ג. בתפילה

[מוישי]

הנידון כאן הוא מהי תכלית התפילה, האם עמידה לפני ה'. או לבקש בקשות. כמו שהאריכו באשכול 'התמסדות'

[אביגדור]

גדר התפילה: בקשת האדם מהא-ל דבר צורך שאינו ברשותו.

[מוישי]

בספר העקרים שואל, וכי ה' לא יודע מה צורך האדם? וידועה התשובה שה' ברא את העןלם בצןרה כזו שלא יקבל האדם צרכיו עד שיבקש, וככתוב ואדם אין וכו', נמצא גדרה של תפילה, לעמוד לפני ה', ולהכיר שהכל ממנו, ועיין בהרחבה בעלי שור ח"א

[אביגדור]

הגדר שאני הבאתי הוא מספר בית אלקים להמבי"ט שער התפילה פרק א
מעצבן אותי כשאחרים עושים את זה אבל הפעם לא התאפקתי, סליחה

[איש גלילי]

בלשון המקרא ובחז"ל מצאנו במקומות רבים לשון תפלה שאין הכונה לבקשה בכלל אלא דוקא להילול הבורא.

[ארזי ביתר]

הגדר שאני הבאתי הוא מספר בית אלקים להמבי"ט שער התפילה פרק א
מעצבן אותי כשאחרים עושים את זה אבל הפעם לא התאפקתי, סליחה

כך בדיוק הוא כותב? לדבריו אין כל חלק בתפילה שהעיקר הוא העמידה לפני ה' והקשר שנקשרים אליו במהלך התפילה?


אצל חסידים יש ווארט, ש'תפילה' הוא מלשון 'נפתולי אלוקים נפתלתי'. דהיינו שעיקר מטרת התפילה היא לעמוד לפני ה' ונפש האדם תקשר בבוראה.

וברך אגב הוסיפו, שאדם שיתפלל באופן כזה, יקבל כבר את כל צרכיו ומשאלותיו, כי 'כלום חסר בבית המלך?'!!

[לעומקו של דבר]

הגדר שאני הבאתי הוא מספר בית אלקים להמבי"ט שער התפילה פרק א
מעצבן אותי כשאחרים עושים את זה אבל הפעם לא התאפקתי, סליחה

כך בדיוק הוא כותב? לדבריו אין כל חלק בתפילה שהעיקר הוא העמידה לפני ה' והקשר שנקשרים אליו במהלך התפילה?


אצל חסידים יש ווארט, ש'תפילה' הוא מלשון 'נפתולי אלוקים נפתלתי'. דהיינו שעיקר מטרת התפילה היא לעמוד לפני ה' ונפש האדם תקשר בבוראה.

וברך אגב הוסיפו, שאדם שיתפלל באופן כזה, יקבל כבר את כל צרכיו ומשאלותיו, כי 'כלום חסר בבית המלך?'!!

אגב, הגר"י נויבירט בהסכמתו ל"אשי ישראל" לא ראה מתאים להביא כי אם דברי המבי"ט הנ"ל. וזה תורף ההסכמה.

[אביגדור]

הרי אינך מצפה שאעתיק לך כאן את כל שער התפילה וגם לא את כל פרק א'. אבל המשפט הזה הוא ציטוט לשונו בתחילת הפרק, והוא כותב שזה גדר התפילה.
באשר לקשר לה' אינני זוכר כרגע מה והאם המבי"ט כותב על זה, אבל אין שום סתירה כי בבקשה מה' נוצר קשר אליו (ובדוקא ע"י בקשה, שאין המבקש עושה כלום אלא מבקש).

[פרי יהושע]

עוד הפעם, למצוא מקורות נמצא לכל דבר, השאלה היא מה התקבל איך המסורת ומה נהוג אצלכם, באמת להיות קיצוני בנושא זה כמו בכל נושא לדעתי אין לו מקום, "מזה ומזה אל תנח ידך".
לגופם של הדברים, אכן הבורא רצה שנתפלל ולכן יצר החיסרון, אבל אדם המתפלל בד"כ מתפלל על החיסרון, וממילא מתקשר אל ה', להפוך את היוצרות ולומר שכל התפילה כדי להתקשר, יכול להוות פגם בתפילה, כמו שאינו ממש מאמין שאפשר בכוח התפילה לשנות, אבל גם לסוג תפילה כזו יש מקום, ובוודאי כשאיננה באה להחליף את התפילה במובנה הבסיסי אכן היא זוהרת, שהלא תפילה נקראת "עבודה שבלב".

[חוקר ודורש]

ישנו ספר של הרב פינקוס על תפילה שמה מבאר בטו"ט כל ההגדרות ולשנות התפילה.

[בינוני]

הנידון כאן הוא מהי תכלית התפילה, האם עמידה לפני ה'. או לבקש בקשות.

המדקדקים כתבו ששורש המילה תפילה הוא 'פלל' (הרד"ק, ר' יונה אבן ג'נאח, וכעי"ז במחברת ר' מנחם, ועוד), וכך מוכח לכאו' מחז"ל, שכתבו י' לשונות של תפילה, ואחת מהן היא 'פילול' [ו'תפילה' לא הוזכרה].
השורש פלל יש לו ג' פירושים בחז"ל ובמפרשים: לשון דין ומשפט. לשון מחשבה. לשון הפרשה והבדלה.
איך הפירושים האלו במילת 'תפילה' מתיישבים עם שתי ההגדרות שהצעת?

(ידעתי את דברי הרד"ק, המהר"ל, הכתב והקבלה והרש"ר הירש. וגם לי הק' יש להוסיף בזה.
אבל מעניינת אותי דעת החברים.)

[איש גלילי]

תפלה. שרשו פלל, מורה על שפיטת כח הפנימי ושפיכת הנפש והדבקה בהעליון הבלתי ב''ת, ומצד זה עקר הוראתו על זוך הלב, טהרת הנפש, התנשאות הרוח, בדידת המחשבה, דבקות החלק בהכל הכולל בקשר אמיץ, ולא יבוא פעל זה מאדם לאדם (לבד לקמן מה יד עמש''ש), וזה גזרו והבדלו מיתר רעיו תחנה בקשה וכדומה.

[הרואה]

הרמח"ל בדרך ה': מגדיר ש"ישליך יהבו על ה'" - ביטחון בה'.

[הגרח]

האדם נקרא מבעה כלומר מתפלל הכוונה בזה שהאדם נקרא נצרך אין לאדם יכולת להסתדר לבד ולכך ראוי שיפנה למסובב הסיבות ולכך כתב הרמבן שבכל עת צרה יש חיוב תפילה מדאורייתא כלומר אם לא פנית אל ה יש בזה כפירה שכאילו אתה אומר אין לי למי לפנות נמצא שבתפילה יש ב הנחות יסוד א אני נצרך ב יש לי כתובת לצרכי וזהו הבסיס לרמבם שמדאורייתא סגי בתפילה אחת ביום ולכן אמרו חזל שאל תעשה תפילתך קבע שבכך הינך שומט את הבסיס של התפילה.ופשוט.