בבבלי ברכות ד׳ ע״ב מובא ברייתא על ״חכמים עשו סיג לדבריהם״, הברייתא מובא ג״כ באבות דר״נ פ״ב בנוסח המודפס בכמה שינויים, ובאדר״נ נו״א בפ״ז בשינויים עוד יותר מופלגים. לפי שינויי נוסחאות אלו יוצא הבדלים מרחיקי לכת בסוגיא בבבלי בירושלמי ובשיטות הראשונים בזה ואכמ״ל, דברים אלו הביאו אותי לשאול כמה שאלות:
א. איזה חלקים חוברו ע״י רבי נתן ואיזה לא ואם לא מי חיברו ומתי חיברו? (זכור לי שראיתי באיזה מקום שלא חובר ע״י ר״נ ורק נקרא כך ע״ש הברייתא שמובא בראשו)
ב. האם חיבור אדר״נ קדם לחיבור הש״ס? ואם כן, האם היה לפני מסדר הש״ס ואפשר שהוא ציטט ממנו, או שמא הוא ציטט הברייתא ממקור אחר? ואם הסדר הפוך -היינו שהש״ס סודר ראשון- האם המסדר של אבות דר״נ ציטט הברייתא ממנו?
ג. מה היחס בין שתי נוסחאותיו? האם אחד יותר מהימן מחבירו? האם אחד ארצישראלי והאחר בבלי וכדו׳, ואם כן מה היחס בין הנוסח הארצישראלי והירושלמי?
לסיכום: מה מידת היחס/השפעה בין אדר״נ המודפס, אדר״נ נו״א, הבבלי, והירושלמי?
כל מידע יתקבל בברכה.
נ.ב. הגעתי לנושא מתוך לימוד הסוגיא (ולא מתוך עיסוק בגירסאותיו/נוסחאותיו של חלק זה או אחר מדברי חז״ל) ואולי שאלותיי נובעות מתוך בורות, אם כן אני מתנצל מראש.