו של המחקר האקדמי שונה בתכלית. לשיטתם של החוקרים שבחנו את הגרפולוגיה בכלים אמפיריים, מדובר בשיטה חסרת כל תוקף שהוא.פרופ' גרשון בן שחר

אחד מהם הוא פרופ' גרשון בן שחר מהאוניברסיטה העברית, זוכה פרס א.מ.ת. לשנת 2011, שכיהן בעבר גם כנשיא האוניברסיטה הפתוחה. פרופ' בן שחר התפרסם בשנות ה-80 בזכות מחקרים שעשה, יחד עם עמיתיו, על הגרפולוגיה. "השורה התחתונה של המחקרים ברורה: אין לשיטה הזו כל שחר", הוא אומר בריאיון ל'בשבע'. "ראשית, אין בעצם שום תיאוריה מדעית שמקשרת בין כתב יד לבין אישיות, ואני גם לא מאמין שתהיה כזאת. אבל חשוב יותר: כל הבדיקות המבוקרות שנעשו העלו חרס".

בן שחר מספר על הניסויים שהוא וחבריו ערכו (ראו מסגרת): כאשר השתמשו בטקסט בעל משמעות לכותב (כמו קורות חיים), הגרפולוגים הראו הצלחה מסוימת, אם כי נמוכה מאוד, אך לא יותר מאשר קורא רגיל שלא התייחס לכתב היד אלא רק לתוכנו. כאשר השתמשו בטקסט ניטרלי, התוצאה הייתה אפס. זו הייתה גם התוצאה במחקר ששקלל את כל המחקרים המבוקרים שנערכו עד לעריכתו.

הניסויים של בן שחר
בניסוי אחד התבקשו הגרפולוגים להעריך הצלחה עתידית של עובדי בנק, על סמך כתב היד שלהם, וחוות דעתם הושוותה להערכת המעסיקים. הגרפולוגים לא הסכימו לעבוד עם כתבי יד "ניטרליים" (דהיינו, בעלי תוכן שאינו בעל משמעות לגבי הכותב, כמו קורות חיים או טקסט אישי), ולכן השתמשו החוקרים באמצעי בקרה, כדי לנטרל את האפשרות שתשובת הגרפולוגים נובעת פשוט מניתוח תוכן הטקסטים, ושיתפו בניסוי גם פסיכולוגית קלינית ללא ידע בגרפולוגיה, שתחווה גם היא את דעתה על המועמדים על סמך תוכן דבריהם בלבד.
התוצאות? המתאם בין הערכות הגרפולוגים להערכות הממונים בפועל היה נמוך מאוד, אם כי לא אפסי. עם זאת, מתאם דומה, ואפילו גבוה מעט, הושג גם בין הערכות הפסיכולוגית להערכות הממונים. בבקרה נוספת שעשו החוקרים, הם ניתחו את המשתנים האובייקטיביים שניתן להפיק מתוכן כתבי היד (השכלה, ניסיון בעבודה וכו'), נתנו להם ציונים, ושיקללו לפי זה את ההצלחה העתידית בעבודה. במקרה הזה, המתאם היה גבוה בהרבה, גם מהערכות הגרפולוגים וגם מאלה של הפסיכולוגית. במילים אחרות, המחקר הראה שהגרפולוגים לא השיגו מכתב היד שום דבר שאדם אינטיליגנטי רגיל לא היה יכול להפיק.
"במחקר אחר", מספר פרופ' בן שחר, "הצלחנו לשכנע את הגרפולוגים לעבוד עם כתבי יד ניטרליים. ובמקרה הזה הניבוי היה ברמה של אפס" (דהיינו ברמת הניחוש האקראי). ובכל זאת, אלו בסופו של דבר שני מחקרים בודדים. כאן מגיע מחקר שלישי שהשתתף בו בן שחר: "במחקר הזה, מ-1989, עשינו עבודה מטה-אנליטית, שבה סיכמנו הרבה מחקרים שפורסמו עד אז, עם ניתוח-על סטטיסטי. סקרנו הרבה מאוד פרסומים שונים, והצבנו קריטריונים, כך שייכללו בסקירה רק מחקרים מבוססים ומבוקרים היטב. בסך הכול איתרנו 17 מחקרים כאלה, שכללו 63 גרפולוגים, 51 אנשים שאינם גרפולוגים (ששימשו כבקרה) ו-1223 כתבי יד. זה לא מערך מחקר גדול, אבל אין הרבה מחקר על זה, ובוודאי שלא מחקר מבוקר, שעומד בסטנדרטים מדעיים. מה שמצאנו בגדול הוא שחזור של מה שמצאנו במחקרים הבודדים שלנו. המתאמים היו נמוכים מאוד, והגרפולוגים לא עלו על הקבוצות האחרות שעשו את השיפוט. במקרים הבודדים שהגרפולוגים השתמשו בטקסטים ניטרליים המתאמים היו אפסיים".

"הפסיכולוגים דואגים למקצוע שלהם"
אני שואל את חנה קורן, מהגרפולוגיות המפורסמות בארץ, על המחקרים האלה, והיא דוחה אותם כלא רלוונטיים: "על כל מחקר שטוען שאין תוקף יש לפחות שניים שטוענים ההיפך", ושולחת לי רשימת מחקרים מרשימה באורכה.

אז איך זה שהממסד המדעי לא מכיר בזה?
"קודם כול, את זה אתה צריך לשאול את הממסד המדעי. דבר שני, גם הפסיכולוגיה הייתה בת חורגת לפסיכיאטריה עד לפני מאה שנה, והיום הגרפולוגיה נמצאת באותו מקום. הפסיכולוגים מפחדים על המקצוע שלהם, הם לא רוצים שהגרפולוגים יקבלו עבודות שאמורות היו להגיע אליהם. לכן הם גם לא נותנים לפרסם את כל המחקרים שנותנים לגרפולוגיה תוקף. אולי באמת הגיע כבר הזמן שהם יתפרסמו".

כפי שהציעה חנה קורן, אני שואל את הממסד המדעי. פרופ' בן שחר מעיין ברשימה ותמה: "זו רשימה ביזארית ביותר. כלולים בה גם מחקרים שמצאו שאין לגרפולוגיה תוקף. חלק גדול מהמחקרים כלל לא עוסקים בתוקף של הגרפולוגיה, אלא אולי מזכירים אותה אגב אורחא. המחקרים שתומכים בגרפולוגיה רובם ככולם אינם מבוקרים, כך שאין להם משמעות מבחינה מדעית. אם לדוגמה נותנים לגרפולוגים לנתח כתב יד בעל משמעות, ואין כביקורת אדם מן השורה שינתח את תוכן הטקסט בלבד, הצלחה שלהם אינה מלמדת בהכרח על כך שהם העלו משהו מצורת הטקסט, ולא רק מתוכנו".

את הטענה שהפסיכולוגים דואגים למקצוע שלהם, דוחה פרופ' בן שחר על הסף: "איזה אינטרס יש לי? אני איש אקדמיה, חוקר. לא אאבד שום דבר מהפרנסה שלי אם אמצא שיש לגרפולוגיה תוקף. בנוסף, אנחנו הרי מבקרים גם כלים פסיכולוגיים מובהקים. לדוגמה, מבחנים השלכתיים כמו מבחן רורשך המפורסם – גם נגד התוקף המדעי שלו יוצאים לאחרונה חוקרים רבים. כך שאין לטענות האלה שום בסיס".

מבחן התוצאה?
אבל לחנה קורן יש טיעון כבד משקל לטובת המקצוע שלה: "יש לי לקוחות שעובדים אתי כבר 30 שנה. הם היו ממשיכים אתי כל כך הרבה זמן אם זה לא היה עובד? למה להם לשפוך כסף סתם?"

ואכן, כל הנתונים מראים שהשימוש בגרפולוגיה אינו במגמת ירידה. לכאורה, אם הכלי אינו עובד, לא היינו מצפים שימשיכו להשתמש בו בתחום העסקי, שאמור להתייחס לדברים פשוט לפי מבחן התוצאה.

לפרופ' בן שחר יש הסברים משלו לשאלה זו: "לדעתי, ואת זה אני כבר אומר כאדם פרטי ולא כחוקר, יש לזה כמה סיבות: ראשית, זה נוח. זה הכי זול והכי פשוט שיש. אפשר לכתוב חצי עמוד, לתת לגרפולוג, וזהו. בנוסף, חלק מהגרפולוגים הם אנשי מכירות מצוינים, ולקליינטים אין כלים ויכולת לשאול את השאלות הנכונות ולהבין שמדובר בדבר חסר בסיס. ויש נקודה נוספת: המוטיבציה המרכזית להשתמש בגרפולוגים קשורה ליומרה שלהם להצליח לנבא יושר, וזו התכונה החשובה ביותר עבור מעסיקים. ומלבד הגרפולוגיה, אין כלים טובים אחרים לבדיקת יושר. זה לא מקרי, כי יושר אינה תכונה יציבה. היא תלוית סיטואציה, ותלויה בשאלה איך אתה מגדיר יושר. והנה, אם שכרת עובד, ולאחר מכן התברר שהוא מעל בתפקידו, אתה צריך נייר כלשהו, הוכחה כלשהי שתסיר ממך את האחריות; השימוש בגרפולוגים עושה את זה: זה לא אני, זה הגרפולוג אמר. כל הסיבות האלה יחד תורמות לכך שזה ממשיך להיות אטרקטיבי למרות המחקרים בנושא".

את ההסבר הפשוט, שזה פשוט נוח וזול, אני מקבל גם ישירות מצד הקליינטים. אורלי, רכזת הקליטה של אחד היישובים בגוש עציון, מסבירה לי שההחלטה להשתמש בגרפולוגיה נקבעה פשוט כי זה זול הרבה יותר מהחלופות. "היה באמת אחד שלא רצה לעבור דרך חוות דעת גרפולוגית, אבל כשהבין שהחלופה היא יום מיונים של פילת, הרבה יותר כסף והרבה יותר זמן, הוא ויתר על התענוג".

ובכל זאת, לפעמים אתה פונה לגרפולוג ואתה מרגיש שהוא פשוט "קרא אותך", וחשף את כל צפונותיך. אם לגרפולוגיה באמת אין בסיס, איך הגרפולוג קלע כל כך טוב?

אחד ההסברים שניתנים לכך הוא "אפקט פורר" (הנקרא גם "אפקט ברנום"). ניסוי קלסי שחוזר על עצמו מדי שנה באוניברסיטאות רבות בעולם, כולל כביכול מתן חוות דעת גרפולוגית (או אחרת) על אישיותם של הסטודנטים המשתתפים, ובקשה מהם לדרג את ההתאמה של חוות דעת זו לאישיותם האמיתית, על סולם מ-1 עד 5. התוצאה הממוצעת היא בדרך כלל 4.2, התאמה גבוהה לכל הדעות – והמדהים מכול הוא שלמעשה לא נעשה לסטודנטים שום ניתוח אישיות בפועל, ולכל אחד מהם ניתן אותו ניתוח בדיוק. חוות הדעת שניתנת (שבניסוי המקורי הורכבה מטקסטים של מדורי אסטרולוגיה בעיתונים שונים) כללית ומעורפלת מספיק, וגם מורכבת ומחמיאה דיה כדי שכל אחד ישכנע את עצמו שהטקסט מדבר עליו בדיוק.

"התנהגות עסקית לא הגונה"
ד"ר יעל ברנדר-לויןד"ר יעל ברנדר-אילן היא חוקרת בתחומי מיון עובדים הוגנות במשאבי אנוש ושכר, המשמשת כראש המחלקה לכלכלה ומנהל עסקים במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון. את אחד מהשיעורים בקורס שלה על מיון עובדים היא מקדישה לגרפולוגיה, ובמסגרתו היא עורכת על תלמידיה את הניסוי של "אפקט פורר", בהצלחה רבה, כרגיל. כשאני שואל אותה על שימוש בגרפולוגיה לצורך מיון לעסקים, היא מתקוממת:

"זו תורה עממית, שאין לה שום ביסוס מדעי. היום כבר הפסיקו לחקור את זה; העולם האקדמי מתייחס לדברים הללו בחיוך. גרפולוגיה זה נחמד בתור חוג במתנ"ס, או לפינה בטלוויזיה. בוא נניח לרגע, לצורך הדיון, שזה רק שנוי במחלוקת. יש שאומרים כך ויש שאומרים כך. אבל מדובר כאן על פרנסה של אנשים; זה פשוט מסוכן מדי. זה פשוט לא אחראי להשתמש בשיטה כזו, שלא הוכחה. יותר מזה: זוהי פשוט התנהגות עסקית לא הגונה. צריך לזכור שמדובר באנשים. זה כמו לבחור על פי משקל או גובה וצבע עיניים. בעיניי זה כמו קריאה בקפה, או בכף יד, או אסטרולוגיה.

"בארה"ב, אם עשו לעובד מבחן גרפולוגי הוא יכול לתבוע את המעסיק שלו אם לא קיבלו אותו – שיוכיח שהמבדק שבשלו נפסל הוא אמין. זו לדעתי צריכה להיות המדיניות גם בישראל, אבל אנחנו עוד רחוקים מזה לצערי".

ומה דעתך על הצורך בחוות דעת גרפולוגית כתנאי לקבלה ליישוב?
"זה מזעזע אותי. בכלל כל הרעיון של ועדות קבלה מפוקפק בעיניי, הרי הן נועדו כדי לבחור אנשים "משלנו" – להרחיק אנשים דתיים, או לא דתיים, או ערבים. ולצורך כך גרפולוגיה יכולה להיות כלי נוח מאוד, כי אין שום דרך לבחון אותו אובייקטיבית. כך אם למשל תרצה שלא לקבל מישהו בגלל צבע עורו, יהיה אסור לך; אבל תוכל להסתמך על הבדיקה הגרפולוגית, ומי יוכל לערער על זה?"

מה לגבי מבדקים פסיכולוגיים אחרים?
"זה נבלה וזה טרפה. המבדק צריך להיות ממוקד מטרה: האם הגדרת בדיוק אילו אנשים אתה רוצה ביישוב ואילו לא? תוכל לציין רשימת תכונות שאינך רוצה? האם הלקוח מדבר על מאפיינים ספציפיים, או שמישהו באיזשהו מכון החליט על רשימה שעל פיה הדברים נקבעים?

"אם אתה רוצה לסנן אנשים קיצוניים, פסיכופטים וכדומה, זה דבר אחר. יש מבחנים פשוטים לצורך כך. לא צריך לעשות ימי מיון, ולבנות מגדלים בלגו. זה מיותר לחלוטין. המבדקים הללו אינם מדויקים לגמרי, אבל הם יכולים לתת לך אחוז סיכון מסוים. אבל בשביל זה לא צריך להיכנס לחיים של האדם, ולחטט באישיות שלו ובעבר שלו".

יש עוד מבדק שעושים בכל מיני מקומות – ניתוח של ציור עץ.
"גם זה בלתי אפשרי. הדבר היחיד שקיים באמת, הוא מה שנקרא ציורי HTP – בית, עץ, אדם. יש פסיכיאטרים שזה תחום ההתמחות שלהם. הם משתמשים בזה כחלק מטיפול ארוך טווח, כדי להעלות דברים על פני השטח. זה בעיקר עובד טוב עם ילדים. ילדים מבטאים את עצמם הרבה פעמים בעיקר דרך ציור, או שהם תמימים מספיק לחשוב שדברים מאיימים לא ייחשפו בציור.

"הדבר הזה קביל וטוב רק כחלק מהליך טיפולי ממושך, ובעיקר אצל ילדים. אבל אי אפשר לעשות ניתוח פסיכיאטרי מעמיק על אנשים מבוגרים שציירו לך עץ. זה פשוט בלתי אפשרי. הרי משתמשים גם בדרמה לטיפול באנשים עם בעיות פסיכולוגיות. אז מה, תאבחן אנשים דרך דרמה?"

בחזרה לפרופ' בן-שחר. אני מקשה עליו: אם המחקרים כל כך ברורים, איך הידע לא פרץ לציבור הרחב?
"בתקופה שהמחקרים שלנו התפרסמו היה עניין ציבורי, וראיינו אותנו בכמה עיתונים, ובטלוויזיה ועוד. זה הכה גלים, אבל את הדברים האלה אנשים שוכחים. אנשים לא זוכרים מה היה לפני חודש, אז אחרי 20 שנה אין מה לצפות. גם המסר מורכב: בקרה, מתאמים, סטטיסטיקה וכולי. נכון שהשורה התחתונה ברורה: אין לזה שחר. אבל מצד שני, בא הגרפולוג ואומר שזה נפלא, ופנטסטי ויודעים להגיד הכול על אנשים.

"לאנשים אין אפשרות להבחין בין חוקר שהקדיש עשרות שנים למחקר לבין הגרפולוג, שסביר שאין לו ההכשרה המחקרית לעניין. מבחינתם, יש דעה כזאת ויש דעה כזאת. כאילו אלו דעות פוליטיות, וכל אחד יכול לבחור מה שהוא רוצה".

צופר הנעמתי

סכינא חריפא כתב:נראה לי [אינטואיציה] שישנם יותר גרפולוגיות נשים מגברים, וזה ראיה לכך שמדובר באיזה איבחון ממימד אחר ושאר מיני שרלטנות.

מה שבטוח זה שגרפולוגיה הרבה יותר מדויקת מאשר ראיות כאלה...

סכינא חריפא

צופר הנעמתי כתב:
סכינא חריפא כתב:נראה לי [אינטואיציה] שישנם יותר גרפולוגיות נשים מגברים, וזה ראיה לכך שמדובר באיזה איבחון ממימד אחר ושאר מיני שרלטנות.

מה שבטוח זה שגרפולוגיה הרבה יותר מדויקת מאשר ראיות כאלה...

ברור, אבל זה מתקשר לפסוק 'מכשפה לא תחיה' לשון נקבה

סכינא חריפא

יש לי קרובת משפחה שיום א' נהייתה רפלקסולוגית למחרת רואה במטולטלת דיקור סיני ושיאצו ובין לבין גם גרפולוגיה

בן_אליעזר · הודעהעל ידי **בן_אליעזר** » ב' ינואר 12, 2015 4:34 pm

עוד בקשר לגרפולגי':

למרות שהיו חוקרים שהסתפקו באמינותה של תורת הגרפולוגיה, אדמו"ר מוהריי"צ מליובאוויטש זי"ע מתייחס לשיטה זו באופן חיובי, וכך נאמר במאמר שלו (ספר המאמרים תרצ"ד, מאמר ד"ה 'ואני תפילתי' עמ' 624):
"מן הכתב אפשר להכיר במהותו של הכותב לא רק בטבעי מידותיו, אם הוא בעל התפעלות או מיושב אלא גם במעלת שכלו ומהלך נפשו.. בגוף ועצם התמונה של האות יש צורה עצמית.. אשר בה ועל ידה יכולים להכיר במעלת הכותב וחסרונותיו..."

חתנו, האדמו"ר מליובאוויטש זי"ע, במכתבו לפרזידנט שז"ר (בקשר להמחקר שנעשה ב"ספר הק"ן" – שכבר הזכירו ידידנו "אדג" – ששז"ר סייע בהוצאתו לאור), כתב:
"מוכרחני להודות, שלולא קראי במכתבו בפירוש שהמנתח זולת הכתב יד לא ידע דבר על בעל הכתב יד ולולא הכירי את כבודו אישית, לא הייתי מאמין באפשריות הדבר".

[המכתב מתאריך ט"ז מנחם אב תשי"ט, נדפס בחוברת "צדי"ק למלך" ח"ו עמ' 110. -- מופיע ב'אוצר'].

אדג · הודעהעל ידי **אדג** » ב' ינואר 12, 2015 8:48 pm

מעניינת לשונו הק' של כ"ק אדמו"ר, שאינו מאמין בגרפולוגיה לולא כו'.

עט סופר · הודעהעל ידי **עט סופר** » ג' ינואר 13, 2015 4:18 pm

אין לזה קשר ליהדות,
אך שמעתי מאחד מהמומחים לחינוך בדור שבזמנו רצה לבדוק את הגרפולוגיה ולכן כתב באותו שעה מספר מכתבים, ושלח 3 מהם ל3 מגדולי הגרפולוגים בזמנו, וכמובן קיבל 3 הבחנות שונות, אך הוא לא הסתפק בכך, הוא שמר את שאר המכתבים, לאחר חצי שנה שלח אותם שוב, מסתבר ששוב כל גרפולוג נידב הבחנה שונה לחלוטין מההבחנה שהוא עצמו נתן לפני חצי שנה, הוא חזר על התרגיל שוב לאחר חצי שנה נוספת, והתברר שיש לו פיצול אישיות משולשת. הוא הדגיש שאת כל הכתבים נכתבו באותו זמן, ולא היה הבדל בין כתבי היד.
אותו מומחה כן אמר שבהחלט אפשר לקבל קווים כלליים המביאים תועלת בתנאי שזוכרים שזה קווים כלליים, ולטענתו בעיקר כאשר מתערבים לילד בציור [מצעים לו לשנות משהו, ובוחנים את התגובה].
יש בעיה כללית עם הגדרות רחבות וכלליות שניתן להדביק אותם לכל אחד, וכל אחד מתרגש ומרגיש שזה הוא בול.
כמו מרבית תחומי הנפש, האישור שאתה יודע לעבור את המבחן של האוניברסיטה או המכללה אינה מעידה כלום על היכולת לאבחן ולטפל [ובודאי לא בגרפולוגיה שאינה מקצוע אקדמי].
כל גרפולוג יכול לטעון שהוא שונה מהכלל, ובאופן תאורטי יתכן והוא צודק, כפי שישנם אנשים לרוב אינם בעלי תואר שקולטים בני אדם במהירות לפי כמות קטנה יחסית של תגובות, בכתב בהחלט משתקפת מאות החלטות והתנהגויות, ובהחלט זה יכול להעניק תמונה מסוימת, יש גם מעלה שניתן לעמול על כך בתנאי מעבדה, בשיחה עם אדם לדוגמא, סביר להניח שלא תוכל לבדוק את זווית חיוכו בעזרת מד מעלות.
בכל אופן לפני החלטה חשובה על סמך גרפלוג מומלץ מאד לשלוח לעוד מומחה ולראות עם שניהם כותבים בערך אותו דבר.

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ג' ינואר 13, 2015 9:59 pm

http://www.bhol.co.il/article_old.aspx?id=15018

גם זו לטובה

תוכן כתב:http://www.bhol.co.il/article_old.aspx?id=15018

חסום באתרוג

איש_יהודי · הודעהעל ידי **איש_יהודי** » ג' אפריל 14, 2015 11:17 am

אדג כתב:מעניינת לשונו הק' של כ"ק אדמו"ר, שאינו מאמין בגרפולוגיה לולא כו'.

המדובר כאן על פיענוח הכת"י שבספר הק"ן שהזכרת לעיל.
כל המעיין שם בפיענוח ימצא את עצמו תמה אם לא הכירה הסופרת את בעל הכת"י ואכן כתבה כל מה שכתבה על בסיס הכת"י בלבד. ומכתב הנ"ל אין בו שום קשר לאמונה או אי-אמונה בגרפולוגי'.

הגיונות · הודעהעל ידי **הגיונות** » א' פברואר 05, 2017 8:20 pm

בכלל כל תורת הגרפולוגיה עומדת על יסודות רעועים.

יש ספר מצוין 'תעשיית השקרים' (או משהו דומה), ובו מוקדשים כמה פרקים נכבדים לתורות הגרפולוגיה השונות. המחבר מביא ניסוים ומחקרים רבים, אודות כך שלא רק שהגרפולוגיה היא תורה לא מדעית, אלא גם יש בה המון הבלים ואמירות מחוסרות בסיס ויסוד, גם מסקנות הגרפולוגיה רחוקות מרחק רב מהמציאות.

הספר מאוד משכנע.

בן_אליעזר כתב:עוד בקשר לגרפולגי':

חתנו, האדמו"ר מליובאוויטש זי"ע, במכתבו לפרזידנט שז"ר (בקשר להמחקר שנעשה ב"ספר הק"ן" – שכבר הזכירו ידידנו "אדג" – ששז"ר סייע בהוצאתו לאור), כתב:
"מוכרחני להודות, שלולא קראי במכתבו בפירוש שהמנתח זולת הכתב יד לא ידע דבר על בעל הכתב יד ולולא הכירי את כבודו אישית, לא הייתי מאמין באפשריות הדבר".

[המכתב מתאריך ט"ז מנחם אב תשי"ט, נדפס בחוברת "צדי"ק למלך" ח"ו עמ' 110. -- מופיע ב'אוצר'].

הגרפולוגית שחקרה את כתב ידו של בעל התניא זצ"ל היא הגרפולוגית רות צוקר. צוקר אף חקרה את כתב ידו של אדמו"ר המהר"ש זצ"ל - http://jewish-education.info/general/mehkar-grafologi/

ויש להעיר גם מהגרפולוגיה על הרב קוק זצ"ל - http://shut.moreshet.co.il/shut2.asp?id=2900

נראה לי שקצת טעית בשם הספר. יש ספר בשם תעשיית השקרים אבל הוא ספר שעוסק בסכסוך עם הערבים.

אם תיזכר אודה לך אם תכתוב.
יש את הבלוג הזה שגם מדבר על נושא http://bloggershuni.blogspot.co.il/2011/09/blog-post.html

הגיונות · הודעהעל ידי **הגיונות** » א' פברואר 05, 2017 9:00 pm

את הספר של בן דרור הימני אני מכיר.

משום מה (ויכול להיות שאני טועה) גם הספר שאני מדברי עליו העוסק בגרפולוגיה, פוליגרף ועוד - נקרא כך (או בשם ממש דומה).

----
הוספה לאחר זמן: כעת נזכרתי שייתכן שקוראים לספר 'מכונות השקר' והוא מאת פרופסור גרשון בן-שחר.

תודה רבה.
אכן יש ספר בנושא זה בשם מכונת השקר של גרשון בן שחר.

בתבונה · הודעהעל ידי **בתבונה** » ב' פברואר 06, 2017 12:22 am

טבעי לטעות ולחשוב שיש אמת בגרפולוגיה אבל השוטים יתעקשו למרות שמוכיחים שזה לא עומד בבביקורת וכם אין בזה הגיון

קראקובער · הודעהעל ידי **קראקובער** » ב' פברואר 06, 2017 11:10 am

עט סופר כתב:אין לזה קשר ליהדות,
אך שמעתי מאחד מהמומחים לחינוך בדור שבזמנו רצה לבדוק את הגרפולוגיה ולכן כתב באותו שעה מספר מכתבים, ושלח 3 מהם ל3 מגדולי הגרפולוגים בזמנו, וכמובן קיבל 3 הבחנות שונות, אך הוא לא הסתפק בכך, הוא שמר את שאר המכתבים, לאחר חצי שנה שלח אותם שוב, מסתבר ששוב כל גרפולוג נידב הבחנה שונה לחלוטין מההבחנה שהוא עצמו נתן לפני חצי שנה, הוא חזר על התרגיל שוב לאחר חצי שנה נוספת, והתברר שיש לו פיצול אישיות משולשת. הוא הדגיש שאת כל הכתבים נכתבו באותו זמן, ולא היה הבדל בין כתבי היד.
אותו מומחה כן אמר שבהחלט אפשר לקבל קווים כלליים המביאים תועלת בתנאי שזוכרים שזה קווים כלליים, ולטענתו בעיקר כאשר מתערבים לילד בציור [מצעים לו לשנות משהו, ובוחנים את התגובה].
יש בעיה כללית עם הגדרות רחבות וכלליות שניתן להדביק אותם לכל אחד, וכל אחד מתרגש ומרגיש שזה הוא בול.
כמו מרבית תחומי הנפש, האישור שאתה יודע לעבור את המבחן של האוניברסיטה או המכללה אינה מעידה כלום על היכולת לאבחן ולטפל [ובודאי לא בגרפולוגיה שאינה מקצוע אקדמי].
כל גרפולוג יכול לטעון שהוא שונה מהכלל, ובאופן תאורטי יתכן והוא צודק, כפי שישנם אנשים לרוב אינם בעלי תואר שקולטים בני אדם במהירות לפי כמות קטנה יחסית של תגובות, בכתב בהחלט משתקפת מאות החלטות והתנהגויות, ובהחלט זה יכול להעניק תמונה מסוימת, יש גם מעלה שניתן לעמול על כך בתנאי מעבדה, בשיחה עם אדם לדוגמא, סביר להניח שלא תוכל לבדוק את זווית חיוכו בעזרת מד מעלות.
בכל אופן לפני החלטה חשובה על סמך גרפלוג מומלץ מאד לשלוח לעוד מומחה ולראות עם שניהם כותבים בערך אותו דבר.

שמעתי מפי בעל המעשה אבל שכחת לציין שכתב קורות חיים גם כן וכל פעם שינה פרטים באופן קיצוני וזה השפיע על הגרפולוגים, מה נעשה הם גם בני אדם וכמו שאפשר לעבוד על פסיכולוגים וזה עדיין לא אומר שהכל שטויות.

והלל גרשוני הוא תמיד מעניין אבל איפכא מסתברניק במהותו וצריך לקחת אותו בערבון מוגבל.

הגיונות · הודעהעל ידי **הגיונות** » ב' פברואר 06, 2017 11:22 am

הנקודה היא שרוב רובם המוחץ של הגרפולוגים מסכימים לאבחן רק כתב-יד שהוא בעל משמעות (קורות חיים\מאמר דעה וכו'). נתון זה מעורר יותר מחשד סביר שהניתוחים המלומדים נובעים בעיקר מתוכן הטקסט ולא משרבוטי כתב היד כשלעצמו.

עט סופר כתב:אין לזה קשר ליהדות,
אך שמעתי מאחד מהמומחים לחינוך בדור שבזמנו רצה לבדוק את הגרפולוגיה ולכן כתב באותו שעה מספר מכתבים, ושלח 3 מהם ל3 מגדולי הגרפולוגים בזמנו, וכמובן קיבל 3 הבחנות שונות, אך הוא לא הסתפק בכך, הוא שמר את שאר המכתבים, לאחר חצי שנה שלח אותם שוב, מסתבר ששוב כל גרפולוג נידב הבחנה שונה לחלוטין מההבחנה שהוא עצמו נתן לפני חצי שנה, הוא חזר על התרגיל שוב לאחר חצי שנה נוספת, והתברר שיש לו פיצול אישיות משולשת. הוא הדגיש שאת כל הכתבים נכתבו באותו זמן, ולא היה הבדל בין כתבי היד.

בספר שציינתי לעיל של בן-שחר הביא כמה מחקרים שנעשו לאמת את ניתוחי מומחי הגרפולוגיה להעשרות של שאר האנשים - וידי המומחים לא יצאו על העליונה. עיי"ש באריכות נפלאה.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר