איש_ספר כתב:נקודה מעניינת שלא ראיתי שעמדו עליה: לרוב בעלי מחשבה יש להם פרספקטיבה רחבה והם מכירים בטוב את כל מה שמכונה "מחשבת ישראל" ולכן הם עשויים להחזיק בדעות שהם עדין בתוך המסגרת כמובן, אבל סו"ס אינן עולות בקנה אחד אם המוסמכות שמחזיקים בהם כלל הלומדים שאין להם עסק במחשבה ובאגדה, ואילו אצל ר' משה נראה שהדברים היו בכיוון אחר לגמרי, אע"פ ששבילי בעלי אגדה ומחשבה נהירים לו היה מה שנקרא שמרן שבשמרן, כך למשל מלחמתו יחסו לאגדות חז"ל, לידיעות הטבע של חז"ל, אע"פ שאם היה רוצה היה יכול להתלות בכל מיני אילנות...
השמרנות (הבריסקאית?) באה לידי ביטוי בעוד תחומים. זכורני שהוא מסר שיעור בכולל חזו"א בבין הזמנים, ובו התבטא בחריפות על המבקשים להוסיף, או"א רצה במנוחתנו בתוך אתה יצרת, לא נכחתי בשיעור, לזכרוני הנימוקים לא היו מרשימים אבל דוקא השמרנות היתה מרשימה ומעוררת כבוד!
(משל לגריד"ס מבוסטון שאמרו עליו שאע"פ שלמד היכן שלמד, מ"מ בעניני יסודות האמונה החזיק באמונת תום בריסקאית אלא שהלביש עליה מחצלות של יפת והוציא אותה בלשון יווני!)
הדברים מגיעים לכך שיש כאלו שהגדירו את את ר' משה כאחד שכל ענינו היה להוכיח את אמיתות דברי חז"ל.
היום אמר לי אחד שמכיר היטב את תורתו של ר' משה שלדעתו זה מה שקיבל ר' משה מהרב מבריסק, את הנקודה הזו של האמונה עד הסוף בדברי חז"ל.
אגב, היה כאן פעם אשכול מעניין בנושא אחכה לו בכל יום שיבוא, התנהלו שם במקביל כמה ויכוחים מרתקים.
הנידון המרכזי היה איך מבינים את הדין של החיוב לחכות כל יום שהרי בגמ' כתוב שאליהו לא יבוא בשבת. אם כן אי אפשר לחכות כל יום!
תשובת הרב מבריסק היתה שהמשיח יענה לנו גם על זה, אבל ברור שמי שלא מחכה כל יום הור כופר.
והגאון ר' משה מרדכי שולזינגר זצ"ל היה חוזר על זה כמעט בכל הזדמנות והיה מאריך בזה טובא.
לעומתו טען הגאון ר' ישראל אליהו וינטרוב זצ"ל שבודאי אין זה סותר את המושג לחכות גם אם ברור לנו שלא יבוא בשבת. עד כאן קיצור הנידון שם.
אני הקטן הזמנו התעניינתי כמובן מהי דעתו של הגאון ר משה זצ"ל בסוגיא זו ושלחתי את אחד מתלמידיו לברר זאת.
תשובתו הגיעה באיחור ולכן לא חשבתי שיש צורך להציף נושא זה מחדש אבל היא היתה כמובן בדרך הרב מבריסק, נהניתי לראות איך הדברים מקבלים "צורה" של ר' משה.
וכך כתבתי בפרטי
כבוד בעל מחבר חוברת עדיך תאתה.
בזמנו, כשנפתח האשכול בפורום אוצה"ח שלחתי מישהו לברר לי את דעת מו"ר הגאון ר' משה שפירא שליט"א בסוגיא זו,
וכעת קיבלתי תשובתו
וז"ל של המברר
"הוא אמר שהגלות נועדה לכפר על בני ישראל. וברגע שהגיע הזמן, מצד שעם ישראל כבר זכאי לגאולה וכבר אין סיבה לגלות, מייד הקב"ה יגאל אותם. כי הקב"ה משתוקק להתחבר לכנסת ישראל, והבעיות הטכניות של העיתוי לא יעמדו בפני תשוקה זו ולא ייתכן שהוא ישאירם עוד רגע אחד בגלות בגלל שתמו סיבות הגלות ביום שישי בצהריים, ובשבת המשיח לא יכול לבוא.
הוא המשיל לזה משל, למערכת יחסים זוגית, שברגע הפיוס לא יתנו בני הזוג לשום עכבה טכנית למנוע את חזרתם המיידית.
וממילא החובה היא להאמין שהגאולה תתכן כל רגע ורגע"
בהערכה וכבוד.
