כיון שחזר ועלה אשכול היסטורי זה, אצרף שני עדכונים.
א. נוסח הברכה בסידור רס"ג הנדפס משובש, והוא נסמך על נוסח כי"א הפרסי המשובש. כעת עוסקים בס"ד בהתקנת סידור רס"ג ע"פ נוסח הגניזה (במסגרת מכון באו"י), ונוסח ברכה זו כבר זוקק ע"י ר"א גבאי, והוא:
מאהבתך ייי אלהינו שאהבתה את עמך ישראל, ומחמלתך מלכנו שחמלתה על בני בריתך, נתתה לנו ייי אלהינו, את יום השביעי הגדול והקדוש הזה, לאהבה לגבורה לקדושה למנוחה לעבודה להודאה, לתת לנו ברכה ושלום מאתך.
________________________
ומחמלתך מלכנו] כ"ה ב1 טז1, מחמלתך מלכנו קה1.
לאהבה] כ"ה ב1 טז1, לטובה קה1.
לגבורה] כ"ה ב1 קה1, ולגבורה טז1.
להודאה] כ"ה טז1 קה1 [ורשב"ן המשובח, הזהה לגמרי בכל הקטע לרס"ג, אף שהסופר שם עצמו היה רגיל לומר 'ולהודאה' כמו בנספח שם], ולהודאה ב1.
ונמצא שרס"ג מונה כאן כמה פרטים: אהבה, גבורה, קדושה, מנוחה, עבודה, הודאה ונתינת ברכה ושלום.
ב. סביר בעיני שרס"ג פירט את העניינים הללו בדרשת השבת שלו והראה מתוך הפסוקים כיצד כל עניינים אלו נמצאים בשבת. פירוט דומה למדי, ביחס למועדים, נמצא בדרשת המועדים שלו, שפורסמה בס"ד בחודש זה (זמינה לעיון ולהורדה
כאן), ולפיה יש במועדים עשרה עניינים: הודאה (בבריאת העולם), מנוחה, עבודה (בתפילות ומצוות), קדושה (בהתמסרות לתורה ולתפילה), גבורה (בחזרת הגוף לאיזונו), הבטחת מנוחה עתידה, כפרה (בקרבנות), זכרון לטובה, והרמת קרן (בהקבלת פני הרב).
ההקבלה בין עניינים אלו לבין ההזכרות בברכה לרס"ג בשבת נראית מרשימה למדי, וכשלוקחים בחשבון את ההבדלים בין שבת למועדים, שעל כן אין בשבת כפרה בקרבנות וזכרון לטובה, מגיעים לפרטים הנזכרים בנוסח הברכה לרס"ג. וכיון שידוע לנו (מתוך דרשת המועדים הנ"ל) שרס"ג חיבר גם דרשה לשבת, סביר שהעניינים הללו מפורטים שם, ויש לקוות שכל חלקי דרשת השבת ייחשפו אף הם.