הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ד' מרץ 23, 2011 10:46 pm
והעיקר נראה בזה כך.
שהאיגרת ששלח מרדכי בסיון להיקהל ולעמוד על נפשם לא הייתה בה הצלה של ממש שהרי לא נכתב שם שאסור להרוג את היהודים, ולא חזר בו אחשוורוש מן האיגרת ששלח המן גם לאחר שתלו את המן.
ולא הסכים אחשוורוש לחזור בו מן האיגרת של המן מן הטעם שנחתם בטבעת המלך ואין להשיבו, אמנם הסכים לשלוח איגרות שניתנה רשות ליהודים להתגונן, ולפי"ז הכל על מקומו יבוא בשלום, שהיו היהודים במתח עד י"ג אדר כיון שעד אז היו שתי אגרות סותרים לכאו', האחד: להרוג ביהודים, והשני: שיש זכות ליהודים להתגונן.
והנה בבוא י"ג אדר נפתחה המלחמה שהגויים באו להרוג ביהודים והיהודים באו להתגונן והנס היה שהיהודים הם אלו שניצחו וכפי שמוסבר היטב כל זה במגילה כי נפל פחד היהודים עליהם ועל כן לא הצליחו להרוג ביהודים.
הוי אומר כך: המפנה היה (בחול המועד פסח) תיכף עם ההרשאה שניתנה ליהודים להיקהל ולעמוד על נפשם, אך סופו של הנס היה בי"ג אדר כאשר הגויים לא הצליחו להרוג ביהודים אף לא אחד.