הודעהעל ידי ברי היזיקא » ו' ינואר 13, 2017 11:36 am
הגר"א כותב בביאורו לאיוב ג, א:
ג (א) ויען איוב ויאמר: (ב) יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר: המאמר הזה נמשך למה שאמר תחילה 'אחרי כן פתח איוב את פיהו ויקלל את יומו', אשר הרצון בזה שקלל מזל היום שנולד בו, כי חשב שהכל תלוי במזל , ולכך קלל שני המזלות - מזל העיבור ומזל הלידה, ולפי שהלידה היא עפ"י הרוב ביום , לכך קילל את יום הולדו [או אפשר שהוא ידע שהוא נולד ביום], ואמר יאבד יום אולד בו. אבל זמן העיבור הוא מיוחד בלילה, ולכך קלל מזל ששלט בליל עיבורו , וע"ז השיבו אליפז הלאה 'הלא יראתך כסלתך', וכמו שיתבאר שם, שכוונת אליפז היתה להוכיח שאין תלוי במזל כלל . ואמר יאבד יום אולד בו. פי' שהייתי עתיד להולד בו , וא"כ אם היה היום נאבד קודם הולדו, שוב לא היה נולד. והלילה אמר הורה גבר. פי' המלאך שאמר שהורה גבר , ולפי שהיום קודם במעלה, והלילה היא קדומה אל היום בטבע, כמו כן העיבור והלידה, הלידה קודמת אל העיבור במעלה, לכן הקדים היום והלידה אשר שני אלה קודמים במעלה. והנה לפי שהוא כלל גדול בחכמת המזלות, שהמזל שהוא משמש בעת העיבור אותו מזל עצמו משמש בעת הלידה , ורז"ל אמרו שאותו היום תשעה באב היה, נמצא היה העיבור י"ב חודש , לכן קלל מזל היום ומזל הלילה, והכל אחד.
וראה במהדורת מוסד הרב קוק - הקבלות והערות בענין.