רבי יעקב קמנצקי זצ"ל

[בור הגולה]

בשב"ק מלאו כ"ה שנה לפטירת הגאון ר' יעקב קמנצקי זצ"ל.

ר' יעקב נולד בדולינוב בכ' אד"ר תרנ"א. בצעירותו הגיע למינסק הסמוכה, שם התרועע עם הנער אהרן סיסלוביצר. נער אחר בשם ראובן גרוזובסקי - שהיה מבוגר מהם במקצת - השפיע עליהם ליסוע לסלבודקה.

והנה תמונה של שלשת הידידים לאחר שנים הרבה, בארה"ב.

גדולי ישראל.jpg (184.55 KiB) נצפה 22501 פעמים

[בור הגולה]

תמונת מצבת קברו, מאתר קברים:

kaminetsky.jpg (93.64 KiB) נצפה 22481 פעמים

------------------

חותנו של הגר"י היה הגה"צ ר' בערע הירש הלר, המשגיח בסלבודקה, שהיה גם חותנו של הגה"צ ר' אברהם גרודזנסקי הי"ד.
ר' בערע הירש ורעייתו עלו לירושלים בסוף ימיו.

[איש_ספר]

אעתיק כאן מה שרשמתי במקו"א:
בספר אמת ליעקב על התורה, 'נאספו ונערכו לדפוס מתוך כתבי מרן הגאון הרב יעקב קמינצקי זצוק"ל', ויקרא כ כג, עה"פ לא תלכו בחקת הגוי, העיר שהרמב"ם בכמה מקומות, הביא הפסוק בשינוי. במקום 'הגוי' - כפי שהוא לפנינו - 'הגויים'. ובסוף הדברים כתב, שמצא (אצל גינצבורג) כי כן הוא בחומש השומרונים, 'ואולי שכן היה כתוב בספרי הרמב"ם'.
ובלא ספק כי הגר"י שציין דברים אלו לעצמו, לא היה מביא דברים בסגנון זה בדפוס. ומצאתי שהגרי"ק עצמו העלה על נס וציין לשבח מי שהסתייג מדברים אלו, כאשר נכתב בספר 'רבי יעקב קמינצקי', (ירושלים תשנ"ז עמ' 446) שם מסופר כי אנשי הח"ק קברו בקבר המוכן לו מחיים חכם אחר והועידו לו קבר חדש במחיצת הגאון ר' חיים העליר, ר' יעקב התבטא אז בגדלותו של הגר"ח ובין הדברים אמר כדברים האלה: 'לדעתו היה ר' חיים העליר מגדולי הת"ח של הדור וכו', ברם דוקא עומק אמונתו של ר' חיים היא שהניחה את דעתו בהקשר לחלקת הקבר החדשה שלו, הוא סיפר את המעשה בו העיר בפני ר' חיים כי בשלושה מקומות מצטט הרמב"ם את הפסוק המתייחס לאיסור הלאו ללכת בחוקות הגויים בלשון רבים דהיינו בחוקות הגויים ולא חוקות הגוי כפי שמופיע בספרי התורה אשר מצויים בידינו. היתכן ובידיו של הרמב"ם היה מצוי ספר תורה שונה באות? תהה ר' יעקב, רבינו נקט שבן שיחו, המומחה העולמי לענייני תנ"ך יהנה מההמצאה, אולם לשמע הסברא חוורו פניו של ר' חיים כסיד. ר' יעקב כה נפעם למראה השלימות באמונה באותו מקרה, עד שהשלים בקלות עם שינוי מקום קבורתו, בהיותו עתיד להיטמן סמוך לר' חיים העליר...'.

ולענין עצמו: מן המקומות אותם מנה הגרי"ק בהם הביא הרמב"ם המקרא בשינוי, הוא במשנה תורה פי"א מהל' ע"ז ה"א. אבל ב'ספר החתום' (הוא שהרמב"ם אישרו בחי"ק) שם כתוב כבמקרא בחוקות הגוי וכו'. הא חדא ועוד: אם היינו מוצאים כן בדברי הרמב"ם, הרי שהדבר היה עולה יפה עם שיטתו של הגרדצ"ה, לפיה נהג הרמב"ם מנהג חז"ל להביא את הפסוקים בשינוי לשון ע"מ שיהיו מבוארים יותר. והרי 'הגוי לא מפורש בו איזה גוי, ואנו צריכים לסיפא דקרא, 'אשר אני משלח וכו'', ולפיכך נוח יותר לכתוב בקיצור: הגויים. אכן כאמור א"צ לכ"ז. [ועיין גם מש"כ לפי"ד ר"י בלאו בשולי תשובת הרמב"ם (ח"ב עמ' 446)].

[בשולי הדברים, ידוע שנוסח השומרונים מתאפיין בנוסח משופר, כלומר רוב השינויים הם שופרי דלישני, ודבר זה מוכיח למי שזקוק להוכחה על טהרת נוסחתינו, ואות על נוסחתם שהוא מתוקן ומשופץ. כי קי"ל דהמגיה ומתקן אינו משבש. וגם כאן הגויים אשר אני משלח, הוא יותר מדוקדק. דו"ק והבן]

[מעט צרי]

על עריכת ספרי אמת ליעקב התראיין העורך בגליון "המשפחה" האחרונה (פ' פקודי), לדבריו עבר ר' יעקב על הכל לפני הדפסתו. עיי' שם באריכות. אולי יתנדב מישהו להעלות סריקה לכאן.

[חכם באשי]

אי"ס,
היכן כתב הגרד"צ הילמן את הדברים שהבאת בשמו?

[נוטר הכרמים]

זכורני כיצד מו"ר הגרמ"מ הלוי שולזינגר זצ"ל היה מתאר בגעגועים עזים את ביקורו נאוה קודש של הגר"י קמינצקי בבני ברק, וכיצד 'עלה על העגלה' והצטרף אליו לביקור אצל ר' מרדכי שולמן בישיבת סלבודקה.

והנה משהו מאותו ביקור.

בקובץ תורני אורייתא טז נדפס מאמר מהרב אפרים פישל שטיין שליט"א על אמירת תחנון ביום סיום מסכת, (עמ' 229 מעמ' האוצר), ושם מובא כדלהלן: כאן המקום להביא מ"ש לי ר' חיים יעקבזון נ"י מה ששמע מהגאון ר' יעקב קמינצקי זצ"ל כשביקר בבני ברק, ואגב כך נתגלגלה השיחה לענין אי אמירת תחנון ביום יארצייט של צדיקים כנהוג אצל רוב עדות חסידים. ואמר הגר"י קמינצקי שלדעתו נשרש דבר זה ע"י שבתחילה היו עושים עושים סיום מסכת ביום היארצייט, אלא שאח"כ נתקבל שא"א תחנון אף כשאין עושין סיום.

והיה שם נוכח הג"ר משה מרדכי שולזינגר שליט"א ששאל מלפני הרב הנ"ל בזה"ל: דינא הכי? וכפה"נ הוקשה לו דלא הוזכר דבר זה של סיום מסכת בשו"ע. והשיב הגר"י קמינצקי דכן יש ללמוד מהא דאין אומרים תחנון בט"ו באב שדימו ענינו לשמחה הנעשית לגמרה של תורה. ושוב הועתק לספרו עבודת אפרים פרק יב עמ' שכד.

[איש_ספר]

אי"ס,
היכן כתב הגרד"צ הילמן את הדברים שהבאת בשמו?

בישורון הקרוב.

[דוד12]

פוטרפס - קמינצקי(1).jpg (41.97 KiB) נצפה 22307 פעמים

[אדג]

לטובת רוב קוראי הפורום, שני האנשים הנוספים הם הרמ"מ פוטרפאס ע"ה, משפיע ישיבת תות"ל המרכזית - כפ"ח, בעל מס"נ מפורסם, ולהבחל"ח, העסקן המיתלוגי הרה"ח אברהם שי' שמטוב, יו"ר אגו"ח בארה"ב.

[תולדות]

לטובת קוראי הפורום, רממ פוטרפס, היה בן דודו של רבי יעקב קמינצקי [ושל ר' יעקב רודרמן].

[יאיר]

ראוי להזכיר כאן את המעשה שנכנס ר' שפירא פעם למכולת בערב שבת קודש לקראת חצות יום ושאלו החנווני מה השעה? ענה לו הר' שפירא 11.55 א"ל החנווני תדע,אם היה כבר חצות לא הייתי מוכר לך..ראהו ר' שפירא שיהודי בעל צורה הוא ושאלו מה מעשיו בהווה ובעבר..סיפר לו אותו חנווני שבעבר הרחוק לפני שנים רבות ברוסיה, שלח שני צעירים ומימן להם את לימודי הישיבה..איני זוכר את שם שניהם, אמר, אך אחד מהם זוכר אני שקראו לו אראל'ה..
כששמע זאת ר' שפירא קפץ ממקומו וקרא לחנווני:"יודע אתה במה זכית ואת מי שלחת ללמוד?? את גדול הדור באמריקה ר' אהרן קוטלר!!!...
כשחזר הר' שפירא לארה"ב וכשירד מהמטוס פגש את ר' יעקב קמניצקי וסיפר לו את המעשה שאירע לו עם אותו חנווני. א"ל לר' שפירא:
ויודע אתה מי היה הבחור השני?..היה זה אני..נענה ר' יעקב קמינצקי זצ"ל..והדברים מדברים בעד עצמם..


*ושמעתי שיש המחליפים חנווני בסוחר שוורים ואת ר' אהרן קוטלר בר' משה פיינשטיין.

[דראל]

ראוי להזכיר כאן את המעשה שנכנס ר' יעקב פעם למכולת בערב שבת קודש לקראת חצות יום ושאלו החנווני מה השעה? ענה לו ר' יעקב 11.55 א"ל החנווני תדע,אם היה כבר חצות לא הייתי מוכר לך..ראהו ר' יעקב שיהודי בעל צורה הוא ושאלו מה מעשיו בהווה ובעבר..סיפר לו אותו חנווני שבעבר הרחוק לפני שנים רבות ברוסיה, שלח שני צעירים ומימן להם את לימודי הישיבה..איני זוכר את שם שניהם,אמר, אך אחד מהם זוכר אני שקראו לו אראל'ה..
כששמע זאת ר' יעקב קפץ ממקומו וקרא לחנווני:"יודע אתה במה זכית ואת מי שלחת ללמוד?? את גדול הדור באמריקה ר' אהרן קוטלר!!!...
ויודע אתה מי היה הבחור השני..היה זה אני..סיים ר' יעקב קמינצקי זצ"ל..והדברים מדברים בעד עצמם..

לא הבנתי במה "הדברים מדברים בעד עצמם". לו לפחות הסיפור היה מסתיים כסיפור חסידי טוב: "ומתברר שכל צאצאיו של אותו חנווני זכו להיות ת"ח מופלגים או להינשא לכאלה, והם הם גדולי הדור בימינו"...

[יאיר]

תודה על ההערה.

כוונתי היתה ראו למה אדם פשוט יכול לזכות [אף במאמץ קטן].

[קול אומר קרא]

ראוי להזכיר כאן את המעשה שנכנס ר' יעקב פעם למכולת בערב שבת קודש לקראת חצות יום ושאלו החנווני מה השעה? ענה לו ר' יעקב 11.55 א"ל החנווני תדע,אם היה כבר חצות לא הייתי מוכר לך..ראהו ר' יעקב שיהודי בעל צורה הוא ושאלו מה מעשיו בהווה ובעבר..סיפר לו אותו חנווני שבעבר הרחוק לפני שנים רבות ברוסיה, שלח שני צעירים ומימן להם את לימודי הישיבה..איני זוכר את שם שניהם,אמר, אך אחד מהם זוכר אני שקראו לו אראל'ה..
כששמע זאת ר' יעקב קפץ ממקומו וקרא לחנווני:"יודע אתה במה זכית ואת מי שלחת ללמוד?? את גדול הדור באמריקה ר' אהרן קוטלר!!!...
ויודע אתה מי היה הבחור השני..היה זה אני..סיים ר' יעקב קמינצקי זצ"ל..והדברים מדברים בעד עצמם..

ראוי לכתוב מקורות ולא לספר סתם מעיישלך, (אגב חצות זה ב12 על השעון? חידוש!).

[יאיר]

סיפור זה שמעתי מרב לפני מס' שנים וזה גם עונה להערתך השניה..[ויתכן שאמר 12 ולא חצות].

ואדרבה מי שיכול להביא מקור או לאמת את הדברים, אשמח.

[יאיר.]

ראוי להזכיר כאן את המעשה שנכנס ר' שפירא פעם למכולת בערב שבת קודש לקראת חצות יום ושאלו החנווני מה השעה? ענה לו הר' שפירא 11.55 א"ל החנווני תדע,אם היה כבר חצות לא הייתי מוכר לך..ראהו ר' שפירא שיהודי בעל צורה הוא ושאלו מה מעשיו בהווה ובעבר..סיפר לו אותו חנווני שבעבר הרחוק לפני שנים רבות ברוסיה, שלח שני צעירים ומימן להם את לימודי הישיבה..איני זוכר את שם שניהם, אמר, אך אחד מהם זוכר אני שקראו לו אראל'ה..
כששמע זאת ר' שפירא קפץ ממקומו וקרא לחנווני:"יודע אתה במה זכית ואת מי שלחת ללמוד?? את גדול הדור באמריקה ר' אהרן קוטלר!!!...
כשחזר הר' שפירא לארה"ב וכשירד מהמטוס פגש את ר' יעקב קמניצקי וסיפר לו את המעשה שאירע לו עם אותו חנווני. א"ל לר' שפירא:
ויודע אתה מי היה הבחור השני?..היה זה אני..נענה ר' יעקב קמינצקי זצ"ל..והדברים מדברים בעד עצמם..


*ושמעתי שיש המחליפים חנווני בסוחר שוורים ואת ר' אהרן קוטלר בר' משה פיינשטיין.

מובא (לפי הגרסה השניה שהבאתי) ב"וקראת לשבת עונג" לר' ישראל יוסף ברונשטיין (בכרך הראשון-הצהוב) עמ' 420.

[יאיר.]

זו הגרסה המופיע שם. (וקראת לשבת עונג):
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?26382&$&page=157
(ונראה שאין כאן שתי גרסאות חנווני או מוכר שוורים דרוכל היינו חנווני. (ולפניכן היה סוחר שוורים).

[יאיר.]

ראוי לכתוב מקורות ולא לספר סתם מעיישלך, (אגב חצות זה ב12 על השעון? חידוש!).

והנה מצאתי גם את הגרסה הראשונה:
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?50792&$&page=45

[ישבב הסופר]

ראוי להזכיר כאן את המעשה שנכנס ר' שפירא פעם למכולת בערב שבת קודש לקראת חצות יום ושאלו החנווני מה השעה? ענה לו הר' שפירא 11.55 א"ל החנווני תדע,אם היה כבר חצות לא הייתי מוכר לך..ראהו ר' שפירא שיהודי בעל צורה הוא ושאלו מה מעשיו בהווה ובעבר..סיפר לו אותו חנווני שבעבר הרחוק לפני שנים רבות ברוסיה, שלח שני צעירים ומימן להם את לימודי הישיבה..איני זוכר את שם שניהם, אמר, אך אחד מהם זוכר אני שקראו לו אראל'ה..
כששמע זאת ר' שפירא קפץ ממקומו וקרא לחנווני:"יודע אתה במה זכית ואת מי שלחת ללמוד?? את גדול הדור באמריקה ר' אהרן קוטלר!!!...
כשחזר הר' שפירא לארה"ב וכשירד מהמטוס פגש את ר' יעקב קמניצקי וסיפר לו את המעשה שאירע לו עם אותו חנווני. א"ל לר' שפירא:
ויודע אתה מי היה הבחור השני?..היה זה אני..נענה ר' יעקב קמינצקי זצ"ל..והדברים מדברים בעד עצמם..


*ושמעתי שיש המחליפים חנווני בסוחר שוורים ואת ר' אהרן קוטלר בר' משה פיינשטיין.

רבי משה פיינשטיין היה בנו של רב, ולא נסע ללמוד בישיבות, כך שקשה לייחס הסיפור אליו.

[זקן ששכח]

לטובת קוראי הפורום, רממ פוטרפס, היה בן דודו של רבי יעקב קמינצקי [ושל ר' יעקב רודרמן].

דברים שכתבתי בטעות - מחקתים.

[מותיב ומפרק]

ראוי להזכיר כאן את המעשה שנכנס ר' שפירא פעם למכולת בערב שבת קודש לקראת חצות יום ושאלו החנווני מה השעה? ענה לו הר' שפירא 11.55 א"ל החנווני תדע,אם היה כבר חצות לא הייתי מוכר לך..ראהו ר' שפירא שיהודי בעל צורה הוא ושאלו מה מעשיו בהווה ובעבר..סיפר לו אותו חנווני שבעבר הרחוק לפני שנים רבות ברוסיה, שלח שני צעירים ומימן להם את לימודי הישיבה..איני זוכר את שם שניהם, אמר, אך אחד מהם זוכר אני שקראו לו אראל'ה..
כששמע זאת ר' שפירא קפץ ממקומו וקרא לחנווני:"יודע אתה במה זכית ואת מי שלחת ללמוד?? את גדול הדור באמריקה ר' אהרן קוטלר!!!...
כשחזר הר' שפירא לארה"ב וכשירד מהמטוס פגש את ר' יעקב קמניצקי וסיפר לו את המעשה שאירע לו עם אותו חנווני. א"ל לר' שפירא:
ויודע אתה מי היה הבחור השני?..היה זה אני..נענה ר' יעקב קמינצקי זצ"ל..והדברים מדברים בעד עצמם..


*ושמעתי שיש המחליפים חנווני בסוחר שוורים ואת ר' אהרן קוטלר בר' משה פיינשטיין.

רבי משה פיינשטיין היה בנו של רב, ולא נסע ללמוד בישיבות, כך שקשה לייחס הסיפור אליו.

למד בצעירותו אצל רבי פסח פרוסקין מקוברין

[משהפ]

בספר MAKING OF A GODOL המעשה מופיע בגירסתו הראשונה, ושם סיפר עוד בקשר לזה.

[חכם הרזים]

תמונת מצבת קברו, מאתר קברים:
[attachment=0]kaminetsky.jpg[/attachment

נראה לי שר' יעקב היה מתרעם טובא על השגיאה הדקדוקית [קברניטה של עולם התורה ?] שהרי הוא היה מומחה גדול ללשון ודקדוק

חותנו של הגר"י היה הגה"צ ר' בערע הירש הלר, המשגיח בסלבודקה, שהיה גם חותנו של הגה"צ ר' אברהם גרודזנסקי הי"ד.
ר' בערע הירש ורעייתו עלו לירושלים בסוף ימיו.

[חכם הרזים]

בספר ר' יעקב כותב בנו ר' נתן שר' יעקב הגיע לטבריה ראה על מצבתו של הרמב"ם את הכיתוב מבחר המין האנושי
והעיר שלפי דעתו לא היה זה הנוסח המקורי שיער שמתנגדיו של הרמב"ם כתבו על מצבתו מין ולתקן הדברים הוסיפו וכתבו מבחר המין האנושי, וטעמו שלא מצינו ביטוי זה בשום מקום.
אמנם באמת יעו'י ל' לשון הרמב"ם בפירוש המשניות פרק חלק בי"ג עיקרים שכתב על משה רבינו והוא בחיר ה' מכל המין האנושי [תרגום קפאח]

[יאיר]

בספר ר' יעקב כותב בנו ר' נתן שר' יעקב הגיע לטבריה ראה על מצבתו של הרמב"ם את הכיתוב מבחר המין האנושי
והעיר שלפי דעתו לא היה זה הנוסח המקורי שיער שמתנגדיו של הרמב"ם כתבו על מצבתו מין ולתקן הדברים הוסיפו וכתבו מבתחר המין האנושי, וטעמו שלא מצינו ביטוי זה בשום מקום.
אמנם באמת יעו' לשון הרמב"ם בפירוש המשניות פרק חלק בי"ג עיקרים שכתב על משה רבינו והוא בחיר ה' מכל המין האנושי [תרגום קפאח]

viewtopic.php?f=7&t=6591
viewtopic.php?f=7&t=4589&p=#p35944

[ארי שבחבורה]

והנה אחד מן הסיפורים המאפיינים ביותר של מידת ה'אמת ליעקב' שכה אפיינה את הגר"י קמינצקי זצ"ל, ואשר בנוגע אליה אמר עליו הגר"י הוטנר זצ"ל - "במידת האמת שבו מהווה ר' יעקב שריד מדורות עברו" ('רבי יעקב' עמ' 415):
"בחור מבריק עם השכלה אוניברסיטאית נרחבת הגיע לסלבודקה וקבעו בשבילו סדר לימוד עם חברו הטוב של ר' יעקב - הרב דוד ליבוביץ. יום אחד הגיעו לסוגיית הגמרא ב'גיטין' (ז,ב) המתארת מיקומו של אתר מסוים בארץ-ישראל, והבחור טען כי המיקום אינו מתאים למפת ארץ-ישראל המצויה. ר' דוד סירב להמשיך וללמוד עם אדם שמקשה על דברי הגמרא מתוך שמסתמך על מפות. ברם, ר' יעקב נקט בשיטה שונה. הוא התיישב עם הגמרא והמפות ועיין בהם עד שנפתר הקושי. רגישותו המיוחדת למידת האמת לא הותירה בידו כל ברירה אחרת אלא לציית לכלל האומר 'שמע האמת ממי שאמרה' (רמב"ם בהקדמה ל'שמונה פרקים') אף כאשר מדובר במפה גיאוגרפית".
(שם עמ' 432)

[מתפעל]

שמעתי שר' יעקב קיבל בו זמנית הצעה להיות ר"מ בישיבה יוניברסיטי ובתורה ודעת. הוא החליט לקחת את ההצעה של YU אבל בנו ר' שמואל שליט"א (יבדל לחיים ארוכים) שכנע אותו ללכת לתורה ודעת.

[חכם הרזים]

בספר ר' יעקב כותב בנו ר' נתן שר' יעקב הגיע לטבריה ראה על מצבתו של הרמב"ם את הכיתוב מבחר המין האנושי
והעיר שלפי דעתו לא היה זה הנוסח המקורי שיער שמתנגדיו של הרמב"ם כתבו על מצבתו מין ולתקן הדברים הוסיפו וכתבו מבתחר המין האנושי, וטעמו שלא מצינו ביטוי זה בשום מקום.
אמנם באמת יעו' לשון הרמב"ם בפירוש המשניות פרק חלק בי"ג עיקרים שכתב על משה רבינו והוא בחיר ה' מכל המין האנושי [תרגום קפאח]

viewtopic.php?f=7&t=6591
viewtopic.php?f=7&t=4589&p=#p35944

ציינו כאן שכבר עמדו בזה כאן וע"ש בצילום מכתב מקובץ זכרון אחד שהזכיר את דברי הפיה"מ שציינתי. יישר כח

[ארי שבחבורה]

שמעתי שר' יעקב קיבל בו זמנית הצעה להיות ר"מ בישיבה יוניברסיטי ובתורה ודעת. הוא החליט לקחת את ההצעה של YU אבל בנו ר' שמואל שליט"א (יבדל לחיים ארוכים) שכנע אותו ללכת לתורה ודעת.

הנה הסיפור האמיתי כפי שהוא מופיע בספר 'רבי יעקב' (עמ' 207):
"...לא חלף זמן רב לאחר הצעתו של ר' שרגא פייבל, ולטורונטו הגיע הרב ד"ר שמואל בלקין, נשיא "ישיבה יוניברסיטי", ובפיו הצעת משרה לר' יעקב בישיבת "רבינו יצחק אלחנן" שמסונף ל"ישיבה יוניברסיטי", תמורת משכורת שנתית בסך 5000 דולר. בדרך כלשהי נודע לר' שרגא פייבל על הצעתו של ד"ר בלקין, והוא מיהר להשוות את המשכורת המוצעת על ידו בהתאם, למרות הבטחתו של ר' ' יעקב כי החלטתו לא תהיה תלויה בשיקולים כספיים. לאחר שסירב להצעתה של ישיבת "רבינו יצחק אלחנן" קיבל ר' יעקב את זו של "מתיבתא תורה ודעת".
למעשה, שקל ר' יעקב ברצינות את הצעתו של הרב בלקין. הוא חש כי מאחר שמרבית הרבנים באמריקה קיבלו את הדרכתם באותם ימים בישיבת "רבינו יצחק אלחנן" יוכל להשפיע משם במידה רבה על יהדות אמריקה. ברם, לבסוף דחה את ההצעה בשל סיבה שאינה קשורה ישירות לתפקיד. מאחר שלא היה בכוונתו לשלוח אף אחד מבניו ללמוד בישיבת "רבינו יצחק אלחנן", חשש שמא בעצם עבודתו במקום עלול הוא לשדר להם מסר כפול, ובלי המבט הכוללני של דעת זקנים, עלולים הם לתהות כיצד יכול אביהם ללמד במוסד, כאשר אין הוא שולח את בניו ללמוד בו".

[לייטנר]

.

[תוך כדי דיבור]

והנה הסיפור האמיתי בלשונו של בעל המעשה עצמו, רבי יעקב קמנצקי מכתב ידו:

אחר פטירתו של הגר"ש היימן ז"ל, כשטלפן אלי הרב ר"ש פייוול מענדלאוויץ בהצעתו ע"ד תפקידי שהי' לי במתיבתא תו"ד, באותו הפרק בא אלי ד"ר בעלקין והציע לפני משרה פנוי' בשיבתו (היינו זה שהי' אח"כ בידי הגר"מ זקס). הוא אמר לי בזה"ל: "חשיבות תפקיד זה הנהו כפי רצונו וחשיבותו של המתעסק בו, ולכשירצה יוכל להשפיע על ידו על כל בחור ובחור, ולפיכך אני משתוקק בכבודו מפני שיודע אני שבאם יצוה את אברהם עטקין או את משה גאלדברג שיקפצו מהגג, לא יהססו לקפוץ, ולפיכך דומני שאישיותו תהי' ברכה בעד הישיבה".
אני השבתי לו, "היות שבשבוע העבר טלפן אלי הרב מענדלאוויץ ואני ביקשתיו שיתן לי זמן של י"ח יום שעלי להיות בנוא יארק [...] ובכן נתראה פנים [אל פנים] ונדון בכל, ובכן בקשתי שיתן לי זמן זה להמלך והוא הסכים לזה, ולפיכך דומה אנכי שאין מן היֹשֶר לדון עם אחרים בדבר תפקיד אחר". ועל משכבי דנתי ביני לבין עצמי באיזה מקום כדאי יותר, והי' נראה לי לכאו', מכיון שרבני הקהלות בודאי יהיו יותר מבני ישיבת רי"א, א"כ יותר טוב לקבל הצעת ד"ר בעלקין. אבל מאידך גיסא, הלא אני בעצמי אשלח בני לליקוואוד ולתורה ודעת, ומה יאמרו בני בלבם אודות אביהם? וזה שהכריעה את הכף. ופניתי אל הררש"פ מענדלאוויץ בהסכמה. ובקרתי את ד"ר בעלקין בישיבתו להודיע שגמרתי בלבי להחליט עם תו"ד. ואף שלכאורה החשש של הבנים הוא מילתא זוטרתא שאין כדאי בשבילה לדחות דבר הראוי לפי השכל, אבל ע"פ ההלכה הבן שלו קודם לבן חבירו, ובאם הבנים יש להם בקורת על הנהגת [אביהם] אין דעתו מקובלת עליהם. כן הוא לפי דעתי.

[ארי שבחבורה]

יישר כח גדול.
האם מדובר במכתב למישהו או שמא זו רשימה שרשם לעצמו? והיכן מצאת את זה?

[ארי שבחבורה]

על עריכת ספרי אמת ליעקב התראיין העורך בגליון "המשפחה" האחרונה (פ' פקודי), לדבריו עבר ר' יעקב על הכל לפני הדפסתו. עיי' שם באריכות. אולי יתנדב מישהו להעלות סריקה לכאן.

כן כתב העורך במפורש בהקדמתו למהדורה הראשונה של הספר שיצאה בחייו של הגר"י זצ"ל בשנת תשד"מ תחת השם 'עיונים במקרא':
"...בשעת סידור הדברים חזר מרן שליט"א לעיין בדברים ככל האפשר ואז נתן להם את הסכמתו. חלק קטן מהמוגש כאן הם מהדברים שהשמיע מרן שליט"א ברבים ומשום מה לא נכתבו בכת"י בשעתו, וגם בזה עיין מרן שליט"א קודם שהסכים להדפיסם".
וכן מעיד הגר"י זצ"ל עצמו בהקדמתו לספר:
"...ואני עיינתי בדברים וראיתי שאכן הם ראויים להעלותם על שולחן מלכים - מאן מלכי רבנן - ויהא רעווא שיתקבלו הדברים בעולם בני התורה".

[ארי שבחבורה]

אעתיק כאן מה שרשמתי במקו"א:
בספר אמת ליעקב על התורה, 'נאספו ונערכו לדפוס מתוך כתבי מרן הגאון הרב יעקב קמינצקי זצוק"ל', ויקרא כ כג, עה"פ לא תלכו בחקת הגוי, העיר שהרמב"ם בכמה מקומות, הביא הפסוק בשינוי. במקום 'הגוי' - כפי שהוא לפנינו - 'הגויים'. ובסוף הדברים כתב, שמצא (אצל גינצבורג) כי כן הוא בחומש השומרונים, 'ואולי שכן היה כתוב בספרי הרמב"ם'.
ובלא ספק כי הגר"י שציין דברים אלו לעצמו, לא היה מביא דברים בסגנון זה בדפוס.

הנחה זו נסתרת לכאורה מדברי העורך והגר"י עצמו בהקדמתם לספר שהבאתי בדברי לעיל.

[איש_ספר]

אעתיק כאן מה שרשמתי במקו"א:
בספר אמת ליעקב על התורה, 'נאספו ונערכו לדפוס מתוך כתבי מרן הגאון הרב יעקב קמינצקי זצוק"ל', ויקרא כ כג, עה"פ לא תלכו בחקת הגוי, העיר שהרמב"ם בכמה מקומות, הביא הפסוק בשינוי. במקום 'הגוי' - כפי שהוא לפנינו - 'הגויים'. ובסוף הדברים כתב, שמצא (אצל גינצבורג) כי כן הוא בחומש השומרונים, 'ואולי שכן היה כתוב בספרי הרמב"ם'.
ובלא ספק כי הגר"י שציין דברים אלו לעצמו, לא היה מביא דברים בסגנון זה בדפוס.

הנחה זו נסתרת לכאורה מדברי העורך והגר"י עצמו בהקדמתם לספר שהבאתי בדברי לעיל.

כבר העיר כאן מעט צרי. האם הקטע הנזכר מופיע גם במהדורה הראשונה? ואפ"ה עדין אפשר ללמד זכות שנשמט מעיניו לפני ההדפסה. (כמובן שהכל לפי ראייתי המצומצמת לפיה ד"ז מגונה וכו')

[ארי שבחבורה]

ומצאתי שהגרי"ק עצמו העלה על נס וציין לשבח מי שהסתייג מדברים אלו, כאשר נכתב בספר 'רבי יעקב קמינצקי', (ירושלים תשנ"ז עמ' 446) שם מסופר כי אנשי הח"ק קברו בקבר המוכן לו מחיים חכם אחר והועידו לו קבר חדש במחיצת הגאון ר' חיים העליר, ר' יעקב התבטא אז בגדלותו של הגר"ח ובין הדברים אמר כדברים האלה: 'לדעתו היה ר' חיים העליר מגדולי הת"ח של הדור וכו', ברם דוקא עומק אמונתו של ר' חיים היא שהניחה את דעתו בהקשר לחלקת הקבר החדשה שלו, הוא סיפר את המעשה בו העיר בפני ר' חיים כי בשלושה מקומות מצטט הרמב"ם את הפסוק המתייחס לאיסור הלאו ללכת בחוקות הגויים בלשון רבים דהיינו בחוקות הגויים ולא חוקות הגוי כפי שמופיע בספרי התורה אשר מצויים בידינו. היתכן ובידיו של הרמב"ם היה מצוי ספר תורה שונה באות? תהה ר' יעקב, רבינו נקט שבן שיחו, המומחה העולמי לענייני תנ"ך יהנה מההמצאה, אולם לשמע הסברא חוורו פניו של ר' חיים כסיד. ר' יעקב כה נפעם למראה השלימות באמונה באותו מקרה, עד שהשלים בקלות עם שינוי מקום קבורתו, בהיותו עתיד להיטמן סמוך לר' חיים העליר...'.
[/size]

יישר כח על הסיפור הנפלא, אולם לא ניתן להתעלם מן העובדה שהגר"י עצמו בהמשך דבריו שם מביא את דעת הגר"ח העליר בענין זה ודוחה אותה. וז"ל: ...וחיפשתי ומצאתי בסהמ"צ במל"ת ל' שכ' וז"ל הזהירנו מללכת בדרכי הכופרים כו' והוא אמרו יתעלה לא תלכו בחוקת הגוים וגו', הרי משמע דכן הי' כתוב בספריו. וראיתי בסהמ"צ להגר"ח העליר שהעתיק ולא תלכו בחוקות הגוי עיי"ש, אבל מכל אלו שהבאתי מוכח שתיקן מעצמו. גם ראיתי במדרש משלי על הפסוק אל תלך בדרך אתם, אלו אה"ע שנא' ולא תלכו בחקות הגוים וכו' עיי"ש... עכ"ל, ואינני חושב שיש בכך סתירה לסיפור שהבאת שכן ניתן לומר כי בסופו של דבר לגופו של ענין סבר הגר"י שהצדק עמו, ודוק.
ובשולי הדברים, ברצוני להפנות את תשומת לב החברים הנכבדים לספר נפלא זה שהינו בלי ספק אחד מן הספרים המיוחדים ביותר שנכתבו על התורה בדורות האחרונים הכולל בתוכו לצד מהלכים מקוריים ומיוחדים במינם - שדוגמא נפלאה לאחד מהם ניתן לראות בקובץ המצו"ב שהתפרסם באשכול אחר באדיבות ידידנו ר' 'יאיר' שיחי' - אף הערות נפלאות בפשטי המקראות, במדרשי חז"ל, בתרגומים, ואפילו בדקדוק הלשון ובטעמים, אך לצערי טרם רכש את מקומו הראוי לו בעולם התורה.

[ארי שבחבורה]

אעתיק כאן מה שרשמתי במקו"א:
בספר אמת ליעקב על התורה, 'נאספו ונערכו לדפוס מתוך כתבי מרן הגאון הרב יעקב קמינצקי זצוק"ל', ויקרא כ כג, עה"פ לא תלכו בחקת הגוי, העיר שהרמב"ם בכמה מקומות, הביא הפסוק בשינוי. במקום 'הגוי' - כפי שהוא לפנינו - 'הגויים'. ובסוף הדברים כתב, שמצא (אצל גינצבורג) כי כן הוא בחומש השומרונים, 'ואולי שכן היה כתוב בספרי הרמב"ם'.
ובלא ספק כי הגר"י שציין דברים אלו לעצמו, לא היה מביא דברים בסגנון זה בדפוס.

הנחה זו נסתרת לכאורה מדברי העורך והגר"י עצמו בהקדמתם לספר שהבאתי בדברי לעיל.

כבר העיר כאן מעט צרי. האם הקטע הנזכר מופיע גם במהדורה הראשונה? [/size]

אכן כן.

[איש_ספר]

ובשולי הדברים, ברצוני להפנות את תשומת לב החברים הנכבדים לספר נפלא זה שהינו בלי ספק אחד מן הספרים המיוחדים ביותר שנכתבו על התורה בדורות האחרונים הכולל בתוכו לצד מהלכים מקוריים ומיוחדים במינם - שדוגמא נפלאה לאחד מהם ניתן לראות בקובץ המצו"ב שהתפרסם באשכול אחר באדיבות ידידנו ר' 'יאיר' שיחי' - אף הערות נפלאות בפשטי המקראות, במדרשי חז"ל, בתרגומים, ואפילו בדקדוק הלשון ובטעמים, אך לצערי טרם רכש את מקומו הראוי לו בעולם התורה.

viewtopic.php?f=7&t=3960&p=55833#p29931]

ומצאתי שהגרי"ק עצמו העלה על נס וציין לשבח מי שהסתייג מדברים אלו, כאשר נכתב בספר 'רבי יעקב קמינצקי', (ירושלים תשנ"ז עמ' 446) שם מסופר כי אנשי הח"ק קברו בקבר המוכן לו מחיים חכם אחר והועידו לו קבר חדש במחיצת הגאון ר' חיים העליר, ר' יעקב התבטא אז בגדלותו של הגר"ח ובין הדברים אמר כדברים האלה: 'לדעתו היה ר' חיים העליר מגדולי הת"ח של הדור וכו', ברם דוקא עומק אמונתו של ר' חיים היא שהניחה את דעתו בהקשר לחלקת הקבר החדשה שלו, הוא סיפר את המעשה בו העיר בפני ר' חיים כי בשלושה מקומות מצטט הרמב"ם את הפסוק המתייחס לאיסור הלאו ללכת בחוקות הגויים בלשון רבים דהיינו בחוקות הגויים ולא חוקות הגוי כפי שמופיע בספרי התורה אשר מצויים בידינו. היתכן ובידיו של הרמב"ם היה מצוי ספר תורה שונה באות? תהה ר' יעקב, רבינו נקט שבן שיחו, המומחה העולמי לענייני תנ"ך יהנה מההמצאה, אולם לשמע הסברא חוורו פניו של ר' חיים כסיד. ר' יעקב כה נפעם למראה השלימות באמונה באותו מקרה, עד שהשלים בקלות עם שינוי מקום קבורתו, בהיותו עתיד להיטמן סמוך לר' חיים העליר...'.
[/size]

יישר כח על הסיפור הנפלא, אולם לא ניתן להתעלם מן העובדה שהגר"י עצמו בהמשך דבריו שם מביא את דעת הגר"ח העליר בענין זה ודוחה אותה. וז"ל: ..

אגב, כנראה שהסיפור לא כ"כ מדויק, שכן ר' יעקב בודאי הכיר את דעותיו וכתביו של ר' חיים העליר שנקט בעמדה הקיצונית ביותר כנגד כל השערה שמא חז"ל החזיקו נוסח אחר באיזהו מקום, וגם את אותם הדרשות שנראה מהם שהיה להם נו"א, פירש לפי דרכו. לאידך, ההבאה של נוסח השומרונים אצל ר' יעקב, היא מוזרה וחריגה, ואין בדוגמתה אצל שאר חכמי ישראל. והאמת צריכה להאמר.

[תוך כדי דיבור]

יישר כח גדול.
האם מדובר במכתב למישהו או שמא זו רשימה שרשם לעצמו? והיכן מצאת את זה?

מתוך רשימה של זכרונותיו שנכתבה בזקנותו (תשל"ט. המעשה היה בשנת תש"ה). דף מתוכה ובו הקטע הזה פורסם לאחרונה באיזהו מקומן.

[מתפעל]

"ובאם הבנים יש להם בקורת על הנהגת [אביהם] אין דעתו מקובלת עליהם".
לכאורה רמוז כאן שהיתה התנגדות של בניו למישרה.

ומה הכוונה במשפט זה: "ולפיכך אני משתוקק בכבודו מפני שיודע אני שבאם יצוה את אברהם עטקין או את משה גאלדברג שיקפצו מהגג, לא יהססו לקפוץ", הוא מדבר על בחורים שכבר לומדים ב - YU?
כיצד כבר היכירם ר' יעקב?