מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
שיר ורננים
הודעות: 246
הצטרף: ג' דצמבר 08, 2015 10:51 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי שיר ורננים » ג' ינואר 10, 2017 1:31 am

מאיר סובל כתב:
מן הדרום כתב:יש נקודה שלא עסקו בה כאן כמדומני וכדאי להשלימה, לאור דברי ר יצחק הוטנר הידועים על סיפורי גדולים,אולי מישהו יכול לספר כיצד היה בילדותו ואיך התקדם והגיע למה שהגיע
אגב, ציטוט יפה מהקדמתו לספר אפיקי מים חנוכה פורים-משחר נעורי נתן השי"ת בליבי להטות אזני לשמוע דברי חכמים, ובמעט החן שנתן לי השי"ת בעיני רבותי פתחו לי סדק צר וראיתי כמציץ מן החרכים משהו מן האור הגדול שהיה בלב, ומאז אין לי בעולמי אלא תשוקה להיות לפה למה שקבלתי והבנתי בעניי וביגיע כפי מדברי רבותי


אין כאן מה להשלים ולא מה לעסוק.
אם כוונתך להמתין עד שיבואו סופרי זמננו לטפול עליו סיפורי נערות ומשברים... זה לא יגיע כ"כ מהר. כי כפה"נ הרי הוא היה מצעירותו במתנת שמים בעל כשרון אדיר, ראש בריא ובהיר ומהיר הרבה יותר מרוב הת"ח המוכרים. וגם אם היה לו קשיים בהמראה - הגדול מחברו וכו' - אין מי יוכל להתחיל להבין בכלל וק"ו להקיף ולספר על נסיונות מסוג כזה של בעלי רמה אינטלקטואלית שאיננו משיגים.

אפרופו- מה שכתבת לענ"ד רוב ספרי התולדות שיצאו על הגדולים בזמננו זה סוג של העתק הדבק . כמובן שאין כוונה לזלזל ח"ו בגדלותם. אבל הכתיבה היא בנאלית משהו. היוצא מן הכלל ששובר שוויון מבחינת המקוריות זה "ויאמר הנני על הגר"א גניחובסקי זצ"ל.

נשר
הודעות: 1071
הצטרף: ב' אפריל 06, 2015 1:05 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי נשר » ג' ינואר 10, 2017 2:06 am

ההספד השני שהיה היום, אני מתנצל שזה לא ערוך מספיק. אבל מן הסתם זה יכול להביא תועלת גם כך.

אני מדבר כמו יתום קטן שמסתובב בבית. מבין מה שהבין. אדרבה יתום קטן הוא יותר מסכן.
יתום קטם חלם שיהיה לו אבא כשהוא גדול ואז הוא יבין אותו. חלמתי שיבוא יום ואזכה ללמוד בדרגה אחרת, ואני יהיה לפה לכל היתומים שנשארו.
א"ר יוחנן אנא אישתאיר משפירי ירושלים. תוס' אורמ שר"י חי הרבה אחרי החורבן אך התכוון שהיופי שלו שייך לירושלים. הוא שייך להארה של ירושלים. ט' קבין וכו' כידוע.
והיה יושב ע"י בית הטבילה ואמר שאם יסתכלו עליו יזכו ליופי שלו, ות"ח כמוהו. קשה מאד הסדר של הדברים קודם היופי ואחר כך גמירי אורייתא כוותי.
שאלוהו אם לא מפחד מעין הרע ואמר ששייך ליוסף הצדיק שלא שלא בו עין הרע. והמפרשים דנים האם היה שייך ליוסף או שבכל כלל ישראל לא שייך עין הרע אם חי בקדושה של יוסף.
שקר החן והבל היופי, התורה מלאה בתיאורים של יופי, תפארת היא מידה מרכזית מאד.
הדברים הבאים הם ע"פ דברי רבנו.
כל דבר שיש לו רוח חיים, הרוח חיים הוא פנימי, כשהוא בוקע הוא נותן סימנים והם נתפסים אצלנו כיופי. תפוח שלא בשל הוא ירוק קשה – לא יפה. בזמן שהוא מגיע לבשלות שלו החיות בוקעת דרך הריח הטעם הצבע. כל אלו הם בקיעת החיים החוצה. זהו יופי. אדם לא בשל הוא מושך אנשים במידת הרחמים. בגיל יותר גדול הוא יכול גם למשוך קצת הרחמים. אך כשהוא בשיא הבשלות הוא בשיא היופי. היכן שתופסים את הפנימיות שם תופסים יופי.
כשאדם מסדר דברים אחדים ומהכל הוא יוצר סדר יפה, זוהי צורת שרוכבת על חומר אבל יש כאן עוד דבר מעבר לחומר. ציור הוא לא רק נקודות צבע אלא משהו מעבר.
יש בזה מקום לקלקול עצום. כשלוקחים דבר לא טוב ואני צובע אותו בצבע יפה זה נורא. יש הלכה שאין מפרכסים וכו', מלבד האונאה, הבעיה היא שאתה מנסה לתת למת צורה של חי ומעוות את כל המושג טוב ורע.
כשאני לוקח יופי ומנתק אותו משרשו – שם מונח הקלקול הנורא. היופי בבריאה נמצא בירושלים. כל הארץ מנותקת מן העליונים. היופי הוא בירושלים שזה השער לעליונים. שם החיות הפנימיות בוקעת החוצה. ר יוחנן הוא שייך לאנשי ירושלים. הוא יכל לבטאות את ההוד.
היופי היא מידה ששיכת לפנימיות של אדם והיה לו את הכח להעביר את זה לילד שיולד להאשה. זה יכול להיות עוד קודם לתורה, תורה חייבת לקבל את הביטוי הנכון. ואדרבה, מידת היופי קודמת לדברי תורה אצל ר יוחנן לא שלטה בה עינא. אדם שרואה עץ מרהיב אין לו דרך לקחת אותו הוא יכול רק לקטוף פרח. יופי חיצוני אפשר לתת בו עין הרע. אבל יופי שמושרש לא שייך לשלוט בו עין הרע. יופי שמחובר לפנימיות – אין דרך לקחת את הפנימיות.
ההוד שרבנו שפע, הוא לא היה תוספת לאישיותו. זה היה מקור מיים חיים, הדברים היו מלאים את החן והיופי של מעבר מעולם הפנים לעולם החוץ. דבר חי הוא מלא חן ומלא טעם.
עוד בגמרא על ר יוחנן כשר אליעזר שכב בבית אפל ור יוחנן גליא לדרעא ונפל נהורא ור אליעזר בכה. על האי שופרא דקא בלי בארעא.
הזרוע הוא כח העשיה השל האדם. הכח של ר יוחנן הוא לא העשיה כתוספת אלא העשיה היתה נביעה מהפנימיות.
כשהגוף והנפש נפרדים אין על מה לבכות, רק על דבר אחד יש לבכות, על היופי שגישר מן הפנים של התורה אל השני שולחנות.
ר משה לקח כל חמודות שבעולם.
כשהייתי צעיר הייתי שומע את השיעורים והיית יוצא המום. יש לי דרך להבין חז"ל.
אני רוצה לסיים בתפילה,
היה סיפור על צייר שנפגע בתאונה והמח לא היה מסוגל לעבד צבעים וראה הכל בשחור לבן. לאט לאט התאושש וחזר לצייר בשחור לבן אנשים לא ידעו וחשבו שמשהו השתנה.
במשך השנים התפתח משהו ברפואה ויכל לשפר קצת. הרופא הציע לצייר אמר לו הצייר, פעם הייתי נואש. רציתי לשים קץ לחיי, אבל היום אני מסתדר, התרגלתי.
הנורא הוא שמעתה לא יהיה לנו ביאור אמיתי בחז"ל. ווארטים בעלמא.
לא יהיה לנו את היופי. את השלל של הגוונים. וי להאי שופרא דבלי בארעא. הוא בגנזי מרומים. והעולם שלנו נהיה אפור. יהי רצון שלא נתרגל לזה ונחפש תמיד את שלל הצבעים. ואם נתגעגע לזה, גם זה יהיה הארה.

אתה חונן
הודעות: 73
הצטרף: א' ינואר 08, 2017 2:13 am

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי אתה חונן » ג' ינואר 10, 2017 2:40 am

ורק אני הקטן יושב ומבכה על זה שלא זכיתי להכירו
אולי יוסיפו כמה סיפורים המיטיבים להראות ניצוצות מגדולתו

וונדרבר
הודעות: 1673
הצטרף: ב' אוקטובר 06, 2014 3:04 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי וונדרבר » ג' ינואר 10, 2017 2:47 am

על אביו הגרי"מ שפירא, ראה קובץ "יפיק תבונה", כרך ו', (של ישיבת נחלת דוד),
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... geid=P0007
עמ' קפז-רסא: ספר זכרון לגרי"מ שפירא.
ושם עמ' קצג-קצה: תולדותיו. [שם נזכר שאמו היתה בת אחיו של רבי שמחה זיסל הסבא מקלם, וכשהיה בן תשע התייתם מאמו, וגדל בביתו של רבי נחום זאב (בן הסבא מקלם, וחותנו של הרב דסלר) בעיירה קלם, עיי"ש. וראה עוד שם שנולד בעשרה בטבת, וביום שמלאו לו צ"א שנה חלה ואיבד את הכרתו ונפטר אחרי י"ב יום].
תולדות רבי יצחק מאיר שפירא.PDF
(358.35 KiB) הורד 431 פעמים

אריך
הודעות: 970
הצטרף: ה' מאי 28, 2015 9:49 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי אריך » ג' ינואר 10, 2017 9:11 am

אעלה הרגשה שפעפעה בי תמיד ביושבי לפניו.
ידוע שהרב היה מאריך בהסבר. חוזר על משפטים, משתהה ביניהם.
התחושה שלי לאורך השנים היתה שהרב מתאר מציאות מסויימת שהוא חוזה. וכשאתה מנסה להסביר למישהו שלא רואה, אתה בא מפה ומשם, מבפנים ומבחוץ, בנסיון להעביר את החויה החוצה.
מהמילים השגורות בפיו: "מציאות".
הוא אהב את התורה והשתעשע בה כיון שבעבורו היא המציאות, ובה הוא חי.
הנה קטע מתוך שיעור:
צריכים להכנס אל ההבדל שבין תורה לנבואה. הדבר הזה כשלעצמו – ההבדל בין תורה לנבואה, חייב להיות ברור לכל מקבל תורה. גילוי של תורה וגילוי של נבואה. הגילוי של תורה הוא לעולם הדבר בעצמו. דיבור של תורה אינו מדבר "על" הענין אלא "את" הענין.
כל דבר בעולם נקרא "דבר". אין את זה בשום שפה אחרת כפי הידוע לי. דבר זה דיבור. על הפסוק "כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש" דרשו בגמ' בפרק במה בהמה שכלי שנועד להשמיע קול גם הוא נקרא כלי, שאפי' כל הכלי נועד להיות "דבר" – לדבר.
כל דבר ודבר המציאות האמתית שלו הוא הדבור שיש בו. החלק שלו ב"הכל נהיה בדברו". כל אחד שם את חלקו בתוכו. ער זאגט זיין דיבור.
חייב להיות דבר בעולם שהוא ה"דבר" בעצמו. "תמונת ה' יביט", הפי' שמשה רבינו בכל מה שהוא רואה הוא רואה את שמו ית'. הוא רואה את הלעולם ה' דברך נצב בשמים. וזה ברור. וזה חייב להיות כך. אסתכל באורייתא וברא עלמא. בגילוי של תורה מונח רואים את הקולות. זה מוכרח להיות כי אין מציאות אחרת. אין ישויות אחרות בעולם. כל הישויות – הכל נהיה בדברו. כל ה'יש' שישנו בעולם זהו הדברך נצב בשמים.

מוישי
הודעות: 496
הצטרף: ד' אוגוסט 10, 2016 11:20 am

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי מוישי » ג' ינואר 10, 2017 12:15 pm

גם הערב יתקיים מספד בהיכל הכוילל

מאור עינים
הודעות: 213
הצטרף: ב' אפריל 27, 2015 11:16 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי מאור עינים » ג' ינואר 10, 2017 1:22 pm

מאיר סובל כתב:
מן הדרום כתב:יש נקודה שלא עסקו בה כאן כמדומני וכדאי להשלימה, לאור דברי ר יצחק הוטנר הידועים על סיפורי גדולים,אולי מישהו יכול לספר כיצד היה בילדותו ואיך התקדם והגיע למה שהגיע
אגב, ציטוט יפה מהקדמתו לספר אפיקי מים חנוכה פורים-משחר נעורי נתן השי"ת בליבי להטות אזני לשמוע דברי חכמים, ובמעט החן שנתן לי השי"ת בעיני רבותי פתחו לי סדק צר וראיתי כמציץ מן החרכים משהו מן האור הגדול שהיה בלב, ומאז אין לי בעולמי אלא תשוקה להיות לפה למה שקבלתי והבנתי בעניי וביגיע כפי מדברי רבותי


אין כאן מה להשלים ולא מה לעסוק.
אם כוונתך להמתין עד שיבואו סופרי זמננו לטפול עליו סיפורי נערות ומשברים... זה לא יגיע כ"כ מהר. כי כפה"נ הרי הוא היה מצעירותו במתנת שמים בעל כשרון אדיר, ראש בריא ובהיר ומהיר הרבה יותר מרוב הת"ח המוכרים. וגם אם היה לו קשיים בהמראה - הגדול מחברו וכו' - אין מי יוכל להתחיל להבין בכלל וק"ו להקיף ולספר על נסיונות מסוג כזה של בעלי רמה אינטלקטואלית שאיננו משיגים.

לי עכ"פ לא ידוע שלבעלי כשרונות יש נסיונות אחרים משאר אינשי,
[ודי לנו במה שהגר"מ עבר מפונבי'ז לחברון שלא היה זה דבר נפרץ באותם ימים, והן הן גבורותיו.]

נשר
הודעות: 1071
הצטרף: ב' אפריל 06, 2015 1:05 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי נשר » ג' ינואר 10, 2017 1:27 pm

אריך כתב:אעלה הרגשה שפעפעה בי תמיד ביושבי לפניו.
ידוע שהרב היה מאריך בהסבר. חוזר על משפטים, משתהה ביניהם.
התחושה שלי לאורך השנים היתה שהרב מתאר מציאות מסויימת שהוא חוזה. וכשאתה מנסה להסביר למישהו שלא רואה, אתה בא מפה ומשם, מבפנים ומבחוץ, בנסיון להעביר את החויה החוצה.
מהמילים השגורות בפיו: "מציאות".
הוא אהב את התורה והשתעשע בה כיון שבעבורו היא המציאות, ובה הוא חי.
הנה קטע מתוך שיעור:
צריכים להכנס אל ההבדל שבין תורה לנבואה. הדבר הזה כשלעצמו – ההבדל בין תורה לנבואה, חייב להיות ברור לכל מקבל תורה. גילוי של תורה וגילוי של נבואה. הגילוי של תורה הוא לעולם הדבר בעצמו. דיבור של תורה אינו מדבר "על" הענין אלא "את" הענין.
כל דבר בעולם נקרא "דבר". אין את זה בשום שפה אחרת כפי הידוע לי. דבר זה דיבור. על הפסוק "כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש" דרשו בגמ' בפרק במה בהמה שכלי שנועד להשמיע קול גם הוא נקרא כלי, שאפי' כל הכלי נועד להיות "דבר" – לדבר.
כל דבר ודבר המציאות האמתית שלו הוא הדבור שיש בו. החלק שלו ב"הכל נהיה בדברו". כל אחד שם את חלקו בתוכו. ער זאגט זיין דיבור.
חייב להיות דבר בעולם שהוא ה"דבר" בעצמו. "תמונת ה' יביט", הפי' שמשה רבינו בכל מה שהוא רואה הוא רואה את שמו ית'. הוא רואה את הלעולם ה' דברך נצב בשמים. וזה ברור. וזה חייב להיות כך. אסתכל באורייתא וברא עלמא. בגילוי של תורה מונח רואים את הקולות. זה מוכרח להיות כי אין מציאות אחרת. אין ישויות אחרות בעולם. כל הישויות – הכל נהיה בדברו. כל ה'יש' שישנו בעולם זהו הדברך נצב בשמים.


ישר כח.
תלמידיו הותיקים מספרים על שיעורים בקבלה שנאמרו בשטף וללא חזרה על מרובה על משפטים. אבל האבחנה יפה.

נשר
הודעות: 1071
הצטרף: ב' אפריל 06, 2015 1:05 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי נשר » ג' ינואר 10, 2017 1:44 pm

אני הקטן חושב, שההסבר לשתיקות המרובות היה ביטוי לזה, שהוא ניסה
להעביר לשומעים דברים עמוקים מאד, והיה לו מאמץ גדול להוציא את הדברים בדיבור
באופן כזה שכל אחד יוכל להבין את הדברים לפי ערכו, בלי לעקם או לחסר, ובצורה שתהיה מובנת.

כך גם הבנתי בהספדו הגר"ז שוורצמן שליט"א בהספדו.

שוב מצאתי דברים שאמר ר' משה זצ"ל לפני שנים

. יש ענין מיוחד בתורה שבע"פ שהמדבר עצמו הוא שמוסר את הדברים וזהו חלק מצורת מסירת הדברים זהו חלק מה"דברי חכמים וחידותם". ובאור הענין: במשנה (אבות פ"א מ' י"ז) שמעון בנו אומר כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה. ולכאורה אילו שמע את ענין מעלתה שתיקה מרבותיו הרי שהיה צריך למסור זאת בשמם. ואם הוא עמד עליו מדעתו א"כ מה הענין של "כל ימי גדלתי בין החכמים" לכאן. בעל כרחנו למדנו שאת ענין השתיקה הוא למד משתיקתם היינו א"א ללמוד שתיקה בדרך דבור כל ההיכי תמצי של למוד שתיקה אפשרי רק בדרך של שתיקה. ולכן הלמוד מרבותיו של ענין השתיקה בא בצורה של "כל ימי גדלתי בין החכמים".
מבואר באר"י דכמה וכמה פעמים איתא בגמ' "ושתק רבי וכדו'". והבאור הוא שלמעשה אין אפשרות להוציא את הפנים החוצה, שהרי מרגע שיצא החוצה שוב אינו פנימי (פנים – כפשוטו, דבר שבמהותו הוא פנימי). לכן לעולם תפיסה של עומק – היא תפיסה של יותר ממה שאומרים הדברים המדוברים.

...לכן בתורה שבע"פ יש ענין מיוחד לצורת המסירה מצד העובדה איך שהמדבר מוסר את הדברים. כל הענין של הדברים הוא מצד מה שהם נמסרים בהפסקות, נמסרים עם חלק השתיקה שבהם. זהו דברי חכמים וחידותם העברה של חידות ושתיקות המורות על התוכן המצוי בעומק הענין.

נשר
הודעות: 1071
הצטרף: ב' אפריל 06, 2015 1:05 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי נשר » ג' ינואר 10, 2017 1:46 pm

מוישי כתב:גם הערב יתקיים מספד בהיכל הכוילל


ומי מספיד?

הגרח
הודעות: 236
הצטרף: א' ינואר 08, 2017 1:14 am

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי הגרח » ג' ינואר 10, 2017 2:19 pm

תמיד שניגשת אליו היתה הרגשה שאתה מפריע לו באמצע איזה מחשבה גבוהה
היה סיפור שסופר לפני אולי שני עשורים בתקופה שהיה נוסע באוטובוס על משתוקק אחד שראה שיש מקום פנוי לעדו התישב והתחיל לברר איזה נושא שהציק לו
ר' משה הוציא משפט אחד:"ישיבה משותפת אינה מחייבת שיחה"ובזה תם ונדם.

הגרח
הודעות: 236
הצטרף: א' ינואר 08, 2017 1:14 am

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי הגרח » ג' ינואר 10, 2017 2:24 pm

לגבי מה שפורסם היום על צוואה לא לפרסם דברים משמו .לכאו' זה סותר למה שכתב הוא עצמו בהסכמה לאפיקי מים "לגבי הד"ת עצמם אין אני בעה" ב עליהם"

אריך
הודעות: 970
הצטרף: ה' מאי 28, 2015 9:49 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי אריך » ג' ינואר 10, 2017 2:40 pm

הגרח כתב:לגבי מה שפורסם היום על צוואה לא לפרסם דברים משמו .לכאו' זה סותר למה שכתב הוא עצמו בהסכמה לאפיקי מים "לגבי הד"ת עצמם אין אני בעה" ב עליהם"


כנראה לא כל אחד ששמע שיעור וכתב מסוגל להעביר נכון את ה"דברי תורה".

בן עזאי
הודעות: 175
הצטרף: א' דצמבר 04, 2016 8:25 am

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי בן עזאי » ג' ינואר 10, 2017 2:47 pm

הגרח כתב:תמיד שניגשת אליו היתה הרגשה שאתה מפריע לו באמצע איזה מחשבה גבוהה
היה סיפור שסופר לפני אולי שני עשורים בתקופה שהיה נוסע באוטובוס על משתוקק אחד שראה שיש מקום פנוי לעדו התישב והתחיל לברר איזה נושא שהציק לו
ר' משה הוציא משפט אחד:"ישיבה משותפת אינה מחייבת שיחה"ובזה תם ונדם.


שמעתי סיפור דומה מאחד ממקורביו שהסיעו לאיזה פגישה וכשחזר ונכנס למכונית היה שקט כמה דקות עד שהמקורב שאל את ר׳ משה איזה שאלה, ר׳ משה הפנה מבט חודר אליו ואמר ״כל כך מפריע לך השקט?!״ ובזה תם ונדם.

הגרח
הודעות: 236
הצטרף: א' ינואר 08, 2017 1:14 am

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי הגרח » ג' ינואר 10, 2017 3:05 pm

אריך כתב:
הגרח כתב:לגבי מה שפורסם היום על צוואה לא לפרסם דברים משמו .לכאו' זה סותר למה שכתב הוא עצמו בהסכמה לאפיקי מים "לגבי הד"ת עצמם אין אני בעה" ב עליהם"


כנראה לא כל אחד ששמע שיעור וכתב מסוגל להעביר נכון את ה"דברי תורה".


אם אינו בעה"ב אז ה"ז כהפקר ו"כתר תורה מונח בקרן זוית וכל הרוצה ליטול ויבוא ויטול"

חוץ מזה אין תוקף לפרסום של פיסקה מתוך צוואה יתכבדו ויציגו את "כל תוקף הצוואה" ומבקשי החכמה ישפטו הם

ביעתא בכותחא
הודעות: 30
הצטרף: ג' ינואר 10, 2017 2:59 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי ביעתא בכותחא » ג' ינואר 10, 2017 3:06 pm

אריך כתב:
הגרח כתב:לגבי מה שפורסם היום על צוואה לא לפרסם דברים משמו .לכאו' זה סותר למה שכתב הוא עצמו בהסכמה לאפיקי מים "לגבי הד"ת עצמם אין אני בעה" ב עליהם"


כנראה לא כל אחד ששמע שיעור וכתב מסוגל להעביר נכון את ה"דברי תורה".


הוא מסר שיעורים "סודיים", שחלקם היו בשבת כדי למנוע הקלטות, כך שכנראה כבר אז לא רצה שכל הד"ת שלו יצאו החוצה.

ברור לי שלא הקפיד שהתלמידים ישמיעו את דברי התורה האלו, אך לא היה מעוניין שהם יוצגו כדבריו.

לעניות דעתי, אחת הסיבות שלא נהג לתת מקור לדבריו, כי גם הוא היה סבור שמה שהוא אומר זו הבנתו במה שראה ולמד, ולכן לא רצה ליחס זאת לכותב הדברים, אם לא שהיה מדובר בציטוט שאותו ציטט, ואז היה תמיד אומר שכך נראה לכאורה לבאר את הדברים.

רצונו היה לרומם אנשים, ולא ליצור משפכים נוספים לתורתו.

מוישי
הודעות: 496
הצטרף: ד' אוגוסט 10, 2016 11:20 am

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי מוישי » ג' ינואר 10, 2017 3:11 pm

אני חוזר ומבקש ממי שיש לו שיעורים של יום חמישי שקיבלו במייל שיואיל להודיעני אנא.

ידידיה
הודעות: 1237
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2011 4:15 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי ידידיה » ג' ינואר 10, 2017 3:14 pm

בן עזאי כתב:
הגרח כתב:תמיד שניגשת אליו היתה הרגשה שאתה מפריע לו באמצע איזה מחשבה גבוהה
היה סיפור שסופר לפני אולי שני עשורים בתקופה שהיה נוסע באוטובוס על משתוקק אחד שראה שיש מקום פנוי לעדו התישב והתחיל לברר איזה נושא שהציק לו
ר' משה הוציא משפט אחד:"ישיבה משותפת אינה מחייבת שיחה"ובזה תם ונדם.


שמעתי סיפור דומה מאחד ממקורביו שהסיעו לאיזה פגישה וכשחזר ונכנס למכונית היה שקט כמה דקות עד שהמקורב שאל את ר׳ משה איזה שאלה, ר׳ משה הפנה מבט חודר אליו ואמר ״כל כך מפריע לך השקט?!״ ובזה תם ונדם.

כמות שהם, קשה להאמין לסיפורים אלו. אם נדמיין את הרגשתו של השואל מהסיפור, מסתבר שאסור להאמין וכ"ש לספר את זה כך.
מסתבר שהרב ליוה את דבריו בחיוכון, או משפט נוסף שנתן תחושה טובה לאדם שמולו.

ביעתא בכותחא
הודעות: 30
הצטרף: ג' ינואר 10, 2017 2:59 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי ביעתא בכותחא » ג' ינואר 10, 2017 3:16 pm

מוישי כתב:אני חוזר ומבקש ממי שיש לו שיעורים של יום חמישי שקיבלו במייל שיואיל להודיעני אנא.


ישנם עשרות אם לא מאות שיעורים מוקלטים ב"קול הלשון".
לעניות דעתי, אינה דומה שמיעה לקריאה.

מוישי
הודעות: 496
הצטרף: ד' אוגוסט 10, 2016 11:20 am

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי מוישי » ג' ינואר 10, 2017 3:21 pm

אין לי אפשרות לשבת להאזין

ידידיה
הודעות: 1237
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2011 4:15 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי ידידיה » ג' ינואר 10, 2017 3:21 pm

ביעתא בכותחא כתב:
מוישי כתב:אני חוזר ומבקש ממי שיש לו שיעורים של יום חמישי שקיבלו במייל שיואיל להודיעני אנא.


ישנם עשרות אם לא מאות שיעורים מוקלטים ב"קול הלשון".
לעניות דעתי, אינה דומה שמיעה לקריאה.

אצל ר"מ זצ"ל ודאי ודאי. אפילו צליל קולו החד, הוסיף משמעות רבה כשהוא התחדד עוד יותר.
ואולי עדיף לראות בוידאו, כשראית אותו מעיין בצפרניו בדקות השקט, ידעת להתכונן למאמץ ולעיון מחשבתי .
נערך לאחרונה על ידי ידידיה ב ג' ינואר 10, 2017 3:38 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

נשר
הודעות: 1071
הצטרף: ב' אפריל 06, 2015 1:05 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי נשר » ג' ינואר 10, 2017 3:24 pm

ר' מוישי, עד שמישהו יואיל בטובו לעזור לך, (והלוואי ויכולתי)
אני ממליץ לך לעיין בספרים רעה אמונה, דעת אמונה - תפילה - שבת. של הרב רקובסקי. ולילה כיום יאיר של הרב באום. אלו ספרים מצוינים שכתובים לפחות באותה רמה של השיעורים עליהם אתה מדבר.

מוישי
הודעות: 496
הצטרף: ד' אוגוסט 10, 2016 11:20 am

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי מוישי » ג' ינואר 10, 2017 3:28 pm

ההבדל ביניהם הוא ששיעור הוא קליט בפני עצמו ואילו בספרים כל פרק מבוסס על הקודם ויש לו המשך.
אגב, רעה אמונה זה לא של הרב מנחם שלנגר?

נשר
הודעות: 1071
הצטרף: ב' אפריל 06, 2015 1:05 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי נשר » ג' ינואר 10, 2017 3:32 pm

רעה אמונה זה הספר היחיד שר' משה כתב לו הקדמה.
זה שיעורים של ר' משה שנכתבו ע"י הרב שלנגר. הדברים הם נטו ר' משה.

בכל הספרים שהזכרתי כל פרק הוא שיעור בפני עצמו. אך יש קשר.
בולט במיוחד רעה אמונה, שהוא באמת שיעורים שנמסרו מדי שבוע.

מעט דבש
הודעות: 4101
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי מעט דבש » ג' ינואר 10, 2017 3:40 pm

פרשת ויגש תשע''ה.pdf
(161.16 KiB) הורד 594 פעמים


פרשת ויחי תשע''ה.pdf
(153.23 KiB) הורד 638 פעמים

נשר
הודעות: 1071
הצטרף: ב' אפריל 06, 2015 1:05 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי נשר » ג' ינואר 10, 2017 3:41 pm

מוישי, האם התכוונת לזה למה שהעלה מעט דבש?

חוקר ודורש
הודעות: 866
הצטרף: ד' אוגוסט 17, 2016 11:39 am

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי חוקר ודורש » ג' ינואר 10, 2017 3:47 pm

האם נכון הדבר שהוא לא אהב שנכנסים באמצע השיעור?

נשר
הודעות: 1071
הצטרף: ב' אפריל 06, 2015 1:05 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי נשר » ג' ינואר 10, 2017 3:48 pm

אתה מכיר מישהו שאוהב את זה?

אפשר
הודעות: 999
הצטרף: א' דצמבר 04, 2016 9:08 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי אפשר » ג' ינואר 10, 2017 3:52 pm

מה שהעלו כאן שיעור בענין לחלוק על אחרונים, במחילה קצת נראה שלא עסק בלימוד ד' חלקי שו"ע לפי הסדר עם הפוסקים.
ראשית מש"כ שלא נמצא בשום מקום שאחרון יכתוב לדייק מדלא תירץ אחרון אחר תירוץ זה ש"מ שסובר כך וכך, דרק בראשונים אפשר לכתוב כן, אבל על אחרונים לא מדייקים כך, ונקט המשנה למלך לדוגמא, [וטעמו דעבודתינו להבין רק ראשונים], אז בשעת מעשה חשבתי שיש אלפי דוגמאות לא כך, ולא אהיה כי רוכלא, רק אביא ממה שלמדתי היום בפתחי תשובה חושן משפט סוף סימן קעו בשם החתם סופר שממש מדייק מהסמ"ע למה לא תירץ כך אלא כך. וכן לאלפים.

מש"כ שהאחרונים מימות הש"ך ואילך, הגר"א ואילך, רעק"א ואילך אינם חולקים על קדמוניהם, חוץ החזו"א, וביאר בארוכות, במחילה זה ממש נגד כל ספרי הפוסקים אשר עמנו היום. הוא האריך בזה ואין בדעתי לחזור על כל מה שאמר, אבל עיקרי דבריו דהש"ך חלק על ראשונים, ורעק"א אף פעם לא, והאריך בקדושת המג"א, ותמה על החזו"א שחולק על הקודמים לו. ובכן פשוט אף שלא חידד הדבר כוונתו לחלוק על הקדמונים בראיות כולם עושים לפני החזו"א, טענתו כנראה, וכן הוא אומר כן לפעמים, שהחזו"א חולק בסברא.
במחילה אבל לענ"ד זה ממש נגד כמעט כל ספרי הפוסקים כולם, הן אמנם שרעק"א היה יחיד ממש בענין זה שהיו דברי הקודמים לו קדוש קדוש קדוש, ואולי אפשר לצרף קצת הפמ"ג שאף שחולק רבות על כולם, מכ"מ הוא עושה כן בעדינות יתירה, אבל חוץ מזה כולם חולקים על כל הפוסקים בין בראיות ובין בלפי מה שנראה.
ובכלל איני מבין מה זה שהחזו"א חולק על סברא לבד על הקדמונים, אני עדיין לא פגשתי קטע בחזו"א שהוא מתחיל, רבותי המג"א אומר כך, אבל יש לי הפתעה, אני בעצמי לבי אומר לי לא כך.
זה נכון שהחזו"א חולק בסברא, אבל הסברא שלו בנויה מכל הסוגיא, וכמו שהוא מבאר במילים קצרות או ארוכות, אכן זה לא מוכרח להיות כהחזו"א, אבל כשהחזו"א כותב שכך נראה לו, א"כ הוא מוכרח אצלו במאת אחוזים. האמת ר' משה הודה שהוא לא בקי בחזו"א, ולכן אולי גם נתפס לחזו"א, שצריכים לדעת איך לקרוא חזו"א, כי החזו"א מדבר מאוד ציורי ופיוטי, גם בעומק הסוגיות, אבל פשוט שכל סברא שלו אינו סתם סברא של זה לא מרגיש לי כך, אלא סברא מצד שכל ריהטא דשמעתתא דיליה הוא כך ולא כך וא"כ זה שפיץ הכרח. הרי כל ראיה אפשר לתרץ ולדחות, ורק שהמביא את הראיה נראה כצד של הראיה ולא כצד של הדחיה, והדוחה נראה לו להיפך.
ובכלל יש כאן לכאו' גם מיעוט עסק בביאור הלכה בכל רחבי אורח חיים, וכן מעקב אחרי דרך הפסק של המשנ"ב, ואבאר בהונגריה וגליציה היה מנהג שאין חולקים על מג"א, הוא היה קדוש ממש, [שמעתי פעם שהמנחת יצחק פסק נגד משנ"ב אלא כמג"א, שאלו היתכן, והוא אמר אני למדתי המג"א לפני שהמשנ"ב נכתב, אם כי לא מסתדר בשנים, אבל זה נכון במהות]. אולם המשנ"ב בעצמו מלבד מה שדחה לערך שלש רבעי הט"ז'ים באו"ח, גם קרוב לארבעים אחוז מהמג"א נדחה להלכה אצלו. והיינו כי דרכו בפסק לקרב כל מי שמקשה טוב או מתרץ טוב איזה קושית המג"א, ואחרון אחרון עדיף, כל מי שלמד משנ"ב בעיון באו"ח יודע שהוא ע"פ רוב מקרב דחיות וקושיות הא"ר פי כמה מהנחות של המג"א. ואפילו דברי המאמר מרדכי ונהר שלום זוכים ליחס גדול, ואם ידחו ביושר דברי המג"א הוא מקבל באהבה, בקיצור הנר לרגלי המשנ"ב הוא מי האחרון מכל השרשרת שמדבר לענין, הן קושיא הן תירוץ, ובזה תם הענין, ואין בעיניו שום קדושה למג"א או ט"ז. [לגבי הפמ"ג יש שינוי יחס בין החלקים המוקדמים כמו הל' תפילין שהוא היה האחרון חביב אצלו, ואילו בחלק ו' וכיוצא פחות]. ויצויין שכ"ה בכל רחבי ד' חלקי שו"ע, בחו"מ אכן הקצוה"ח הוא לא חולק על הקדמונים בסברות רק בהכרחים, גם הש"ך לעולם לא חולק מכח סברא רק מכח דיוקים והכרחים, [אם כי לפעמים עבר דרכו, וכנודע בעגה של לומדי חו"מ], אבל הנתיבות תן לו סברא והוא משסע כל הנקרה בדרכו. וכן הוא בחוות דעת ליו"ד ועוד.
ועכ"פ מלבד רעק"א רוב הפוסקים בכלל לא נתנו משקל לקדושת הקודמים להם ודחו דבריהם בקושיא או בתירוץ, בסברא או בהכרח, והחזו"א לא שינה במאום מענין זה. חוץ מהתעוזה, אבל לגבי תעוזה זו, הרי שוו לו כל באי ביה"מ הגר"א, והאגרות משה רגיל בזה פי כמה מהחזו"א שדוחה דברי הקודמים לו מכח דיוקים וקושיות, ולא כמו החזו"א שרוב קושיותיו הם מחמת ריהטא דהשמעתתא כולה.
[אני לא נכנס לסגנון העיון של החזו"א שע"ז דובר באריכות באשכול הגרד"ל, ונשאר שם עדיין פינה אחת עם ברזילי שצריך לסגור ולא היה בי עדיין כח, אני מדבר עכשיו אחרי שיש לך סגנון עיון, בין מוצדק ובין לא, אבל יש לך מהלך, עכשיו אתה משתמש עם המהלך הזה לחלוק].
בענין מש"כ על הגדלות של האו"ש כלפי המשנ"ב בהודעה הבאה.

ידידיה
הודעות: 1237
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2011 4:15 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי ידידיה » ג' ינואר 10, 2017 3:54 pm

חוקרנוביץ כתב:האם נכון הדבר שהוא לא אהב שנכנסים באמצע השיעור?

אוהו איך שלא אהב...

זכוני מימי ה' באור שמח המבט המפחיד שקיבל הנכנס.
בכלל הבעות פניו היו מאד מוחשיות, והרבה הרבה יותר מכך הבעות קולו.

אריך
הודעות: 970
הצטרף: ה' מאי 28, 2015 9:49 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי אריך » ג' ינואר 10, 2017 3:57 pm

חוקרנוביץ כתב:האם נכון הדבר שהוא לא אהב שנכנסים באמצע השיעור?


הוא אמר: קשה לי מאד לדבר בפני מי שלא היה בהתחלה.

בשיעורים שאני השתתפתי (משלי ביום שלישי), שכמדומה היה זה השיעור ה'סגור' הגדול ביותר (שמונים איש), הקפיד על הנכנס באמצע. ואף ביקש לנעול את הדלת. כך היה בתקופת 'שערי ניסים'. בשנים האחרונות פחות הקפיד.

מעט דבש
הודעות: 4101
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי מעט דבש » ג' ינואר 10, 2017 3:58 pm

הציטוט שהועלה לעיל, בענין עשרה בטבת, הוא מהשיעור שהעליתי, פרשת ויגש תשע"ה.
נערך לאחרונה על ידי מעט דבש ב ג' ינואר 10, 2017 4:11 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

מוישי
הודעות: 496
הצטרף: ד' אוגוסט 10, 2016 11:20 am

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי מוישי » ג' ינואר 10, 2017 3:59 pm

נשר כתב:מוישי, האם התכוונת לזה למה שהעלה מעט דבש?

בדיוק. ממש את זה

ידידיה
הודעות: 1237
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2011 4:15 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי ידידיה » ג' ינואר 10, 2017 4:00 pm

אפשר כתב:מה שהעלו כאן שיעור בענין לחלוק על אחרונים, במחילה קצת נראה שלא עסק בלימוד ד' חלקי שו"ע לפי הסדר עם הפוסקים.
ראשית מש"כ שלא נמצא בשום מקום שאחרון יכתוב לדייק מדלא תירץ אחרון אחר תירוץ זה ש"מ שסובר כך וכך, דרק בראשונים אפשר לכתוב כן, אבל על אחרונים לא מדייקים כך, ונקט המשנה למלך לדוגמא, [וטעמו דעבודתינו להבין רק ראשונים], אז בשעת מעשה חשבתי שיש אלפי דוגמאות לא כך, ולא אהיה כי רוכלא, רק אביא ממה שלמדתי היום בפתחי תשובה חושן משפט סוף סימן קעו בשם החתם סופר שממש מדייק מהסמ"ע למה לא תירץ כך אלא כך. וכן לאלפים.

מש"כ שהאחרונים מימות הש"ך ואילך, הגר"א ואילך, רעק"א ואילך אינם חולקים על קדמוניהם, חוץ החזו"א, וביאר בארוכות, במחילה זה ממש נגד כל ספרי הפוסקים אשר עמנו היום. הוא האריך בזה ואין בדעתי לחזור על כל מה שאמר, אבל עיקרי דבריו דהש"ך חלק על ראשונים, ורעק"א אף פעם לא, והאריך בקדושת המג"א, ותמה על החזו"א שחולק על הקודמים לו. ובכן פשוט אף שלא חידד הדבר כוונתו לחלוק על הקדמונים בראיות כולם עושים לפני החזו"א, טענתו כנראה, וכן הוא אומר כן לפעמים, שהחזו"א חולק בסברא.
במחילה אבל לענ"ד זה ממש נגד כמעט כל ספרי הפוסקים כולם, הן אמנם שרעק"א היה יחיד ממש בענין זה שהיו דברי הקודמים לו קדוש קדוש קדוש, ואולי אפשר לצרף קצת הפמ"ג שאף שחולק רבות על כולם, מכ"מ הוא עושה כן בעדינות יתירה, אבל חוץ מזה כולם חולקים על כל הפוסקים בין בראיות ובין בלפי מה שנראה.
ובכלל איני מבין מה זה שהחזו"א חולק על סברא לבד על הקדמונים, אני עדיין לא פגשתי קטע בחזו"א שהוא מתחיל, רבותי המג"א אומר כך, אבל יש לי הפתעה, אני בעצמי לבי אומר לי לא כך.
זה נכון שהחזו"א חולק בסברא, אבל הסברא שלו בנויה מכל הסוגיא, וכמו שהוא מבאר במילים קצרות או ארוכות, אכן זה לא מוכרח להיות כהחזו"א, אבל כשהחזו"א כותב שכך נראה לו, א"כ הוא מוכרח אצלו במאת אחוזים. האמת ר' משה הודה שהוא לא בקי בחזו"א, ולכן אולי גם נתפס לחזו"א, שצריכים לדעת איך לקרוא חזו"א, כי החזו"א מדבר מאוד ציורי ופיוטי, גם בעומק הסוגיות, אבל פשוט שכל סברא שלו אינו סתם סברא של זה לא מרגיש לי כך, אלא סברא מצד שכל ריהטא דשמעתתא דיליה הוא כך ולא כך וא"כ זה שפיץ הכרח. הרי כל ראיה אפשר לתרץ ולדחות, ורק שהמביא את הראיה נראה כצד של הראיה ולא כצד של הדחיה, והדוחה נראה לו להיפך.
ובכלל יש כאן לכאו' גם מיעוט עסק בביאור הלכה בכל רחבי אורח חיים, וכן מעקב אחרי דרך הפסק של המשנ"ב, ואבאר בהונגריה וגליציה היה מנהג שאין חולקים על מג"א, הוא היה קדוש ממש, [שמעתי פעם שהמנחת יצחק פסק נגד משנ"ב אלא כמג"א, שאלו היתכן, והוא אמר אני למדתי המג"א לפני שהמשנ"ב נכתב, אם כי לא מסתדר בשנים, אבל זה נכון במהות]. אולם המשנ"ב בעצמו מלבד מה שדחה לערך שלש רבעי הט"ז'ים באו"ח, גם קרוב לארבעים אחוז מהמג"א נדחה להלכה אצלו. והיינו כי דרכו בפסק לקרב כל מי שמקשה טוב או מתרץ טוב איזה קושית המג"א, ואחרון אחרון עדיף, כל מי שלמד משנ"ב בעיון באו"ח יודע שהוא ע"פ רוב מקרב דחיות וקושיות הא"ר פי כמה מהנחות של המג"א. ואפילו דברי המאמר מרדכי ונהר שלום זוכים ליחס גדול, ואם ידחו ביושר דברי המג"א הוא מקבל באהבה, בקיצור הנר לרגלי המשנ"ב הוא מי האחרון מכל השרשרת שמדבר לענין, הן קושיא הן תירוץ, ובזה תם הענין, ואין בעיניו שום קדושה למג"א או ט"ז. [לגבי הפמ"ג יש שינוי יחס בין החלקים המוקדמים כמו הל' תפילין שהוא היה האחרון חביב אצלו, ואילו בחלק ו' וכיוצא פחות]. ויצויין שכ"ה בכל רחבי ד' חלקי שו"ע, בחו"מ אכן הקצוה"ח הוא לא חולק על הקדמונים בסברות רק בהכרחים, גם הש"ך לעולם לא חולק מכח סברא רק מכח דיוקים והכרחים, [אם כי לפעמים עבר דרכו, וכנודע בעגה של לומדי חו"מ], אבל הנתיבות תן לו סברא והוא משסע כל הנקרה בדרכו. וכן הוא בחוות דעת ליו"ד ועוד.
ועכ"פ מלבד רעק"א רוב הפוסקים בכלל לא נתנו משקל לקדושת הקודמים להם ודחו דבריהם בקושיא או בתירוץ, בסברא או בהכרח, והחזו"א לא שינה במאום מענין זה. חוץ מהתעוזה, אבל לגבי תעוזה זו, הרי שוו לו כל באי ביה"מ הגר"א, והאגרות משה רגיל בזה פי כמה מהחזו"א שדוחה דברי הקודמים לו מכח דיוקים וקושיות, ולא כמו החזו"א שרוב קושיותיו הם מחמת ריהטא דהשמעתתא כולה.
[אני לא נכנס לסגנון העיון של החזו"א שע"ז דובר באריכות באשכול הגרד"ל, ונשאר שם עדיין פינה אחת עם ברזילי שצריך לסגור ולא היה בי עדיין כח, אני מדבר עכשיו אחרי שיש לך סגנון עיון, בין מוצדק ובין לא, אבל יש לך מהלך, עכשיו אתה משתמש עם המהלך הזה לחלוק].
בענין מש"כ על הגדלות של האו"ש כלפי המשנ"ב בהודעה הבאה.

החזו"א חולק על ראשונים ואחרונים תוך כדי ביאורו את הסוגייה. ומי שלמד היטיב היטיב! את הסוגייה ברור לו מה בא החזו"א ליישב, וכן כמעט ברור לו שראה הראשונים שחולק עליהם, אלא שלסברתו האופן הנוח ביותר ליישב את מכלול הקושיות והבעיות בסוגייה, הוא כפי שכתב.


לכאורה בעיניי, עדיין זה בגדר "חולק מסברא".

אריך
הודעות: 970
הצטרף: ה' מאי 28, 2015 9:49 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי אריך » ג' ינואר 10, 2017 4:02 pm

ידידיה כתב:כמות שהם, קשה להאמין לסיפורים אלו. אם נדמיין את הרגשתו של השואל מהסיפור, מסתבר שאסור להאמין וכ"ש לספר את זה כך.
מסתבר שהרב ליוה את דבריו בחיוכון, או משפט נוסף שנתן תחושה טובה לאדם שמולו.


לאו דוקא.

אם רוצים להסביר: זרוק מרה בתלמידים.

אפשר
הודעות: 999
הצטרף: א' דצמבר 04, 2016 9:08 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי אפשר » ג' ינואר 10, 2017 4:04 pm

בענין מה שאמר כמעט על גבול הזלזול בגדלותו של המשנ"ב, והביא שהוא לא כתב אפילו תשובה אחת לרפואה בשום ענין להלכה, [סתם עובדתית זה לא נכון יש תשובות להלכה], ואילו הרוגוצובער כתב לאלפים, אבל הלכתא כהמשנ"ב וכו', והאריך.
אז שלום רב, יש שני סוגי לומדים, יש לומדים לעומק ויש לרוחב, יש ת"ח גם בזמנים הקדמונים, שלמדו מקצוע מקצוע, ולא למדו כל התורה ירושלמי תוספתא וכו', והעולם נהנה משניהם. וזה לא מגרע אחד מהשני, ונאמר כך, המשנ"ב הרי כתב על סימן לב עד סימן לו בחצי שנה, וכמש"כ אחד מהמסכימים, בחצי שנה זו למד האור שמח מסתמא פעמיים ש"ס בבלי, ופ"א ירושלמי ויישב מאתיים רמבם קשים, אבל לאחר החצי שנה, אם היה הולך ומדבר עם הח"ח על הלכות תפילין, אף שיודע כל דברי חזל, ומסתמא כל דברי התוס', זה לא היה עומד לו ביום הפקודה, ופשוט שהיה יוצא בבזיונות מעם הח"ח לענין הל' תפילין.
וכמובן שצריך שלימות מסויימת מקודם, א,א להיות ע"ה מוחלט וללמוד מקצוע מקצוע, אלא דרוש בקיאות מינימילית בכל התורה, שבזה אין חולק שהח"ח היה שולט היטב כמבואר מכל ספריו, אבל אח"כ הח"ח הקדיש שלשים שנה לערך למפעל משנ"ב ואולי עוד כעשר שנים לשאר ספריו כח"ח ואהבת חסד. אבל אח"כ לא הייתי ממליץ לבוא ולהתווכח עמו, כי דבריו חוצבו מתוך הסלע, משא"כ שאר הגאונים שאמנם למדו כל התורה עשרות פעמים, וראשם עף מענין לענין קל כנשר, אבל הרבה פעמים זה לא החזיק אפילו מים. [ואפשר שיש גם חילוק כשרון בין הח"ח לאו"ש, אבל זה ממש לא משנה כ"כ].
ואפשר שאילו הח"ח לא היה ממוקד כ"כ על טובת הדור והציבור, אפשר שהיה לומד בצורה של האו"ש ואז היה עולה עליו פי אלף, מאן יימר שלא התמיד ויגע יותר ממנו [מה שאמר ר' משה שהאו"ש יגע בתורה יותר מהח"ח, זאת מנין לו, הח"ח היה שיא העיון, וכמו שמספר בנו בספרו, שלפעמים לא היה רשאי לעיין מרוב עיון ע"פ הרופא, וגם ידוע שהדיבוק קראו התנא הגדול שזה מעיד על התמדתו].
ועכ"פ העולה מזה, שתשובות להלכה אכן שולחים למי שיכול לענות כמין ימא לטיגנא וחסר לו רק העט, ולא הספרים, וכהאו"ש ורוגוצובער, אבל לקבוע הלכות לדורות מאן יימר?
הנתיבות הוא מהיחידים שממש כיסו כל התורה וזכה להיות הלכה כמותו בכ"מ [חוץ מחושן משפט בבני ברק וכידוע], וכן החזו"א והט"ז וב"ח, חוץ מהם רוב רובם של חכמי ישראל שזכו שיקבעו הלכה כמותם, [לאו דווקא הלכה כמותם, כוונתי שצריך להתחשב בדעתם להלכה], לא הצליחו לכתוב על הרבה, הפרי מגדים לדוגמא היה דעתו לכתוב על המון נושאים אחרים ולגמור על שו"ע ,כמו שמספר בהקדמה, אבל בה המוות והקדימו, וגם הח"ח היה אומר כששאלוהו מה עם יו"ד, שאם יתנו לו עד שלשים שנה הוא יכתוב. ועכ"פ כל החילוק הוא בין אם עסקו לעומק בענינים שלמדו, או ריחפו קצת מענין לענין, ועיקר הדגש היה על לימוד כל התורה.

אריך
הודעות: 970
הצטרף: ה' מאי 28, 2015 9:49 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי אריך » ג' ינואר 10, 2017 4:05 pm

הגרח כתב:
אריך כתב:
הגרח כתב:לגבי מה שפורסם היום על צוואה לא לפרסם דברים משמו .לכאו' זה סותר למה שכתב הוא עצמו בהסכמה לאפיקי מים "לגבי הד"ת עצמם אין אני בעה" ב עליהם"


כנראה לא כל אחד ששמע שיעור וכתב מסוגל להעביר נכון את ה"דברי תורה".


אם אינו בעה"ב אז ה"ז כהפקר ו"כתר תורה מונח בקרן זוית וכל הרוצה ליטול ויבוא ויטול"

חוץ מזה אין תוקף לפרסום של פיסקה מתוך צוואה יתכבדו ויציגו את "כל תוקף הצוואה" ומבקשי החכמה ישפטו הם


ההקפדה הזו היא עוד בחיי חיותו. יודעני על איש חשוב אחד שהתחיל להכנס לאחד השיעורים של הרב. לאחר השיעור הראשון כ"כ התלהב עד שכתב את השיעור ונתן אותו לאחרים לקרוא. (בנקודה זו איני זוכר אם הפיץ ממש או רק עותקים בודדים). ר' משה מאד הקפיד על כך. הוא לא סמך על כתיבתו שתעביר נכונה את דברי תורתו.

וידוע גם ידוע "אל תאמר דברי תורה שלך בשמי". לכן הוא בהחלט בעלים (לפחות מבחינה מוסרית תורתית) לאסור על הפצת דברים בשמו, בסגנון שאינו מוסכם עליו.

חוקר ודורש
הודעות: 866
הצטרף: ד' אוגוסט 17, 2016 11:39 am

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי חוקר ודורש » ג' ינואר 10, 2017 4:07 pm

ידידיה כתב:
חוקרנוביץ כתב:האם נכון הדבר שהוא לא אהב שנכנסים באמצע השיעור?

אוהו איך שלא אהב...

זכוני מימי ה' באור שמח המבט המפחיד שקיבל הנכנס.
בכלל הבעות פניו היו מאד מוחשיות, והרבה הרבה יותר מכך הבעות קולו.

האם זה לא מוגזם ?האם מצינו כזו הנהגה אצל אחרים?
מה אשם המאחר בשגגה?

אפשר
הודעות: 999
הצטרף: א' דצמבר 04, 2016 9:08 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי אפשר » ג' ינואר 10, 2017 4:08 pm

ידידיה כתב:החזו"א חולק על ראשונים ואחרונים תוך כדי ביאורו את הסוגייה. ומי שלמד היטיב היטיב! את הסוגייה ברור לו מה בא החזו"א ליישב, וכן כמעט ברור לו שראה הראשונים שחולק עליהם, אלא שלסברתו האופן הנוח ביותר ליישב את מכלול הקושיות והבעיות בסוגייה, הוא כפי שכתב.


לכאורה בעיניי, עדיין זה בגדר "חולק מסברא".

זה בדיוק הבעיה, שאצל החזו"א כ"ז היה הכרח גמור, ואין לך מוכרח יותר מזה, אז א"כ צריך להתחיל נושא חדש, מה הוא לחלוק מסברא ומהו לחלוק מראיה, מי שמכיר החזו"א, ואני אגב לא מתיימר להכירו דרכו, אבל מהקצת שאיתי, חושבני שהחזו"א היה אנוס יותר משאר כל המביאים ראיות והכרחיות, כשהוא למד דבר והשכין בו סברתו, הוא ראה שזאת היא הסוגיא ולא שייך אחרת, וכש"כ לפי איך שאתה מתאר שע"י מהלכו הוא מתרץ עשרות דברים, וא"כ כל הטיעון שאפשר לטעון נגד החזו"א הוא הנח לדרך הלימוד שלך ותן שיהיו עשר קושיות, ותנסה להתמודד אחד אחד, אבל החזו"א החליט שהרשות נתונה לכ"א להתחיל מחדש, וכמו שהיה מעודד להתחיל לפני רש"י, וא"כ כמובן שיצא לו מה שיצא, אבל אחרי שיצא לו וזה הסגנון שלו, הוא ע"פ ראיות והכרח גמור, ולא שום סברא בעלמא, כמו מרגיש לו או נוח לי וכו'.

אריך
הודעות: 970
הצטרף: ה' מאי 28, 2015 9:49 pm

Re: הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

הודעהעל ידי אריך » ג' ינואר 10, 2017 4:10 pm

הרב אפשר. לא יודע אם כאן המקום לפתוח הדיון על אותו שיעור. כי לבטח הדברים יסתעפו ואכה"מ.
באמת, לענ"ד לא חייבים להיות תלמידיו של ר' משה בכל דבר. הוא כלל הרבה ענינים. למשל, הוא הרי היה בריסקר (וכמובן זה קשור לאותם דברים שאתה מדבר עליהם). אני לא מתחבר בכלל לחלק הזה. ועדיין יש ים גדול בלבו להרוות צמאי דעת.


חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 435 אורחים