הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

[אריך]

האם נכון הדבר שהוא לא אהב שנכנסים באמצע השיעור?

אוהו איך שלא אהב...

זכוני מימי ה' באור שמח המבט המפחיד שקיבל הנכנס.
בכלל הבעות פניו היו מאד מוחשיות, והרבה הרבה יותר מכך הבעות קולו.

האם זה לא מוגזם ?האם מצינו כזו הנהגה אצל אחרים?
מה אשם המאחר בשגגה?

עיין סנהדרין יא. אמר רבי מי שאכל שום שייצא.

[מוישי]

ובדיוק על זה נפתח היום אשכול

[אפשר]

הרב אפשר. לא יודע אם כאן המקום לפתוח הדיון על אותו שיעור. כי לבטח הדברים יסתעפו ואכה"מ.
באמת, לענ"ד לא חייבים להיות תלמידיו של ר' משה בכל דבר. הוא כלל הרבה ענינים. למשל, הוא הרי היה בריסקר (וכמובן זה קשור לאותם דברים שאתה מדבר עליהם). אני לא מתחבר בכלל לחלק הזה. ועדיין יש ים גדול בלבו להרוות צמאי דעת.

אני לא בא להקל ח"ו נגדו, אני מדבר ע"ז נקודתית, וזה לא שייך כלל לבריסק, הגרח והגרי"ז חלקו על כל מה שעף, איני יודע עד כמה ידוע לך מנהגי בריסק, אבל לי הם נהירים דיים, ואפשר לומר שבבריסק אין התחשבות מינימילית לשום אחד מנושאי כלי השו"ע. וזה לא התחיל אצל הגרי"ד או הגראי"ס, אלא מהגר"ח ומטה.

[אפשר]

ובדיוק על זה נפתח היום אשכול

היכן נפתח?

[אריך]

הרב אפשר. לא יודע אם כאן המקום לפתוח הדיון על אותו שיעור. כי לבטח הדברים יסתעפו ואכה"מ.
באמת, לענ"ד לא חייבים להיות תלמידיו של ר' משה בכל דבר. הוא כלל הרבה ענינים. למשל, הוא הרי היה בריסקר (וכמובן זה קשור לאותם דברים שאתה מדבר עליהם). אני לא מתחבר בכלל לחלק הזה. ועדיין יש ים גדול בלבו להרוות צמאי דעת.

אני לא בא להקל ח"ו נגדו, אני מדבר ע"ז נקודתית, וזה לא שייך כלל לבריסק, הגרח והגרי"ז חלקו על כל מה שעף, איני יודע עד כמה ידוע לך מנהגי בריסק, אבל לי הם נהירים דיים, ואפשר לומר שבבריסק אין התחשבות מינימילית לשום אחד מנושאי כלי השו"ע. וזה לא התחיל אצל הגרי"ד או הגראי"ס, אלא מהגר"ח ומטה.

לא שבאת להקל ראש, אלא שזה לא דיון על ר' משה אלא על החזו"א והמ"ב.
זאת ועוד, תפסת נקודה שקשה לעיכול מתוך המון דבריו הנעימים. אז כשהוא לא פה להסביר את דבריו, אתה תוקף?

[אפשר]

הרב אפשר. לא יודע אם כאן המקום לפתוח הדיון על אותו שיעור. כי לבטח הדברים יסתעפו ואכה"מ.
באמת, לענ"ד לא חייבים להיות תלמידיו של ר' משה בכל דבר. הוא כלל הרבה ענינים. למשל, הוא הרי היה בריסקר (וכמובן זה קשור לאותם דברים שאתה מדבר עליהם). אני לא מתחבר בכלל לחלק הזה. ועדיין יש ים גדול בלבו להרוות צמאי דעת.

אני לא בא להקל ח"ו נגדו, אני מדבר ע"ז נקודתית, וזה לא שייך כלל לבריסק, הגרח והגרי"ז חלקו על כל מה שעף, איני יודע עד כמה ידוע לך מנהגי בריסק, אבל לי הם נהירים דיים, ואפשר לומר שבבריסק אין התחשבות מינימילית לשום אחד מנושאי כלי השו"ע. וזה לא התחיל אצל הגרי"ד או הגראי"ס, אלא מהגר"ח ומטה.

לא שבאת להקל ראש, אלא שזה לא דיון על ר' משה אלא על החזו"א והמ"ב.
זאת ועוד, תפסת נקודה שקשה לעיכול מתוך המון דבריו הנעימים. אז כשהוא לא פה להסביר את דבריו, אתה תוקף?

צודק, סליחה, פשוט העלוהו כאן, אז אמרתי, באמת צודק, סמי מכאן כל הדיון בזה.

[מעט דבש]

ובדיוק על זה נפתח היום אשכול

היכן נפתח?

viewtopic.php?p=328133#p328133

[מעט דבש]

תמיד שניגשת אליו היתה הרגשה שאתה מפריע לו באמצע איזה מחשבה גבוהה
היה סיפור שסופר לפני אולי שני עשורים בתקופה שהיה נוסע באוטובוס על משתוקק אחד שראה שיש מקום פנוי לעדו התישב והתחיל לברר איזה נושא שהציק לו
ר' משה הוציא משפט אחד:"ישיבה משותפת אינה מחייבת שיחה" ובזה תם ונדם.

אני שמעתי סיפור כזה:
פעם בחור מבית וגן, עלה על האוטובוס, וראה שם את ר' משה.

ניגש אליו הבחור, ושאל אם אפשר לשאול שאלה.

אמר לו ר' משה, לא! ואסביר לך גם מדוע:
אתה הרי נמצא בבית וגן, ואתה יודע היכן אני גר. למה לא באת לביתי לשאול את שאלתך?
אלא מאי, המטרה כעת אינה בדיוק השאלה, אלא כדי לא לבזבז את הזמן.
אני לא מבזבז פה את הזמן!

[ביעתא בכותחא]

תמיד שניגשת אליו היתה הרגשה שאתה מפריע לו באמצע איזה מחשבה גבוהה
היה סיפור שסופר לפני אולי שני עשורים בתקופה שהיה נוסע באוטובוס על משתוקק אחד שראה שיש מקום פנוי לעדו התישב והתחיל לברר איזה נושא שהציק לו
ר' משה הוציא משפט אחד:"ישיבה משותפת אינה מחייבת שיחה" ובזה תם ונדם.

אני שמעתי סיפור כזה:
פעם בחור מבית וגן, עלה על האוטובוס, וראה שם את ר' משה.

ניגש אליו הבחור, ושאל אם אפשר לשאול שאלה.

אמר לו ר' משה, לא! ואסביר לך גם מדוע:
אתה הרי נמצא בבית וגן, ואתה יודע היכן אני גר. למה לא באת לביתי לשאול את שאלתך?
אלא מאי, המטרה כעת אינה בדיוק השאלה, אלא כדי לא לבזבז את הזמן.
אני לא מבזבז פה את הזמן!

אני שמעתי את המעשה באופן שונה מעט.
שניגש אליו באוטובוס בחור/אברך, שהיה ניכר שחיפש משהו לשאול את ר' משה כשהבחין בו באוטובוס.
ר' משה השיב לו שאין איסור "בל תשחית" כשפוגשים רב ולא שואלים אותו שאלה.

[הגרח]

סיכומו של דבר
בנגלה הוא היה גבורה שבגבורה
בנגלה שבנסתר חסד שבגבורה
בהנהגה לתלמידים לבני תורה בגבורות
ולבעלי תשובה חסד דבחסד

[אפשר]

סליחה, רק אדביק כאן מש"כ לאחד באישי.
אני מן הנמשכים אחר החזו"א, וגם נמשכתי עד כמה שהתאפשר לי אחרי ר' משה, ולא היה איכפת לי ההתנגדות שלו לחזו"א כלל, כי הבנתי שהוא בא ממקור הבנה אחרת, וכ"א כפום אובנתא דליביה, ואם כי דיבר בנחרצות, אבל בסופו של דבר כל לב אומר למוחו מה שנראה לו, וזהו, אז תמיד תפסתי את זה כהבדלי גישות, ותו לא.
וגם כאן אין כוונתי לדבר נגד מה שהעלה נגד החזו"א וסוג עיון שלו, וכן נגד החוג, כי זה ענין אישי כנ"ל. ורק חרה לי התוספת החדשה הזו, שלענ"ד הוא פשוט עובדתית לא נכון למי שלומד ד' חלקי שוע לפי הסדר, כמעט אפשר לומר בביטחון הוא לא עסק באופן זה, אלא למד בעיון סוגיות סוגיות, ובדרך הישיבתי, ואולי גם הגיע עד שו"ע, אבל לא היה לו לימוד קבוע לכל נושאי הכלים. אחרת מאוד קשה לי להבין, איך שאמר מה שאמר.
בכ"א אני אחרון להקל בכבודו, כי קדושת ר' משה נשגבה בעיני למאוד, ולענ"ד הוא לא סתם עוד אחד שנפטר, אלא הלך מכאן עמוד, כמדומה והוא יכנס להיסטוריה לדורות, כענין בפני עצמו.

[250]

כתבת: צודק, סליחה, פשוט העלוהו כאן, אז אמרתי, באמת צודק, סמי מכאן כל הדיון בזה.

לא ראיתי שהעלו מאמר הגר"מ זצ"ל, ואולי זה מה שציין למעלה גם זו לטובה, אבל אצלי חסום ואולי אפשר להביא הדברים בצורה אחרת.

[אסיר ציון]

רבי אפשר,
יש"כ על דבריך הנכוחים שברובם אני מסכים מאד.
וכעת ב' הערות,
א. לגבי המ"ב ודרך פסיקתו, אינו נכון כלל שלא היה אצלו 'הבדלי מעמדות' בין האחרונים כלל ורק השיטה המחוורת קובעת, הן אמת שדרך הפסיקה בכללותה כך היא אך גם במקומות שדחה דברי המג"א למשל מחמת קושיות הא"ר או המאמ"ר עדיין נתן לדבריו משנה תוקף בשע"צ או בשעת הדחק, הרבה על פני אחרים,ודי בהערה זו.
ב. לגבי החזו"א ומחלוקתו בסברא, דבריך ישרים, אך כבר באשכול על הגרד"ל נתעורר הויכוח עד כמה לבאים אחריו יש הלגיטימיות להשתמש באופן הזה של לימוד סוגיא, כי הנה אמת הנה נכון שאת דברי החזו"א כשלמד הסוגיא בתחילה ללא דברי הראשונים ושוב הכריע ביניהם מסברת בנין הסוגיא, אנו מקבלים, כי באמת עיונו היה למעלה ממושגים מוכרים, אבל שלומדים היום מקודם הגמרא בלי רש"י זה מביא לידי גיחוך, כי מה יתקבל בסוף? סברת האברך הלומד כמות שהיא בלי ליטוש ובחינה מעמיקה של הסוגיא, ויש להאריך הרבה בזה וכתבתי בקצרה היות וגם אתה הזכרת זאת בדרך אגב, ואגב לגבי יחסו עצמו ללומדים אחרים בשיטתו יש להוכיח לכאן ולכאן ואין הדברים בהירים מספיק גם בקרב תלמידיו, ואמנם שעודד ללמוד בדרך זו ואף נתן לתלמידיו חופשיות מסויימת לחלוק על אחרונים, מנגד קיים המכתב הידוע לר"א פלצינסקי ועוד דיבורים כיוצ"ב ואין אתנו יודע עד מה, ודי בזה.

[ביעתא בכותחא]

אשמח לשמוע מתלמידיו ומקורביו על יחסו לגאון ר' ישראל אלי'ה וינטרוב זצ"ל.
זכור לי שר' משה הספיד אותו במסע הלוויה, אך מנגד דרכם ואופים היה נראה שונה לחלוטין.

[חוקר ודורש]

"זכורני מימי ה' באור שמח המבט המפחיד שקיבל הנכנס.
בכלל הבעות פניו היו מאד מוחשיות, והרבה הרבה יותר מכך הבעות קולו."

האם זה לא מוגזם ?האם מצינו כזו הנהגה אצל אחרים?
מה אשם המאחר בשגגה?[/quote]

"עיין סנהדרין יא. אמר רבי מי שאכל שום שייצא."

מה עניין השום לכאן? השום הוא מזיק לציבור איזה היזק עושה מי שמאחר?

[ביעתא בכותחא]

"זכוני מימי ה' באור שמח המבט המפחיד שקיבל הנכנס.
בכלל הבעות פניו היו מאד מוחשיות, והרבה הרבה יותר מכך הבעות קולו."

האם זה לא מוגזם ?האם מצינו כזו הנהגה אצל אחרים?
מה אשם המאחר בשגגה?

"עיין סנהדרין יא. אמר רבי מי שאכל שום שייצא."

מה עניין השום לכאן? השום הוא מזיק לציבור איזה היזק עושה מי שמאחר?[/quote]

מספרים שבקלם היו נועלים את השער כשהתחיל סדר הלימוד.
פעם אחת, אחד התלמידים אחר, אז הוא טיפס מעל השער. צעקו עליו שהוא "מזיק", כי הוא שבר את השער. עד עתה היה שער שלא יכנס מי שאיחר, וכעת כשאפשר לטפס עליו, השער כבר לא יעיל.

ר' משה ראה בדבריו כמהלך שלם שכל פרט חשוב בו (ולכן הקפיד מאד שלא יצאו דברים החוצה בחוסר דיוק) ולא כאוסף של רעיונות, ולכן מי שלא נכח בהתחלה עלול לקבל רושם מוטעה, וגרוע מכך, עלול לתת רושם מוטעה לאחרים שניתן לקחת גם חלקים מהשיעור כעיון "וורטים".

[הפשוט בפשטותו]

מה פשר הכותרת במודעה של ישיבת חברון?
'בעשירי בחודש הוכתה העיר'?
שכחו שם שזה היה בי"ז תמוז?

היה מודעה שהיה כתוב "יום גבר האויב", וזהו בי"ז בתמוז כמדומני

[הפשוט בפשטותו]

האם נכון הדבר שהוא לא אהב שנכנסים באמצע השיעור?

אוהו איך שלא אהב...

זכוני מימי ה' באור שמח המבט המפחיד שקיבל הנכנס.
בכלל הבעות פניו היו מאד מוחשיות, והרבה הרבה יותר מכך הבעות קולו.

האם זה לא מוגזם ?האם מצינו כזו הנהגה אצל אחרים?
מה אשם המאחר בשגגה?

זה לא קשור לענין של אשמה ושגגה. הוא לימד את הרוצים ללמוד באמת, לא היה אצלו שום מקום למשחקים וחכמות, הכל היה אצלו רציני ואמיתי. שמעתי בפעם צלצל פלאפון באמצע שיעור והוא הפסיק את השיעור. ולכשתמצי, אין לך זלזול גדול יותר בשיעור [או בתפילה וכדומה] מלהשאיר פלאפון דלוק
א-מ-ת ורק א-מ-ת!
והרב 'אפשר', נא ונא להיזהר בכבודו של מי שבגיל 10 לערך ידע את מה שאתה עתיד לדעת בגיל 120.. לא מדובר כאן בתופעה, מדובר כאן במשהו חריג במינו, משהו שאין לו אח ורע! בעובדות ובידיעות קצת קשה כנראה לפרוך אותו, הוא מהיחידים בדור שכשאתה שומע ממנו וקשה לך קושיא חזקה או מידיעה וכדו' אתה לא יכול לומר ולחשוב שהוא טעה, אלא ברור שהחסרון בשואל!! כל רז לא אניס ליה, בחז"ל, בראשונים, בהיסטוריה ובהכל!
קצת זהירות בכבוד תלמידי חכמים מהיחידים בדור! גם את ב'יתד' לא היה עליו כותרת ראשית ולא שמעת עליו יום יום בחיי חיותו.. כנראה שהצליח בזה...

[ביעתא בכותחא]

[/quote]
זה לא קשור לענין של אשמה ושגגה. הוא לימד את הרוצים ללמוד באמת, לא היה אצלו שום מקום למשחקים וחכמות, הכל היה אצלו רציני ואמיתי. שמעתי בפעם צלצל פלאפון באמצע שיעור והוא הפסיק את השיעור. ולכשתמצי, אין לך זלזול גדול יותר בשיעור [או בתפילה וכדומה] מלהשאיר פלאפון דלוק
א-מ-ת ורק א-מ-ת!
והרב 'אפשר', נא ונא להיזהר בכבודו של מי שבגיל 10 לערך ידע את מה שאתה עתיד לדעת בגיל 120.. לא מדובר כאן בתופעה, מדובר כאן במשהו חריג במינו, משהו שאין לו אח ורע! בעובדות ובידיעות קצת קשה כנראה לפרוך אותו, הוא מהיחידים בדור שכשאתה שומע ממנו וקשה לך קושיא חזקה או מידיעה וכדו' אתה לא יכול לומר ולחשוב שהוא טעה, אלא ברור שהחסרון בשואל!! כל רז לא אניס ליה, בחז"ל, בראשונים, בהיסטוריה ובהכל!
קצת זהירות בכבוד תלמידי חכמים מהיחידים בדור! גם את ב'יתד' לא היה עליו כותרת ראשית ולא שמעת עליו יום יום בחיי חיותו.. כנראה שהצליח בזה...[/quote]

עם כל גדלותו וגאונותו, היו גדולים וענקים גם בדורות קודמים, ומעולם לא נמנע מי מהלומדים להקשות על דבריהם ולעתים להביא ראיות נגדם ממקומות אחרים.
כל עוד הדבר נעשה תוך הכבוד הראוי, ומתוך הרצון שדברי תורה ודרכי לימודה יתבררו, דבר זה ראוי ומבורך.

[הפשוט בפשטותו]

העירו שלא היה מדבר על עניינים פנים ציבוריים, אבל אין זה אומר שלא חי את האקטואליה. הוא ראה את הכל במבט תורני ממש, ולא רק במשקפיים של תורה, אלא הוא אחז שכל מה שקורה בעולם זה התורה בעצמה, רק שאין לנו נביא שיפרש לנו את דבר ה' המתגלה במתרחש בעולם.
זכורני היטב את השיעור שמסר ביום שנחתם הסכם הגרעין עם איראן, שם היה נראה שאוחז שזה כמעט סוף העולם. אם תהיה דרישה, אחפש מה שכתבתי משיעור זה ואציג כאן.

פעם שאלתיו [שאלה שעדיין מציקה לי מאד], איך ניתן להגדיר מתי מעשה שאדם עושה (בחיים החומריים) שגרם לו אחר כך נזק, הוא גזרת שמים, ומתי הוא נחשב כאשמתו של האדם.
הוא תפס אותי ביד חזק, ואמר לי בזה הלשון: "איוולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו?!" ולא יסף.

מחמת מורא הכבוד שהשרה, היה קשה לנסות למצוץ ממנו עוד תשובות, שלא אמר בתחילה, אבל שמעתי שדווקא בפורום שהיה בו עם חוזרים בתשובה היה הרבה יותר משוחרר ונתן להם לדבר אתו כמה שרוצים ואיך שרוצים. אם יש ביד מישהו להרחיב, הריהו מוזמן.

שמא תוכל ג"כ את הכתוב לך בענין ההסכם עם איראן, ומיניה ומינה תסתייעא
מדוע אינני מוצא זאת בקול הלשון? אודה למי שיוכל להעלות קישור לשיעור.

[דעת_האברך]

השיעור לא נמצא בקול הלשון משום שהוא היה משיעורי משלי שלא היו פתוחים לכל הציבור. הדברים נאמרו יותר כהקדמה לשיעור, ואחר כך השיעור המשיך לעסוק בעניין אחר. היה ניכר שמרוב שהיה נסער לא היה יכול לעצור ברוחו מלומר מילין בזה.
מישהו כבר כתב את השיעור הנ"ל והביא לכאן, אבל אני אוסיף את הכתוב לפי הנוסח שאני רשמתי בשעת השיעור, השתדלתי ככל היותר להיות נאמן למקור, אבל אם שגיתי, עמי תלון משוגתי.

תמוז תשע"ה

חתמו היום הסכם גרעין עם איראן, השם ישמור. כל בר דעת רואה לאן זה הולך. הקב"ה שם אותנו בסכנת קיום אמתית, איומה ונוראה.
המאורעות ראויים שיתבוננו בהם. יש פסוק מפורש, זכר ימות עולם ללמוד מה שהיה, ובנוסף לזה בינו שנות דר ודר. ואמנם רש"י מפרש דור המבול ודור הפלגה אבל פשט הפסוק להתבונן בכל דור ודור שחיים בו.
מגיע זמן ששבע שנות השבע נגמרים. כל מי שמעלה בדעתו שיש על מי לסמוך חי בשטות גמורה.
הבאנו כבר שהרגלים של "אדם בליעל" זה אדום וישמעאל. התפקיד של הרגלים זה להוליך, זאת אומרת שהמהלך של העולם הוא פסיעה אדום פסיעה ישמעאל, שני רגלים, וכשהם הולכים זה אדום וישמעאל שהולכים ביחד צעד אחרי צעד. הצד השוה שבהם שנאת ישראל. הדבר הזה קרה היום. כל רודפיה השיגוה בין המצרים. היום זה בדיוק בין המצרים – אחד עשר יום מכאן ואחד עשר יום מכאן. הלואי שאנחנו נהיה ישראל דאורייתא כמו שהם עשיו דאורייתא...
מעמיד עליהם מלך שגזרותיו קשים כהמן – נראה שיש כאן רמז ברור מאיפה תפתח הרעה [איראן=פרס].
האמת היא שצריך לשמוח שכבר רואים את הסוף. צריך שיסתובב איזה יונה הנביא בחוצות ויגיד עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת, ויש לנהפכת שני פירושים או כפשוטו או שמתהפכים בחזרה בתשובה
צריך להבין איך כל העולם מסכים לדבר הזה, הרי זה נוגד כל שכל. אלא שהם רואים כאן סיכוי לפתור סוף סוף את הבעיה היהודית אחרי שהפעם האחרונה לא הצליחה להם, אף על פי שהם יודעים שזה יכול לפנות גם נגדם. כולם מעמידים פנים שהם ודאי יעמדו בהסכם, אבל הכוונה היא פשוטה שהסכימו לזה רק מפני שיש פה פיתרון סופי ח"ו לעם ישראל. הם חושבים ואולי בצדק שהיהודים הם מרכז הבעיות של העולם, ואת זה צריך לפתור. כאילו כל הצרות שבעולם המהפכה בסוריה, הצרות עם האסלאם הקיצוני הגואה, הכל יפתר מעצמו
כדאי לדעת את זה. לא לשים לב לכל המלל והשטויות שמסביב.
אנחנו חיים כאן בניסי נסים, בידיעה ברורה שיש ביד אויבינו להשמידנו. פעם היו אומרים שלכל כדור יש כתובת, היום כבר אפשר לומר שלכל כתובת יש כדור ח"ו. אלא שהם עדיין קצת נרתעים ופוחדים לעשות את מה שבידם לעשות. עכשיו נוסף בידם כלי משחית לחבל. הם חוגגים שהם נצחו את כל העולם, אבל זוהי רק הצגה כי העולם אף פעם לא היה נגדם.

[חוקר ודורש]

[quote="נשר"]כאשר בתו היתה חולה, העיד שכנו הרב א.ש. שראהו עומד בתפילת שמו"ע כמה שעות,
וכאשר נפטרה ל"ע אמר בהלויתה "שלושה שותפים לאדם, איך הקב"ה לקח אותה בלי לשאול את שאר השותפים? בעל כרחך זה לטובה וזכין לו לאדם שלא בפניו...
לאחר שבתו נפטרה הקים שיעור משניות לע"נ ואמר שלימוד לעילוי נשמה צריך להיות לימוד חדש שההוא לעילוי נשמת ולא מספיק ללמוד את הלימוד הרגיל

סיפר לי משהו שהיה בהלויה על בתו שולמית כשהוא הספיד ואמר "שובי שובי השולמית ונחזה בך" מילים חודרות שאינו יכול לשכוח את המעמד המרטיט.

[הפשוט בפשטותו]

השיעור לא נמצא בקול הלשון משום שהוא היה משיעורי משלי שלא היו פתוחים לכל הציבור. הדברים נאמרו יותר כהקדמה לשיעור, ואחר כך השיעור המשיך לעסוק בעניין אחר. היה ניכר שמרוב שהיה נסער לא היה יכול לעצור ברוחו מלומר מילין בזה.
מישהו כבר כתב את השיעור הנ"ל והביא לכאן, אבל אני אוסיף את הכתוב לפי הנוסח שאני רשמתי בשעת השיעור, השתדלתי ככל היותר להיות נאמן למקור, אבל אם שגיתי, עמי תלון משוגתי.

תמוז תשע"ה

חתמו היום הסכם גרעין עם איראן, השם ישמור. כל בר דעת רואה לאן זה הולך. הקב"ה שם אותנו בסכנת קיום אמתית, איומה ונוראה.
המאורעות ראויים שיתבוננו בהם. יש פסוק מפורש, זכר ימות עולם ללמוד מה שהיה, ובנוסף לזה בינו שנות דר ודר. ואמנם רש"י מפרש דור המבול ודור הפלגה אבל פשט הפסוק להתבונן בכל דור ודור שחיים בו.
מגיע זמן ששבע שנות השבע נגמרים. כל מי שמעלה בדעתו שיש על מי לסמוך חי בשטות גמורה.
הבאנו כבר שהרגלים של "אדם בליעל" זה אדום וישמעאל. התפקיד של הרגלים זה להוליך, זאת אומרת שהמהלך של העולם הוא פסיעה אדום פסיעה ישמעאל, שני רגלים, וכשהם הולכים זה אדום וישמעאל שהולכים ביחד צעד אחרי צעד. הצד השוה שבהם שנאת ישראל. הדבר הזה קרה היום. כל רודפיה השיגוה בין המצרים. היום זה בדיוק בין המצרים – אחד עשר יום מכאן ואחד עשר יום מכאן. הלואי שאנחנו נהיה ישראל דאורייתא כמו שהם עשיו דאורייתא...
מעמיד עליהם מלך שגזרותיו קשים כהמן – נראה שיש כאן רמז ברור מאיפה תפתח הרעה [איראן=פרס].
האמת היא שצריך לשמוח שכבר רואים את הסוף. צריך שיסתובב איזה יונה הנביא בחוצות ויגיד עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת, ויש לנהפכת שני פירושים או כפשוטו או שמתהפכים בחזרה בתשובה
צריך להבין איך כל העולם מסכים לדבר הזה, הרי זה נוגד כל שכל. אלא שהם רואים כאן סיכוי לפתור סוף סוף את הבעיה היהודית אחרי שהפעם האחרונה לא הצליחה להם, אף על פי שהם יודעים שזה יכול לפנות גם נגדם. כולם מעמידים פנים שהם ודאי יעמדו בהסכם, אבל הכוונה היא פשוטה שהסכימו לזה רק מפני שיש פה פיתרון סופי ח"ו לעם ישראל. הם חושבים ואולי בצדק שהיהודים הם מרכז הבעיות של העולם, ואת זה צריך לפתור. כאילו כל הצרות שבעולם המהפכה בסוריה, הצרות עם האסלאם הקיצוני הגואה, הכל יפתר מעצמו
כדאי לדעת את זה. לא לשים לב לכל המלל והשטויות שמסביב.
אנחנו חיים כאן בניסי נסים, בידיעה ברורה שיש ביד אויבינו להשמידנו. פעם היו אומרים שלכל כדור יש כתובת, היום כבר אפשר לומר שלכל כתובת יש כדור ח"ו. אלא שהם עדיין קצת נרתעים ופוחדים לעשות את מה שבידם לעשות. עכשיו נוסף בידם כלי משחית לחבל. הם חוגגים שהם נצחו את כל העולם, אבל זוהי רק הצגה כי העולם אף פעם לא היה נגדם.

יש"כ
אי אי. כמדומה שהמילים 'מי יראנו טוב' נכתבו בדיוק, אבל בדיוק לעת הזו!

מעניין שדעתו היתה כל כך חריפה, עד כדי לומר שהעולם כולו רוצה בהשמדת ישראל!
דרך אגב, אם אפשר לומר על נושא אחד באקטואליה שתפס את כל נימי נפשו הקדושה ולא נחה רוחו וחזר על זה בכל עת מצוא הוא המשפט הנ"ל "כי מי שמעלה בדעתו שיש על מי לסמוך חי בשטות גמורה". הוא חזר על זה בכל מלחמה ללא הרף שוב ושוב, שהכל נעשה משמים כדי שלא נהיה רגועים ולא נסמוך על הטבע, וכל מלחמה שנסתיימה בהפסקת אש גיחך שמי שחושב שהענין הסתדר הוא שוטה.
כמו כן באחד המלחמות הקודמות אמר שאף שהוא משתדל לברוח מדיבור באקטואליה הוא לא יכול שלא להתייחס לעובדה שעפים מאות ואלפי טילים ואין פגע, זהו לא 'מנהגו של עולם', אמר בלהב קדשו שחדרו כל לב!! [וכיום נשלח מאתו ית' כיפת ברזל שהוא ג"כ כל כולו השגחה]

[מן הדרום]

מאיר סובל כתב
מן הדרום כתב:
יש נקודה שלא עסקו בה כאן כמדומני וכדאי להשלימה, לאור דברי ר יצחק הוטנר הידועים על סיפורי גדולים,אולי מישהו יכול לספר כיצד היה בילדותו ואיך התקדם והגיע למה שהגיע
אגב, ציטוט יפה מהקדמתו לספר אפיקי מים חנוכה פורים-משחר נעורי נתן השי"ת בליבי להטות אזני לשמוע דברי חכמים, ובמעט החן שנתן לי השי"ת בעיני רבותי פתחו לי סדק צר וראיתי כמציץ מן החרכים משהו מן האור הגדול שהיה בלב, ומאז אין לי בעולמי אלא תשוקה להיות לפה למה שקבלתי והבנתי בעניי וביגיע כפי מדברי רבות
אין כאן מה להשלים ולא מה לעסוק.
אם כוונתך להמתין עד שיבואו סופרי זמננו לטפול עליו סיפורי נערות ומשברים... זה לא יגיע כ"כ מהר. כי כפה"נ הרי הוא היה מצעירותו במתנת שמים בעל כשרון אדיר, ראש בריא ובהיר ומהיר הרבה יותר מרוב הת"ח המוכרים. וגם אם היה לו קשיים בהמראה - הגדול מחברו וכו' - אין מי יוכל להתחיל להבין בכלל וק"ו להקיף ולספר על נסיונות מסוג כזה של בעלי רמה אינטלקטואלית שאיננו משיגים.

לא התכוונתי למשברים, למשל בהקדמת שפתי חיים כתבו לאור דברי ר יצחק הוטנר שלא יספרו על גדלותו אלא יביאו מיומניו, גם בלי משברים יש הרבה דברים שאפשר לשמוע על אדם גדול

[מאור עינים]

סליחה, רק אדביק כאן מש"כ לאחד באישי.
אני מן הנמשכים אחר החזו"א, וגם נמשכתי עד כמה שהתאפשר לי אחרי ר' משה, ולא היה איכפת לי ההתנגדות שלו לחזו"א כלל, כי הבנתי שהוא בא ממקור הבנה אחרת, וכ"א כפום אובנתא דליביה, ואם כי דיבר בנחרצות, אבל בסופו של דבר כל לב אומר למוחו מה שנראה לו, וזהו, אז תמיד תפסתי את זה כהבדלי גישות, ותו לא.
וגם כאן אין כוונתי לדבר נגד מה שהעלה נגד החזו"א וסוג עיון שלו, וכן נגד החוג, כי זה ענין אישי כנ"ל. ורק חרה לי התוספת החדשה הזו, שלענ"ד הוא פשוט עובדתית לא נכון למי שלומד ד' חלקי שוע לפי הסדר, כמעט אפשר לומר בביטחון הוא לא עסק באופן זה, אלא למד בעיון סוגיות סוגיות, ובדרך הישיבתי, ואולי גם הגיע עד שו"ע, אבל לא היה לו לימוד קבוע לכל נושאי הכלים. אחרת מאוד קשה לי להבין, איך שאמר מה שאמר.
בכ"א אני אחרון להקל בכבודו, כי קדושת ר' משה נשגבה בעיני למאוד, ולענ"ד הוא לא סתם עוד אחד שנפטר, אלא הלך מכאן עמוד, כמדומה והוא יכנס להיסטוריה לדורות, כענין בפני עצמו.

אם כי ביקורתו ואי חיבורו למשנת מרן החזו"א ידועה, היות לו ביקורת על החוג לא שמעתי
[שהזכרתי בפניו את הגר"י בויאר הוא אמר בהטעמה כדרכו ובאיטיות ר' יידל הוא "גברא רבא" ויש עמדי עוד מעשים שכיבד מאד את הנ"ל]

[איש לוי]

לא מתיישב לי לומר שהגר"מ 'התנגד' לחזו"א' (ציטוט לשון מהכותבים כאן) מטעמים ברורים. ואמנם הרבה דברים לא מתיישבים לי, כך שאפי' אם זה נכון, אי"ז מה שיטריד אותי.
מ"מ זה ברור שהגר"מ לא התאפיין ב'התנגדותו לחזו"א', וא"כ אינני מבין מדוע זה כ"כ מענין, יש מספיק נושאים שמענינים בדמותו של הגר"מ, לשם מה צריך לקחת ולברר את אותם הדברים .....

[אפשר]

והרב 'אפשר', נא ונא להיזהר בכבודו של מי שבגיל 10 לערך ידע את מה שאתה עתיד לדעת בגיל 120.. לא מדובר כאן בתופעה, מדובר כאן במשהו חריג במינו, משהו שאין לו אח ורע! בעובדות ובידיעות קצת קשה כנראה לפרוך אותו, הוא מהיחידים בדור שכשאתה שומע ממנו וקשה לך קושיא חזקה או מידיעה וכדו' אתה לא יכול לומר ולחשוב שהוא טעה, אלא ברור שהחסרון בשואל!! כל רז לא אניס ליה, בחז"ל, בראשונים, בהיסטוריה ובהכל!
קצת זהירות בכבוד תלמידי חכמים מהיחידים בדור! גם את ב'יתד' לא היה עליו כותרת ראשית ולא שמעת עליו יום יום בחיי חיותו.. כנראה שהצליח בזה...

א. נזהרתי ביותר על כבודו.
ב. תודה על הברכה לאריכות ימים.
ג. כל דבריך הם בסתירה מפורשת נגד מה שר' משה אומר שם, שבתורה אין כזה דבר להיכנע לתכתיב אף למי שגדול ממך לאין ערוך, אדרבה יש להביע הדעה הנגדית, ולכן כתבתי השגתי הענינית לדבריו, ואף אם הוא גדול לאין ערוך נגדי, אי"ז אלא כמו שהוא דיבר על החזו"א שחולק על המג"א.
ד. ההבדל ביני לבין הגר"מ הוא הרבה יותר קטן מההבדל בינו לבין החזו"א ובן בנו של ק"ו לגבי החפץ חיים [ובאמירתי זו לא נדבק בי שמץ גאוה, וגם לא מיעטתי במשהו מכבודו], וא"כ כמו שהוא היה משוחרר כלפי החזו"א והמשנ"ב, כך בהתאם.
וסליחה על שהוכרחתי לחלוק גם עליכם, אם כי מסתמא לא הגעתי לשמינית שבשמינית ממך.

[שיר ורננים]

ר' מוישי, עד שמישהו יואיל בטובו לעזור לך, (והלוואי ויכולתי)
אני ממליץ לך לעיין בספרים רעה אמונה, דעת אמונה - תפילה - שבת. של הרב רקובסקי. ולילה כיום יאיר של הרב באום. אלו ספרים מצוינים שכתובים לפחות באותה רמה של השיעורים עליהם אתה מדבר.

יש גם את הספרים אמונת אליעזר של ר' אלי מרגליות ממיר. שהיה תלמידו וקיבל הסכמה ממנו. הנ"ל בעל כשרון גדול.

[שיר ורננים]

השיעור לא נמצא בקול הלשון משום שהוא היה משיעורי משלי שלא היו פתוחים לכל הציבור. הדברים נאמרו יותר כהקדמה לשיעור, ואחר כך השיעור המשיך לעסוק בעניין אחר. היה ניכר שמרוב שהיה נסער לא היה יכול לעצור ברוחו מלומר מילין בזה.
מישהו כבר כתב את השיעור הנ"ל והביא לכאן, אבל אני אוסיף את הכתוב לפי הנוסח שאני רשמתי בשעת השיעור, השתדלתי ככל היותר להיות נאמן למקור, אבל אם שגיתי, עמי תלון משוגתי.

תמוז תשע"ה

חתמו היום הסכם גרעין עם איראן, השם ישמור. כל בר דעת רואה לאן זה הולך. הקב"ה שם אותנו בסכנת קיום אמתית, איומה ונוראה.
המאורעות ראויים שיתבוננו בהם. יש פסוק מפורש, זכר ימות עולם ללמוד מה שהיה, ובנוסף לזה בינו שנות דר ודר. ואמנם רש"י מפרש דור המבול ודור הפלגה אבל פשט הפסוק להתבונן בכל דור ודור שחיים בו.
מגיע זמן ששבע שנות השבע נגמרים. כל מי שמעלה בדעתו שיש על מי לסמוך חי בשטות גמורה.
הבאנו כבר שהרגלים של "אדם בליעל" זה אדום וישמעאל. התפקיד של הרגלים זה להוליך, זאת אומרת שהמהלך של העולם הוא פסיעה אדום פסיעה ישמעאל, שני רגלים, וכשהם הולכים זה אדום וישמעאל שהולכים ביחד צעד אחרי צעד. הצד השוה שבהם שנאת ישראל. הדבר הזה קרה היום. כל רודפיה השיגוה בין המצרים. היום זה בדיוק בין המצרים – אחד עשר יום מכאן ואחד עשר יום מכאן. הלואי שאנחנו נהיה ישראל דאורייתא כמו שהם עשיו דאורייתא...
מעמיד עליהם מלך שגזרותיו קשים כהמן – נראה שיש כאן רמז ברור מאיפה תפתח הרעה [איראן=פרס].
האמת היא שצריך לשמוח שכבר רואים את הסוף. צריך שיסתובב איזה יונה הנביא בחוצות ויגיד עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת, ויש לנהפכת שני פירושים או כפשוטו או שמתהפכים בחזרה בתשובה
צריך להבין איך כל העולם מסכים לדבר הזה, הרי זה נוגד כל שכל. אלא שהם רואים כאן סיכוי לפתור סוף סוף את הבעיה היהודית אחרי שהפעם האחרונה לא הצליחה להם, אף על פי שהם יודעים שזה יכול לפנות גם נגדם. כולם מעמידים פנים שהם ודאי יעמדו בהסכם, אבל הכוונה היא פשוטה שהסכימו לזה רק מפני שיש פה פיתרון סופי ח"ו לעם ישראל. הם חושבים ואולי בצדק שהיהודים הם מרכז הבעיות של העולם, ואת זה צריך לפתור. כאילו כל הצרות שבעולם המהפכה בסוריה, הצרות עם האסלאם הקיצוני הגואה, הכל יפתר מעצמו
כדאי לדעת את זה. לא לשים לב לכל המלל והשטויות שמסביב.
אנחנו חיים כאן בניסי נסים, בידיעה ברורה שיש ביד אויבינו להשמידנו. פעם היו אומרים שלכל כדור יש כתובת, היום כבר אפשר לומר שלכל כתובת יש כדור ח"ו. אלא שהם עדיין קצת נרתעים ופוחדים לעשות את מה שבידם לעשות. עכשיו נוסף בידם כלי משחית לחבל. הם חוגגים שהם נצחו את כל העולם, אבל זוהי רק הצגה כי העולם אף פעם לא היה נגדם.

אף אני הקטן הייתי משומעי השיעורים באו"ש ויש שניים שרשמתי עמדי בתנאי צפיפות בבחינת תורה שלמדתי באף. ובאותה תקופה החלה האינתיפדה השניה. ואמר א' משומעיו הוותיקים שר' משה זצ"ל התבטא "שכל המהלך ברור לו והכל הולך לפי סדר" בעניי כצוציק באותם ימים זאת היייתה אמירה מלאת עומק של אדם שידע לחדור לנבכי הנבואות וחז"ל עד כדי הנגשה פרקטית למציאות

[פרדס אליהו]

אולי כדאי לפרסם כאן את כל ספרי תלמידיו של ר' משה
ו/או ספרים שקיבלו הסכמתו
לענ"ד תהיה בזה תועלת גדולה
במשך השנים גיליתי כל תקופה עוד ועוד שלא הכרתי ומן הסתם יש עוד הרבה
כדאי שכל אחד יוסיף על קודמיו ולא יחזור על מה שכבר פורסם
תודה מראש

[בן עזאי]

תמיד שניגשת אליו היתה הרגשה שאתה מפריע לו באמצע איזה מחשבה גבוהה
היה סיפור שסופר לפני אולי שני עשורים בתקופה שהיה נוסע באוטובוס על משתוקק אחד שראה שיש מקום פנוי לעדו התישב והתחיל לברר איזה נושא שהציק לו
ר' משה הוציא משפט אחד:"ישיבה משותפת אינה מחייבת שיחה"ובזה תם ונדם.

שמעתי סיפור דומה מאחד ממקורביו שהסיעו לאיזה פגישה וכשחזר ונכנס למכונית היה שקט כמה דקות עד שהמקורב שאל את ר׳ משה איזה שאלה, ר׳ משה הפנה מבט חודר אליו ואמר ״כל כך מפריע לך השקט?!״ ובזה תם ונדם.

כמות שהם, קשה להאמין לסיפורים אלו. אם נדמיין את הרגשתו של השואל מהסיפור, מסתבר שאסור להאמין וכ"ש לספר את זה כך.
מסתבר שהרב ליוה את דבריו בחיוכון, או משפט נוסף שנתן תחושה טובה לאדם שמולו.

בעיקרון התמיהה שלך במקומה, רק שבדר״כ כשדיבר בחריפות כגון דא הדברים היו מכוונים לתלמיד שלו או למישהו שהכיר, והיה בדברים נימא של חינוך.
(את הסיפור שמעתי מבעל המעשה אחד מתלמידיו/מקורביו הקרובים ביותר, שהיה נוסע איתו הרבה במסעותיו לחו״ל, ואם יש בדברים תועלת יהיו הדברים לרפואתו הקרובה, ודי למבין).

[עושה חדשות]

בנוגע לקברו של המהר"ל המוזכר לעיל, יש בזה דברים מהגרמ"ש באחת ההקדמות של הרב הרטמן, לבאר מה הטעם שיש התענינות של או"ה בקברו של המהר"ל. עי"ש.

[בן עזאי]

אולי כדאי לפרסם כאן את כל ספרי תלמידיו של ר' משה
ו/או ספרים שקיבלו הסכמתו
לענ"ד תהיה בזה תועלת גדולה
במשך השנים גיליתי כל תקופה עוד ועוד שלא הכרתי ומן הסתם יש עוד הרבה
כדאי שכל אחד יוסיף על קודמיו ולא יחזור על מה שכבר פורסם
תודה מראש

מן הזיכרון:
רעה אמונה על י״ג עיקרים (מבוסס על סדרת שיעורים ב״אור שמח״)
ממעמקים עה״ת (מבוסס על שיעורי יום חמישי הידועים)
אפיקי מים על המועדים (מבוסס על שיעורים סגורים)

תלמידים:
שבטי נחלתך על י״ב שבטים
לילה כיום יאיר על ליל הסדר
אור צפון על הושענות והקפות

[עושה חדשות]

יש את הספר הזה כפי שהוזכר לעיל.
(צ"ע אם אינו סותר את הצוואה. מוישי - זה ממש מה שאתה מחפש!).
ויש גם את הספר הזה של תלמיד ותיק.

[משוש דורים]

יש את ספריו של תלמידו הרב מיכאל בורנשטיין, שהם אמנם של התלמיד, אך משולבים בהם הרבה מדברי הרב.
פירוש על ספר שערי אורה
פירוש על ספר משנת חסידים
וספר על ענייני ירח האיתנים (כמדומני ששמו פתח השער, או משהו דומה).

[איש טלז]

יש סיפור ידוע של הרב הרטמן על הגר"מ שפירא שכששהו בפראג ומסר שם הגר"מ שיעור עמוק בענין קשה במהר"ל ונכנס משהו וכו' [והיינו שחשבו שזה המהר"ל ] ...............................
יבואו היודעים ויספרו

[בן עזאי]

מודעה על הספד מחר:

[וונדרבר]

הגרב"ד פוברסקי שליט"א אמר בהספדו בהלויה:

"מי שאוהב תורה לא לומד מרב אחד ... איפה הוא לא היה? היה בבריסק, קיבל מהחזון איש, קיבל מהרב דסלר, היה בפוניבז', בחברון, במיר".

האם ידוע מתי קיבל הגר"מ שפירא זצ"ל מהחזון איש?

[שיף]

יש לו אחות נשואה להרב אריה זילבר מסנהדריה [שמואל הנביא] מחותנו של הגר"א גרבוז. ויש לו גיס הרב שמריהו יצחק [בהגרא"ל] גרוסנס מאור אלחנן שהוא גם חתן ר' אהרן ביאלסטוצקי (בריסקר).

יש לו עוד ב' גיסים אחי אשתו בבית וגן
רבי יצחק ביאלסטוצקי ורבי מאיר יונה ביאלסטוצקי

[אפשר]

יש לו אחות נשואה להרב אריה זילבר מסנהדריה [שמואל הנביא] מחותנו של הגר"א גרבוז. ויש לו גיס הרב שמריהו יצחק [בהגרא"ל] גרוסנס מאור אלחנן שהוא גם חתן ר' אהרן ביאלסטוצקי (בריסקר).

יש לו עוד ב' גיסים אחי אשתו בבית וגן
רבי יצחק ביאלסטוצקי ורבי מאיר יונה ביאלסטוצקי

מאיזה שפירא הוא?