וולףאנטפלעקונג כתב:לעומקו של דבר כתב:אמרו לי אחי ורעי, פרשת ההימום בשחיטה באשכנז לפני המלחמה הארורה, היכן יש מראי מקורות לפרשה היסטורית זו?
אחר שקראתי שו"ת שרידי אש ח"א (וע"ש באורך), התחדשו לי דברים רבים
היכן יש חומר נוסף?
יש על זה ספר שלם ׳עדות נאמנה׳ מצוי באוצר ובהיברו בוקס.
עקביה כתב:בסוף כרך א' של אגרות חזו"א מופיע מכתב שכתב ר' חיים עוזר אל הרב ד"ר מאיר הלדסהיימר, בו הוא מביע את התנגדותו להעברת ביהמ"ד לרבנים לארץ ישראל. הרב וויינברג, בעל השרידי אש, כתב מכתב תגובה לרח"ע, בו הוא מוחה על הזלזול של רח"ע בביהמ"ד לרבנים. אפשר לראות את המכתב באשכול זה viewtopic.php?t=4032
עכ"פ גם הריי"ו התנגד להעברת ביהמ"ד לא"י, כמבואר באותו מכתב, אף כי הוא אינו מגלה מדוע. מישהו יודע אולי מאיזה טעם התנגד הריי"ו?
עקביה כתב:היכן נמצאים דברים בהקשר זה במכתב מאליהו?
קראת את מכתב התגובה של הריי"ו למכתבו של רח"ע? לא נראה שהוא מסכים עם טעמו של רח"ע.
עקביה כתב:במכתב מאליהו ח"ג עמ' 355 ו 359 יש 2 מכתבים על סמינר למורים. הוא מדבר שם על 'שיטת פרנקפורט', אך אינו מזכיר את הסמינר לרבנים מיסודו של רבי עזריאל הילדסהיימר.
לעומקו של דבר כתב:עקביה כתב:במכתב מאליהו ח"ג עמ' 355 ו 359 יש 2 מכתבים על סמינר למורים. הוא מדבר שם על 'שיטת פרנקפורט', אך אינו מזכיר את הסמינר לרבנים מיסודו של רבי עזריאל הילדסהיימר.
אבל העיקרון אותו עיקרון, כמובן.
עקביה כתב:יבנה כתב:לאחר השואה הוא נשאל למה הוא לא עובר לגור בא"י, והוא השיב שהוא נמצא בין שתי עולמות ואם יגיע לא"י יצטרך לבחור ביניהן והוא לא היה מרוצה משתיהן. לפי הזכור לי המכתב נדפס ע"י שפירא. אולי זה היה טעמו גם לפני השואה.
יש לי את ספרו של שפירא (מהיברובוקס). לא כ"כ נשמע שזה קשור. וכי אם לו עצמו יש בעיה עם העליה לא"י הוא ימנע זאת מכל ביהמ"ד?
עמקן כתב: שמעתי מהר' אורי ויינברג שקהילת פרנקפורט, ממשיכי דרך הרש"ר הירש, התנגדו לשיטת רע"ה. הוא אמר בשם א' ממנהיגי הקהילה, דומני ר' שלמה זמן ברויאר או בנו הרי"ב שהיו רבני הקהילה, שאם כל מה שמוסדות החינוך שלהם עושים הוא למנוע מאנשים מללכת להסמינר של רע"ה זה כדאי.
הגהמ כתב:כדברים שסיפר לר' רפאל כתב ביתר עוז במכתביו הפרטיים והסודיים לפרופ' אטלס שפירסמם פרופ' שפירא מעל דפי העתון 'תורה ומדע' (באנגלית) לתדהמת רבים.
גימפעל כתב:יו"ל קונטרס בן 80 עמ' על בעל השרידי אש,
אם דעת החברים שזה מתאים אעלה אותו כאן.
מנחם-כהן כתב:הגהמ כתב:כדברים שסיפר לר' רפאל כתב ביתר עוז במכתביו הפרטיים והסודיים לפרופ' אטלס שפירסמם פרופ' שפירא מעל דפי העתון 'תורה ומדע' (באנגלית) לתדהמת רבים.
היכן ניתן לקרוא את הדברים (בעברית)?
תודה, מעניין מאד (במיוחד לאור הביקורת ההפוכה לגמרי שקבל מן הצד השני).פרי יהושע כתב:ייש"כ, הוא היה מעריך גדול של כל אדם, ולפעמים העלה אנשים צעירים ממנו על פניו, למשל חילק בין עצמו להגרמ"פ שהוא פוסק מהגמ' לעומת עצמו שפוסק עפ"י אחרונים, לעומת כן שמעתי מאבי ביקורת שלו על הרב נובירט [שש"כ], עפ"י אמרת ר"ח מולאז'ין על מה שיש לכל חכם בדורו מקרא משנה וגמ', ומה נעשה אתו שהמ"ב אצלו הוא התורה מה כבר נשאר למשנה וגמ'.
פרי יהושע כתב:יש גם את הסיפור שלו עצמו עם החליצה של מומר, בו יצא הרוגצובר במכתב נגדו, "הלך אחר הנמושות ועזב את הירו' והרמב"ם", אז אמר, "אתם תשמעו בקולו כי הוא גדול הדור אבל אני לא אעזוב את הנמושות שלי הרמ"א והחת"ס".
ברזילי כתב:תודה, מעניין מאד (במיוחד לאור הביקורת ההפוכה לגמרי שקבל מן הצד השני).פרי יהושע כתב:ייש"כ, הוא היה מעריך גדול של כל אדם, ולפעמים העלה אנשים צעירים ממנו על פניו, למשל חילק בין עצמו להגרמ"פ שהוא פוסק מהגמ' לעומת עצמו שפוסק עפ"י אחרונים, לעומת כן שמעתי מאבי ביקורת שלו על הרב נובירט [שש"כ], עפ"י אמרת ר"ח מולאז'ין על מה שיש לכל חכם בדורו מקרא משנה וגמ', ומה נעשה אתו שהמ"ב אצלו הוא התורה מה כבר נשאר למשנה וגמ'.
לעומקו של דבר כתב:פרי יהושע כתב:יש גם את הסיפור שלו עצמו עם החליצה של מומר, בו יצא הרוגצובר במכתב נגדו, "הלך אחר הנמושות ועזב את הירו' והרמב"ם", אז אמר, "אתם תשמעו בקולו כי הוא גדול הדור אבל אני לא אעזוב את הנמושות שלי הרמ"א והחת"ס".
המילים המודגשות לכאורה לא במקור.
אאל"ט טענו עליו בין השאר איך מלאו לבו להכריע (ע"פ מקורות אחרים) במקום שהמ"ב נשאר בספקלעומקו של דבר כתב:ברזילי כתב:תודה, מעניין מאד (במיוחד לאור הביקורת ההפוכה לגמרי שקבל מן הצד השני).פרי יהושע כתב:ייש"כ, הוא היה מעריך גדול של כל אדם, ולפעמים העלה אנשים צעירים ממנו על פניו, למשל חילק בין עצמו להגרמ"פ שהוא פוסק מהגמ' לעומת עצמו שפוסק עפ"י אחרונים, לעומת כן שמעתי מאבי ביקורת שלו על הרב נובירט [שש"כ], עפ"י אמרת ר"ח מולאז'ין על מה שיש לכל חכם בדורו מקרא משנה וגמ', ומה נעשה אתו שהמ"ב אצלו הוא התורה מה כבר נשאר למשנה וגמ'.
באמת מעניין.
למרות שבסוף למעשה זה לא אותו ממש אותו נושא, לא נטען שהשש"כ מתיר לעצמו לחלוק על המ"ב.
ובנ"ב, הוא נתן הסכמה חמה מאוד על הספר.
הא לחמא עניא כתב:מצאתי בספרו חידוש נפלא למה לא תיקנו ברכה על מצות משלוח מנות בפורים, והוא כתוב טעם מיוחד מאוד ומתוק, שהיות ומצות משלוח מנות הוא כדי להרבות רעות בין האנשים, ע"כ התורה לא רצתה שהאדם יתן משלוח מנות כי זה מצוה ויאמר לשם יחוד ויתן בכל הרצינות, כי זה מצוה, אלא עיקר הנתינה זהו להרבות רעות, ומטעם זה צריך לתת את המשלוח מנות, כי אני שמח ואוהב את חבירי, ולא רק בגלל שיש עוד מצוה של לתת.
אני רק מביא זאת משמו, אבל הוא עצמו בספרו כותב זאת יותר טוב ממני.
פרי יהושע כתב:הא לחמא עניא כתב:מצאתי בספרו חידוש נפלא למה לא תיקנו ברכה על מצות משלוח מנות בפורים, והוא כתוב טעם מיוחד מאוד ומתוק, שהיות ומצות משלוח מנות הוא כדי להרבות רעות בין האנשים, ע"כ התורה לא רצתה שהאדם יתן משלוח מנות כי זה מצוה ויאמר לשם יחוד ויתן בכל הרצינות, כי זה מצוה, אלא עיקר הנתינה זהו להרבות רעות, ומטעם זה צריך לתת את המשלוח מנות, כי אני שמח ואוהב את חבירי, ולא רק בגלל שיש עוד מצוה של לתת.
אני רק מביא זאת משמו, אבל הוא עצמו בספרו כותב זאת יותר טוב ממני.
סלבודקה!
הא לחמא עניא כתב:פרי יהושע כתב:הא לחמא עניא כתב:מצאתי בספרו חידוש נפלא למה לא תיקנו ברכה על מצות משלוח מנות בפורים, והוא כתוב טעם מיוחד מאוד ומתוק, שהיות ומצות משלוח מנות הוא כדי להרבות רעות בין האנשים, ע"כ התורה לא רצתה שהאדם יתן משלוח מנות כי זה מצוה ויאמר לשם יחוד ויתן בכל הרצינות, כי זה מצוה, אלא עיקר הנתינה זהו להרבות רעות, ומטעם זה צריך לתת את המשלוח מנות, כי אני שמח ואוהב את חבירי, ולא רק בגלל שיש עוד מצוה של לתת.
אני רק מביא זאת משמו, אבל הוא עצמו בספרו כותב זאת יותר טוב ממני.
סלבודקה!
לא הבנתי כוונתך במה שכתבת!!!
מנחם-כהן כתב:גימפעל כתב:יו"ל קונטרס בן 80 עמ' על בעל השרידי אש,
אם דעת החברים שזה מתאים אעלה אותו כאן.
אשמח אם ישלחו לי את הקונטרס לכתובת זו [email protected]
הא לחמא עניא כתב:מצאתי בספרו חידוש נפלא למה לא תיקנו ברכה על מצות משלוח מנות בפורים, והוא כתוב טעם מיוחד מאוד ומתוק, שהיות ומצות משלוח מנות הוא כדי להרבות רעות בין האנשים, ע"כ התורה לא רצתה שהאדם יתן משלוח מנות כי זה מצוה ויאמר לשם יחוד ויתן בכל הרצינות, כי זה מצוה, אלא עיקר הנתינה זהו להרבות רעות, ומטעם זה צריך לתת את המשלוח מנות, כי אני שמח ואוהב את חבירי, ולא רק בגלל שיש עוד מצוה של לתת.
אני רק מביא זאת משמו, אבל הוא עצמו בספרו כותב זאת יותר טוב ממני.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 549 אורחים
