אנשים עם ראש סוס ועין במצח- מה ההתייחסות לדברים כתובים כאלו?

[ש. ספראי]

ספר סדר הדורות - חלק ימות עולם - האלף השני - אלף תתקע"ג
אומרים שאחר חלוק הלשונות ברא השם יתברך בריות משונות שהם אנדרוגינוס ומשתמשים זה בזה, בגלילות סיטיא"ה יש אנשים שאין להם אלא עין אחת במצח, באינדיא"ה יש שאין להם פה לאכול ולשתות, בהרי אינדיאה יש מין אדם שיש לו זנב ואין להם מנהג אדם, ויש שיש לו גוף סוס וראש איל ויש במצחו קרן שמאיר מאד, ויש מין אדם שיש לו ג' שורות שיניים וראש אדם וגוף אריה, ויש מין אדם שאין לו אלא רגל אחת וכף רגלו רחבה ורצים מאד, ויש שאין לו גרון ועיניהם על השדרה, ויש שגופם מלא צמח ושיניהם כמו של כלב, בסיטיאה יש מין שיש להם צורת אדם ורגליהם כסוס ונקראים סטירי, ויש שבזמן קיץ נהפכים בצורת זאב ובזמן הקור שבים כצורת אדם ועובדים מזל מאדים ומזבחים לפניו אנשים

[מה שנכון נכון]

המקור הוא משלשלת הקבלה (עם חסרון בהעתקה בראש הקטע), "שהיה שומע מכל אדם וכותב" כמ"ש החיד"א בשה"ג, וזו ההגדרה המתאימה גם לסיפורים עממיים אלו. וע"ש בשה"ג שתמה על הסה"ד שהיה גאון מופלג בחכמה, ואעפ"כ נמשך בכמה מקומות אחר השה"ק, ולמרות שהוא עצמו כתב עליו בקורת בהקדמתו לסה"ד.

בעבר האפשרות היחידה ללמוד על העולם היתה מסיפורים ושמועות. ובעוד שכיום השתחרר רוב העולם מלהאמין בסיפורי הדמיונות של 'אנשים שראו בעיניהם', אצלנו במידה שאיזה דבר מסוג זה נכתב על פי 'עדויות' שכאלו בספר קודש, נחקקה אמתתו לדורות.


עוד על שה"ק ראה כאן.

[קראקובער]

הפוסקים בימי הביניים גם דברו על ילדים שנולדו מן השדים וכידוע שזה הגיע מהכמרים, וד"ל.

[פי האתון]

הפוסקים בימי הביניים גם דברו על ילדים שנולדו מן השדים וכידוע שזה הגיע מהכמרים, וד"ל.

צאצאי השד.jpg (208.91 KiB) נצפה 6130 פעמים

[קראקובער]

מעניין, מאיפה זה?

[חד ברנש]

מספר קרן זוית.

[פשיסחא]

בזמנים עברו מחוסר התקשורת הכול מקום היו מספרים אגדות ממקום אחר ואין יכול להכחישם וראה מליצתו השנונה של החכם השלם יש"ר בספרו אילם ז"ל: 'כענין הכשוף והלחש והשדים ודומיהם לא ראיתים ממצרים ועד הנה ושם נאמר שנמצאים בקצה צפון וכאן אומרים שהם במצרים ובבל',

[לעומקו של דבר]

לעניין היתר משפחה זו יצאו הרבה כרוזים, נעתקו באריכות בשו"ת להורות נתן ז' פ"ו

ואילו כאן:

שו"ת משנה הלכות חלק יב סימן רצא

לסיומא דמילתא לפענ"ד עון פלילי להרוצים להכניס בכרם ה' כל הני ספקות ולערבם בכלל ישראל, והלא עזרא הסופר לא עלה מבבל עד שעשאן כסולת נקייה והעמיד עשרה יוחסים שלא יתערבו ח"ו זה עם זה והוא משנה מפורשת ועכשיו ח"ו אדרבה מסכימים להם שלא להגיד מקור מחצבתם ויכחישו ויכנסו בכרם ה' פסולים בעונ"ה, וכמה כרכורים כרכרו על משפחה אחת שהוציאו לע"ז הידוע בשם חיטשער והובא בשו"ת מחנה חיים ועוד אחרונים צדיקים להציל אותם מהלע"ז ואעפ"כ מנקיי הדעת היו פורשים עצמם ומודיעים לבניהם ובני בניהם ועכשיו אחר המלחמה בעונ"ה כל הגבולים נתשתשו השם ירחם.

[לעומקו של דבר]

הפוסקים בימי הביניים גם דברו על ילדים שנולדו מן השדים וכידוע שזה הגיע מהכמרים, וד"ל.

עצם המושג ששד מעבר אשה או בא עליה נמצא בחז"ל. וא"צ לכמרים. (ועיי' בשו"ת מחנ"ח הנ"ל). אמנם בינינו לכאו' לא מצויין.

[לעומקו של דבר]

השו"ת חיי אשר הנ"ל הוא (או בניו) בעמחה"ס עולמו של אבא viewtopic.php?t=22108#p217522

בניגוד למה שמוזכר בקטע שהעלה פי האתון, ההשמצות על המשפחה לא הגיעו מתוך פקפוק בכך שהבועל היה שד, אלא אדרבא מכך שבנה נולד משד. והמשפחה טענה שהכל להד"ם. ולכן אין שום ראיה שמש"כ בשו"ת מחנה חיים ח"ג סי' נ"ה עיי"ש לא מתייחס לסיפור זה.

פלא מה שבתשובתו שפוטר את מכתב הרבנים הכותבים שביררו העניין ואין בו כלום, ב"פחמע"ד" ועל סמך שמועות. וכאשר השמועה בידו אפילו כלל לא ברורה "י"א היה שד י"א היה צועני י"א שמו מיכל י"א שמו אחר" (ואילו במחנ"ח יש גירסא שונה לחלוטין עיי"ש).

וכן פלא גם מה שמעלים עיניו שסו"ס לו יהיבנא שנבעלה לצייגינער (צועני) הרי רוב בעילות אחר הבעל וזה הרי כלל ברזל (ולפי גירסתו זה היה ל"ט ז"א שבעלה היה בעיר), ואפילו לו יהיבנא שנולד מצועני או משד הרי הבן כשר.
וכפי שנתבאר כ"ז בטוטו"ד בשו"ת יד אפרים ביליצר אה"ע ב'.

ביותר פלא שהרי נשאל שם על מקרה שבו היה שידוך שרק השמיצו את המשודכים שהם מהמשפחה הנ"ל, והם טוענים להד"ם, ואין כל ראיות! ועל זה מתיר לבטל בלי קנס, שזה מלבד העוגמ"נ והפסידא דממונא זה גם מחזיק את הקול [שלדבריו הוא קול נורא ואיום] על המשודכים ה"י. משונה מאוד.
ורק מאריך בסיפורי מעשיות ארוכים על כך שהמשפחה הזו הסתכסכו עם סבו. ושהיה מופת לצאצאית החת"ס שנפטרה אחרי שנישאה לאחד מהמשפחה הזו.

[לעומקו של דבר]

בקיצור, המבקש למצוא מקום ברור בספרי הפוסקים לאשה שנבעלה בשד, לא ימצאה בסכסוכי משפחות הונגריות והשמצות עתיקות, אלא בשו"ת מחנה חיים ח"ג אבה"ע סי' נ"ה, שם מתאר הרב מחה"ס שחמיו סיפר לו שראה ביער בלילה עם עוד כמה אנשים תלולית, וחשב שהיא שד, ולכן דקר אותה כמ"פ כסגולה להצלה משדים, ואז נשמעה מהתלולית קריאה ביידיש, ויצאה משם אשה וביקשה שיכסוה, וספרה שכבר כמה שנים שהיא חולמת שעושים בה מעשה עבירה, גם בבעלה עמה, אבל היא חשבה שזה חלומות, כי הדלת הייתה סגורה וכו', אבל עתה היא רואה שהיה זה שד, ואז השביעה אותם שלא יספרו את הסיפור. ושאל חמיו את המחנ"ח האם הוא מחוייב לשבועה, והמחנ"ח האריך בכל הפרשה ופסק לו שישתוק.

[מה שנכון נכון]

ראה עוד בזכר יהוסף:

תהלוכות האגדות.GIF (54.42 KiB) נצפה 6042 פעמים

וכבר היה כאן אשכול על החיצונים, וגם שם נידון הענין.

[לעומקו של דבר]

ראה עוד בזכר יהוסף:

תהלוכות האגדות.GIF

וכבר היה כאן אשכול על החיצונים, וגם שם נידון הענין.

תודה.
viewtopic.php?f=17&t=5113&start=40#p41743

[חלא בר חמרא]

אנשים שחציים סוס מוזכרים גם באוצר המדרשים עמ' 468. שאמינותו שוה לס' שה"ק. וכן בספר הישר פ' שמות בסיפורי צפו, גם אמינותו לא ברורה, אבל עדיף מהספרים הנ"ל.
באברבנאל לס' יואל פ"ב פסוק ד' כתב שאגדה זו נוצרה ע"י שראו ממרחק רוכבים על סוסים והיה נראה כגוף אחד [כך כמדו' מהזכרון, לא עיינתי בפנים].
מיהו אשכחן בריות משונות גם בספרים בני סמכא, עי' דבש לפי מהחיד"א מערכת ז' אות ט"ו וט"ז בענין זאב הנהפך לאדם, גם איתא בתוס' על חציו אדם וחציו דג. ואל תהי מפליג לכל דבר.
ומצינו בירושלמי נדה שיתכן שתלד אשה גוף אדם וראשו בהמה או להיפך, ויחיה.

[צופה_ומביט]

גם ביוסיפון בסיפורי אלכסנדרוס מוקדון יש המון דברים כאלה.
[הוא מביא גם את סיפורי צפו].

[זיז שדי]

הפוסקים בימי הביניים גם דברו על ילדים שנולדו מן השדים וכידוע שזה הגיע מהכמרים, וד"ל.

עצם המושג ששד מעבר אשה או בא עליה נמצא בחז"ל. וא"צ לכמרים. (ועיי' בשו"ת מחנ"ח הנ"ל). אמנם בינינו לכאו' לא מצויין.

הורמין בר ליליתא? אבל שם האם היתה שידה והבעל אדם. האם ידוע להיפך?

[זיז שדי]

אנשים שחציים סוס מוזכרים גם באוצר המדרשים עמ' 468. שאמינותו שוה לס' שה"ק. וכן בספר הישר פ' שמות בסיפורי צפו, גם אמינותו לא ברורה, אבל עדיף מהספרים הנ"ל.
באברבנאל לס' יואל פ"ב פסוק ד' כתב שאגדה זו נוצרה ע"י שראו ממרחק רוכבים על סוסים והיה נראה כגוף אחד [כך כמדו' מהזכרון, לא עיינתי בפנים].
מיהו אשכחן בריות משונות גם בספרים בני סמכא, עי' דבש לפי מהחיד"א מערכת ז' אות ט"ו וט"ז בענין זאב הנהפך לאדם, גם איתא בתוס' על חציו אדם וחציו דג. ואל תהי מפליג לכל דבר.
ומצינו בירושלמי נדה שיתכן שתלד אשה גוף אדם וראשו בהמה או להיפך, ויחיה.

בהרבה מספרי חסידי אשכנז הביאו הרבה מהם. הדרקון שבא על אשת המלך בספר חסידים, בשער תגי לרוקח הביא מהווערוולף (אדם הנהפך לזאב) ואדם שחציו כלב. ועוד הרבה

[הבאר ההיא]

הפוסקים בימי הביניים גם דברו על ילדים שנולדו מן השדים וכידוע שזה הגיע מהכמרים, וד"ל.

עצם המושג ששד מעבר אשה או בא עליה נמצא בחז"ל. וא"צ לכמרים. (ועיי' בשו"ת מחנ"ח הנ"ל). אמנם בינינו לכאו' לא מצויין.

הורמין בר ליליתא? אבל שם האם היתה שידה והבעל אדם. האם ידוע להיפך?

זה אכן החילוק של המחנ"ח שאשה לא יכולה ללדת משד (ואינה נאסרת לבעלה כי לא מיקרי ביאה), ומה שמצאנו בחז"ל הוא רק שידה שיולדת מאדם.