לעמוד עם מטריה תחת קורת גג

[אנושי]

אני לא יודע האם השאלה מטופשת ובכ"ז לא הביישן למד: רציתי לשאול יש לי מאז הילדות כזה מידע שאומר שמי שהולך עם מטריה תחת קורת גג זה עלול להביא עליו כל מיני צרות ורציתי לדעת האם זה עם מקור מסוים או שזה סתם שטויות?

[ארזי ביתר]

אין שום מקור. רצו להפחיד את הילדים, כי חששו מפגיעתה הרעה של המטריה בתוך הבית הצפוף יחסית...

[אורי אגסי]

זה מופיע באותו עמוד בספר שכותב שמי ש"עובר" על השני, הוא לא יגדל יותר, וכמובן אפשר לתקן זאת ע"י "לעבור בחזרה"...

זה בפרק "לא יגדל" שם.

[איש גלילי]

ב'עניין' זה החטיאו את המטרה, כי בס"ה רצו שלא יעברו מעל ילדים קטנים מחשש שידרכו עליהם, ובסוף מתקנים את זה ע"י שעוברים שוב, ומה הועילו סבתות בתקנתן?
מ"מ נראה שהאשכול הזה שייך לכאן.

[בקרו טלה]

זה מופיע באותו עמוד בספר שכותב שמי ש"עובר" על השני, הוא לא יגדל יותר, וכמובן אפשר לתקן זאת ע"י "לעבור בחזרה"...

זה בפרק "לא יגדל" שם.

באשכול אחר ציינו הרבנים עקביה ומשנ"נ בעני"ז לתשובת הבאר משה ח"ח סי' לו

[קראקובער]

יפה, עכשיו יש לנו מקור טהור שהסבתא של מח"ס באר משה הקפידה על זה.

[אורי אגסי]

זה מופיע באותו עמוד בספר שכותב שמי ש"עובר" על השני, הוא לא יגדל יותר, וכמובן אפשר לתקן זאת ע"י "לעבור בחזרה"...

זה בפרק "לא יגדל" שם.

באשכול אחר ציינו הרבנים עקביה ומשנ"נ בעני"ז לתשובת הבאר משה ח"ח סי' לו

פשוט מדהים. לולא ראיתי לא היייתי מאמין.

[ארזי ביתר]

רוב המושגים הללו מגיעים מפחד הסבתות...:

היושב בפינת השולחן לא יתחתן שבע שנים [ואין לי מושג למה זה אמור להפחיד ילד בן 3...] - פחדו שהילד היושב בפינה יקבל מכה בראש מהשפיץ של השולחן...

לא מעבירים ילד מעל השולחן - בזמנם החיתולים היו רב פעמיים, וממילא לא תמיד היו מהודקים כהוגן, וחששו שמא ייפול החיתול המלוכלך על השולחן...

לא עוברים מעל ילד - שמא ידרכו עליו...


וכן הלאה......

[אורי אגסי]

אגב, האם אדם שהגיע כבר לגיל עשרים והוא מרגיש מספיק גבוה, מותר לו לעמוד תחת מטריה בתוך הבית?

[משולש]

לא בטוח שזה סתם סבתות, יכול להיות שזו אמונה תפלה יותר רווחת. שמעתי את זה גם ממקורות אירופאים לפני עשר עשרים שנה.

[שכר המדי]

אם כך הבעיה גדולה הרבה יותר,
יהיה א"כ איסור חמור לעבור בחזרה משום דרכי האמורי.

[הכהן]

שמעת שאסור להאמין באמונות תפלות כי זה מביא מזל רע...

[מה שנכון נכון]

מספר ודרשת וחקרת ח"ה.

1.GIF (22.78 KiB) נצפה 9088 פעמים

2.GIF (17.48 KiB) נצפה 9088 פעמים

כפי שכבר העירו הראיה מהרשב"א תמוהה מאד.
וכבר כתב הרמב"ם שאין ראוי לישראל שהם חכמים מחוכמים להאמין בהבלים.
והחולקים עליו לא נחלקו אלא רק כשנראה אחרת מפשט המקרא וחז"ל, או בדברים שהוכחה אמתתם מהנסיון.

[משולש]

האם יש לספר חסידים שיטה אחרת בעניין דרכי האמורי וניחוש?

[וונדרבר]

לכאורה הקפידא לא לעמוד עם מטריה תחת גג, אין מקורה מקדמונים, כי נראה שלא היו מטריות בתקופת חז"ל והראשונים ...
[האם מישהו יודע ממתי יש מטריות?]

[סגי נהור]

כפי שכבר העירו הראיה מהרשב"א תמוהה מאד.

מקובל בכ"מ לצטט את תשובת הרשב"א הזו אודות קבלת נשים זקנות בישראל, אמנם המעיין בגוף דברי הרשב"א לא יראה שום רמז למה שמבקשים להביא בשמו.

[משולש]

הערת שוליים בסוגריים: בניגוד למה שמקובל היום שהספרדים הם יותר אנשי סגולות (בהשפעת הערבים המזרחיים) הרי שבמקור היה בדיוק הפוך, באשכנז בימי הביניים היו הרבה סגולות ואמונות רווחות, ואילו הספרדים נחשבו לנאורים ומלומדים בכל מיני מדע ופילוסופיה.

היום זה התהפך: האשכנזים עברו "השכלה" מערבית פרוטסטנטית, והספרדים גלו לבין המוסלמים המאמינים.

[מה שנכון נכון]

כפי שכבר העירו הראיה מהרשב"א תמוהה מאד.

מקובל בכ"מ לצטט את תשובת הרשב"א הזו אודות קבלת נשים זקנות בישראל, אמנם המעיין בגוף דברי הרשב"א לא יראה שום רמז למה שמבקשים להביא בשמו.

הוא אשר אמרתי. וכבר נדון בפורום כמה פעמים.
וגם המוציאים את המשפט מהקשרו צריכים לשים לב שהרשב"א דיבר על קבלה שביד 'הזקנים וזקנות מעמנו', ולא על ענינים שמשום מה רק לזקנות יש בהם חלק... ובודאי לא סגי במקצת זקנות של עיירה פלונית וכו'.

[סגי נהור]

הערת שוליים בסוגריים: בניגוד למה שמקובל היום שהספרדים הם יותר אנשי סגולות (בהשפעת הערבים המזרחיים) הרי שבמקור היה בדיוק הפוך, באשכנז בימי הביניים היו הרבה סגולות ואמונות רווחות, ואילו הספרדים נחשבו לנאורים ומלומדים בכל מיני מדע ופילוסופיה.

היום זה התהפך: האשכנזים עברו "השכלה" מערבית פרוטסטנטית, והספרדים גלו לבין המוסלמים המאמינים.

כמובן רק מיעוט מיוצאי המדינות המוסלמיות הם מצאצאי גולי ספרד.

[יענקלה המשיב]

לכאורה הקפידא לא לעמוד עם מטריה תחת גג, אין מקורה מקדמונים, כי נראה שלא היו מטריות בתקופת חז"ל והראשונים ...
[האם מישהו יודע ממתי יש מטריות?]

בנוגע לשאלתך אני לא יודע ממתי אבל לפחות מזמן הנודע ביהודה שעוסק בענין ה"פארסאל" הובא בביאור הלכה סי'שטו ד"ה טפח כמובן לא מזמן חז"ל

[משה נטע]

עניין המטריה הוא ממקור נוצרי-אירופאי, וזה פשוט.

[משולש]

הערת שוליים בסוגריים: בניגוד למה שמקובל היום שהספרדים הם יותר אנשי סגולות (בהשפעת הערבים המזרחיים) הרי שבמקור היה בדיוק הפוך, באשכנז בימי הביניים היו הרבה סגולות ואמונות רווחות, ואילו הספרדים נחשבו לנאורים ומלומדים בכל מיני מדע ופילוסופיה.

היום זה התהפך: האשכנזים עברו "השכלה" מערבית פרוטסטנטית, והספרדים גלו לבין המוסלמים המאמינים.

כמובן רק מיעוט מיוצאי המדינות המוסלמיות הם מצאצאי גולי ספרד.

אבל השם "ספרדי" הצליח להשתלט על כולם...

[ימבפ]

[quote="ארזי ביתר"]

לא מעבירים ילד מעל השולחן - בזמנם החיתולים היו רב פעמיים, וממילא לא תמיד היו מהודקים כהוגן, וחששו שמא ייפול החיתול המלוכלך על השולחן...

הסיבה היא שכשהיו מעבירים ילדים למולך היו מעבירים מעל שולחן

[ארזי ביתר]

כשהיו מעבירים ילדים למולך היו מעבירים מעל שולחן

??????????????

[ימבפ]

זה סוג של ע"ז שהיו מעבירים את הבן\ת באש
"לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש" (דברים יח, י').

[איש גלילי]

התכונת כנראה לומר שזה מזכיר את מעשה המולך.

ומ"מ טעמו של הרב ארזי ביתר נראה בעיני יותר קרוב לאמת.


כשטענתי פעם בפני אמי שתחי' טעם זה, היא כמעט נפגעה. וטענה בתוקף שזה מגיע מזה שזה דומה למעשה המולך.

[מתהלך]

בעניין לעבור מעל אדם שוכב, אני חשבתי שחששו לזה מטעם 'פסיעה על ראשי עם קדש', ושו"ר שכ"כ בספר ודרשת וחקרת שהביאו לעיל, אבל מ"מ יש לחלק שכ"ז כשיש ציבור יושבים והוא מתהלך מעליהם ונראה שגס ליבו בהם, אבל לא בילד ישן שיש צורך לעבור מעליו כדי להגיע לילד אחר וכדו'.

[אוהב&דעת]

בשנות גלותנו נסתפחו בארחות חיינו הרבה מהאמונות התפלות שהיו נהוגים בקרב העמים בהם ישבנו.
גם ה"קפידות" האלו הם מאותם אמונות תפלות.
ובאשר לתשובת הרשב"א "הידועים" אין כזה רשב"א בעולם, ואעתיק את מש"כ בכתבי ע"ז.

"ידועים ומפורסמים "דברי הרשב"א" האומר דאין לדחות קבלה שיש ביד הנשים הזקנות מבני עמינו מפני ששים רבוא מופתים המראים סותרו".
המקור הוא תשובות והשיב משה לישמח משה, ומובא בהרבה מקומות (מצאתי בתשובות מנח"י, בילקוט יוסף, באוצר הפוסקים –ביאלה ועוד. והרבה חכמים בעיניהם חגגו עם הרשב"א הזה.
האמת היא שחיפשתי ושאלתי, ולא נמצא בשום מקום וכנראה שאין כזה רשב"א, ואינני יודע אם הישמח משה רצה להיתלות באילן גדול או שהיה לו מקור אחר.
[ונזכרתי המעשה שהביאו לח"א ראיה מתוס' שלא כדבריו, ואמר החכם בפסקנות "אין כזה תוס' " ! ולאחר שהתוס' באמת לא נמצא, אמר החכם אל תחשבו שהנני זוכר בע"פ את כל התוס' שבש"ס, אבל בטוחני שלא יכול להיות כזה תוס' שהוא נגד השכל הישר. וד"ל.]

[הגיונות]

בשנות גלותנו נסתפחו בארחות חיינו הרבה מהאמונות התפלות שהיו נהוגים בקרב העמים בהם ישבנו.
גם ה"קפידות" האלו הם מאותם אמונות תפלות.
ובאשר לתשובת הרשב"א "הידועים" אין כזה רשב"א בעולם, ואעתיק את מש"כ בכתבי ע"ז.

"ידועים ומפורסמים "דברי הרשב"א" האומר דאין לדחות קבלה שיש ביד הנשים הזקנות מבני עמינו מפני ששים רבוא מופתים המראים סותרו".
המקור הוא תשובות והשיב משה לישמח משה, ומובא בהרבה מקומות (מצאתי בתשובות מנח"י, בילקוט יוסף, באוצר הפוסקים –ביאלה ועוד. והרבה חכמים בעיניהם חגגו עם הרשב"א הזה.
האמת היא שחיפשתי ושאלתי, ולא נמצא בשום מקום וכנראה שאין כזה רשב"א, ואינני יודע אם הישמח משה רצה להיתלות באילן גדול או שהיה לו מקור אחר.
[ונזכרתי המעשה שהביאו לח"א ראיה מתוס' שלא כדבריו, ואמר החכם בפסקנות "אין כזה תוס' " ! ולאחר שהתוס' באמת לא נמצא, אמר החכם אל תחשבו שהנני זוכר בע"פ את כל התוס' שבש"ס, אבל בטוחני שלא יכול להיות כזה תוס' שהוא נגד השכל הישר. וד"ל.]

אחד הציונים שמהם ידועים לנו 'דברי הרשב"א' הללו הוא בשו"ת ארי' דבי עילאי (חיו"ד, סי' יט).

יש בשו"ת הרשב"א (ח"א סי' ט): "אין כח לפילוספי' לסתור אפי' מה שמקובל מידי זקנים וזקנות" - אך, כמובן, שאין התוכן שם דומה למה שמציינים בשמו (וכמדומה שכבר עמדו על-כך כבר כמ"פ בפורום).

[אוהב&דעת]

מה שכתוב ברשב"א במדוייק הוא כך : (שו"ת הרשב"א חלק א סימן ט) "וככה יקרה לנו מן הדין בכל דבר שיש קבלה ביד הזקנים והזקנות מעמנו. ולא נסתור קבלתם רק אחר הקיום שאינו באיפשר חלילה. ולמה נסתור קבלתם ואין קבלה פושטת ביד עמנו רק שקבלו אותה דור אחר דור עד משה רבינו ע"ה או עד הנביאים". וזה כמובן שונה לגמרי ממה שהביאו בשמו.