הפיוט עם מילת 'פרוכים' שהראב"ע קובל עליה

[מיללער]

האב"ע על ויעבידו מצרים את בנ"י בפרך כותב, ולומר בפיוט 'פרוכים' איננו נכון כלל.
היינו שהפייטן קרא לבני ישראל במצרים 'פרוכים' כי נעבדו בפרך (ובהגהות אבי עזר מיישבו כמו מ'מלח' נעשה מלוחים ומסרח נעשה סרוחים כן מן פרך נעשה פרוכים, אבל לכאורה לא הבין את טענת האב"ע בדקדוק הלשון, שכוונת האב"ע שמי שנעבד בו בפרך אינו 'פרוך' על אף שדבר שנמלח ביותר נעשה 'מלוח', כמו שלא נאמר על אדם שעובד קשות שהוא 'מקשה' או 'מקושה' כי 'פרך' מתאר את אופן העבודה לא את האדם המעביד או העובד, כנלפע"ד).

על איזה פיוט ופייטן כיוון האב"ע? ראיתי כותבים שכוונתו לסליחה ליוה"כ המתחלת במילות את מי זנחת לנצח שיש שיחסו לרב האי גאון, ובתוך הדברים נאמר שם המילים 'מכל פרוכים'.

אולם יש פיוט לפסח בשחרית המתחלת עם המילות 'מה אילו פלאי נסיך' (כנראה מפיוטי הקליר) שכוללת את החרוז 'פסילי פורכים לעמם להטו' ופי' המפרשים ש'פורכים' סובבת על המצרים המעבידית את ישראל בפרך.

לפי דקדוק הלשון חלה גם על זה טענת האב"ע? או שמצינו לכנות את המצריים כ'פורכים' אף לדדברי האב"ע שעל ישראל אינו מיושב התואר 'פרוכים'? לכאורה אותה הטענה שיש,על 'פרוכים' יש גם על 'פורכים' ואם כנים דברי, אז אולי זה אחד מטענותיו של האבן עזרא על הקליר בפיוטיו ולזה כוונתו כאן.

[מה שנכון נכון]

ראה כאן.

[מיללער]

ראה כאן.

נראה שזו מילה נפוצה בפיוטים, גם בפיוטי ר"א הקליר וגם ביצירות פייטנים אחרים.

תודה רבה

ומה דעתכם על 'פרוכים/פורכים' ובכלל על טענת האבן עזרא וישוב האבי עזרי?

[פלתי]

האב"ע על ויעבידו מצרים את בנ"י בפרך כותב, ולומר בפיוט 'פרוכים' איננו נכון כלל.
היינו שהפייטן קרא לבני ישראל במצרים 'פרוכים' כי נעבדו בפרך (ובהגהות אבי עזר מיישבו כמו מ'מלח' נעשה מלוחים ומסרח נעשה סרוחים כן מן פרך נעשה פרוכים, אבל לכאורה לא הבין את טענת האב"ע בדקדוק הלשון, שכוונת האב"ע שמי שנעבד בו בפרך אינו 'פרוך' על אף שדבר שנמלח ביותר נעשה 'מלוח', כמו שלא נאמר על אדם שעובד קשות שהוא 'מקשה' או 'מקושה' כי 'פרך' מתאר את אופן העבודה לא את האדם המעביד או העובד, כנלפע"ד).

עבודת פרך היא עבודה קשה שמפרכת את הגוף, כך פירש"י. ואם כן כיון שנעשה שינוי בגופם שנהיה פרוך, שפיר יש לקרוא להם פרוכים, היות שזהו המעשה אשר נעשה בגופם.
כמו דברים שמולחים אותם במלח, שנקראים מלוחים, היות שנעשה שינוי בגופם להיותם מלוחים. כך מן הסתם סבר האבי עזר ז"ל.
וה"נ אם היו מעבידים אותם בעבודה שמחלישה את הגוף, בודאי שהיה אפשר לקרוא להם חלושים. ואם היתה העבודה מתישה את הגוף, היה אפשר לקראם מותשים.
ונראה לי שגם האבן עזרא היה מסכים למש"כ, רק טענתו היא שלא שייך בנין כזה. והיה צריך לומר מפורכים, ולא פרוכים. ועל זה טוען האבי עזר שמצינו בנין כה"ג במלוחים וסרוחים.
שוב ראיתי בפנים את הראב"ע, וכמדומה שאינו מפרש כפירש"י, אלא מפרש שפרך עניינו עבודה קשה יותר מרגילות העבדים. ולשיטתו באמת לא שייך לומר פרוכים, כיון דאינו דבר הנעשה בגוף האדם וכמו שכתבת אתה למעלה. והדרנא בי.

[איש בער]

גם בסליחות ליום ראשון מוזכר הלשון "פורכי עמך אשר לבל שוחחים".

[פייערמאן]

ממחזור אהלי יעקב מר' יעקב יצחקי, רשות לסדר עבודה מרשב"ג במוסף יו"כ.