'קדוש ה''-הגאון רבי עזריאל 'ראש הברזל' מלובלין

[נוטר הכרמים]

אא"ז הגאון הק' רבי עזריאל הלוי איש הורוויץ זי"ע, אב"ד ור"מ לובלין, שמו נודע למשגב בכינויו 'ראש הברזל'-דער אייזנער קאפ, וזה זכרו לדורות.

האדם הגדול בענקים, ערשו ערש ברזל מוטל בין כסתותיהם של גדולי דורו, דור דעה. אדם הקשה כברזל, כלשון רש"י תענית ד,א: חכם ומחודד לחתוך הלכה כברזל.

פרשת תקפו וגבורתו, צדיק מה פעל, ומאשר העידו בו בגדלם גאוני ארץ, הלא היא כתובה בהרחבה בהקדמת ספר 'תשובות וחדושי ראש הברזל' שיצא לאור ע"י הגאון ר' מיכל הומינר שליט"א בהוצאת מכון המסורה, ירושלים תשכ"ט.

כאן נתעכב רק על כמה נקודות, ונוסיף מעט.

שמעתי ממו"ר הגר"ש אויערבאך שליט"א שהרבה יש להצר על עיוות ומיעוט דמותו של הגאון הנ"ל, שמחמת התנגדותו לחסידות, נשאר בתודעה כבר פלוגתא עם שאר בשרו ובן עירו החוזה מלובלין, ומוצג בדרך קבע בסיפורי המעשיות כאיזה מרא דאתרא קשה וטרדן שאינו מבין וכו', ואף אם גאון הנהו, אבל אינו צדיק וכו'. כמה טפשאי הני אינשי. הלא בתשובות חמדת שלמה מצויות תשובות לכל גאוני הדור, הגרע"א, הבית מאיר ועוד, ואך את רבינו עזריאל בחר לכנות כ'קדוש ה' (ובהמשך: כבוד האי רב גאון הגדול המפורסם מופת הדור כקש"ת וכו').

וראה שם בהקדמה הנ"ל מידת ההערצה הניבטת מבין שיטי כתיבות ידי גדולי הדור. הנתיבות, הבית אפרים, הג"ר חיים כהן רפפורט מאוסטראה, מהרי"ל מרגליות, הברית אברהם, גיסו החמדת צבי ועוד.

מידת יראתו וקדושתו משתקפת במדה גדושה מתוך ההסכמה היחידה שישנה ממנו לסידור תפילה עם כוונות פשטיות 'כתר נהורא', וז"ל בתו"ד: אך הכוונות האלה של שויתי ה' ויראת ה' ואהבת ה' החיוב לכל אדם לקיים כל היום אפילו שלא בשעת תפילה, כ"ש בשעת תפילה, ויעו"ש עוד בדבריו.

ואגב נציין כי הגאון מלבי"ם בריש ספרו ארצות החיים נקט לא כן, וז"ל: בדקדוק כתב הרמ"א כן (-שיל"ת הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים ההולכים לפני האלקים), כי לא כל אדם יעצים עוז לשום מחשבתו בה' לטוטפות בין עיניו, רק צדיקים ההולכים לפני אלקים תמיד הדבקים באלקים חיים וכו', כי שאר בני אדם אשר לא השיגו זאת, עכ"פ צריכים להזהר שבעת תפילתם ישימו פחד ה' לנגד עינם וכו'.

בשנת תשכ"ח נדפס מחדש בירושלים ספר 'עגונת ישראל' הכולל היתר עגונה מאת הגאון הק' המגיד מקוזניץ, בצירוף תשובות חכמי הדור, בעל ההפלאה, ובעל משנת חכמים, ומהר"ם מבראד, ובעל בית אפרים ועוד. בסופו נדפס קונטרס 'דברי ריבות'-'הלא הוא ההשגות שהשיג איש אחד נגד הפסק הנ"ל ונגד כל הגאונים הנ"ל, ואת אשר השיבו אדומו"ר (המגיד מקוזניץ) דבר דבור על אופניו.

אותו 'איש אחד' גם כותב בחריפות רבה, ועל דברי ההפלאה הוא משיב: ומה אזעק ואשוע כי לא אאמין כי ממעיו יצאו הדברים, הלא ישכיל כל מי שיש לו ידיעת בית רבו שבלא"ה לא תואר ולא הדר להמכתב המכונה ע"ש הגאון הנ"ל, באיסור א"א ושאלה חמורה הוא משיב בשפה רפה וגייז לדבוריה בסברות אשר מעולם המה בין מערכי מלחמות ה' בלי הכרעה והבאת ראיה לדבריו ...אם ח"ו יצוייר שהוא מכתב של הגאון הנ"ל אחשוב שכתב לו במדור מיוחד בהסתר להוכיח להמורה, ועל דרך החיפוי כתב לכסות עינים למראה עיני הבריות.

על כך מחי לה המגיד במאה עוכלי: ואשר פער פיו נגד הרב הגאון החסיד אבד"ק פפד"מ ויתנכר במעלליו להכחיש דבר הידוע לכל באי שער עירי הרואים כת"י הגאון הנ"ל ואמר כי ממעיו לא יצאו הדברים, הרשות בידו לשאול פי הגאון הנ"ל אם דרוש דרש באמת או הוספתי אפילו אות אחת או חסרתי מה, ומה לי להאריך בדברים כאלה, ואשרי למי שחושדין וכו' ואויב הוא דאפקיה לקלא, לךא כן יעריכו אותי ישרי לב ת"ל.

ובסוף דבריו: ולא יענה על ריב בלתי אשר תוקד בקרבו אש התבערה, את מקורו הערה, כי הוא מבני מרי, ומתהלכים בחמת קרי וכו'.

יש טוענים כי אותו 'איש אחד' שכנגדו מכוון הקונטרס והלשונות החריפים שבו, הלא ניהו רבינו זצ"ל, כך מובא בספר אהל שלמה (רבינוביץ, עמ' סז) ועוד, וכך שמעתי ממו"ר הגר"ש שליט"א. הוא הוסיף ואמר, כי כששמע הגאון בעל ההפלאה, ש"ב של רבינו ומן המתירים שדבריו הובאו בקונטרס, על דבר הדברי ריבות הנ"ל התפלא: מנין לו למגיד העוז לחלוק בצורה כזו על ר' עזריאל, כאשר הוא משכים לתפילת שחרית, ר' עזריאל כבר למד חמשה דפי גמ' עם רי"ף, ע"כ שמעתי.

כמובן לא לנו הדלים והננסים לדרוך על במתי הענקים, ולא הבאתי דבר זה אלא לקבל מזה מושג מה מהדר גאונו של גדול וקדוש זה, שסיפורי מעשיות, ולו מדורי דורות, לא יוכלו להכהות נגה שמשו בגבורתה.

[אתנחתא]

וכשם שדיוקנו של הראש הברזל הסתרס ונשכח, (האמת שבלי הסיפורים החסידיים היה נשכח לגמרי, כמו אלפי גאונים עצומים שלא כתבו ספרים שעשו רושם וזכרם נשכח, אז תיתי ליה להספורת ששמו נותר).

[ולא שגדולות האדם נמדדת בעובדת השתמרות זכרונו בפי הבריות]

אך העמדת דיוקן על דיוקו לא מחייבת עיוות דיוק אחר. קשה לקבל שההפלאה אמר מה שאמר ולו בגלל שיש לנו עדות אימתי השכים המגיד לתפלה כדבריו במכתבו הידוע לרעו החוזה מלובלין "גי"ה הגיענו ... וכאשר התעוררתי בחצות הלילה וראיתי אגרת אחד מונח לפני ...לא יכולתי לקרותו עד אשר למדתי תורתי בספר תיקוני זוה"ק והוא עד חצות שעה ב'..." (תלמידו ר' דוב בער רודשיץ בהקדמה לספר עבודת ישראל) , ואם אכן לא מצינו שלפני התפלה למד דפי גמרא, אך תלמידו מתאר אשר לא ימוש להגות בתורת ה' יומם ולילה הן בנגלה והם בפנימיות התורה" או עדות אחרת " דרכו היה תמיד לירד בעומק הלכה לאמתתו של תורה ביון התלמידים בכל יום תורה יבקשו מפיהו ומה שהעלה במצודתו בלימוד השיעור תיכף חקק בכתב ידו הקדוש" (הקדמה לספרו בית ישראל על פסחים)

[מותיב ומפרק]

נחלקו הגרסאות בין החסידים למתנגדים, מי קבור ליד ר' שלום שכנא? החוזה? או ראש הברזל?
האם ידוע למאן דהו האמת לאמיתו?

[גלילי]

נחלקו הגרסאות בין החסידים למתנגדים, מי קבור ליד ר' שלום שכנא? החוזה? או ראש הברזל?
האם ידוע למאן דהו האמת לאמיתו?

בתשובות וחידושי ראש הברזל מופיע שנכרה קברו על יד ר' שלום שכנא, ויש שם גם תמונת מצבתו.
אבל יש גם את הסיפור שר' נפתלי מראפשיץ כרה קבר לחוזה מלובלין על יד ר' שלום שכנא ומופיע בספר החוזה מלובלין (קלפהולץ).
וגם יצחק אלפסי מביאו בספרו החוזה מלובלין, אך כותב בהערה 9 שכבר פקפקו בסיפור הנ"ל, ובשם ר' יצחק פלקסר ז"ל שקברו של החוזה אינו ע"י ר' שלום שכנא.

[בור הגולה]

תמונת מצבתו של ר' שכנא מלובלין:

רבי שכנא.jpg (20.17 KiB) נצפה 15671 פעמים

תמונת מצבתו של החוזה לפני שיפוץ, ואחרי:

החוזה.jpg (64.93 KiB) נצפה 15671 פעמים

החוזה.JPG (83.92 KiB) נצפה 15671 פעמים

אם הבנתי נכון, החוזה אינו קבור ממש ליד ר' שכנא, אלא בסמיכות כמה שורות.

[מתעמק]

בעל שיח שרפי קודש כבר עמד על כך, וכתב שאינו בסמיכות ממש לרבי שכנא, אך "לא רחוק".
אולם ראה ב'חמדה גנוזה' ממה שסיפר הרב מזמיגרוד, ח"ב עמ' ק-קב, שם יש העובדא באריכות, ושנקבר סמוך לקברו של רבי אברהם מוכר ירקות שנתעלה להיות אב"ד לובלין (ראה שם הגדולים בערכו), לאשר רבי אברהם מוכר ירקות ביקש לפני פטירתו שיקברוהו סמוך לאביו שהיה איש פשוט כך שמקומו היה סמוך לגדר במקום לא מכובד, ובהיות שקבורת הרבי מלובלין היתה בלילה לא הבחינו חברא קדישא במצבות רק בהיותה סמוך לגדר, עד שגמרו חפירת הקבר, עיי"ש.
ועכ"פ יוצא מזה שלא אצל רבי שכנא נקבר הרבי מלובלין אלא אצל רבי אברהם מוכר ירקות.

[רבטוב]

קשה עתיקא מחדתא....האמת הוא לולי התעסקותו עם החסידים אולי הי' נשכח לגמרי כמו רוב גדולי דורו וקודמיו . וצדקה עשה עמנו הרב ר' צבי הורביץ הרב מדרעזדין בכתביו .א]כתבי הגאונים .ב] לתולדות הקהילות בפולין .שכתב והדפיס קצת מידיעותיו . ומובטחני שגדולי עולם אלו מכירים לו טובה .בכתבי הגאונים עמוד 64 הוא מביא שהאייזערנער קאפ נהי' רב בימי חורפו בקראשניק ע''י לובלין ובשנת תקס''ו נתקבל ללובלין ונח נפשי' בהיותו בן ס''ב בכ''ב מרחשוון תקע''ט . הוא נולד בעיר זאמושט ....ובעמוד 138-40 הוא כותב על העיירה דברים נפלאים וז''ל
קהילה מפוארת מלאה חכמים וסופרים [לשון שער ספר מחנה ראובן ליווארנא תקל''ז]ומצוינת מכל ערי יהודה אשר במדינות פולין . האייזערנער קאפ הי' חתן הנגיד הקצין רחים ומוקיר רבנן מו''ה בנימין בושקא מנכבדי העיר זאמושט העליזה אשר זכה לדור ישרים יבורך בנין וחתנין רבנן גדולי הדור .ד' בנים הראש וראשון מופה''ד מוהר''ר צבי הירש אב''ד אה''ו בעל שו''ת תפארת צבי ב] אב''ד קאריץ ואח''כ קראקא ג]אב'דד יוזעפוף .ד] אב''ד ברעסטיצקא שבנו הי' חתן דודו האייזערנער קאף .וזכה לעוד ג' חתנים גדולי עולם אשר גם בניהם אחריהם היו מגדולי הדור עיי''ש
על תולדותיו עיין בהספדושל בעל אפיקי ים בתוך דבריו שמעודו בצע כסף לא לקח אף בשבתו על כסא הרבנות על הדין ועל האמת ועל השלום . כידוע לא לקח משכורת מהרבנות וע''כ כתוב על מצבתו נקי כפיים .וראה בהספדו של בעל החוות דעת בספרו נחלת יעקב שמספידו ביחד עם אב''ד דרזין בתןך דבריו ששניהם היו גאונים וצדיקים מפורסמים ...שני צדיקי וגאוני עולם ...
התכתב והפלפל עם גאוני דור ..בעל מרכבת המשנה ....בעל חמדת שלמה ....ור' חיים הכהן רפפורט אב''ד אוסטראה בספרו שו''ת מים חיים מזכירו וכמובן גיסו בשו''ת תפארת צבי ובשו''ת ברית אברהם ... לדבר פלא הוא שבספר המכריע בתוך רוב ההסכמות ישנו גם הסכמה מממנובכ' טבת תקע''ב ובתוך דבריו שם ''''אפס אנכי גדרתי בעדי ולא אצא לבלתי תת הסכמה על שום
ספר כאשר נראה בעליל כי לא שלחתי אצבע לדבר בשום הסכמה ולזאת לא נעתרתי גם אל מוכ''ז וכו' '''''''''''והפלא הכי גדול הוא שבסידור המתקרא כיום בארדיטשעווער סידור שהרבה חסידים מתפללים בו ישנו הסכמה ממנו בלי יום הנתינה .ומסביר שם בתוך דבריו הנפק''מ בין הכוונה של שויתי ד' וראת ד' ואהבת ד' החיוב על כל אדם לקיים כל היום אפילו שלא בשעת התפילה כ''ש בשעת התפילה והם ע''פ תיקו''ז וכו' לכוונת שמות ויחודים שלא כל אדם זוכה עיי''ש בדבריו הנפלאים . עכ''פ הרבה אדמורי''ם וחסידים מתפללים כל יום בסידור עם הסכמתו .נפלאים דרכי השם .....הוא הוליד ב' בנים ובת . ושמחתי כפולה לראות שידידנו בעל נוטר הכרמים מתייחס אחריו ב''ה שלא השבית גואל וישנו מיוצאי חלציו בני תורה ויראה

[נוטר הכרמים]

בספר שיחתן של עבדי אבות ח"ב עמ' נב מובא כדלהלן.

שמעתי מהרה"צ מהר"ש מאשקאוויטש משאץ-לונדון זצ"ל: החוזה מלובלין זי"ע ישב פעם במסיבת קידושא רבה עם שארו ובר פלוגתתו הראש הברזל זצ"ל.

נענה הרבי מלובלין זי"ע ואמר: קרינו היום בפרשה וישב יצחק בגרר, בישיבתו של יצחק פסקו הלכה כר' שמעון בגרירה. תלמידי החוזה תמהו לקראת דיבורים תמואים כאלו, ובפרט בפני פלגאו שחששו לליצנותו, אמנם ראו שהראש הברזל נגש אל החוזה ואמר לו, החייתנו, כי הרגיש מפתח בכיסו, שלכאורה נראה לו כנכשל בחיוב חטאת של הוצאה בשבת, אבל כיון דלר"ש דבר שאינו מתכוין מותר, הרי לא התכוין כלל להוצאה, שלא ידע כלל שיש מה בכיסו הרי הוא פטור.

[אוצר החכמה]

פלא גדול שאם לא ידע שהחפץ בכיסו הווה מתעסק וגם לרי יהודה פטור, ואם ידע ושכח שבת חייב לכו"ע.

[איש_ספר]

כמדומה שמוסרים בשם ר' חיים: אם מצא אדם בבגדו איזה דבר בשבת, הרי שעל הוצאה לא עבר משום מתעסק, אבל ביטל חיוב דרבנן דחייב אדם למשמש בבגדו וכו'.

[צוציק]

מעניין מאד

[נוטר הכרמים]

מראה מקום אני לך, עוד מעשיה נאה בין ראש הברזל להגה"ק ר' שמעלקא מניקלשבורג, ראה בספר שאל אביך ויגדך ח"א עמ' קמה.

[מיללער]

האייזערנער קאפ הי' חתן הנגיד הקצין רחים ומוקיר רבנן מו''ה בנימין בושקא מנכבדי העיר זאמושט העליזה אשר זכה לדור ישרים יבורך בנין וחתנין רבנן גדולי הדור .ד' בנים:
הראש וראשון מופה''ד מוהר''ר צבי הירש אב''ד אה''ו בעל שו''ת תפארת צבי
ב] אב''ד קאריץ ואח''כ קראקא
ג]אב'דד יוזעפוף
ד] אב''ד ברעסטיצקא שבנו הי' חתן דודו האייזערנער קאף.

וזכה לעוד ג' חתנים גדולי עולם אשר גם בניהם אחריהם היו מגדולי הדור עיי''ש

שמו של האב"ד קאריץ וקראקא היה רבי משה שלמה זלמן בושקא זצ"ל, נפטר ונטמן בעיר ווארשא, הנה מצבת קדשו:

http://cemetery.jewish.org.pl/id_111788/info/

[עושה חדשות]

הלצה מפורסמת:
הגריד"ס זצ"ל טען פעם שהחסידים אינם מעונינים בידיעת האמת, אלא רק "איך הולך המעשה". לראיה סיפר כי פגש פעם אדמו"ר אחד, והלה סח לו כי החוזה וראש הברזל קבורים זה לצד זה, ללמדך כי הודה רבי עזריאל לחוזה בשמים, (דיקא כך, ולא להיפך, כמובן), אמר לו הגריד"ס אמנם זה גוטע' מעשה אבל האמת היא שאני ראיתי שהם קבורים רחוק אחד מהשני, נענה האדמו"ר ואמר אין זה עניני היאך הם קבורים, אותי מענין רק "איך הולך המעשה".
המשך הסיפור: בחור מישי' בריסק השתא נסע לקברות צדיקים, והנה הוא רואה כי אכן ראש הברזל והחוזה קבורים זה לצד זה, צילם את המציבות באייפונו, וכששב לאר"י הראה את התמונה להגראי"ס שליט"א. נענה הגראי"ס ואמר, אותי לא מענין איך הם קבורים, לי חשוב רק "מה אבא אמר".


ובאידיש, זה כמובן נשמע יותר טוב...

[זקן ששכח]

איי איז דאס גוט.
אבער ס'איז פשוט ביותר, ביים טאטן'ס צייט איז ניט געווען קיין אייפון, וממילא איז ער ניט כשר לעדות
[הגם ער האט א חותם כשרות פון אונטן]...

[יציב פתגם]

מצבת קדשו בביה"ח הישן בלובלין (לפני השואה) - למרגלותיו של הרבי ר' שלום שכנא מלובלין זי"ע

[יציב פתגם]

מצבת הראש הברזל כהיום, וחרות עליה: "... הורויץ זצוק"ל א... ק"ק לובלין תנצב"ה"

(באמת זהו קטע ממצבת בנו רבי שאול אפרים פישל זצ"ל, וסברו שזהו מהראש הברזל)

[ירון]

מעניין, האם לא ידוע דבר על מוצאו של "ראש הברזל" למעט שם אביו מן המצבה הישנה ?

[נוטר הכרמים]

עוד שנתיים ויומיים יחול יום השנה המאתיים להסתלקותו, נלב"ע כ"ב חשון תקע"ט. כפי שציינתי בפתיחת האשכול מסורת בידינו מזקני ז"ל כי אנו מתייחסים אחריו. פ"א סיפרתי זאת למו"ר הגר"ש אויערבאך שליט"א, שהגיב לאלתר, 'הביאו לי ספרי יוחסיכם, בלי פירוט היחוס אין לזה ערך', אולם מיד הגיב בשנינות אופיינית: להמציא יחוס ל'אייזנער קאפ, צריך אייזנער קאפ, ובמילים אחרות, נדיר להתלבש ולהתעטר ביחוס נדיר שכזה..

להשלמת היריעה אעתיק כאן עוד ב' סנסנים נאים שמתקשרים למה שהתרחש (או לא) בינו לבין ה'חוזה', זכותם יגן עלינו.

אחד מחסידי החוזה הק' מלובלין זצ"ל לא זכה לבנים בני קיימא, כל ילדיו נפטרו בקטנותם. הגיע החסיד לרבי בבקשה שיזכה לבן בר קיימא. אמר לו הרבי: בפעם הבאה כשיוולד לך בן תקרא לו שם מפרשת השבוע.

לאחר שנסתלק הרבי לגנזי מרומים, נולדה לחסיד בת למזל טוב. אותו שבוע קראו בתורה פרשת נשא, חיפש בפרשה ולא מצא שם של בת. הלך לרב מלובלין, הגאון ר' עזריאל המכונה "ראש הברזל" ושטח בפניו את הבעיה. הגאון קפץ ממקומו, "עכשיו אני יודע שהרבי היה גם גאון וגם בעל רוח הקודש". דהנה בגמ' בבא בתרא (צא, א) אמרו שאמו של שמשון היתה נקראת צללפונית. וכתב שם המהרש"ל בהגהותיו חכמת שלמה, שמצא שהוא טוב מפני רוח רעה. אף פעם לא הבנתי כיצד מועילה אמו של שמשון כנגד רוח רעה, עכשיו הבנתי שהכוונה לקרוא לתינוקת בשם הזה ע"כ. [דף על הדף בבא בתרא צא, א].

ואעתיק כאן דבר נאה מה ששמעתי מהרה"ג ר"י סילמן שליט"א, ידוע הסיפור שבלובלין הי' איש אחד אשר הי' נהוג לחלק בבית המרחץ בין הרוחצים מסרקות והחוזה מלובלין שיבח זאת מאוד ואמר מי יתן ויהא חלקי עמו במצוה זו וכשסיפרו זאת לראש הברזל (הגאון ר' עזריאל הורוביץ) אמר שמן הגמ' משמע שאין זה מצוה דהא אם הי' מצוה למה לא נתישבה דעתו של דוד המלך עד שנזכר במילה שבבשרו הלא הי' יכול לחלק מסרקות (וגם זה הוא מצוה שבגופו) וכאשר הגיעו הדברים להחוזה אמר שנשתכחה מראש הברזל משנה מפורשת בסנהדרין כב. במלך ואין רואין אותו בבית המרחץ וא"כ לא הי' יכול לחלק שם מסריקות ע"כ הסיפור.

ולכאו' תמוה דהא בגמ' אי' שלאחר שיצא מבית המרחץ אמר למנצח על השמינית מזמור לדוד (פרק יב) ושם מבואר דאמר זה בזמן שברח משאול המלך והזיפים אמרו לשאול המלך שדוד מסתתר שם, ואי' בגמ' מגילה יד: בעובדא שדוד המלך רצה להרוג את נבל ואמרה לו אביגיל שעדיין שאול קיים ולא יצא טבעך בעולם נמצא שלא הי' לו דין מלך אז ושוב הי' יכול לחלק מסריקות בבית המרחץ.

אולם זאת אפשר ליישב דדעת האבנ"ז ביו"ד סי' שיב בהג"ה שם (וכן כתב הטו"א במגילה שם ודלא כהפרשת דרכים דרך י"א) דדוד המלך הי' לו דין מלך מאז שנמשך רק אביגיל אמרה לו שא"א שנבל הוא מורד במלכות מכיון שעדיין לא יצא טבעך בעולם ולכן לא ידע מזה ולא נזהר בכבודו ולפי"ז א"ש דדוד הי' מלך ולא יכול לחלק.

וי"ל מה היתה פלוגתתם, דבביאור הלכה סי' תקפ"ח מסתפק האם מותר לעשות מצוה במקום שאינו נקי, דעת ראש הברזל היתה שאסור כיון שיש לכוון לעשיית המצוה, ודעת החוזה שאע"פ שלא יכוון הרי מצוה בין אדם לחבירו העיקר שהגיע הנאה לחבירו וא"כ יעשה את המצוה בלי כונה. (הרה"ח יצחק מאיר ניימן שליט"א). [דף על הדף מנחות מג,ב].

[ינש]

היות ומקובלני מאבותי שאנו נמנים על צאצאיו של צדיק זה, ואין לנו קצה חוט לידע הדרך, נבקש נא עזרתכם בענין, היודע אחד מהקוראים על צאצאי גאון זה ועל סדר יחוסם,
תודה מראש

[ש.י. רובין]

היות ומקובלני מאבותי שאנו נמנים על צאצאיו של צדיק זה, ואין לנו קצה חוט לידע הדרך, נבקש נא עזרתכם בענין, היודע אחד מהקוראים על צאצאי גאון זה ועל סדר יחוסם,
תודה מראש

חוץ מהבן שאול אפרים פישל הנ"ל היה לו גם חתן ר' משה לייב בן האב"ד דריטשיוואל ר' ישראל איסר

[ש.י. רובין]

עוד בן היה לו עילוי גדול חו"ב ר' יוסף.

[ש.י. רובין]

מצבת הראש הברזל כהיום, וחרות עליה: "... הורויץ זצוק"ל א... ק"ק לובלין תנצב"ה"

(באמת זהו קטע ממצבת בנו רבי שאול אפרים פישל זצ"ל, וסברו שזהו מהראש הברזל)

מסתמא המקור שלך על בנו ר' שאול אפרים פישל הינו ממה שהגבת באתר אייועלט בצילום שהעלית כאן. והנה מופיע תאריך פטירתו כ1625! גם אינו במשמע שמדובר בבנו של ר' עזריאל אלא בבנו של ר' שכנא. האם ידוע לך ממקו"א על קיומו של ר' שאול אפרים פישל הורוביץ בנו של האייזענער קאפ?

ברשימות בג'ואיש ג'ן מצאתי שני 'פישל'ים. אחד פישל בן Ezryl = עזריאל ומלכה שנפטר ב1828 בגיל 48 (נשוי להינדא בת מאיר). והשני שאול פישל! בן Izrael = ישראל/עזריאל ופרומעט שנפטר ב1858. הב' נישא ב1852 (לפרומעט מנוחה בת איסר והינדא ואהל, אולי בזיוו"ש?) לא רשום גילו בעת נישואיו או פטירתו. ב1856 מת עליו בנו Azryel = עזריאל.

יש אולי עוד פרטים על ר' שאול אפרים פישל זה או על אשתו? יש לציין גם שלאשתו של ר' עזריאל היה אח עם השם אפרים פישל ואח אחר עם השם שאול!

גם יש לברר אם אשתו של ר' עזריאל היתה נקראת פרומעט או מלכה.

[ש.י. רובין]

מויקיפדיה:

לרב עזריאל הורוויץ היו שני בנים: דוד ואפרים פישל, ובת אחת שנישאה לרב משה ליב בן ישראל איסר מריצוויל. הוא היה מחותנו של רבי אפרים זלמן מרגליות ואף התכתב עמו בענייני הלכה (שו"ת בית אפרים חלק אורח חיים, שאלה ה).

[ש.י. רובין]

מצבת הראש הברזל כהיום, וחרות עליה: "... הורויץ זצוק"ל א... ק"ק לובלין תנצב"ה"

(באמת זהו קטע ממצבת בנו רבי שאול אפרים פישל זצ"ל, וסברו שזהו מהראש הברזל)

מסתמא המקור שלך על בנו ר' שאול אפרים פישל הינו ממה שהגבת באתר אייועלט בצילום שהעלית כאן. והנה מופיע תאריך פטירתו כ1625! גם אינו במשמע שמדובר בבנו של ר' עזריאל אלא בבנו של ר' שכנא. האם ידוע לך ממקו"א על קיומו של ר' שאול אפרים פישל הורוביץ בנו של האייזענער קאפ?

ברשימות בג'ואיש ג'ן מצאתי שני 'פישל'ים. אחד פישל בן Ezryl = עזריאל ומלכה שנפטר ב1828 בגיל 48 (נשוי להינדא בת מאיר). והשני שאול פישל! בן Izrael = ישראל/עזריאל ופרומעט שנפטר ב1858. הב' נישא ב1852 (לפרומעט מנוחה בת איסר והינדא ואהל, אולי בזיוו"ש?) לא רשום גילו בעת נישואיו או פטירתו. ב1856 מת עליו בנו Azryel = עזריאל.

יש אולי עוד פרטים על ר' שאול אפרים פישל זה או על אשתו? יש לציין גם שלאשתו של ר' עזריאל היה אח עם השם אפרים פישל ואח אחר עם השם שאול!

גם יש לברר אם אשתו של ר' עזריאל היתה נקראת פרומעט או מלכה.

מויקיפדיה:

לרב עזריאל הורוויץ היו שני בנים: דוד ואפרים פישל, ובת אחת שנישאה לרב משה ליב בן ישראל איסר מריצוויל. הוא היה מחותנו של רבי אפרים זלמן מרגליות ואף התכתב עמו בענייני הלכה (שו"ת בית אפרים חלק אורח חיים, שאלה ה).

וזה מצאתי בספר לקורות היהודים בלובלין:

...ואלה הם בניו א) הרב מו' דוד ב) הרב מו' אפרים פישל (חתן ר' מאיר ר' זלמנס) אבי הר"י יוסף , והר' פישל (חתן ר' איסרל וואהל מלובלין גם בת הי' להגאון מוה' עזריאל הנזכר אשת החריף והקצין מו' משה ליב בן הגאון מוה' ישראל איסר אבד"ק ריצוויל...

Opera Snapshot_2018-09-07_133734_biblioteka.teatrnn.pl.png (187.94 KiB) נצפה 11860 פעמים

Opera Snapshot_2018-09-07_133833_biblioteka.teatrnn.pl.png (249.45 KiB) נצפה 11860 פעמים

לא ברור איפוא אם הר' פישל הנזכר היה בנו של ר' אפרים פישל או של ר' עזריאל. אבל בהשוואה עם הרשימות ניתן לקבוע שהיה לר' עזריאל שני בנים עם השם פישל א' אפרים פישל והשני שאול פישל. גם ניתן לקבוע שר' עזריאל נשא פעמיים פעם ראשונה למלכה (מסתמא בת ר' בנימין בושקא) ופעם שניה לפרומעט.

נותר רק לברר:
א) מי היה חותנו של ר' עזריאל בזוו"ש?
ב) איך היו ר' עזריאל והבית אפרים מחותנים? (להבית אפרים היה חתן ר' יעקב יהושע הורוביץ ב"ר צבי הירש בנו של ההפלאה)
ג) מי היה ר' ישראל איסר וואהל מלובלין? האם זה היה הר' ישראל איסר וואהל חתנו של ר' יצחק הוכגלערנטר בנו של המשנת חכמים שנעשה חסיד קאצק באגדות חסידים? ע"פ הרשומים אשתו של ר' איסר היתה נקראת הינדא ואילו במקו"א מצאתי שאשתו היה גיטל?

[ש.י. רובין]

בדקתי שוב את כל מש"כ ועכשיו מצאתי ערך בספר הנ"ל לקורות היהודים בלובלין גם על ר' שאול אפרים פישל:

Capture.PNG (81.21 KiB) נצפה 11074 פעמים

נמצאנו למידים שהיה לר' עזריאל בן א' בשם שאול אפרים פישל שאכן נסתלק בשנת תקפ"ח=1828, ולפי הרישמוים יוצא שפישל זה היה נשוי להינדא בת מאיר (ר' מאיר ר' זלמנס כלשון ספר הנ"ל). גם יוצא שאשתו של ר' עזריאל היתה נקראת מלכה.
וצ"ע א"כ ליישב מש"כ בספר הנ"ל (אם כי לא ברור שכך כוונתו ובפרט שלא כ' אות ג' אצל פישל) בערך ר' עזריאל מה גם שיש לזהה פישל השני עם זה שברישומים בנו של עזריאל ופרומעט.

[נטיעות]

בפי חסידים (כך ראיתי בסיפורי באבוב ופשעווארסק) מקובל שהוא היה בן דוד ראשון של החוזה. יש לזה מקור?

[האיש מרדכי]

בעל שיח שרפי קודש כבר עמד על כך, וכתב שאינו בסמיכות ממש לרבי שכנא, אך "לא רחוק".
אולם ראה ב'חמדה גנוזה' ממה שסיפר הרב מזמיגרוד, ח"ב עמ' ק-קב, שם יש העובדא באריכות, ושנקבר סמוך לקברו של רבי אברהם מוכר ירקות שנתעלה להיות אב"ד לובלין (ראה שם הגדולים בערכו), לאשר רבי אברהם מוכר ירקות ביקש לפני פטירתו שיקברוהו סמוך לאביו שהיה איש פשוט כך שמקומו היה סמוך לגדר במקום לא מכובד, ובהיות שקבורת הרבי מלובלין היתה בלילה לא הבחינו חברא קדישא במצבות רק בהיותה סמוך לגדר, עד שגמרו חפירת הקבר, עיי"ש.
ועכ"פ יוצא מזה שלא אצל רבי שכנא נקבר הרבי מלובלין אלא אצל רבי אברהם מוכר ירקות.

יש לציין, שהספר שיח שרפי קודש, ידוע בקרב הידענים מפולין, כלא מוסמך.

לא שהתכוון חלילה לשקר, אלא שהיה מסתובב עם פנקסו הקטן בבית המדרש, ורושם בתמימוו ברצינות כל מה שרק מכרו לו הזקנים וכו'.

[פלוריש]

הלצה מפורסמת:
הגריד"ס זצ"ל טען פעם שהחסידים אינם מעונינים בידיעת האמת, אלא רק "איך הולך המעשה". לראיה סיפר כי פגש פעם אדמו"ר אחד, והלה סח לו כי החוזה וראש הברזל קבורים זה לצד זה, ללמדך כי הודה רבי עזריאל לחוזה בשמים, (דיקא כך, ולא להיפך, כמובן), אמר לו הגריד"ס אמנם זה גוטע' מעשה אבל האמת היא שאני ראיתי שהם קבורים רחוק אחד מהשני, נענה האדמו"ר ואמר אין זה עניני היאך הם קבורים, אותי מענין רק "איך הולך המעשה".
המשך הסיפור: בחור מישי' בריסק השתא נסע לקברות צדיקים, והנה הוא רואה כי אכן ראש הברזל והחוזה קבורים זה לצד זה, צילם את המציבות באייפונו, וכששב לאר"י הראה את התמונה להגראי"ס שליט"א. נענה הגראי"ס ואמר, אותי לא מענין איך הם קבורים, לי חשוב רק "מה אבא אמר".

ובאידיש, זה כמובן נשמע יותר טוב...

בתמונות רואים שלא קבורים ממש זה לצד זה, אבל במרחק קרוב מאוד, ואולי אפשר להסביר כך את שתי השמועות (א"כ איני יודע האם המצבות כיום מעידות על מיקום הקברים המדוייק לפני המלחמה)

[האיש מרדכי]

פלא גדול שאם לא ידע שהחפץ בכיסו הווה מתעסק וגם לרי יהודה פטור, ואם ידע ושכח שבת חייב לכו"ע.

קשיא אויף חסידישע מעייישע'ס.

הרבי מגור ז"ל [בית ישראל] היה רגיל להקדים הרבה לפני שהזכיר חסידישע מעשה: כל החסידישע מעשה'ס טעונים בדיקה.

והוא ועוד היה רגיל על לשונם: "א חסידישע בעיני ראיתי, זה בעל'ביתישע לא היו דברים מעולם...