מתפעל כתב:ומי זה ר' יחזקאל הנ"ל?
מתפעל כתב:תרגום חופשי:
הייתי אצל הטשעבינער רב ז"ל כמה ימים לפני הסתלקותו, היה היה מאד חולה ואיבד את ראייתו והיה סגי נהור, אז למדו איתו והוא תפס את כל השגיאות. הוא אמר אז לאבי ז"ל, אינו דומה ראיה לשמיעה, נדמה שלומדים רש"י ותוס' אבל זה לא זה. כשרואים את הגמרא עצמה, את התוספות עצמו, זה עולם אחר. זה רש"י אחר יש להוסיף: זה תוס' אחר זו גמרא אחרת. זהו כנראה ענין אותיות מחכימות.
מתפעל כתב:נתקלתי בקטע זה במעילו של שמואל, ומשמע ממנו שכבר בשנת תשי"ד הרב מטשעבין התקין מצברים לחוש לחשמל בשבת בעקבות ספרו של הרב יודלביץ .
לעומקו של דבר כתב:מתפעל כתב:נתקלתי בקטע זה במעילו של שמואל, ומשמע ממנו שכבר בשנת תשי"ד הרב מטשעבין התקין מצברים לחוש לחשמל בשבת בעקבות ספרו של הרב יודלביץ .
(רק עכשיו ראיתי)
אוהה, לפנינו גירסא רביעית... כמה נחמד
חשבה לטובה כתב:עם פטירתו הפתאומית של רבה של כפר אתא הגרי''ל גפן [אוייסיבאל] זצ''ל הכריזו פרנסי העיר שהעילוי שישא את בת הרב המנוח יוכתר לרבה של העיר
מתפעל כתב:מי כאן ליד הגאון?
פרי יהושע כתב:המודעה שהביא ר' מה שנכון היא כבר אחרי פסח.
מה שכתב ר' דוד כנראה נכון, בפרט שהגרי"ב היה מהחוג הליטאי, אבל בכא"פ הישוב היהודי היה די מצוצמם, ונראה שאפי' האדמו"ר מגור לא ידע, או שפרט זה השתבש איך שהוא, לא יודע כיצד.
מתפעל כתב:איש_ספר כתב:אם מדברים על חסידותו של הרב מטשעבין אכתוב דבר פלא ששמעתי מרמ"ד אברבוך ששמע מר' מיכל זילבר ששמע מפי בעל המעשה.
איש יהודי היה בשם ר' יששכר קאפה, מחסידי סוכטשוב, ועסקן בת"א התורתית. היה פעם (ואולי יותר מפעם) שהוא זכה להלוות לאדמו"ר ר' ישראל מהוסיאטין בטיולו (היומי?) בשעלי ת"א. כידוע האדמו"ר היה שתקן גדול, (גם בשולחן שהיה עורך לא היה פוצה את פיו, וסיפרו שהרב מטשעבין שהיה ביסודו חסיד הוסיאטין אף שנסע גם לטשורקוב) היה יושב זמן ארוך בשולחן ומתבונן באדמו"ר, אע"פ שלא נשמע קולו) וגם בשעת הטיול לא פצה את פיו והיה אחוז בשרעפיו ובמחשבותיו, תוך כדי עישן הרבי סיגר, ולפתע פנה אל מלווהו ואמר לו, סיגר זה הינו משובח, אתה יודע למה? משום שאינו זורק את האפר. (כנראה שהאפר לא מתפזר ממנו מיד). כחסיד הבין ר' יששכר שאין כאן דברי הבאי בעלמא ולכן שתק ולא הגיב. לימים נזדמן ר' יששכר אל הרב מטשעבין, וכיון שידע גודל הערכתו לאותו צדיק, שאל אותו מה פשר דבריו הסתומים. הטשע' השיב שאינו יודע, ולמרות הפצרותיו של ר' ישכר, חזר ואמר שאינו יודע. כעבור איזה זמן ביקש הרב משט' מר' ישכר שיסדר עבורו משהו שהיה חשוב מאד אצל הרב מטש', והלה סידר את הדברים לשביעות רצונו המלאה של הרב מטש'. בשעה של קורת רוח, אמר הטש' לר' יששכר, במה אגמול לך על חסדך עמי, ר' ישכר אמר לנצל את ההזדמנות שנקרתה לפניו, וביקש, נא יבאר לי הרב שיחתו החתומה של ההוסיאטינער, אך גם הפעם הטש' התמיד בסירובו, אך לרצות את ר' ישכר שחזר ודחק בו, אמר לו כך: הטעם שאיני מבאר לך הענין, משום שיש לי בו כחמישה מהלכים שונים, ואני ירא איפוא לפרש הענין שלא לאשורו, והרי זה כמגלה פנים בתורה שלא כהלכה ---!
=====
אם מישהו יש לו מבוא לר' מיכל זילבר אשמח אם יאמת אצלו את הדברים.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 115 אורחים