בירור שיטות בהשקפה

עפר תחת רגליכם

אני מחפש זמן רב חיבור העוסק בשיטות השונות בהשקפה. האם רס"ג ורמב"ם חלוקים במשהו? מה בין ריה"ל לספר העיקרים ביסודות האמונה? אשמח לקבל הפניות לליבון השיטות בנושאים אלו.

עדיאל ברויאר

יש ספר של הרב שילת - בין הכוזרי לרמב"ם: https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?196159&

בברכה המשולשת

ויש ביאור מקיף של כל השיטות בפירוש הרב הנזיר זיע"א לנבחר מאמונות ודעות

פרי יהושע

עפר תחת רגליכם כתב:אני מחפש זמן רב חיבור העוסק בשיטות השונות בהשקפה. האם רס"ג ורמב"ם חלוקים במשהו? מה בין ריה"ל לספר העיקרים ביסודות האמונה? אשמח לקבל הפניות לליבון השיטות בנושאים אלו.

השם מטעה, בימינו לא קורים לזה "השקפה", אלא או יסודות האמונה או "מחשבת ישראל", בימי הביניים. "השקפה" קורים להתנגדות לציונות וכו'.

מוישי · הודעהעל ידי **מוישי** » ד' פברואר 01, 2017 1:06 am

אני באמצע לערוך הקבלה ןהבדלה בין בעל התניא לנפש החיים ועוד, נכתב על זה פעם בפורום, תחפש בגליונות אור וחיות

הגיונות · הודעהעל ידי **הגיונות** » ו' פברואר 03, 2017 3:48 pm

מוישי כתב:אני באמצע לערוך הקבלה ןהבדלה בין בעל התניא לנפש החיים ועוד, נכתב על זה פעם בפורום, תחפש בגליונות אור וחיות

המאמרים שנכתבו ב'אור וחיות' פשטניים מידי ואין בהם משום החידוש.

בעניין נפה"ח והתניא - יש את הספר 'תורת הגר"א ומשנת החסידות' (אך גם בו יש טעויות ולא מעט קונספירציות). כמדוני שמאמרים אודות השוואת וחילוקים בשיטות אלו כתב הר"נ גרינוואלד ב'היכל הבעש"ט' הזכור לטוב.

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ו' פברואר 03, 2017 4:07 pm

על הספר 'תורת הגר"א ומשנת החסידות':
viewtopic.php?f=56&t=5350

ההוא גברא · הודעהעל ידי **ההוא גברא** » א' פברואר 05, 2017 3:44 pm

לא הבנתי את תגובתו של עדיאל. ממה נפשך, אם הוא מוכן לקרוא ספרות של דתיים לא חרדים יש את ספרי רש"ב אורבאך, ואם אינו מוכן לא יקרא גם את הרב שילת

עמרם · הודעהעל ידי **עמרם** » א' פברואר 05, 2017 9:13 pm

סתם כך כמתבונן מהצד. האם מענינת אותך דעתו של רס"ג גם כשהוא לא חולק על הרמב"ם או של ריה"ל כשהוא לא נגד ה"עיקרים" או שזה חסר צבע בעינך? ואם כן אז יש לך את הספרים אמונות ודעות, מורה נבוכים, כוזרי, ועיקרים.

ההוא גברא כתב:לא הבנתי את תגובתו של עדיאל. ממה נפשך, אם הוא מוכן לקרוא ספרות של דתיים לא חרדים יש את ספרי רש"ב אורבאך, ואם אינו מוכן לא יקרא גם את הרב שילת

לא הבנתי את דבריך. ר' שמחה בונים אורבך הוא האורים ותומים של הפילוספיה? מי שרוצה לדעת משהו ומוכן לקרא ספרים לא חרדיים חייב לקרא את ספרו חמש דמויות ולא יתכן שמישהו ימליץ יותר על הרב שילת למשל?

ההוא גברא

לפי כותרת ספרו של הרב שילת הוא עוסק רק ברמב"ם ובכוזרי. לעומת זאת הרש"ב אורבך מציג בשיטתיות חמשה ראשונים או יותר. זו העדיפות.

יניק וחכים

כאשר עברתי בדברי הרבה ראשונים, ראיתי שלמרות שהרס"ג ורמב"ם והמאירי וראב"ע ורלב"ג ועוד הלכו בדרך הפילוסופיה, והרמב"ן ור' חסדאי קרשקש והחינוך ורבינו בחיי ועוד הלכו בדרך אחרת, עדיין ישנם הרבה חילוקים גדולים בכללים ובפרטים ביניהם, וכן יש ראשונים כמו הרשב"א והריטב"א שאין ברור כ"כ דעתם בכל דבר.
ורציתי האם יש ספר או מאמר שמנסה להקיף זה, או אחד מחברי הפורום שיש לו ע"ז בכתובים??
אודה מאד בכל לב למי שיעזור לי בזה.

איתן · הודעהעל ידי **איתן** » א' אוגוסט 13, 2017 10:56 pm

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=31537

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ב' אוגוסט 14, 2017 12:49 am

היתה פעם תוכנית כזאת, ור' יעקב הכהן היה אמור להיות העורך. אבל בינתיים עוד לא ראינו הפירות של יוזמה זו.

בן אליהו · הודעהעל ידי **בן אליהו** » ב' אוגוסט 14, 2017 9:09 pm

ר' יואל קלופט זצ"ל כתב בספרו על היחס בין נפש החיים לבעל התניא

יעקב_ב. · הודעהעל ידי **יעקב_ב.** » א' ספטמבר 03, 2017 5:38 pm

יניק וחכים כתב:כאשר עברתי בדברי הרבה ראשונים, ראיתי שלמרות שהרס"ג ורמב"ם והמאירי וראב"ע ורלב"ג ועוד הלכו בדרך הפילוסופיה, והרמב"ן ור' חסדאי קרשקש והחינוך ורבינו בחיי ועוד הלכו בדרך אחרת, עדיין ישנם הרבה חילוקים גדולים בכללים ובפרטים ביניהם, וכן יש ראשונים כמו הרשב"א והריטב"א שאין ברור כ"כ דעתם בכל דבר.
ורציתי האם יש ספר או מאמר שמנסה להקיף זה, או אחד מחברי הפורום שיש לו ע"ז בכתובים??
אודה מאד בכל לב למי שיעזור לי בזה.

אתה מנסה לכלול עולם שלם בתוך תגובה אחת, והוא כעין בקשתו של אותו גוי שבא להתגייר 'למדני את כל התורה כולה על רגל אחת'. אם תרצה לדעת את סוגיית מוקצה, האם תסתפק לקרוא את ערך 'מוקצה' באנציקלופדיה התלמודית, או שתלך לשבת על הסוגיא חודשים? וכמובן שבנושאים רגישים שכאלו, ישנם שמתוך השקפתם המוקדמת ינסו לכפות כל מיני השקפות וצורות חשיבה על ראשונים מסוימים, והפתרון הוא פשוט לשבת על ה'אמונות ודעות', 'מורה נבוכים', וכן 'מלחמות ה'' של הרלב"ג, הפירוש על התורה של האבן עזרא, ו'יסוד מורא'. ומאידך לקרוא את דרשת הרמב"ן 'תורת ה' תמימה' שמסכמת את עיקר הנושאים שבהם הוא חלוק על הפילוסופים, אם כי כמובן שהרבה מדעותיו מפוזרות בפירושו על התורה, את דעת ר' חסדאי קרשקש כמובן יש לראות בספרו 'אור ה'', לגבי ה'חינוך' לא ידועה לי השקפה ושיטת עולם מסוימת וקוהרנטית, והוא כשאר הראשונים, שטעמו מזה ומזה ולא הכריעו. כללו של דבר, כדי לקנות באמת את הנושאים הללו, צריך לשבת ולעיין ברצינות בספרי הראשונים.

בן מלך · הודעהעל ידי **בן מלך** » א' ספטמבר 03, 2017 8:34 pm

יש ספר "עמודי המחשבה הישראלית" של ש"ב אורבאך, בארבעה כרכים, שמסכם את הגותם (כולל רקע וביוגרפיה) של רס"ג, רבינו בחיי אבן פקודה, ריה"ל, רמב"ם, ר"י אלבו, ר"ח קרשקש.
עדיין לא קראתי אותו, אבל אמרו לי שזה ספר טוב מאוד.
הספר כולו ניתן להורדה (חלקים חלקים) כאן: http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=503

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » א' ספטמבר 03, 2017 11:15 pm

בן מלך כתב:יש ספר "עמודי המחשבה הישראלית" של הרב ש"ב אורבאך, בארבעה כרכים, שמסכם את הגותם (כולל רקע וביוגרפיה) של רס"ג, רבינו בחיי אבן פקודה, ריה"ל, רמב"ם, ר"י אלבו, ר"ח קרשקש.
עדיין לא קראתי אותו, אבל אמרו לי שזה ספר טוב מאוד.
הספר כולו ניתן להורדה (חלקים חלקים) כאן: http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=503

בן מלך · הודעהעל ידי **בן מלך** » ב' ספטמבר 04, 2017 12:09 am

לא בכוונה השמטתי ממנו תואר "הרב", אלא מפני שלא ידעתי שהוא היה רב.
(אני לא מהדקדקנים ששוקלים בפלס או תוקעים יתד לקבוע מיהו שזכאי לתואר ומיהו שלא)

ספרן · הודעהעל ידי **ספרן** » ב' ספטמבר 04, 2017 9:42 am

אכן בספרו של הרש'ב אורבך נעשתה עבודה ראויה, אלא שלדעתי אינה עונה כל הצורך על המבוקש באשכול. אין בו כמעט עריכת השוואה בין השיטות השונות, דבר שניתן להעשות רק על ידי ריכוזן לפי נושאים. דוגמה נאה לכך בספר שהופיע לאחרונה: מהות הבחירה בהגות היהודית בימי הביניים / שלום צדיק / מאגנס ומכון ון ליר, 2017, 360 עמ' שהצליח להציג בבהירות את כל חילוקי השיטות בנושא, כולל של ראשונים פחות מרכזיים.

ספרן · הודעהעל ידי **ספרן** » ש' נובמבר 18, 2017 6:41 pm

בקובץ שמועות מפי המשגיח הרב דב יפה זצ'ל (קישור באשכול המוקדש לו ב'משפחות סופרים') מובא בשם הגרי'ז מבריסק זצ'ל:

קסה. כאשר נשאל פעם על ידי רבי יהושע
יגל זצ׳׳ל ראש המדרשה מהי דעתו על לימוד
המקצוע מחשבת ישראל שאל אותו מרן זצ״ל
מה זה וכשהסביר לו הרב יגל כי בשיעורים
הללו מלמדים את התלמידים את השיטות
השונות בהשקפה היהודית אמר כי אסור ללמד
לצעירים כמה שיטות תוך הבהרת כל שיטה
ושיטה במה היא חלוקה מהאחרות אלא יש
ללמדם את ההשקפה הנכונה בלבד.

(וע'ע כעי'ז, המובא בהקד' 'שערי אהרון' (רוטר) מהד' תשנ'ז עמ' קח, מהגרי'ז, לענין חילוקים בין מפרשי התורה ב 'פשוטו של מקרא' שאין ללמד התלמידים אלא ע'פ רש'י)

שמש · הודעהעל ידי **שמש** » ש' נובמבר 18, 2017 8:37 pm

ואיך מכריעים בין גדולי הראשונים מהי 'ההשקפה הנכונה'?...

ספרן · הודעהעל ידי **ספרן** » ש' נובמבר 18, 2017 9:06 pm

שמש כתב:ואיך מכריעים בין גדולי הראשונים מהי 'ההשקפה הנכונה'?...

ראה דברים של טעם שכתב בזה הר'י ענבל בפרק ח של ספרו 'תורה שבעל פה' עמ' 680 - 689.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ש' נובמבר 18, 2017 10:18 pm

ספרן כתב:בקובץ שמועות מפי המשגיח הרב דב יפה זצ'ל (קישור באשכול המוקדש לו ב'משפחות סופרים') מובא בשם הגרי'ז מבריסק זצ'ל:

קסה. כאשר נשאל פעם על ידי רבי יהושע
יגל זצ׳׳ל ראש המדרשה מהי דעתו על לימוד
המקצוע מחשבת ישראל שאל אותו מרן זצ״ל
מה זה וכשהסביר לו הרב יגל כי בשיעורים
הללו מלמדים את התלמידים את השיטות
השונות בהשקפה היהודית אמר כי אסור ללמד
לצעירים כמה שיטות תוך הבהרת כל שיטה
ושיטה במה היא חלוקה מהאחרות אלא יש
ללמדם את ההשקפה הנכונה בלבד.

מסתבר שהרב יגל לא שינה את דעתו, בעקבות תשובתו של הגרי"ז. זכור לי תיאור של אחד מבוגרי המדרשיה על הגר"ש ישראלי שלימד אותם 'מחשבת ישראל' (דומני שהוא המציא את המקצוע), והשתבח בכך שמכל לימודיו אי אפשר היה לדעת באיזו דעה מצדד הרב ישראלי זצ"ל.

עוסק · הודעהעל ידי **עוסק** » א' נובמבר 19, 2017 2:33 am

שמש כתב:ואיך מכריעים בין גדולי הראשונים מהי 'ההשקפה הנכונה'?...

"השקפה נכונה" = לדעת ולהאמין בכל אותן דעות והשקפות המוסכמות על הנביאים, חז"ל ורוב החכמים. למשל מציאות ה' וייחודו, יציאת מצרים ומתן תורה, שכר עונש ותחיית המתים, ועוד הרבה.

בכל אחד מהתחומים יש הרבה עניינים עיקריים המוסכמים על הכל ללא חולק, וספרי חז"ל מלאים וגדושים. ובשביל זה צריך את ספרי גדולי הראשונים, הרמב"ם והרמב"ן וחבריהם, כדי לדעת את ה"עד כאן לא קא מפליגי" והמוסכם. ומה בכך אם יהיו מחלוקות, את המחלוקות חייבים לגמד, או ללכת אחר המשקל והמניין.

ולענ"ד, האם לא נכון להיצמד לדעת גדול הפוסקים הרמב"ם, שהותיר משנה ברורה בכל מקום, ובצילו נחיה לעולם. (ובמקום שיחלקו עליו בבירור כל גדולי החכמים, אז כאן חלקו).

שמש · הודעהעל ידי **שמש** » א' נובמבר 19, 2017 1:45 pm

עוסק כתב:
שמש כתב:ואיך מכריעים בין גדולי הראשונים מהי 'ההשקפה הנכונה'?...

"השקפה נכונה" = לדעת ולהאמין בכל אותן דעות והשקפות המוסכמות על הנביאים, חז"ל ורוב החכמים. למשל מציאות ה' וייחודו, יציאת מצרים ומתן תורה, שכר עונש ותחיית המתים, ועוד הרבה.

בכל אחד מהתחומים יש הרבה עניינים עיקריים המוסכמים על הכל ללא חולק, וספרי חז"ל מלאים וגדושים. ובשביל זה צריך את ספרי גדולי הראשונים, הרמב"ם והרמב"ן וחבריהם, כדי לדעת את ה"עד כאן לא קא מפליגי" והמוסכם. ומה בכך אם יהיו מחלוקות, את המחלוקות חייבים לגמד, או ללכת אחר המשקל והמניין. זו בדיוק הבעיה להכריע לאן נוטה המשקל והמניין.

ולענ"ד, האם לא נכון להיצמד לדעת גדול הפוסקים הרמב"ם, שהותיר משנה ברורה בכל מקום, ובצילו נחיה לעולם. (ובמקום שיחלקו עליו בבירור כל גדולי החכמים, אז כאן חלקו).

חוששתני שזה בדיוק מה שבאו לשלול...
ומ"מ דבריך אינם כמסופר לעיל שיש ללמד רק את 'ההשקפה הנכונה' בלבד.

עוסק · הודעהעל ידי **עוסק** » א' נובמבר 19, 2017 5:08 pm

מדוע יש בעיה לבדוק המשקל והמניין. ובכלל, למי זה דחוף להכריע באותן מחלוקות מסוימות בין גדולי החכמים.

הרי בסוף עיקרי הדת מוסכמים על הכל. מדוד המלך עד הרמב"ם והחפץ חיים.

מה הבעיה להנחיל אותם לעצמינו וצאצאינו.

ברמן · הודעהעל ידי **ברמן** » ב' נובמבר 20, 2017 10:35 am

הגיונות כתב:
מוישי כתב:אני באמצע לערוך הקבלה ןהבדלה בין בעל התניא לנפש החיים ועוד, נכתב על זה פעם בפורום, תחפש בגליונות אור וחיות

המאמרים שנכתבו ב'אור וחיות' פשטניים מידי ואין בהם משום החידוש.

בעניין נפה"ח והתניא - יש את הספר 'תורת הגר"א ומשנת החסידות' (אך גם בו יש טעויות ולא מעט קונספירציות). כמדוני שמאמרים אודות השוואת וחילוקים בשיטות אלו כתב הר"נ גרינוואלד ב'היכל הבעש"ט' הזכור לטוב.

כבר התפרסם מאמר עמוק ונרחב בביאור ענין זה, מאת הגאון המקובל רבי יואל קלופט ראב"ד חיפה. נמצא באחד מגליונות "הנאמן", ואח"כ נדפס בספרו "דעת יואל".

שמש · הודעהעל ידי **שמש** » ב' נובמבר 20, 2017 1:49 pm

עוסק כתב:מדוע יש בעיה לבדוק המשקל והמניין. ובכלל, למי זה דחוף להכריע באותן מחלוקות מסוימות בין גדולי החכמים.

הרי בסוף עיקרי הדת מוסכמים על הכל. מדוד המלך עד הרמב"ם והחפץ חיים.

מה הבעיה להנחיל אותם לעצמינו וצאצאינו.

ראשית לא כל עקרי הדת מוסכמים על הכל, אנקוט דוגמה קיצונית ולא אקטואלית - כיום מוסכם (כך אני מקווה) כשיטת הרמב"ם שלקב"ה אין גוף ואף לא דמות הגוף וכו' ואילו בזמנו היו ע"כ מחלוקות בין גדולי הראשונים ויש אומרים שאף שרפו את ספריו (בצרפת) גם בשל דבר זה. זו מחלוקת שהוכרעה, אך ישנן לא מעט שאלות שיכולות להיחשב כ'עיקרי הדת' ויש בהן מחלוקות (השגחה פרטית למשל, אם כהצעתך להיצמד לדעת הרמב"ם...) ומי יכניס ראשו להכריע בדברים אלו לומר שמועה זו נאה וזו אינה נאה?

פלגינן · הודעהעל ידי **פלגינן** » ב' נובמבר 20, 2017 2:14 pm

הרב לויכטר ואלו שלצדו ניסו לענות על שאלה זו:
http://iyun.org.il/event/על-שאלות-באמונה-האם-וכיצד/

ספרן · הודעהעל ידי **ספרן** » ב' נובמבר 20, 2017 3:56 pm

"וסיפר הגר"י הוטנר, שבילדותו השתתף בהלווית הגר"ח בעודה בעיירת אוטווצק, ושם הספידו בנו הגרי"ז ואמר, שהשו"ע של ה'עולם' קובע לאדם מה שצריך לעשות, מותר לעשות ואסור לעשות, ואילו השו"ע של אבא היה, מה מותר לחשוב, מה אסור לחשוב, ומה חייבים לחשוב, והתעלף"

viewtopic.php?t=28697

ברוז · הודעהעל ידי **ברוז** » ב' נובמבר 20, 2017 6:48 pm

ספרן כתב:
"וסיפר הגר"י הוטנר, שבילדותו השתתף בהלווית הגר"ח בעודה בעיירת אוטווצק, ושם הספידו בנו הגרי"ז ואמר, שהשו"ע של ה'עולם' קובע לאדם מה שצריך לעשות, מותר לעשות ואסור לעשות, ואילו השו"ע של אבא היה, מה מותר לחשוב, מה אסור לחשוב, ומה חייבים לחשוב, והתעלף"

viewtopic.php?t=28697

התעלפותו של מרן הגרי"ז בהספדו על אביו במסע ההלויה באוטווצק, תימוכין יש לה מהתיאור העיתונאי המובא כאן :
viewtopic.php?f=19&t=33046#p334096

משוש דורים

ברוז כתב:
ספרן כתב:
"וסיפר הגר"י הוטנר, שבילדותו השתתף בהלווית הגר"ח בעודה בעיירת אוטווצק, ושם הספידו בנו הגרי"ז ואמר, שהשו"ע של ה'עולם' קובע לאדם מה שצריך לעשות, מותר לעשות ואסור לעשות, ואילו השו"ע של אבא היה, מה מותר לחשוב, מה אסור לחשוב, ומה חייבים לחשוב, והתעלף"

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=28697

התעלפותו של מרן הגרי"ז בהספדו על אביו במסע ההלויה באוטווצק, תימוכין יש לה מהתיאור העיתונאי המובא כאן :
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 46#p334096

אך שם מוזכר המשפט הנ"ל בשם חתנו של הגר"ח, ר' הירש גליקסון, שהספיד מיד לאחר התעלפותו של הגרי"ז.

עוסק · הודעהעל ידי **עוסק** » ד' נובמבר 22, 2017 10:09 am

שמש כתב:
עוסק כתב:מדוע יש בעיה לבדוק המשקל והמניין. ובכלל, למי זה דחוף להכריע באותן מחלוקות מסוימות בין גדולי החכמים.

הרי בסוף עיקרי הדת מוסכמים על הכל. מדוד המלך עד הרמב"ם והחפץ חיים.

מה הבעיה להנחיל אותם לעצמינו וצאצאינו.

ראשית לא כל עקרי הדת מוסכמים על הכל, אנקוט דוגמה קיצונית ולא אקטואלית - כיום מוסכם (כך אני מקווה) כשיטת הרמב"ם שלקב"ה אין גוף ואף לא דמות הגוף וכו' ואילו בזמנו היו ע"כ מחלוקות בין גדולי הראשונים ויש אומרים שאף שרפו את ספריו (בצרפת) גם בשל דבר זה. זו מחלוקת שהוכרעה, אך ישנן לא מעט שאלות שיכולות להיחשב כ'עיקרי הדת' ויש בהן מחלוקות (השגחה פרטית למשל, אם כהצעתך להיצמד לדעת הרמב"ם...) ומי יכניס ראשו להכריע בדברים אלו לומר שמועה זו נאה וזו אינה נאה?

היכן מצאת מחלוקת בין "גדולי הראשונים" בעניין ההגשמה?
זה שהיו כאלו שהשתבשו, כלשון הראב"ד עליהם, לא אומר שיש כאן "מחלוקת".
וכדברי הרמב"ם במשנה תורה הדבר "מפורש בתורה ובנביאים שאין הקב"ה גוף וגוייה".

אף אחד לא חייב להכניס ראשו להכריע במקומות מסופקים,
אבל אם נכנע תחת עומס רוב המחלוקות והפלפולים - נישאר בלי כלום.
וברור שחייבים לקחת בכל מקום את ה"עד כאן לא פליגי" בין מאורי הדת וגדולי הראשונים - ולהציבה נר לרגלינו.

למשל 'עולם הבא', גם אם ישברו מאה קולמוסין מה זה בדיוק עולם הבא, אף אחד מעולם לא פקפק בכך בקיומו של העוה"ב, ושהוא התכלית, ושהעוה"ז הוא היכי תמצי לעוה"ב וכפרוזדור לעוה"ב וכו', ושהצדיקים הם בני עוה"ב ואלו שאין להם חלק לעוה"ב וכו'.

אמונות אלו למשל הם "השקפה נכונה" בלי פקפוק. ממרע"ה עד החפץ חיים.
הבחירה בידינו אם להתמקד ולעסוק במחלוקות, כאילו יושג תועלת על ידי זה,
או לזכור שהמשותף והמוסכם הברור הוא גדול מאוד, ואפשר להאמין בו בלי פקפוק.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ד' נובמבר 22, 2017 10:20 am

דוקא בענין עולם הבא יש מחלוקת גדולה מהי התכלית - האם עולם הבא לנשמות בגן עדן (דעת הרמב"ם), או עולם הבא לנשמות בתוך גוף בעולם הזה (דעת הרמב"ן).

איש-אחד · הודעהעל ידי **איש-אחד** » ד' נובמבר 22, 2017 10:35 am

עוסק כתב:היכן מצאת מחלוקת בין "גדולי הראשונים" בעניין ההגשמה?
זה שהיו כאלו שהשתבשו, כלשון הראב"ד עליהם, לא אומר שיש כאן "מחלוקת".
וכדברי הרמב"ם במשנה תורה הדבר "מפורש בתורה ובנביאים שאין הקב"ה גוף וגוייה".

זה לא מדוייק, ההכרח של הרמב"ם בענין ההגשמה היתה הכרעה שכלית ועל סמך הכרח זה פירש כמה פסוקים שלא כפשטן.
ראה מש"כ הרמב"ם במורה נבוכים (ח"ב פ' כה) אם היה הכרח שכלי שהעולם קדמון היינו מוציאים פסוקי הבריאה מפשטן:

דע, שאין בריחתנו מלסבור קדמות העולם מחמת הכתוב אשר נאמר בתורה שהעולם מחודש, לפי שאין הכתובים המורים על חידוש העולם, יותר מן הכתובים המורים על היות האלוה גוף. וגם אין דרכי הביאור נעולים בפנינו ולא נמנעים ממנו בעניין חידוש העולם. אלא יכולים היינו לבאר אותם כדרך שעשינו בשלילת הגשמות, ויתכן שזה היה יותר קל בהרבה, והייתה לנו יכולת רבה לבאר אותם הכתובים ונקיים קדמות העולם, כדרך שביארנו הכתובים ושללנו היותו יתעלה גוף.

עוסק · הודעהעל ידי **עוסק** » ד' נובמבר 22, 2017 10:40 am

מה לא מדויק לדבריך, מה שהרמב"ם פסק במשנה תורה?

אז בנוסף לכך ששלילת ההגשמה מפורשת בתורה ובנביאים, כדברי הרמב"ם,
יש כאן גם כן "הכרעה שכלית" של הרמב"ם במו"נ, לשלול ההגשמה. מצויין.

איש-אחד · הודעהעל ידי **איש-אחד** » ד' נובמבר 22, 2017 10:46 am

עוסק כתב:מה לא מדויק לדבריך, מה שהרמב"ם פסק במשנה תורה?

אז בנוסף לכך ששלילת ההגשמה מפורשת בתורה ובנביאים, כדברי הרמב"ם,
יש כאן גם כן "הכרעה שכלית" של הרמב"ם במו"נ, לשלול ההגשמה. מצויין.

לשיטת הרמב"ם אין אף פסוק שבהכרח שולל ההגשמה אלא אדרבא ישנם כאלו שפשטן הגשמה!
ההכרח הוא שכלי והוא הסיבה לפרש הפסוקים שכוונתם לשלול ההגשמה.
כדבריו שם עוד:

כי זה שאין האלוה גוף - הוכח, וחובה בהחלט לבאר כל מה שפשטו נגד ההוכחה ויוודע שיש לו ביאור בהחלט וכו' כי סברתנו שאין האלוה גוף, אינו סותר לנו מאומה מיסודות התורה, ואינו מכחיש דברי שום נביא, ואין בו אלא מה שמדמים הסכלים שיש בכך נגד הכתוב ואינו נגדו כמו שביארנו, אלא הוא כוונת הכתוב.

עוסק · הודעהעל ידי **עוסק** » ד' נובמבר 22, 2017 10:54 am

ברור, בגלל פשטות חלק מהפסוקים היו כאלו שטעו והשתבשו בזה, כדברי הראב"ד פ"ג מתשובה.
וגם הרמב"ם שם בפ"א מיסודי התורה, אחרי שכתב ש"מפורש בתורה ובנביאים שאין הקב"ה גוף וגוייה", הזכיר גם הפסוקים האחרים וכתב עליהם "דברה תורה כלשון בני אדם והכל כנויין הן" ומשל.

בסופו של דבר מה נפק"מ בכל זה,
שלילת הגשמות מוסכמת ואין חולק.

איש-אחד · הודעהעל ידי **איש-אחד** » ד' נובמבר 22, 2017 10:57 am

עוסק כתב:ברור, בגלל פשטות חלק מהפסוקים היו כאלו שטעו והשתבשו בזה, כדברי הראב"ד פ"ג מתשובה.
וגם הרמב"ם שם בפ"א מיסודי התורה, הזכיר קצת פסוקים אלו, וכתב עליהם "דברה תורה כלשון בני אדם והכל כנויין הן" ומשל.

בסופו של דבר מה נפק"מ בכל זה,
שלילת הגשמות מוסכמת ואין חולק.

זה ברור.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר