מיהו חרדי

[משה נטע]

ההבדל מתחיל חד-משמעית כבר במשנתו של הרב קוק. בכלל, השורש האמיתי של הוויכוח בין הציבור החרדי לד"לי הוא היחס למודרנה - לערכים, למדע ולתרבות שהתפתחו בעולם במאות השנים האחרונות.
להיצמד לעניין הציונות והלאומיות זה להניח את האצבע במקום הלא נכון. גם בארה"ב, לדוגמא, יש חרדים ויש "מודרן אורתודוקס", והנושא הציוני והלאומי הוא כמובן די שולי

אתה בעצם אומר שכל היחס של חרדים לעניין הציוני מגיע מהיחס שלהם למודרנה וכל הכרוך בזה, הנחה מעניינת.
לפי זה אתה גם משווה את המודרן אורתודוקס לציוני הדתי, זו נקודה שנתתי את דעתי עליה כבר זמן רב. אמנם זה קצת קשה לי מכיוון שלמודרן אורתודוקס אין שום מה שנקרא "פאנטיות", לעומתם אצל הד"לים כל מה שנוגע לעניין המדינה וארץ ישראל הוא קדוש בצורה "פאנטית" שמזכירה את האדיקות שלנו לערכים שאנו כן מאמינים בהם. לפי זה יצאתי מנקודת הנחה שבעצם אין חילוק בינינו לבין הד"לים רק בענייני ארץ ישראל והציונות, אמנם יש בהם ציבור אחר שיש לו גם מודרנה בנוסף ועל זה שאלתי.
אמנם מאוחר יותר ראיתי (שלא כדברי הרב ארזי ביתר) שאצל רבים מהציבור הנקרא חרד"ל ומתנחלים אין להם שום בעיה עם עניינים אלו, ולפי דבריך יוצא שמקורו במשנת הרב קוק, אני מכיר את משנתו של הרב קוק רק בצורה שטחית לכן איני יודע למה מכוונים הדברים.
בכל אופן, אם זה באמת נובע ממשנתו של הרב קוק ביחס למודרנה, אדרבה על זאת שאלתי מהו החילוק? איפה עובר הגבול? הרי גם חייב להיות גבול.

[סגי נהור]

אצל הרב קוק זה פשוט וברור שהיחס החיובי שלו ללאומיות הולך יד ביד עם היחס החיובי למודרנה.
ההתרשמות האישית שלי מכתביו, שמצד אחד היה ליברלי יותר מהליברלים הגדולים שבציבור הד"לי, ומאידך היה אדוק ו"פרום" יותר מהאדוקים הגדולים שבציבור זה, ואישיותו ורוחו הגדולה היתה יכולה להכיל שני צדדים אלה. אלא שכמובן לאו כל מוחא סביל דא, ולכן מתלמידיו יש שלקחו הצד הליברלי ויש שלקחו הצד האדוק (וכמובן יש שמדקלמים את דבריו עצמם מתוך אדיקות בלי הבנה יתירה).

[איש גלילי]

הייתי ממליץ שה'סרוגים' (ביחס לכיפה) שבינינו בעצמם יביעו דעתם בעניין, ולא ה'שחורים' (כנ"ל) שמנסים לחקור דבר שלא חקרו.
מ"מ עד כמה שאני מכיר את הציבור שמכנים אותו חרד"לים (ואינני מכיר הרבה מדי), אין להם טלויזיה בבית, ואצל רבים גם אין סמארטפונים (אם כי לא פלאפונים 'כשרים' כנהוג אצל החרדים, אלא פלאפונים פשוטים). עבדתי בעבר בקבוצה גדולה של חרדים שהיו בהם גם 'חרד"לים', ומה נעשה, היראת שמים שלהם היתה נכרת מעבר לכל הקבוצה.

[פלגינן]

ידידיי יודעים כי אני נמנע מליטול חלק באשכולות שחורגים מנושאים טכניים-יבשים בכלל ואשכולות 'השקפה' בכלל [גם כשבטני מלאה]. עם זאת, התבקשתי מידיד נאמן – רחב-אופקים ולא 'פנאט' כלל – להעלות דברים שכתב בדם לבו. כאמור, איני מביע עמדה כלל.

קראתי בפורום שעוסק ב'מיהו חרדי' או ב'התמסדות' דברים מאחד בשם מוישי, וממש כאב ליבי. אין לך מושג כמה. וכתבתי לעצמי:
אני מקדים כי הנני במידה ידועה משומעי לקחו של הגר"מ שפירא, רובו בכתב, מיעוטו בהקלטה ובעל פה. אני שייך במידה ידועה לבית מדרש זה, וכן הנני מוקף סביבי בגדולי תלמידיו. כן ידיעתי והווייתי יונקת ב"ה גם מתורות החסידות וברסלב וגם מזמן לזמן מ'בן מלך' וכו', ואני חי מהם ובהם.
ואף על פי כן:
בלב קרוע ומורתח, אין לי מה לומר אלא שדבריו של 'מוישי' [אינני דן כלל מיהו אלא מה מורים דבריו מצד עצמם (אף שאולי הוא רשכבה"ג שליט"א) שהם] נובעים משנאת עמי הארצות לתלמידי חכמים, מהמקור של אלו שתיאר אי"ס באשכול על הגרמ"ש - מדושני עונג היושבים ועוסקים ברוממות דברי הגרמ"ש או בעל בן מלך ודומיהם, ומבזים בעיניהם את אלפי האברכים העמלים על התורה מדן ועד באר שבע, ואין להם דבר עם כל החסרונות שמנה שונא תלמידי חכמים זה. [מיותר לומר שלא זו היתה דעת הגרמ"ש].
ה'יבשושיות' של החזון איש והגרי"ז הצמיחה אלפי לומדי תורה ומדקדקי הלכה, שלא יודעים אמנם דבר במשנת המהר"ל, כמו עוד אלפי גדולי עולם שעמלו על הויות אביי ורבא ולא ידעו מתורה זו ה' ירחם, ואך גאוה ויוהרה היא למנות חסרונות בציבור שלנו כאילו מבלי העולם בפורום זה [מי שחולק על ההגדרה - שיקום!] יש להם את הזכות לגעת בשולי אדרתם. הם עובדי ה' - כל אחד ורמתו - אף שרח"ל הם חושבים שפשט זה רש"י, ודווקא ילדיהם הם דור העתיד שלנו.
אני רואה בכוללים הגדולים של מיר ופוניבז' ויששכר באוהלך וסורוצקין ועוד, את הציבור המובחר ביותר, שעובד את ה' בדבקות ובמסירות, בדוחק ובמחסור, והם תפארתנו ואין לנו מה להעיר להם, כי הם בסדר גמור. יתכן שהם מתבטלים פה ושם, כי יש להם יצר הרע. יתכן שהם מתעניינים בפוליטיקה ובמחלוקת, כי יש להם יצה"ר. יתכן שהם חולמים על שטעלע, ורצים ללבוש פראק כאשר הם נעשים נו"נ בשיעור א' ישיבה קטנה, כמו שקנטר הלזה, מה לעשות שיש להם יצה"ר, כמו שלמוישי יש יצה"ר לאכול גלידה ויש להניח שהוא לא מתגבר עליו, זו גאוה וזו תאוה, ועדיין הם דבוקים בתורה ועוסקים בה, מחנכים את ילדיהם לעמלה, והקב"ה אוהבם, והם הבריות שבהן הוא חפץ, יותר ממחפשי הריגושים בעלייה להר הבית, או מאלו שרוממות דברי מחשבה בפיהם ואין להם דבר עם עמל התורה, או מאלו החפצים ליישם את משנת תורה ודרך ארץ באמתלות שונות [ובעינינו ראינו את הפירות של משנת הגרג"נ], או משאר אידאות זרות שמקורן ידוע, ולא ממקור קודש.
הציבור כל כך גדול, שמטבע הדברים שיש שוליים, וככל שהוא גדול יותר כך השוליים גדולים יותר, ועדיין הציבור האברכי הוא הציבור המעולה ביותר עלי אדמות. אשרי מי שזכה להיות מוקירם ורחימם וכל שכן אם זכה להיות מהם, ואוי לו למי שמחשבות און בקרבו לקנטר ולהסית ולחפש 'לתקן' כאשר הוא עצמו, להערכתי, רחוק אלפי מילין מעיסוק התורה באמונת עיתך חוסן ישועות חכמת ודעת.

[מוישי]

ממש דברים כדורבנות, בשכנוע עצמי הוא ממש חזק, גם במילים יפות ומפוצצות, ועדיין לא נגע ולא פגע בכהוא זה, באחת מן הטענות, הן אמת ומוסכם על כולם, ששיא פיסגת נזר תפארה הןא היושב בכולל ועוסק בתורה, אבל הטענה היא כמה כאלו יש באמת? (באחוזים מתוך הנמנים על אברכים), וכמה בעלי עבודת ה' באמת ישנם? (שוב, באחוזים).
אני לא מחנך לאכול גלידה, והפראקיסטים מחנכים לחשיבות עצמית מופרזת וגאוה...
לא חוכמה להיתפס לחלק הטוב והמושלם, ןלנופף בו כאילו כולם ככה.
ועוד, אותם עמלי תןרה שאינם יודעים מימינם ומשמאלם, בכל הקשור לעבודת ה', האם אותם הוא בא להצדיק, וכאלו יש המון,
מלבד זאת, ההנהגה של הדור, בעלי הועדות והקופות והעיתונים, שבפועל מעצבים את דעת הקהל, על זה יש לאותו חכם תשובה?
במקום לכתוב תגובה כל כך חסרת עניניות, הייתי ממליץ לך פלגינן, שתמליץ לאותו חוכם, שיענה על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, וינסה להיות טיפה ענייני

[מוישי]

אגב, אבקש מהראי"ס להעביר את 2 התגובות האחרונות ואת הבאות אחריהן שאינן קשורות לעניין, לאשכול 'התמסדות', ואינו שייך לכאן כלל, על מנת לשמור על רצף הדברים ולא להסיט את הנידון ממסלולו התקין בינתיים.
השתרבב לכאן מפני טעותו של פלגינן. שלא הסתכל לפני שהגיב

[נשר]

יישר כח הרב החפץ בעילום שמו על הדברים.

חשבתי בעצמי לכתוב דברים אלו ממש, ולא הצלחתי לנסח היטב, והנה באו הדברים והשיבו את נפשי.

יש סיפור על הגאון ר' משה שפירא שהוא ממש המשך לדברים הנ"ל.

ניגש איזה אברך להגרמ"ש עם הספר אילת השחר להגראי"ל שטיינמן שליט"א על התורה והראה לו דברים שכתוב על יוסף הצדיק, שכנראה לא עולים בקנה אחד עם הדברים הנלמדים בבית מדרשו של הגרמ"ש. כוונתו של האברך לא היתה זדונית אבל היתה מהולה בשמץ של התנשאות.

אמר לו ר' משה, אני יכול להגיד לך דבר אחד, אם יוסף הצדיק יכנס כאן לחדר, אני ואתה, נקום לכבודו, ואילו הגראי"ל יתעלף על המקום!!!


=====

לגופו של נידון, אני מצטרף לדברי הנוטר שהדברים תמיד צריכים להיות כיציקת תוכן לתוך מסגרת קיימת, כמו שמוכיח מבחן התוצאה.
המשלתי את הדברים לאדם שיש לו קשיים במערכת זוגית, או לאדם שזה עתה התחתן ואינו מרגיש עדיין את כל ההרגשות המתחייבות ממערכת נישואין.
כל בר דעת מבין שלעולם הדרך להתגבר על הבעיות היא אך ורק להמשיך את המסגרת הקיימת ולאט לאט להתחיל להפיח רוח בעצמות היבשות.

[משה נטע]

שנאת עמי הארץ לתלמידי חכמים...
אני רואה באברכים הבטלנים שיושבים ומרכלים כל היום, ומבזים בשנאה עצומה יהודים יראי השם העמלים לפרנסתם וקובעים עתים לתורה, ולעתים קרובות אף יד להם בתורה ומצוות הרבה הרבה יותר מאברכים אלו, אלו הם עמי הארץ שונאי ת"ח.
כמובן שאינם מייצגים את כלל האברכים ח"ו, אמנם כמו כן אין מבזי האברכים מייצגים את כל הציבורים המנויים לעיל, מה גם שסיבה להם מפני הכתם השחור שבחברת האברכים כדוגמת מבלי העולם הנ"ל.

[מוישי]

הר' נשר: 'כל בר דעת מבין שלעולם הדרך להתגבר על הבעיות היא אך ורק להמשיך את המסגרת הקיימת ולאט לאט להתחיל להפיח רוח בעצמות היבשות'. עכ"ל.
הבעיה היא שכיום המגמה היא הפוכה להוציא כל לחלוחית חיות מחיי בתורה והמצוות, ועל דא קבכינא

[יענקלה המשיב]

הר' נשר: 'כל בר דעת מבין שלעולם הדרך להתגבר על הבעיות היא אך ורק להמשיך את המסגרת הקיימת ולאט לאט להתחיל להפיח רוח בעצמות היבשות'. עכ"ל.
הבעיה היא שכיום המגמה היא הפוכה להוציא כל לחלוחית חיות מחיי בתורה והמצוות, ועל דא קבכינא

בזה כבר הגזמת לך הדיעות "המגמה להוציא כל לחלוחית" אתה יכול לעורר על מלומדה אבל לא צריך להיות הזוי אולי תסביר מגמה של מי של ראשי הישיבות של ראשי הכוללים של האדמורים של החכמים הספרדיים למי יש מגמה כתובה מראש כזאת

[משולש]

ובחזרה לנושא האשכול:
מיהו חרדי? תלוי באיזה שפה מדובר.

דוגמא:
מיהו אשכנזי? באירופה של פעם הכוונה לגרמני (יהודי או גוי) והיום הכוונה למי שאינו "ספרדי".
מיהו ספרדי? עד שנת רנב הוא כל תושב אספניה (ספרד) יהודי או גוי. היום הכוונה ליהודי מבן עדות המזרח.

ולכן השאלה העיקרית האם מחפשים את הפירוש ההיסטורי של המילה חרדי. או הפירוש העכשוי (כל מי שלבוש בגדים מסויימים גם אם הוא מחלל שבת ואוכל נו"ט).

[מוישי]

הר' נשר: 'כל בר דעת מבין שלעולם הדרך להתגבר על הבעיות היא אך ורק להמשיך את המסגרת הקיימת ולאט לאט להתחיל להפיח רוח בעצמות היבשות'. עכ"ל.
הבעיה היא שכיום המגמה היא הפוכה להוציא כל לחלוחית חיות מחיי בתורה והמצוות, ועל דא קבכינא

בזה כבר הגזמת לך הדיעות "המגמה להוציא כל לחלוחית" אתה יכול לעורר על מלומדה אבל לא צריך להיות הזוי אולי תסביר מגמה של מי של ראשי הישיבות של ראשי הכוללים של האדמורים של החכמים הספרדיים למי יש מגמה כתובה מראש כזאת

כבודו לא מבחין בין מגמה למטרה, מטרה היא כמו שכתבת, מגמה היא כיוון בו הולכים, גם ללא כוונה

[יענקלה המשיב]

עכשיו הבנתי

[חייפענער]

כדי לחדד מיהו חרדי, אקדים להסביר מיהו דתי.
המושג דתי קיים גם להבדיל בדתות אחרות. פירושו, אדם שמבין שיש לעולם איזו שהיא משמעות רוחנית, והוא מבין שכדי לחיות באמת, הוא צריך להתחבר למציאות הרוחנית, וזה מה שיתן לו טעם וסיפוק קצת יותר פנימיים לחיים.
כלומר, הדת היא אמצעי להשיג סיפוק והרגשת משמעות לחיים. אז אם הוא נולד בסביבה מוסלמית, הוא מתקרב לאיסלם, וכו'.
כמובן שאדם כזה שרואה את הדת כהמלצה גרידא, אזי ברגע שההמלצה הזו תתנגש לו עם החיים שהוא קורא להם נורמטיביים, (כגון הפרדה מלאה וכד'), הוא יגיד תודה רבה על ההמלצה, אבל כרגע זה לא רלוונטי.
חרדי לעומת זאת, רואה את התורה כערך עליון אשר הוא כל העולם וכל החיים, לא כמשהו שאמור לתת מענה לצרכים מסויימים, אלא כמציאות אבסולוטית שאין בלתה.
נכון שמי שחי בדרך ה', גם נהנה מזה ושואב ריגושים רוחניים אין סוף, אבל לא זו המטרה שלנו. החרדי יודע שהיות והקב"ה ברא את העולם והוא הבעל הבית הבלעדי עליו, אנחנו מחוייבים!!! לשמוע בקולו, ולא לזוז מהוראותיו כמלוא הנימה, בין כשזה נעים ובין כשלא. יש כאן בעל הבית נקודה!!!
זהו חרדי.

[הרואה]

מוזר שאף אחד לא הביא כאן את אבחנתו של הרב ד"ר יצחק ברויאר (שכמה מרבותינו החשיבו אותו כבר סמכא גדול בתחומים אלו), והיא על פי מה נקבע סולם הערכים: הערך הראשון הוא התורה? או שיש מקום לעוד ערכים במקביל. ואדגיש שהנידון הוא על פי מה נקבע סולם הערכים העקרוני ולאו דווקא סולם הרצונות המעשי.
למיטב ידיעתי זו ההגדרה היחידה שעומדת במבחן המציאות.
כמובן שחלקים גדולים מהציבור החרד"לי ג"כ בתוך ההגדרה הזו.
(ההגדרה האמיתית היא הכיפה, ואפילו בזה יש יוצאי דופן).

[לעולם יהיה אדם]

הר' נשר: 'כל בר דעת מבין שלעולם הדרך להתגבר על הבעיות היא אך ורק להמשיך את המסגרת הקיימת ולאט לאט להתחיל להפיח רוח בעצמות היבשות'. עכ"ל.
הבעיה היא שכיום המגמה היא הפוכה להוציא כל לחלוחית חיות מחיי בתורה והמצוות, ועל דא קבכינא

בזה כבר הגזמת לך הדיעות "המגמה להוציא כל לחלוחית" אתה יכול לעורר על מלומדה אבל לא צריך להיות הזוי אולי תסביר מגמה של מי של ראשי הישיבות של ראשי הכוללים של האדמורים של החכמים הספרדיים למי יש מגמה כתובה מראש כזאת

אני אינני חושב שהוא הגזים ואנסה להסביר.
ודאי שאין מגמה כזו ביודעין, מצד אף אחד. אבל יש מגמה מאוד חזקה של היטפלות לחיצוניות ולזוטי דברים. וכאשר נטפלים לטפל ממילא עוקרים את העיקר.
אנסה להביא כמה דוגמאות, יתכן שאני טועה בחלק מהדברים להלן, אבל תנסו להתמקד בעיקרון.
1. כל אדם יודע שעיקר תפקידו של אברך כולל (או בחור ישיבה) הוא לעמול בתורה. ובכל זאת תמצא הרבה יותר כוללים שמקפידים על שמירת סדרים מאשר כוללים שמקפידים על מבחנים במלא העומק וההיקף. כנ"ל בישיבה, יקפידו הרבה יותר על רישיון נהיגה, או פלאפון (כשר) מאשר על סדר מוסר.
2. כל אחד יודע שחיידר טוב יכול להכניס המון אהבת תורה וחינוך יהודי, אבל כשאני מדבר עם אנשים על חיידרים אני שומע בעיקר חלוקה ליותר פתוחים ויותר סגורים (או כיפה בלי סרט, שזה ממש מטריף את דעתי) ולא אף מילה על כמה הרבע'ס איכותיים, אוהבים תורה, ומחדירים זאת בילדים.
3. הל' צניעות מסוימות שגלוי וידוע לכולם שמפורשות בהלכה להתיר, אבל בסמינרים החרדים יכולים לסלק על זה.
4. נושא החומרות. אינני מזלזל במי שזוהי עבודת ה' שלו, וכך קיבל מרבותיו. אבל כמדומה שברוב ספרי המוסר של עולם הישיבות הליטאי יש התנגדות לחומרות, ואף על פי כן כולם מחפשים ורודפים להדר בזה הרבה יותר ממה שמתעסקים במצוות דאורייתא או בעבודת המידות.
אפשר להמשיך ולמנות כרוכלא, אבל כמדומה שכוונתי ברורה. יתכן שכל אחד מהדברים כשלעצמו יש בו צידוק, אבל כשבזה עיקר ההתמקדות, וזה מה שעוסקים בו מרבית הזמן - זה פוגע בהתעסקות בעיקרי עבודת ה'.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

על העובד ה׳ האמיתי לא קורים בעיתון של במאים וזמרים. כן, בתרבות הרשמית תקרא על מגזרים וחומרות ושאר דברים חיצוניים. מי שחש יראת שמים בלבו ומחפש את הענין ביהדות הרחבה והעמוקה, יושב לו לבד בין שאר חבריו בכולל, או בעבודה, או משמש בתור ר"מ\מלמד דרדקי או שום דבר אחר, וראשו מגיע השמימה.
אם יש טענה על הממסד, היא רק אם לא נמצא עזרה לאברך כזה. אם יש שיעורים או וועדים, חברים או חבורה, היכולה לשמש מי שמחפש את הדברים האלו, כבר יצאה ידי חובתה, ועדיף שהממסד תעמוד מן הצד ולא תתערב בהלטותיו ודרכיו של האברך הזה. נראה שלי שבארץ ישראל יש אפשריות מספיקות לאברך כזה, בחו"ל זה עדיין בעיא גדולה, ועד שיכירו בה לא יתחילו לפענח אותה.

[לעולם יהיה אדם]

אין שום טענה על ממסד. זה רק ציון עובדה, שאנו בתקופה כזו שהחיצוניות מודגשת יותר על חשבון הפנימיות.
ודאי שמי שרוצה לעלות יש לו הכלים לכך, אבל כמו שאנו מבינים שהעולם החילוני סוחף אותנו אם לא נתנגד בכל כוחנו, כך - להבדיל - צריך להבין את הסכנה בכך שהסביבה דוחפת אותנו לחיצוניות, ולהתנגד לכך (לא התנגדות קולנית, אלא כל אחד בליבו ובמעשיו).

[מוישי]

גם ההתנגדות לחיצוניות צריכה להיעשות בקולניות כמו ההתנגדות לחילוניות, כי החינוך הוא לחיצוניות, ואם לא תתנגד בקול בכלל לא ידעו ממה צריך להיזהר ולהישמר

[לעולם יהיה אדם]

גם ההתנגדות לחיצוניות צריכה להיעשות בקולניות כמו ההתנגדות לחילוניות, כי החינוך הוא לחיצוניות, ואם לא תתנגד בקול בכלל לא ידעו ממה צריך להיזהר ולהישמר

אם אני רוצה לשמור את עצמי, ואת בני ביתי, אין לי צורך בהתנגדות קולנית. אם אני רוצה להשפיע על אחרים - אתה צודק.
האם אתה מכיר דרך להתנגדות קולנית שלא תיצור יותר נזק מתועלת?

[מוישי]

גם ההתנגדות לחיצוניות צריכה להיעשות בקולניות כמו ההתנגדות לחילוניות, כי החינוך הוא לחיצוניות, ואם לא תתנגד בקול בכלל לא ידעו ממה צריך להיזהר ולהישמר

אם אני רוצה לשמור את עצמי, ואת בני ביתי, אין לי צורך בהתנגדות קולנית. אם אני רוצה להשפיע על אחרים - אתה צודק.
האם אתה מכיר דרך להתנגדות קולנית שלא תיצור יותר נזק מתועלת?

כתיבה בפורומים שונים המלמדת דעת את ההמון

[לעולם יהיה אדם]

גם ההתנגדות לחיצוניות צריכה להיעשות בקולניות כמו ההתנגדות לחילוניות, כי החינוך הוא לחיצוניות, ואם לא תתנגד בקול בכלל לא ידעו ממה צריך להיזהר ולהישמר

אם אני רוצה לשמור את עצמי, ואת בני ביתי, אין לי צורך בהתנגדות קולנית. אם אני רוצה להשפיע על אחרים - אתה צודק.
האם אתה מכיר דרך להתנגדות קולנית שלא תיצור יותר נזק מתועלת?

כתיבה בפורומים שונים המלמדת דעת את ההמון

אולי..
לא רואה כמה הצלחה צפויה מזה.

[פרי יהושע]

הר' נשר: 'כל בר דעת מבין שלעולם הדרך להתגבר על הבעיות היא אך ורק להמשיך את המסגרת הקיימת ולאט לאט להתחיל להפיח רוח בעצמות היבשות'. עכ"ל.
הבעיה היא שכיום המגמה היא הפוכה להוציא כל לחלוחית חיות מחיי בתורה והמצוות, ועל דא קבכינא

לפי דעתי כל הגישה של אי מי שלא יהיה לקבוע כך או כך נידונת לכישלון, כך היופי של החיים וחיי התורה בכללם שיש כל מיני סוגים, כולם מתכוונים לדבר הטוב וכל אחד עושה זאת עפ"י דרכו, דווקא ממי שדוגל במחשבתיות, יש לצפות ממנו ליתר פתיחות.
ועוד דבר, לעולם לעולם לא יהיה נכון להגדיר שם ציבור כיחידה אחת, אדם תמיד היה ויהיה "יחיד", ובכל אחד יש מזיגה אחרת של טבעים והשפעות, כך שהדרך הנכונה להשפיע אינה בקריאה לשינוי חברתי, אלא בפניה אל היחיד!.

[הרואה]

חשבתי לקראת ימי בין המצרים הבעל"ט,
לפרסם פתק בכוללים החשובים,
שמי שמתאבל על החורבן, אבל באמת!
יכנס להגרלה על 1000 ש"ח,
בתנאי שלא על חשבון הסדרים.
לכאורה זה יעודד הרבה פנימיות.
חשבתי גם לעשות הפגנה.

[אוצר החכמה]

רעיון מצויין.
ויש לי שכלול שאם הוא עושה את זה לשמה ובאמת רק לשם שמיים יכנס להגרלה כפולה.

[דרומי]

כבר הקדימכם אותו יהודי שאמר שעם קצת כסף אפשר להשיג גם בדור יתום זה 'שונאי בצע'.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

זה מה שנקרא באנגלית Poe's law החוק של פאו.

כבר ראיתי שאפשר לשלם לאחרים להגיד תיקון חצות, והאריכו בגודל מעלת המתאבל על החרבן בחצות הלילה ובגודל מעלת האדם המרגיש בצער השכינה, אשר לכן יש לשלם להם לעשות את זה עבורך.
הבדיחה הפכה למציאות מר

[חד מן חבריא]

שמעתי מהגאון ר' חיים יצחק קפלן משגיח בישיבת חברון שסיפר מאחד מהתלמידי חכמים שאמר שההבדל בין חרדי ללא חרדי, זה שהחרדי כל הזמן חרד שהוא לא מספיק חרדי

[בתבונה]

כמעט כל הנוהג לחבוש כיפה שחורה לא סרוגה מתויג כחרדי.
למעט אם שייך את עצמו בדיבור או במעשה באופן מובהק כשייך לקבוצה דתית אחרת
(למשל אם הוא חבר במפד"ל הוא יתוייג כדתי-לאומי ואם הוא חבר מפלגה חילונית כמו הליכוד או מרץ הוא עדיין יתויג כחרדי)

מבחינת תורנית החלוקה היא שונה
1. רצוי להיות בחברה שחוקיה הם חוקי התורה והאדם יחשוש מהחברה לחטוא במזיד, לעומת חברה שאצלם זה בסדר גמור (איש באמונתו)
2. חברה שבוחרת את רבניה לפי גדולתם הרוחנית, לא לפי הייחוס או התאמתם לאג'נדה שלהם.

רמב"ם הלכות דעות פרק ו
הלכה א
דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו ונוהג כמנהג אנשי מדינתו, לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמוד ממעשיהם, ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחשך כדי שלא ילמוד ממעשיהם, הוא ששלמה אומר הולך את חכמים יחכם ורועה כסילים ירוע, ואומר אשרי האיש וגו', וכן אם היה במדינה שמנהגותיה רעים ואין אנשיה הולכים בדרך ישרה ילך למקום שאנשיה צדיקים ונוהגים בדרך טובים, ואם היו כל המדינות שהוא יודעם ושומע שמועתן נוהגים בדרך לא טובה כמו זמנינו, או שאינו יכול ללכת למדינה שמנהגותיה טובים מפני הגייסות או מפני החולי ישב לבדו יחידי כענין שנאמר ישב בדד וידום, ואם היו רעים וחטאים שאין מניחים אותו לישב במדינה אלא אם כן נתערב עמהן ונוהג במנהגם הרע יצא למערות ולחוחים ולמדברות, ואל ינהיג עצמו בדרך חטאים כענין שנאמר מי יתנני במדבר מלון אורחים.

הלכה ב
מצות עשה להדבק בחכמים ותלמידיהם כדי ללמוד ממעשיהם כענין שנאמר ובו תדבק, וכי אפשר לאדם להדבק בשכינה, אלא כך אמרו חכמים בפירוש מצוה זו הדבק בחכמים ותלמידיהם, לפיכך צריך אדם להשתדל שישא בת תלמיד חכם וישיא בתו לתלמיד חכם ולאכול ולשתות עם תלמידי חכמים ולעשות פרקמטיא לתלמיד חכם ולהתחבר להן בכל מיני חבור שנאמר ולדבקה בו, וכן צוו חכמים ואמרו והוי מתאבק בעפר רגליהם ושותה בצמא את דבריהם.

[יבנה]

הגדרת שנרב לחרדי, דתי, וחרד"ל http://www.shoresh.org.il/spages/articl ... cle241.htm.

[מוישי]

הגדרת שנרב לחרדי, דתי, וחרד"ל http://www.shoresh.org.il/spages/articl ... cle241.htm.

אפשר בבקשה לקבל את הקובץ עצמו?

[הרע במיעוטו]

.

אכן הדברים המוזכרים מאוד טעונים ואקטואליים
אך כמדומני שכותרת כזו של מיהו חרדי אמורה להיות מורכבת ממאות אשכולות משנה (ואולי זה שם טוב למדור בפנ"ע כמו אספקלרי') הלא כל אחד מהנידונים (ועקבתי אחריהם בעניין רב ) נידון עשרות פעמים במרחבי הפורום

[משולש]

אני בודק כל יום את האשכול לוודא שאני עדיין חרדי.... או שמא בהינף מקלדת של מאן דהו הפכתי לגוי גמור

זו בדיוק ההגדרה של חרדי!! אדם שפוחד ובודק כל יום שהוא עדיין חרדי.

[לעולם יהיה אדם]

נמחק.

[לעולם יהיה אדם]

אני בודק כל יום את האשכול לוודא שאני עדיין חרדי.... או שמא בהינף מקלדת של מאן דהו הפכתי לגוי גמור

זו בדיוק ההגדרה של חרדי!! אדם שפוחד ובודק כל יום שהוא עדיין חרדי.

ברצינות? אתה חושש שאתה לא חרדי? או שאתה חושש שאתה לא עובד את הקב"ה?
הבעיה היא שהיום - באופן מעשי - מצפים מאדם לעשות הרבה דברים רק כי כך מקובל חברתית בציבור החרדי, למרות שאין להם שום קשר להלכה או להשקפה תורנית.

[הרואה]

הבעיה היא שהיום - באופן מעשי - מצפים מאדם לעשות הרבה דברים רק כי כך מקובל חברתית בציבור החרדי, למרות שאין להם שום קשר להלכה או להשקפה תורנית.

הבעיה היותר קשה, שמצפים מהאדם לעשות הרבה דברים שכן יש להם קשר להלכה או להשקפה תורנית, ומצפים ממנו לעשות הפוך מהתורה.

[משולש]

אני בודק כל יום את האשכול לוודא שאני עדיין חרדי.... או שמא בהינף מקלדת של מאן דהו הפכתי לגוי גמור

זו בדיוק ההגדרה של חרדי!! אדם שפוחד ובודק כל יום שהוא עדיין חרדי.

ברצינות? אתה חושש שאתה לא חרדי? או שאתה חושש שאתה לא עובד את הקב"ה?
הבעיה היא שהיום - באופן מעשי - מצפים מאדם לעשות הרבה דברים רק כי כך מקובל חברתית בציבור החרדי, למרות שאין להם שום קשר להלכה או להשקפה תורנית.

אני לא מדבר על המושג אליו התכוונת.
אתה מדבר על המפלגה הפוליטית: "חרדים"
אני מדבר על ההגדרה המקורית של זה: יראי שמים. ועדיין קיימים כאלו.
בלשון העם היום המושג "חרדי" אינו מוגדר וכל אחד יכול לפרש אותו כפי הבנתו ולפי מה שמתחשק לו, (כמובן שיש אנשים שאיש לא חולק שהם חרדים, ויש לעומתם כאלו שא"א לקרוא להם חרדים בשום אופן, אבל יש ציבור מאוד רחב ביני ביני שכל אחד יכול לקרוא להם בשם שהוא רוצה).

[לעולם יהיה אדם]

הבעיה היא שהיום - באופן מעשי - מצפים מאדם לעשות הרבה דברים רק כי כך מקובל חברתית בציבור החרדי, למרות שאין להם שום קשר להלכה או להשקפה תורנית.

הבעיה היותר קשה, שמצפים מהאדם לעשות הרבה דברים שכן יש להם קשר להלכה או להשקפה תורנית, ומצפים ממנו לעשות הפוך מהתורה.

לדוגמה?

אני לא מדבר על המושג אליו התכוונת.

כוונתך הייתה ברורה לי, אבל אתה חורג מנושא האשכול שהוא כן מתמקד בשאלה הפוליטית החברתית ולא במהו ירא שמים.

[משולש]

לדעתי זה כן נושא האשכול.
כי המושג חרדי התעוות רק במשך הזמן, לדעתי בהתחלה הוא כן היה כמו שאמרתי ולאט לאט עם הדורות נשחק.