בית המקדש נבנה ממצוות?

[שמש]

האם ידוע למי מחו"ר הפורום על מקור לאגדה שמספרות הגננות לילדים על כך שמכל מצווה שעושים נבנית אבן בבית המקדש (ויש המוסיפות שבכל עבירה נחסרת אבן)?

[פי האתון]

כמדומני שהמקור הראשון הוא הקדושת לוי זיע"א (או בספר, או שמועה משמו).

[הרוצה להחכים]

בספר נוסף מתלמידי המגיד ממעזריטש, כאן:
www.otzar.org/wotzar/book.aspx?166044&p ... 6604400394

[משה נטע]

עניין זה מופיע ברבים מספרי החסידות, כרגע עולה לי ברא מה שכתב בספה"ק 'נועם אלימלך' וכנראה שיש עוד וזה עניין ארוך מכדי אשכול, בשבילי בכל אופן.

[חיימל]

ערבי נחל בשם האלשיך ז"ל דברים נצבים - דרוש ח
וביאר הוא ז"ל כי בנין בית העתיד במהרה בימינו יבא מהשמים בנין של אש וזה נעשה מרוחניות התורה ומעשים טובים שעושים ישראל מעת שנחרב בית המקדש, וכמו בנין גשמי שנעשה מאסיפת אבנים שמשימין אבן אל אבן עד שנגמר, ויש מקומות שדי באבנים קטנים כגון באמצע הכותל, ויש מקומות שצריך אבנים גדולות כמו בפינות הבית ויסודותיו, כך הוא בנין הרוחני חומת אש, כי המצות מאנשים פחותי הערך אשר אינם כל כך חשובים הם כענין אבנים הקטנים, והמצות מאנשים צדיקים הרמים הם כענין אבנים גדולות, ומכולם נגמר הבנין, וכל ישראל יש להם חלק בו, ומי שאין לו חלק בו לא יראנו.

[חיימל]

וגם לענין עבירה - ערבי נחל דברים נצבים - דרוש ח
ואמנם יקשה, שבכל דור יש צדיקים הרבה אשר ממעשיהם הטובים כבר נגמר הבית ביתר שאת ויתר עוז, ומה זה ככה עיכובא שעדיין לא נבנה בית המקדש. והתירוץ לזה כי אחד בונה ומאה סותרים, כי כל איש העושה עבירה מפיל קצת מחומת בית המקדש, ואם עושה ח"ו עבירה גדולה יצוייר שמפיל ח"ו כותל שלם אשר עמלו בוניו בו,

[שבילי דנהרדעא]

בקיצור: לא אגדה מהגננות אלא דברים קדושים ונשגבים שנאמרו מפי רבוה"ק תלמידי הבעשטה"ק זיע"א.

[בקרו טלה]

viewtopic.php?f=7&t=6001&p=52009#p51824

[יאיר]

וגם לענין עבירה - ערבי נחל דברים נצבים - דרוש ח
ואמנם יקשה, שבכל דור יש צדיקים הרבה אשר ממעשיהם הטובים כבר נגמר הבית ביתר שאת ויתר עוז, ומה זה ככה עיכובא שעדיין לא נבנה בית המקדש. והתירוץ לזה כי אחד בונה ומאה סותרים, כי כל איש העושה עבירה מפיל קצת מחומת בית המקדש, ואם עושה ח"ו עבירה גדולה יצוייר שמפיל ח"ו כותל שלם אשר עמלו בוניו בו,

אם כך איך ייבנה?

[ואם כך כתוב באלשיך - הוא המקור]

[משה נטע]

וידוע המעשה ממרן בעל "דברי חיים" זי"ע, שפעם ישב (כמדומני בסעודת מוצאי תשעה באב) ואמר לקהל החסידים שכעת נשארה רק הפרוכת לבית המקדש, ואמרו לו החסידים האם רבינו אינו יכול לעשותה, ושתק.
בהזדמנות אחרת אמר להם, וכי לא עשיתי את הפרוכת? אך רשע אחד במעשיו קרע אותה רח"ל, והדברים מבהילים.
אבל אין זה סותר שיבנה, כי כידוע היצר הרע הוא מאש ואנו בשר ודם וכמעט אין כוח לעמוד נגדו במצבים מסוימים, אמנם מתי שעושים תשובה מגיעים למעלה יותר גבוה מפני כן וכל שכן שהתשובה מסייעת בבניה וודאי מאוד מאוד.

[סגי נהור]

במקומות אחרים מבואר שהמצוות מצטרפות זו לזו מדור לדור וקיימות באופן נצחי, והעבירות אינן מצטרפות אלא מדור לדור קמא קמא בטל ונמחל. וכך נמצא שבחלוף הדורות אנו הולכים ומתקרבים לבניין ביהמ"ק ולא מתרחקים חלילה.

אי"ה כשאפנה אשתדל לציין כאן מקורות לדבר.

[בן_אליעזר]

מענין לענין (אמנם לא בקשר ישיר, אך קשור לביהמ"ק). ודאי שהדברים עתיקים לחלק מהקוראים, אך בחיפוש שערכתי, לא מצאתי מקומו כאן. ולכאו' בנותן טעם שיופיעו הדברים בבמה תורני כזו. ליקטתי הדברים מפה ושם (והוא משנת תשע"ב):

לפני כשבוע דיווח אתר 'בחדרי חרדים' כי ראשי סמינר בבני-ברק הגיעו אל ביתו של הגאון רב חיים קנייבסקי - ובפיהם שאלה מעניינת: הרכזות בסמינר עומדות להציג בסוף השנה מחזה עם תוכנית סביב שיר שיצא לאור לאחרונה מחדש על-ידי אברהם פריד, אך מקורן של המילים אינו ברור, וברצונם לברר אצל הרב קנייבסקי את המקור, בכדי שיוכלו להרחיב בנושא.

המילים המדוברות הן:

"ריבונו של עולם, אני יודע שבית המקדש השלישי אינו בנוי מאבנים, הוא בנוי מדמעות, ואם כל מה שאתה צריך רק עוד דמעה אחת, בבקשה קח את שלי" (לחן: יובל סטופל, במקור הביצוע של ישראל פרנס).

לפי הדיווח באתר נשאל הרב קנייבסקי האם מקורות השיר הם מאחד המדרשים הפחות מפורסמים, או שמדובר באימרה שעלתה בדעתו של משורר או הוגה דעות כלשהו ואין לכך שום מקור, ומשכך המילים אינן בעלות מסר חינוכי.

ועל כך השיב כי בשום מדרש לא נאמר כדברים הללו, ואולי הם הומצאו בעבר על-ידי מאן-דהוא.

הדברים התפרסמו בציבור החרדי אלא שאז היה מי שפנה לזמר אברהם פריד בעצמו כדי לברר את מקור המילים, והסתבר כי הדברים מופיעים בספר "תורת משה - עניני המקדש והגלות" (עמוד 411) שם הוא מצטט את החתם סופר שאומר כי "בית המקד של מעלה נבנה מדמעות שלנו, כל דמעה זו אבן, כל בכי וכל בקשה זו אבן נוספת" וכן מביא בשם השפת אמת ש"אם עוד כמה יהודים היו בוכים ומתעוררים בדמעות על בנין ירושלים והיום אומרים "אבא מחכים לך", אם היינו נותנים עוד אנחה אחת, היינו זוכים לבנין בית המקדש בימינו.

בהמשך לכך הוא כותב בשם החתם סופר ובשם השל"ה הקדוש מדוע תשעה באב שחל בשבת נדחה, כיון שכל דמעה מוסיפה עוד אבן לבית המקדש, לכן יש משום מלאכת שבת בקיום מצוות היום של תשעה באב שחל בשבת.

הנה כי כן, הדברים אמנם לא נכתבו בשום מדרש, אך יסודותכם בהררי קודש..

[סגי נהור]

...ועדיין לא כיפרנו על השפה הדלה והמשובשת של השיר, כגון הביטוי "בבקשה קח את שלי", שהוא תרגום עילג ומאונגלז של צורת הביטוי באנגלית please take mine, במקום "קח את דמעתי" כפי שנדרש בלשון הקודש.

[בן ראובן]

"את שלי" הוא צירוף נפוץ בלשון חכמים ואינו בהכרח תרגום מאנגלית.

הצרימה נובעת מצירוף הפועל "קח" במובנו המקראי עם הסיומת "את שלי" שהיא בלשון חכמים. לו היה אומר "טול את שלי" לא היתה כל בעיה.

עיקר הבעיה היא שפריד לקח (נטל...) שיר שנכתב בעברית מודרנית ושר אותו בהברה אשכנזית. כשאנו שומעים טקסט בהברה אשכנזית אנו מצפים שהוא יהיה בלשון מקרא או בלשון חכמים, לא בלשון מודרנית.

[שבע]

רבי שמואל לנייאדו בפירושו לספר ישעיה - הנקרא ''כלי פז'' - פרק נד (מהדורת מכון הכתב, חלק שלישי, עמ' 373), כותב:

''ושמעתי מפי החכם הנעלה כה''ר גדליה קורדובירו נר''ו, בשם אביו החכם השלם המקובל האלהי כמהר''ר משה קורדובירו זלה''ה - שמהדמעות שמוריד האדם על בית-המקדש נעשים אבני יקר לבנין בית-המקדש העתיד לפארו בע''ה.
והוא 'כדכד שמשותיך' - הם העינים שהם לגוף כמו חלונות לבית. 'וכל שעריך לאבני אקדח' - שנעשות מהדאגה שבלבו של אדם כאש קודח, וזהו 'אבני אקדח' - מלשון כי אש קדחה באפי.
וזהו שישו אתה משוש - כשיעור מה שהיו מתאבלים עליה, שמהאבל ההוא תולד השמחה ופאר הבנין לשמוח כאמור, ע''כ.

וסיוע לדבריו ז''ל ממה שאחז''ל שהמוריד דמעות על אדם כשר הקב''ה סופרן ומניחן בבית גנזיו - שמורה על שנעשה מהדמעות אבני יקר להניחן בבית גנזיו לשכר טוב לבוכים'' (ועיי''ש עוד).

[שבע]

באשכול ''כתבי הרמ''ק הגנוזים''
העליתי קובץ עם נספח ''ראה דמע עיני''

ובו שריד מתוך ספר הדרשות האבוד של הרמ''ק
בענין אבני המקדש שלעתיד - מדמעותיהן של ישראל

[צופה_ומביט]

רבי שמואל לנייאדו בפירושו לספר ישעיה - הנקרא ''כלי פז'' - פרק נד (מהדורת מכון הכתב, חלק שלישי, עמ' 373), כותב:

''ושמעתי מפי החכם הנעלה כה''ר גדליה קורדובירו נר''ו, בשם אביו החכם השלם המקובל האלהי כמהר''ר משה קורדובירו זלה''ה - שמהדמעות שמוריד האדם על בית-המקדש נעשים אבני יקר לבנין בית-המקדש העתיד לפארו בע''ה.
והוא 'כדכד שמשותיך' - הם העינים שהם לגוף כמו חלונות לבית. 'וכל שעריך לאבני אקדח' - שנעשות מהדאגה שבלבו של אדם כאש קודח, וזהו 'אבני אקדח' - מלשון כי אש קדחה באפי.
וזהו שישו אתה משוש - כשיעור מה שהיו מתאבלים עליה, שמהאבל ההוא תולד השמחה ופאר הבנין לשמוח כאמור, ע''כ.

וסיוע לדבריו ז''ל ממה שאחז''ל שהמוריד דמעות על אדם כשר הקב''ה סופרן ומניחן בבית גנזיו - שמורה על שנעשה מהדמעות אבני יקר להניחן בבית גנזיו לשכר טוב לבוכים'' (ועיי''ש עוד).

viewtopic.php?p=564106#p564106

מאתר דורש ציון.
שאלה - 181678
לכבוד הרב,
אני רוצה ללמד את הציבור על מעלת תיקון חצות בבין המיצרים, האם כל הסגולות והברכות שהרב מביא באורחות ציון תקף גם לבין המיצרים. המטרה היא לעודד ולזרז את הציבור.
תשובה
בודאי הגמור, עיין בנחמת ציון, על מעלת המתאבל על ירושלים, איזה פעולות עושה בשמים, ודע, כי הרב המקובל הענק רבינו משה קורדבירו ז"ל הנחשב לרבו של רבנו האריז"ל כתב בספר אור החמה, כי כל דמעה שאדם מוריד על החורבן נעשה ממנה אבן ושמו של הבוכה חקוק עליה, ולעתיד יזכה שיראה כמה אבנים של ירושלים בנה בדמעותיו