הודעהעל ידי בן אדם » ה' ינואר 12, 2017 10:26 pm
ידידה, נראה לי שיש כאן ערבוב ובלבול של שני נידונים נפרדים.
יש נידון אחד לגבי איסור והיתר, האם יכולים המלכות והמדינה לקבוע לנו מה אסור ומה מותר, והוא מדיני איסור והיתר.
מלבד זאת, יש עוד נידון בדיני ממונות, באופן שבעל החנות עבר על החוק, האם חל תורת בעלות של הלוקח על החפץ, שבמקרה דינן היינו שקית, או שעדיין של המוכר היא.
הבנתי שהשאלה היה בדיני איסור והיתר, האם אסור למכור, או שמותר לצפצף על החוק מתוקף ההלכה, ובאמת דבר זה הוא שאלה כללי בכל החוקים, כגון חוקי התנועה וכדו'. ושאלה זו לא קשור בדינא דמלכותא דינא, אלא האם יש להם סמכות לקבוע לנו דרכי הנהגה, ע"ז ציינתי לדין ז' טובי העיר, וגם לזה שהם שלוחי דידן.
אתה פותח כאן עוד צוהר, מה הדין אם עבר על החוק, בהיתר או באיסור, האם מחמת דינא דמלכותא לא חל עליו תורת בעלות. אינני בקי כל כך בדיני דינא דמלכותא, אבל לא הבנתי מהו הסברא לחלק כאן משאר המקומות.
ובאמת שכן מצינו בדברי הראשונים, שבדבר שממש אין בו שום צדק אלא להיפוך, שלא חל עליו שם "דינא" דמלכותא, כגון אם יתקנו לדוגמא במדינת גויים חוק השולל זכות מהיהודים יותר משאר האנשים וכדו', אבל בדבר שיש קצת סברא, כגון כאן שהם חוששים גם ליופי הסביבה, שיש לזה גם מקור בחז"ל לגבי אר"י, או משום שמביא מחלות וזיהום, למה שלא יוכלו לקבוע דין, ולמה לא יהיה ע"ז שם "דינא דמלכותא". (אין זה אומר, שאני תומך בהחוק, אדרבא לדעתי הדבר לא רק שלא יועיל, אלא שגם מוסיף בעיות כלכליות שאכמל"ב, אבל לפחות למקצת האנשים שתיקנו כן לדעתם הרי זה תקנה).