נוסח תפילת מוסף - מתוך ערך מוסף שבאנצ"ת - בקורת תהיה!

[איש_ספר]

רצ"ב פרק אחד מתוך ערך מוסף שעתיד להכלל באנצ"ת, הדברים עדין לא עברו את הביקורת הפנימית שבאנצ"ת, ומן הסתם לאחר הביקורת יחולו שינויים בדברים.
עם זאת אשמח לקבל הערות מהמשתתפים כאן. העליתי פרק בענין נוסח התפילה שאינו מצריך לינה בעומקה של סוגיה, ומשום כך קל יותר להעבירו תחת שבט הביקורת.
בנוסף לכאן, מצויים בינינו כותבים שידם רב להם במקצוע נוסח התפילה, ואחר שאני הק' לא זכיתי להמנות עמם, אשמח אם יעברו הדברים בכור המבחן.
כאמור אשמח לקבל הערות, מכל סוג שהן: מהערות שיטתיות עד טעויות הקלדה.

שימו לב להבהרה שבראש הפרק.

נוסחתה.pdf

(1.14 MiB) הורד 1358 פעמים

[לולי דמיסתפינא]

אולי מישהו שיוכל לפרש לי מה הכונה ואוהבים דבריה גדולה בחרו, לא מצאתי ע,ז פירוש מפסיק.

[יבנה]

לא מצאתי בו את השיטה שבמוסף של ר"ה יחיד אומר רק ז' ברכות, ויוצא בשאר הברכות מהש"ץ.

[איש_ספר]

יש"כ. דבר זה אמור להיות נדון בערך מלכויות-זכרונות-ושופרות. ובכל מקרה הוא לא אמור להיות נדון בפרק העוסק בנוסח.

[הוד_והדר]

הורדתי ובל"נ נעבור עליו בעיון יותר

3 הערות קצרצרות -
א. הלשון בפתיחה: "ונוסח התפילה שבו, ששולב בו ע"י המעתיקים", צריך לדעתי שיפור
ב. הערה 487 - ברכות פט צ"ל פ"ט
ג. אם מציינים למהרי"ל הוצאת מכון, למה לא לציין לפי האותיות ולא לפי העמודים

[איש_ספר]

יש"כ על כל ההערות. אתקן.

[עושה חדשות]

מה פירוש "ואף מוסף וכו' הזה",
-היום הזה שאנו עומדים בו, (ויבנה ביהמ"ק היום וכבר נספיק להקריב בו),
או 'סוג' היום הזה, (דלא כהפר"ח בסי' תכג המובא בתוך הדברים),
או דאזיל על הקרבן הזה, (אבל ק' איך שייך לומר מוספי וכו' הזה).

[איש_ספר]

כאמור בערך בפרק על נוסח התפילה לא באו כל הדיוקים, כי א"כ כמעט אין לדבר סוף, אלא רק ראשי האמירות וכו'.
ומ"מ אגב עיוני ראיתי שרש"י בס' הפרדס כ' שיש למנוע האומרים ואת מוסף יום השבת הזה וכו', כי מוסף של יום זה לא יקריבו עוד, ואחרים מקיימים הנוסח הישן, י"א שישלימו כל הקרבנות לעת"ל (וכבר היה ע"כ מימי יוסד הפורום אשכול כאן מד' המנהיג וכו') וי"א שאת מוסף יום הזה נעשה בשילום פרים בתשלום שפתים (רמ"ע מפאנו ועוד, וביאר שזהו שאומרים "באהבה" שעל הקרבה בפועל ל"ש "באהבה")

[מיללער]

א. בזכרוני שיש אימרה שנונה על הנוסח של "יום המנוח הזה" - שאחד מגדו"י התבטא עליה "מנוח עם הארץ היה", מבטן מי יצאו הדברים?

ב. לא יודע אם המקום ראוי לנוסחאות ומנהגי חסידים, אבל אולי בהעערה שיש מנהג אצל חסידים לשורר את "ישמחו במלכותך" בחזרת הש"ץ של מוסף בניגון מיוחד.

ג. בנוסח ר"ח של מוסף בתפלת או"א ההוספה של "ולכפרת פשע" בשנת העיבור

ד. על הנוסח "תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם" יש באחד מהגהות הנפלאות של בעל חשק שלמה על הש"ס בענין חטאת קודמת לעולה שלכן אנו אומרים "ומוספים כהלכתם" ולא "כסדרן" כיון שסדר הכ' אינו כהלכה

ה. על הנוסח "ג' עשרונים לפר וכו' ויין כנסכו" למה לא נמנו ג' המדות של ניסוך היין לפי סוג הקרבן כמו הסולת, כמדומני שגם זה נכתב בהגהות חשק שלמה משום שיש במנחת העומר שינוי בשיעור העשרונים ולכן צריכים לבטא את המדות, משא"כ שיעור היין שווה בכל הקרבנות.

[מיללער]

על נוסח תפלת מוסף של ר"ח: מזבח חדש בציון תכין, ועולת ר"ח נעלה עליו, ושעירי עזים נעשה ברצון, ובעבודת ביהמ"ק נשמח כולנו. כ' הר"מ שטראשון בהגהותיו לב"ב ג. דלכאורה מה מוסיף 'עבודת בית המקדש' על מה שהזכיר מתחלה במזבח והקרבת קרבנות, שאולי ר"ל שבראשית כל בבוא הגאולה ב"ב נכין המזבח ונקריב הקרבנות אפי' טרם גמר בנין ביהמ"ק, ואח"כ נשמח בעבודת בנין ביהמ"ק עיי"ש

ובפשטות זה נסתר מדברי רש"י המפורסמים עפ"י כתבי הקודש שהבית השלישי ירד מלמעלה בנוי ומשוכלל ולא יהי' כלל בנין בידי אדם.

[בקרו טלה]

א. בזכרוני שיש אימרה שנונה על הנוסח של "יום המנוח הזה" - שאחד מגדו"י התבטא עליה "מנוח עם הארץ היה", מבטן מי יצאו הדברים?.

ספר אבודרהם סדר ראש חודש
ואם חל ר"ח בשבת נכנסין לבית הכנסת ומסדרין הברכות וקורין הזמירות כמו בשבת. ומוסיפין אחר יושב בסתר עליון ברכי נפשי את ה' ומתפללין תפלת יוצר כשאר השבתות ומוסיפין בעבודה יעלה ויבא ואין להזכיר בו את יום המנוח הזה לפי שכבר הזכיר בתפלה ענין השבת. ויעלה ויבא אינו בא אלא מפני ר"ח בלבד. וכן בחולו של מועד שחל להיות בשבת והוא הדין בברכת המזון. ולפי ששמע רבינו תם ש"צ אחד שאמר ביעלה ויבא של עבודה את יום המנוח הזה בר"ח אמר מנוח עם הארץ היה.
ברכי יוסף אורח חיים סימן תפז
ג. את יום המנוח הנה וכו'. כתב הרב חק יעקב והביאו בספר יד אהרן, שהרמב"ם כתב בנסח הברכה את יום השבת הזה וכו', ע"ש. ואחד הרואה דברי הרמב"ם עיניו יחזו בנסח ברכות האמצעיות כתב כמה זימני את יום המנוח הזה. וכ"כ בשמו בספר בית דוד סי' רס"ג. ובספר פסח מעובין אות קל"ב כתב דהאומרים דרך צחות מנוח עם הארץ היה, לאו שפיר עבדי, מאחר דרש"י מאור הגולה (ביצה יז א ד"ה ואומר קדושת וכו') כתב את יום המנוח. עכ"ד. ולא זכר דהרמב"ם והטור ומרן כתבו נמי את יום המנוח כרש"י.

והך צחותא דמנוח עם הארץ היה, אמרו רבינו תם על ש"ץ שאמר בר"ח שחל בשבת ביעלה ויבא ביום המנוח וכו'. כמ"ש הר"ד אבודרהם (סדר ראש חדש, עמ' ריח). ומינה שמעינן דגם ר"ת הוה קאמר את יום המנוח, רק שהקפיד על שהזכיר שבת ביעלה ויבא. וגם הרשב"ץ ח"ג סי' רפ"ב כתב את יום המנוח.

[שבטיישראל]

א. בזכרוני שיש אימרה שנונה על הנוסח של "יום המנוח הזה" - שאחד מגדו"י התבטא עליה "מנוח עם הארץ היה", מבטן מי יצאו הדברים?

סיפור קדום מאוד !!
אאל"ט מובא גם בכתבי האריז"ל.

אם זכרוני אינו מטעני יש ע"ז מאמר ארוך בספרו של זימר.

[לעומקו של דבר]

א. בזכרוני שיש אימרה שנונה על הנוסח של "יום המנוח הזה" - שאחד מגדו"י התבטא עליה "מנוח עם הארץ היה", מבטן מי יצאו הדברים?

סיפור קדום מאוד !!
אאל"ט מובא גם בכתבי האריז"ל.

אם זכרוני אינו מטעני יש ע"ז מאמר ארוך בספרו של זימר.

שבט"י, אף את ההודעה הקודמת להודעה שלך אינך קורא?

[שבטיישראל]

א. בזכרוני שיש אימרה שנונה על הנוסח של "יום המנוח הזה" - שאחד מגדו"י התבטא עליה "מנוח עם הארץ היה", מבטן מי יצאו הדברים?

סיפור קדום מאוד !!
אאל"ט מובא גם בכתבי האריז"ל.

אם זכרוני אינו מטעני יש ע"ז מאמר ארוך בספרו של זימר.

שבט"י, אף את ההודעה הקודמת להודעה שלך אינך קורא?

זה מה שקורה כשמצב החיבור שלך לאינטרנט בקנטים ...
כשאני כתבתי את זה לא היה שם את ההודעה !

[חיי נר]

בטור או"ח סי' רפ"ו יש מעניין נוסח התכנת שבת וכו' וז"ל וכאשכנ"ז נוהגין לומר תכנת שבת וכו' ומיוסדת על אלפא ביתא של תשר"ק וכו' עי"ש
^ ^

[בקרו טלה]

א. בזכרוני שיש אימרה שנונה על הנוסח של "יום המנוח הזה" - שאחד מגדו"י התבטא עליה "מנוח עם הארץ היה", מבטן מי יצאו הדברים?

סיפור קדום מאוד !!
אאל"ט מובא גם בכתבי האריז"ל.

פרי עץ חיים - שער מקרא קודש - פרק ג
בשבת וי"ט אין לומר בהם יום המנוח הזה, כי אם בשבת או בחג, סימן אמר לי מורי ז"ל, מנוח ע"ה היה

[שבטיישראל]

א. בזכרוני שיש אימרה שנונה על הנוסח של "יום המנוח הזה" - שאחד מגדו"י התבטא עליה "מנוח עם הארץ היה", מבטן מי יצאו הדברים?

סיפור קדום מאוד !!
אאל"ט מובא גם בכתבי האריז"ל.

פרי עץ חיים - שער מקרא קודש - פרק ג
בשבת וי"ט אין לומר בהם יום המנוח הזה, כי אם בשבת או בחג, סימן אמר לי מורי ז"ל, מנוח ע"ה היה

ייש"כ !
זה לא הדבר היחיד שמהרח"ו מביא בשם רבו האריז"ל כשהענין כבר נמצא בדברי הראשונים ז"ל.
כעת עולה בזכרוני הענין הא דבבעשי"ת בברכת אבות אומרים "זכרינו לחיים" ובברכת הודאה אומרים "וכתוב לחיים טובים" משל לסוחר כושי וכו' המובא בדברי הראשונים ז"ל ובכתבים מביאו מהרח"ו בשם האריז"ל.

[בקרו טלה]

ד. על הנוסח "תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם" יש באחד מהגהות הנפלאות של בעל חשק שלמה על הש"ס בענין חטאת קודמת לעולה שלכן אנו אומרים "ומוספים כהלכתם" ולא "כסדרן" כיון שסדר הכ' אינו כהלכה.

דברי החש"ל הם בר"ה ח: בשם אחיו, והנני מצרפו

ה. על הנוסח "ג' עשרונים לפר וכו' ויין כנסכו" למה לא נמנו ג' המדות של ניסוך היין לפי סוג הקרבן כמו הסולת, כמדומני שגם זה נכתב בהגהות חשק שלמה משום שיש במנחת העומר שינוי בשיעור העשרונים ולכן צריכים לבטא את המדות, משא"כ שיעור היין שווה בכל הקרבנות.

דעת זקנים מבעלי התוספות ויקרא פרק כג פסוק יג
ומנחתו שני עשרונים - ארז"ל זה חלוק מכל שאר כבשים דאין לך כבש בתורה שיהא במנחתו יותר מעשרון, אבל מן הנסך אינו חלוק, כדכתיב ונסכו יין רביעית ההין, ולכך אנו מפרשי' בתחלת המוסף שלש עשרונים לפר ושני עשרונים לאיל ועשרון לכבש, לפי שמצינו כבש שמנחתו חלוקה שהיא משני עשרונים, אבל מן הנסוך אין אנו אומרים כי אם ויין כנסכו בלבד, ואין אנו מפרשים הנסכים לפי שלא מצינו שום כבש חלוק בנסוך היין.
[ועי"ע בשו"ת מהרש"ל סי' ס"ד ומה שכתב עליו התוי"ט (מנחות פ"ט מ"ד) ואני תמה על פה קדוש מהר"ר שלמה לוריא ז"ל וכו']
בענין מוסף שבת ר"ח forums/viewtopic.php?f=19&t=8751#p156248
בדרך אגב שלא להשאיר הגליון ח"ו חלק
בני יששכר - מאמרי ראש חודש - מאמר ב
ג) ויתפרש עוד עפ"י מה שכתב הרב הקדוש מהרמ"ע ז"ל בעשרה מאמרות, שלעתיד לבא ב"ב נצטרך להקריב כל הקרבנות שחסרנו כל ימי גלותינו, דהיינו כשיגיע ראש חדש ניסן נצטרך להקריב כל קרבנות המוספין של כל ראשי חדשים של ניסן של כל ימי הגלות, וכן בשבתות למשל בהגיע שבת פרשת נשא נצטרך להקריב כל הקרבנות המוספין של כל ימי הגלות של שבתות האלו, עיי"ש, ובזה פירשנו בטוב טעם מה שאנו אומרים במוספין ואת מוסף יום השבת הזה נעשה ונקריב וכו' ואת מוסף יום ראש החדש הזה נעשה וכו', הנה תיבת הזה אינו מובן, ולפי דברי הקדוש הנ"ל ידוקדק היטב, שבאמת נעשה ונקריב מוסף השבת הזה וראש חדש הזה, והוא נכון בעזה"י.
תפארת שלמה - מועדים - שבת קודש
ואת מוסף יום השבת הזה נעשה ונקריב לפניך. פי' שלעתיד נשלים ונקריב את כל הקרבנות של חובה שחסרנו מהם בזמן הגלות. הנה אז נקריב כל התמידין והמוספין שהיינו מחויבים בהם כל ימי הגלות. וכן כל קרבנות היחיד של חובה וכמ"ש ר"נ ור"י לכשיבנה בהמ"ק אביא חטאת שמינה. וכמ"ש הכ' (יואל ב, כה) ושלמתי לכם את השנים אשר אכל הארבה וכו'. וזה שאנו אומרים כי את מוסף יום השבת הזה והחג הזה נקריב בבנין בהמ"ק במהרה בימינו אמן:

[מָרוֹקַאִי זן חזו''א]

אשמח לקבל הערות מהמשתתפים כאן.

יעויין בשו"ת מגן שאול (סלוניקי תק"ז) סימן כ"ה, דבנוסח מוסף ר"ח יש שגרסו "ושעירי עזים נעשה ברצון", והקשה: שהרי יש רק שעיר אחד בר"ח, (בפרשת פנחס: ושעיר עזים אחד לחטאת) ולכן כ' לגרוס כהאבודרהם 'שעיר' (וכן הוא בסדר רב עמרם גאון).

[מרדכי וינטרויב]

פייטני ארץ ישראל חיברו שבעתות גם לשבתות רגילות (קיימים גם מחזורי יוצרות לסדרים תלת-שנתיים ולפרשות שנתיות).
נוסח א"י לא ציין כלל.

[איש_ספר]

פייטני ארץ ישראל חיברו שבעתות גם לשבתות רגילות (קיימים גם מחזורי יוצרות לסדרים תלת-שנתיים ולפרשות שנתיות).
נוסח א"י לא ציין כלל.

את הרישא לא ידעתי.

דוקא ציינתי בהערות, אבל מן הסתם החסרתי. ליקטתי מהערות:

נוסח מוסף שבת: ועי' תפילה ומנהגי תפילה אר"י בתקופת הגניזה עמ' 34, שבני אר"י היו פותחים: יום ענוגה תתה לעם שקניתה, למען תהיה אות ברית בינך ובינינו עד עולם וכו'.
וכן לחתימתם בכל ברכות שבת: מקדש ישראל והשבת
נוסח מוסף ר"ח ועי' תפילה ומנהגי תפילה אר"י בתקופת הגניזה עמ' 69, שבני אר"י פותחים: אתה מנהיג סדרי לבנה בהם ראשי חדשים חידשת וכו'.
נוסח מוסף שבת ר"ח : . ועי' תפילה ומנהגי תפילה אר"י בתקופת הגניזה עמ' 68 נוסח בני אר"י לפתיחת ברכה אמצעית לשבת ר"ח: אתה היכנת מנוחת שבת וציות לקדש ראשי חדשים וכו'.

[יהודהא]

א. בזכרוני שיש אימרה שנונה על הנוסח של "יום המנוח הזה" -..

ברכי יוסף אורח חיים סימן תפז
ג. את יום המנוח הנה וכו'. כתב הרב חק יעקב והביאו בספר יד אהרן, שהרמב"ם כתב בנסח הברכה את יום השבת הזה וכו', ע"ש. ואחד הרואה דברי הרמב"ם עיניו יחזו בנסח ברכות האמצעיות כתב כמה זימני את יום המנוח הזה. וכ"כ בשמו בספר בית דוד סי' רס"ג. ובספר פסח מעובין אות קל"ב כתב דהאומרים דרך צחות מנוח עם הארץ היה, לאו שפיר עבדי, מאחר דרש"י מאור הגולה (ביצה יז א ד"ה ואומר קדושת וכו') כתב את יום המנוח. עכ"ד. ולא זכר דהרמב"ם והטור ומרן כתבו נמי את יום המנוח כרש"י.

גם ברצה והחליצנו בברכת המזון הרמבם גורס "מנוח". אבל ברוב ההוצאות אינו כך.
וגירסת "מנוח" מופיעה בהוצאת הרמבם השלם -של חבד- ולטענתם הוא מוגה ומדוייק יותר מאחרים,
ויש לגירסה זאת הגיון, שכן הרמבם מכנהו כך מספר פעמים כנ'ל.
וכדאי לעקוב אחר שינויי הגרסאות.

...ירושלים", ואומר באמצע בשבת "אלהינו ואלהי אבותינו, רצה והחליצנו במצוותיך ובמצות יום המנוח השביעי הזה, ונשבת בו וננוח בו כמצות רצונך, ואל תהי צרה ויגון ביום מנוחתנו";
ברכות פרק ב'.

[בברכה המשולשת]

א. בזכרוני שיש אימרה שנונה על הנוסח של "יום המנוח הזה" -..

ברכי יוסף אורח חיים סימן תפז
ג. את יום המנוח הנה וכו'. כתב הרב חק יעקב והביאו בספר יד אהרן, שהרמב"ם כתב בנסח הברכה את יום השבת הזה וכו', ע"ש. ואחד הרואה דברי הרמב"ם עיניו יחזו בנסח ברכות האמצעיות כתב כמה זימני את יום המנוח הזה. וכ"כ בשמו בספר בית דוד סי' רס"ג. ובספר פסח מעובין אות קל"ב כתב דהאומרים דרך צחות מנוח עם הארץ היה, לאו שפיר עבדי, מאחר דרש"י מאור הגולה (ביצה יז א ד"ה ואומר קדושת וכו') כתב את יום המנוח. עכ"ד. ולא זכר דהרמב"ם והטור ומרן כתבו נמי את יום המנוח כרש"י.

גם ברצה והחליצנו בברכת המזון הרמבם גורס "מנוח". אבל ברוב ההוצאות אינו כך.
וגירסת "מנוח" מופיעה בהוצאת הרמבם השלם -של חבד- ולטענתם הוא מוגה ומדוייק יותר מאחרים,
ויש לגירסה זאת הגיון, שכן הרמבם מכנהו כך מספר פעמים כנ'ל.
וכדאי לעקוב אחר שינויי הגרסאות.

...ירושלים", ואומר באמצע בשבת "אלהינו ואלהי אבותינו, רצה והחליצנו במצוותיך ובמצות יום המנוח השביעי הזה, ונשבת בו וננוח בו כמצות רצונך, ואל תהי צרה ויגון ביום מנוחתנו";
ברכות פרק ב'.

במהדורת מכון ממרא:
ה בשבתות וימים טובים, מתחיל בנחמה ומסיים בנחמה, ואומר קדושת היום באמצע. כיצד: מתחיל נחמנו ה' אלוהינו בציון עירך, או רחם ה' אלוהינו על ישראל עמך ועל ירושלים עירך; ומסיים מנחם עמו בבניין ירושלים, או בונה ירושלים. ואומר באמצע בשבת, אלוהינו ואלוהי אבותינו רצה והחליצנו במצוותיך ובמצות יום השביעי הזה, ונשבות בו וננוח בו כמצות רצונך, ואל תהי צרה ויגון ביום מנוחתנו. ובימים טובים אומר, יעלה ויבוא . . .; וכן בראשי חודשים, ובחולו של מועד, מוסיף באמצע ברכה שלישית, יעלה ויבוא.

וכן הוא במהדורת יד פשוטה (הבנויה על כ"י אוקס. המפורסם, החתום)