ד. בענין הצדיק

[מוישי]

נקודה נוספת שעלתה לדיון היא ענין הצדיק. בעולם הישיבתי ליטאי אשכנזי, מעולם לא היה עסק מצדיק וברכות, תופעה זו חדרה בקיבוץ גליות בארה"ק, מהחסידים והספרדים, לע"ד אין חולק שמזמן יצא מכל פרופורציה. האם יש מה להוסיף? כבר נפתח אשכול על 'ברכה מצדיק'.

[יתן חן]

הזכרת לי מה שכתב מוהרנ"ת:

ואני הייתי סבור שעל כל פנים יש להם איזה אמונה בהגאון מוילנא שנקראים על שמו אבל הם השיבו לי מיד, ואחד מהם היה עקר המדבר, וכלם הודו לו, ענה ואמר וכו' וכו' אמונה יהיה לי באדם וכו' (בלשון תמה) כדברים האלה דבר עמי, וכלם הודו לדבריו והתחלתי להתוכח עמו אם כן מהו אמונת חכמים אבל הם לא הטו אזן לדברי כלל, והשיבו דברי שטות והבל הנוגעים קצת לכפירות כי באמת מי שאין לו אמונת חכמים גם אמונתו בהשם יתברך אינה בשלמות, וכמבאר בדברינו הרבה, ובפרט בהתורה תקעו תוכחה בסימן ח' לקוטי תנינא ואז ראיתי היטב החלוק שבין חסידים למתנגדים, כי ראיתי שאפלו בהתלמיד חכם שלהם שהם אומרים עליו שהוא תלמיד חכם וחסיד גדול גם בו אין להם אמונה ואחר כך אמרתי להם בפרוש, אני הייתי סבור שאם אין לכם אמונה בגדולי הצדיקים של החסידים, על כל פנים יש לכם אמונה בתלמידי חכמים שלכם, אבל עכשו אני יודע מדרגתכם שאין לכם אמונה כלל:

[מוישי]

עכשיו אני מבין למה כל כך התנגדו ללמוד בספר הזה...

[אוצר החכמה]

נקודה נוספת שעלתה לדיון היא ענין הצדיק. בעולם הישיבתי ליטאי אשכנזי, מעולם לא היה עסק מצדיק וברכות, תופעה זו חדרה בקיבוץ גליות בארה"ק, מהחסידים והספרדים, לע"ד אין חולק שמזמן יצא מכל פרופורציה. האם יש מה להוסיף? כבר נפתח אשכול על 'ברכה מצדיק'.

צודק. יצא מכל פרופורציה.

[איש גלילי]

מעשה שבאה אשה אלמנה ענייה לפני הרה"ק ר' פינחס מקאריץ זצללה"ה, ועמה בנה שכבר היה כבן שש (אולי אינני זוכר בדיוק את הגיל...) שעדיין לא יכל ללכת. עמה הביאה חמשים רו"כ לפדיון נפש, את בנה השאירה מחוץ לחדר הצדיק, ונכנסה לצדיק לבקש שיושיע את בנה.
אמר לה הצדיק: לתת לילד ללכת, חמשים רו"כ זה מספיק? אין מה לדבר על פחות משלש מאות!
בכתה בפניו האשה: אבל אין לי יותר מזה, וגם את זה לויתי מהשכנים, יחוס נא הרבי עלי ויושיע את בני!
והרבי בשלו, מסרב ועומד בתוקף על המחיר. עד ששמה האשה את הכסף על השולחן ופרצה בדמעות, אז תפס הרבי את המטבעות וזרקם אל מחוץ לחלון. יצאה האשה בפחי נפש וקראה: רבונו של עולם, אפילו הרבי לא רוצה לעזור לי, אתה חייב להושיע אותי!
המשיכה לכיוון בנה, וראתהו קם מכסאו ורץ אל ליד החלון לאסוף את המטבעות...
שאלו את הצדיק: אם רצה הרבי להושיע את האשה בלי לקבל ממנה כסף, מדוע היה צריך לצערה? אמר להם: ראיתי שהיא באה אלי כאילו אני הוא זה שהולך להושיעה, ואני אינני יכול להושיע, התחת אלקים אני? אבל משהאשה פנתה למי שבידו להושיע, הוא באמת הושיעה!

[ארזי ביתר]

נקודה נוספת שעלתה לדיון היא ענין הצדיק. בעולם הישיבתי ליטאי אשכנזי, מעולם לא היה עסק מצדיק וברכות, תופעה זו חדרה בקיבוץ גליות בארה"ק, מהחסידים והספרדים, לע"ד אין חולק שמזמן יצא מכל פרופורציה. האם יש מה להוסיף? כבר נפתח אשכול על 'ברכה מצדיק'.

למותר לציין, שלא זו הייתה מטרת הבעש"ט ביסדו את תנועת החסידות.

מטרתו הייתה עבודת ה' במגוון מישורים, המבוארים עלי ספרי החסידות לגווניה. כחלק מרצונו לקרב ולרומם את היהודים הפשוטים, פעל להם ישועות, שקירבו אותם אליו ואז רוממם.

[מוישי]

זה לא נכון, ענין הצדיק והתקשרות החסיד ברבו כאמצעי להקב"ה והורדת השפע, תופסת מקום נכבד ביותר בחסידות, אבל באמת שיש על זה כ"כ הרבה באשכולות על החסידות שאכ"מ

[ארזי ביתר]

התקשרות החסיד ברבו, נועדה בעיקר לרומם את החסיד בעבודה. על הדרך גם נזכר עניין צינור השפע וכו'.

[ישא ברכה]

בעז"ה

זה מזכיר לי, יום אחד ראיתי מודעה באחת החסידות החשובות באר"י על אירוע גדול שהם עושים, במודעה הוזכרו שם האדמו"ר והחסידות שבע פעמים, ושם הבורא ית' לא הוזכר אלא בבס"ד.. שאולי המדפיס הכניסו..
דאלתי את זה לכמה חסידים ואכן הם נבוכו בשאלה, ובסוף אחר מו"מ ארוך הסכימו שכנראה כמה בע"ב כתבו את המודעה הזו, אבל ברור שזה מעיד על הערכים שמכניסים.

[איש גלילי]

הערתו של הרב יש"ב נכונה עד מאד, וכואבת גם לי הקטן מאד (וכשנכנס הנגע הזה לישיבה בה למדתי - שתלו פתקים בכל הישיבה לחיזוק לימוד שעות רצופות כדי 'לעשות נח"ר לרבינו שליט"א' - עברתי בכל הישיבה לתלוש את כל המודעות, ויד המשגיח היתה עמי).
אבל ההכללה הנשמעת מתוכן דבריו, מכוערת עד מאד במחכ"ת, ומגיעה מחוסר היכרות עם מה שנקרא תורת החסידות.

[מאיר נפתלי]

נקודה נוספת שעלתה לדיון היא ענין הצדיק. בעולם הישיבתי ליטאי אשכנזי, מעולם לא היה עסק מצדיק וברכות, תופעה זו חדרה בקיבוץ גליות בארה"ק, מהחסידים והספרדים, לע"ד אין חולק שמזמן יצא מכל פרופורציה. האם יש מה להוסיף? כבר נפתח אשכול על 'ברכה מצדיק'.

צודק. יצא מכל פרופורציה.

וכי לא גדלנו על הסיפורים שבאה אשה בוכיה אל הט״ז שבנה חולה ונתן לה את זכות הלימוד שלו לרפואת הילד, ועוד כהנה וכהנה סיפורים מלאי חן יראת שמים?! ׳עולם הישיבות הליטאי לא מחזיק׳ מסיפור ברכת אלישע שהועילה לחון הקב״ה את השונמית בפרי בטן?? למה צרה עינינו בדבר מבורך זה שאנשים מתקרבים לצדיקים. ואף שאי״ז ממש בבחינת ׳הדבק בת״ח׳ מ״מ זהו דבר טוב. לצערינו כשפרופסור אומר משהו הרי דבריו בבחינת כזה ראה וקדש ואין פוצה פה ומצפצף, מוטב שצדיקינו יהיה לנו כבוד אליהם לא פחות, וכמו שיש המון סיפורים אמיתיים שברכת צדיק הועילה, והוא פועל על ידי קדושת תורתו, שזה חוק טבע רוחני, לא פחות, אלא יותר ממנתח שפועל על ידי חוקי טבע גשמיים חלשים וארעיים. רבותי הבה ונחזור לימים הטובים של עם ישראל במלוא יפעת טהרתו וענוות חן יראתו.

[שלמה בן חיים]

שקר הדבר, גם בגלילות ליטא הלכו לברכות אל הצדיקים והיו צדיקים ידועים שהלכו אליהם לקבל ברכות. ברור שאצל החסידים הדבר היה יותר נפוץ ויותר קיים באופן בסיסי בהנהגת כל אחד ואחד. אבל עיקר הדבר היה קיים בליטא, מאז ומעולם כאשר היה צרה או כל צורך הלכו אצל חכם שיבקש עליו רחמים. כמבואר בגמרא. הדברים בדוקים וברורים לכל מי שיודע מקורות העיתים בזמנים ההם מעדויות בעל פה ומקריאה בכותבי ההיסטוריה של הימים האלו. לא כל מה שנחשב ברחוב על דרכם של הליטאים נכון.
ובכן לואי שזה יהיה הבעיות של הדור, אמנות חכמים וסמיכה על תפלותיהם וברכותיהם מראה על כניעה וענווה של האדם אל גדולי ישראל, ולואי שהדבר יהיה קיים יותר ויותר. יש בעיות יותר גדולות בדורינו ''מבעיה'' זו

[מאיר נפתלי]

נקודה נוספת שעלתה לדיון היא ענין הצדיק. בעולם הישיבתי ליטאי אשכנזי, מעולם לא היה עסק מצדיק וברכות, תופעה זו חדרה בקיבוץ גליות בארה"ק, מהחסידים והספרדים, לע"ד אין חולק שמזמן יצא מכל פרופורציה. האם יש מה להוסיף? כבר נפתח אשכול על 'ברכה מצדיק'.

מה עם שמואל ששקול כמשה ואהרן שיצא על ידי ברכת הצדיק עלי הכהן?

ומה עם בנה של השונמית שנולד ע״י ברכת אלישע?

ובקפיצה לדורות אחרונים - מה עם הסיפור הידוע שה׳לשם׳ בירך את בתו שתזכה לבן שיאיר את העולם בזכות שלא ביטלה אותו מללמוד, הוא רבינו הגרי״ש אלישיב?

ומה עם ר׳ איסר זלמן שנסע עם חתנו ר׳ אהרן קוטלר ל׳חפץ חיים׳ שיברכם בזרע של קיימא (ספר ׳אש התורה׳ חלק א עמוד סו)? ועיי״ש בהמשך מה ששיבח ר׳ יחזקאל אברמסקי את ר׳ אהרן קוטלר על אמונת החכמים שלו ואמר שרא״ק היה בטוח שכל מה שזכה לילדים זה רק מכח ברכת הח״ח, שהקב״ה עשה כברכתו.

הם בהחלט היו עולם הישיבות הליטאי!

כמדומה שאנחנו בפרופורציה נכונה...

[חיים ושלו']

בעז"ה

זה מזכיר לי, יום אחד ראיתי מודעה באחת החסידות החשובות באר"י על אירוע גדול שהם עושים, במודעה הוזכרו שם האדמו"ר והחסידות שבע פעמים, ושם הבורא ית' לא הוזכר אלא בבס"ד.. שאולי המדפיס הכניסו..
דאלתי את זה לכמה חסידים ואכן הם נבוכו בשאלה, ובסוף אחר מו"מ ארוך הסכימו שכנראה כמה בע"ב כתבו את המודעה הזו, אבל ברור שזה מעיד על הערכים שמכניסים.

וכגון דא כבר העיד עליו הרה"ק מסאטמר דנשתכחה דרך הבעש"ט...

[יושב ירושלים]

נקודה נוספת שעלתה לדיון היא ענין הצדיק. בעולם הישיבתי ליטאי אשכנזי, מעולם לא היה עסק מצדיק וברכות, תופעה זו חדרה בקיבוץ גליות בארה"ק, מהחסידים והספרדים, לע"ד אין חולק שמזמן יצא מכל פרופורציה. האם יש מה להוסיף? כבר נפתח אשכול על 'ברכה מצדיק'.

צודק. יצא מכל פרופורציה.

בנותן עניין לציין כאן מה שראיתי לפני כחצי שנה, בגליון 'מעינותיך' [תורת חב"ד לבני הישיבות], בראיון עם ר' יואל קאהן על עניין ההתקשרות לצדיק, ובתוך הדברים הוא אומר שהיום כבר אין צורך כ"כ להסביר את זה, שכן כיום גם הציבור הליטאי כבר נוהג כך... אוי מה היה לנו!
אשמח אם מישהו יוכל למצוא את המקור המדוייק.

[איש גלילי]

סיפר הרמ"ח מסלונים זצללה"ה:
רבי משה צבי מסאווראן נסע פעם אחת לאיזו עיר, ויצאו אנשי העיר לקראתו, ועשו לו כבוד רב. וכל כך היה הכבוד מאוס אצלו, עד שהקיא מרוב בחילה. סיפרו מעשה זה לפני הרוז'ינער, ואמר: כשעבד נוסע עם המלך, ורואה המון עם יוצאים וחולקים כבוד לו ולא למלך, בכמה בושה והכנעה עומד אז העבד לפני המלך.

[פלוריש]

מה עם הסיפור הידוע שה׳לשם׳ בירך את בתו שתזכה לבן שיאיר את העולם בזכות שלא ביטלה אותו מללמוד, הוא רבינו הגרי״ש אלישיב?

הסיפור המקורי הוא על אמו של ר' בן ציון פריימן זצ"ל, כפי שמתואר בזכרונות אביו שהיה שמש החורבה