הגותו של הגאון רבי משה שפירא זצ''ל - אשכבתיה דרבי

מאור עינים · הודעהעל ידי **מאור עינים** » א' ינואר 08, 2017 8:39 pm

שמעתי מאחד שנוכח בחופה של אלמנה ספרדיה, ובאמצע קריאת הכתובה ע"י הגר"א פילץ נכבה האור ונהיה חושך מוחלט, ר' משה עמד לידו והקריא לו בע"פ את כל נוסח הכתובה מילה במילה.[/quote]
בהקשר למעשה עם הכתובה, היום באשכבתיה דרבי שמעתי מתלמידו הרב פייבלזון כעי"ז, שהיה נוכח בחופה שלא מצאו את הכתובה והוא כתב את הכתובה בנוסח "אייזמיר" מזכרונו...

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » א' ינואר 08, 2017 8:56 pm

הזכרון המדהים, והתפיסה המהירה כל כך, והעונג הנפלא לשמוע את שיעוריו במחשבה היצירתיים והמרתקים... בשני דברים הראשונים היה כמעט חד בדרא, ובשלישי חד בדרא ממש.

אפרקסתא דעניא

משמת רבי עקיבא בטל כבוד התורה, שהיה יושב ודורש על קוץ וקוץ ועל כל תג ותג תילי תילים של הלכות.

כשהתוודעתי לשיעוריו המדהימים לפני כשבע עשרה שנים, הרגשתי רוממות מיוחדת. הייתי אז אברך צעיר, וחשבתי שיש לי מושג על גודלה של התורה. את נשים נזיקין די היכרתי, מועד גם כן לא היה זר לי, ואף מסכת או שניים בקודשים כבר גמעתי. כן, ידעתי שיש את זרעים וטהרות, ידעתי שיש זוהר ומדרשים, שר' חיים קנייבסקי יודע גם אותם. יש גם ירושלמי וטוש"ע, וספרי שו"תים, אבל למיטב דמיוני גבולות התורה היו די ברורים לי...

אך כאשר התוודעתי לשיעוריו, ולאחר ששמעתי כמה עשרות מהם, גיליתי פתאום מה גדולה התורה! מה רב המרחק בין ידיעותיו של אברכצ'יק שמדמיין שיש לו מושג עד היכן מגיעה התורה, לבין מרחביה האינסופיים, שרבי משה שייט בהם בקלילות אך בעמקות... או אז הבנתי מה גדול ההיקף ומה נרחב הוא, וכדבריו הידועים על "ארוכה מארץ מדה, ורחבה מני ים...

אכן, משמת רבי משה בטל כבוד התורה!

אז, באותם ימים, למדתי גמרות הרבה. הגעתי גם לדברי אגדות, וקראתי גם אותם. לכל היותר פניתי אל המהרש"א בחידושי אגדות, אך בגדול, לא היה נראה שיש הרבה מה להעמיק באגדות חז"ל. נתקלתי גם בגמרות רבות שבהם מילי דעלמא של חז"ל, עצות רפואיות או כלכליות, סיפורים, מאמרי אֵם וכדאמרי אינשי, ולא בדיוק הבנתי מה הם מחפשים בגמרא, אבל כמובן שלמדתי אותם. אי אפשר "לעשות" סיום אם מדגלים על הדברים המשונים האלו...

אך כאשר התוודעתי לשיעוריו הנפלאים ושמעתי כמה עשרות מהם, ולאחר מכן מאות מהם, גילית מה דלה הייתה הסתכלותי על דברי חז"ל הקדושים. למדתי שכל דברי חז"ל הם "בעצם", וחז"ל לא כתבו מילה אחת שאין בה עומק וחכמה. בזאת צעד רבי משה בעקבות רבו המובהק, מרנא המהר"ל, והראה את יופיים ואת מתיקותם של דברי חז"ל, את נשגבותם ואת רוממותם של כל דבריהם, ולו הנראים פשוטים ביותר...

משמת רבי משה בטל כבוד חכמים!

איש טלז · הודעהעל ידי **איש טלז** » א' ינואר 08, 2017 10:31 pm

אברך מקרית ספר כתב:יש סיפור ידוע שהגרמ"צ ברלין שליט"א מספר הרבה, שפעם נכנס עם עוד בחור לרב מבריסק לפני מעריב ושאלו הבחור ההוא שאלה חזקה מאוד על הגר"ח בהלכות מכות
והגרי"ז ישב כשפניו לציבור והתעמק רבות בקושיה ובינתיים התאסף ציבור גדול למניין ולאחר כמה דקות הגרי"ז התנער ושאל כמתפלא מה כבר יש מניין היינו שלא שם לב
מחמת שקיעות ולא ראה כלום אף שהיה עם פניו לציבור הבחור היה ר' משה זצ"ל .
יבואו הלומדים ויעלו את הקושיה.

למיטב ידיעתי הסיפור היה עם ר' שלמה פישר [?]
הקושיה היא לדעת הגר"ח דהטעם שלא כתב הר"מ דין כאשר עשה במלקות כמו במיתה ובממון הוא משום דבמלקות לא משכח"ל כאשר עשה כיון דעיקר החפצא דמלקות הוא רק ע"פ בי"ד וע"כ אף בלקה הוי מכות ולא קיום מלקות וע"כ הוי עדין זמם עכ"ד דברי הגר"ח
ןתמה דעדיין משכח"ל כגון שני כיתי עדים משני חלונות שאין מצטרפים ומ"מ מבואר במתני' מכות ד"ו ע"ב דאם הוזמה כת אחת ג"כ חייבת בכאשר זמם הגם שהפסק דין נשאר אמת א"כ בכגון דא שהיה ב' כיתי עדים על מלקות והוזמה כת אחת הוי שפיר עדין קיום מלקות [מחמת הכת השניה שדוברת אמת] והו"ל כשאר עשה דשפיר נשאר כאן קיום דין של מלקות וצ"ע

נוה הלבנון

דעת_האברך כתב:הג"ר אביעזר פילץ ראש ישיבת תפרח:
הוא דיבר במנגינת ההספד הידועה אך בלי בכי. דיבר בעיקר על כך שרבי משה היה כולו פנימיות, וכבר כשהיה בחור היה מורם מעם והסתכלו עליו כדמות מיוחדת.
אמר שרבי משה ברח מכל מה שקשור לחיצוניות ופרסום, ולכן נמנע מלדבר באסיפות ציבוריות, הוא היה כולו פנימיות, בגדר הביאני המלך חדריו, חדר לפנים מחדר. והוא הגיע לנסתר שבנגלה, לעומק העומק של הנגלה, ומתוך זה זכה להגיע גם לנסתר [היה נשמע מדבריו שרבי משה הגיע רק לחיצוניות של הנסתר - התפלאתי על כך מאד], ונשמע שבא להזהיר שאין להיכנס לתחום זה בלי העמקה גדולה בנגלה קודם לכן.
הוסיף שכשפתח את תפרח רבי משה בא כמה זמן לישיבה ועזב את כל כבודו בירושלים כדי להיות עם קבוצה של לומדים שחשובה להם הפנימיות.

כמדומה שאמר שהעומק של הנגלה הוא עמוק יותר מהנגלה של הנסתר.

הברכות · הודעהעל ידי **הברכות** » א' ינואר 08, 2017 10:41 pm

אום אני חומה כתב:המשותף והמבדיל בין דרכו לדרכו של הגאון ר' יונתן דיוויד שליט"א כבר נידון היטב באשכול על האחרון. עם זאת, שוררת כמובן הערכה עצומה בין השניים. היום שמעתי מאברך שרמ"ש אמר לאביו שר' יונתן דיוויד הינו חד בדרא בכמה שטחים.

: הגר''ש והגר''י.jpg (235.96 KiB) נצפה 17783 פעמים

בן פורת · הודעהעל ידי **בן פורת** » א' ינואר 08, 2017 10:53 pm

מאור עינים כתב:
שיף כתב:
וונדרבר כתב:באיזה שנים היה הגרמ"ש זצ"ל ר"מ בתפרח?
(הגרי"ח סופר שליט"א מזכירו בכל ספריו בתואר "מו"ר")

בתקופה הקדומה בכפר מיימון

אינני יודע אם זה נכון שהוא היה בכפר מיימון, אבל ודאי שהוא היה גם בתפרח וכמו שהזכיר ר' אביעזר פילץ בהספידו

היה, שמעתי מכלי ראשון - יהודי מבני מברק שהיה חבר בפעילים שעזרו לר' יעקב פרידמן להקים את הישיבה בכפר מימון.

מלאעולם · הודעהעל ידי **מלאעולם** » א' ינואר 08, 2017 10:56 pm

הרב יהודה פולישוק:

"היפה שבברואים והאציל שבנפשות"

אחד מנכסי צאן הברזל שקיבלתי ממורי ורבי הוא הכוח שבשתיקה.
מי שהכיר את קורות חייו והצמתים בהם כוח השפעתו היה רב, הבין את עוצמת השתיקה שניחן בה. הוא הנחיל לי והשריש בי את הכוח לשתוק. גם כשנראה שצריך היה לומר את האמת, הוא לימד אותי פשוט לשתוק!
הייתה לו רטוריקת שתיקה מרהיבה ודרכה הוא חינך רבבות.

גם היום אני רוצה לשתוק ולא לדבר.

אבל מעמד הלוויה העצום ניער אותי בניסיון להבין, מה מביא רבים כל כך לעמוד ולמרר בבכי? והם היו כל כך רבים וכל כך שונים.

עמדו שם עילויים מהיחידים שבדור שעניינם הוא אך ורק בלימוד התורה,
עמדו שם חדשים שמקרוב באו ורק בשנים האחרונות נחשפו לעולם התורה,
עמדו איתנו שכנים ידידים, סתם אנשים טובים מעמך ישראל,
עמדו שם גם שועי עולם, בעלי ממון רב,
לכל אחד מהם היה את ר' מוישה שלו ולכל אחד מהם היה ברור שמה שהוא הכיר זה היה ר' מוישה.

אז מי באמת היית ר' מוישה? ואיך נגעת בעומק הלבבות של כולם?
את זה אני לא רוצה לשתוק היום!

ר' מוישה היה (אוי כמה קשה לדבר בלשון עבר) אדם שמצד אחד לא היה שני לו בעומק וברוחב תורתו בדור הזה ומצד שני פשטות הנהגתו עם כל אדם ואדם הייתה בלתי נתפשת. בזה הוא לימד מה תורה עושה לאדם ואיך היא הופכת אותו ליפה שבברואים ולאציל שבנפשות. כל מי שהכיר אותו יצא בתחושת רוממות והרגיש שכך נראה אדם מושלם שהופך להיות נושא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם.

כשפגשת אותו ולא משנה אם זה היה באחד משיעוריו העמוקים, או אלה הפתוחים לקהל הרחב. באחד מהשיחות האישיות עם נוער מתמודד או עם צעירים ישראלים שבאו להריח קצת את היהדות, תמיד נשארה התחושה של דמות לחיקוי, אדם שכולם רוצים להיות כמוהו.

רבים הם האנשים שבמהלך השנים פנו אלי וביקשו שאסדר עבורם זמן להתייעץ ולשוחח עם הרב, מעולם הוא לא סירב למרות שזמנו לא היה בידו. ברוב המקרים רק את הדלת פתחתי ויותר לא שמעתי. היום זרמו הסיפורים וחזרו על עצמם. הוא עיצב את חיי הם אומרים, הוא היה שם ברגעים הקשים ביותר, ירד לעומקם של דברים והציע פתרונות אנושיים כל כך.

על הגדלות, על ההתמדה בתורה, על כוח החידוש בתורה שבנגלה ובנסתר אשתמש במידת השתיקה. אבל את זאת אבקש לומר בקול גדול, איבדנו היום אדם שכל חייו היו שיעור אחד גדול עם מסר אחד וחד, תורת ישראל היא הדרך היחידה להיות אדם טוב, אמיתי ומושלם, בדיוק האחד שכולנו רוצים להיות כמוהו או לפחות להיות בקרבתו.

נשר · הודעהעל ידי **נשר** » א' ינואר 08, 2017 11:55 pm

חתנו הרב פלדמן הקריא מרבנו בחיי דברים נפלאים. מישהו יודע היכן נמצאים?

גם זו לטובה

מצורף שיעור הגרמ"ש על החזו"א, בתוך השיעור הוא נגרר לדבר גם על המ"ב.
https://www.jumbomail.me/he/Downloads.a ... 3838673D3D

ספרים וועלט

איש טלז כתב:
אברך מקרית ספר כתב:יש סיפור ידוע שהגרמ"צ ברלין שליט"א מספר הרבה, שפעם נכנס עם עוד בחור לרב מבריסק לפני מעריב ושאלו הבחור ההוא שאלה חזקה מאוד על הגר"ח בהלכות מכות
והגרי"ז ישב כשפניו לציבור והתעמק רבות בקושיה ובינתיים התאסף ציבור גדול למניין ולאחר כמה דקות הגרי"ז התנער ושאל כמתפלא מה כבר יש מניין היינו שלא שם לב
מחמת שקיעות ולא ראה כלום אף שהיה עם פניו לציבור הבחור היה ר' משה זצ"ל .
יבואו הלומדים ויעלו את הקושיה.

למיטב ידיעתי הסיפור היה עם ר' שלמה פישר [?]
הקושיה היא לדעת הגר"ח דהטעם שלא כתב הר"מ דין כאשר עשה במלקות כמו במיתה ובממון הוא משום דבמלקות לא משכח"ל כאשר עשה כיון דעיקר החפצא דמלקות הוא רק ע"פ בי"ד וע"כ אף בלקה הוי מכות ולא קיום מלקות וע"כ הוי עדין זמם עכ"ד דברי הגר"ח
ןתמה דעדיין משכח"ל כגון שני כיתי עדים משני חלונות שאין מצטרפים ומ"מ מבואר במתני' מכות ד"ו ע"ב דאם הוזמה כת אחת ג"כ חייבת בכאשר זמם הגם שהפסק דין נשאר אמת א"כ בכגון דא שהיה ב' כיתי עדים על מלקות והוזמה כת אחת הוי שפיר עדין קיום מלקות [מחמת הכת השניה שדוברת אמת] והו"ל כשאר עשה דשפיר נשאר כאן קיום דין של מלקות וצ"ע

אני לא מסכים עם הקושיא - מה שהפסק דין נשאר זה בגלל כת האחרת האמיתית, אם כן מהיכ"ת לומר שזה "כאשר עשה"? הלא הכת שהוזמה לא עשתה ולא כלום, שעל פיה לא היתה מלקות.

איתן · הודעהעל ידי **איתן** » ב' ינואר 09, 2017 8:12 am

אע"פ שהרב היה נחשב קפדן, אבל עם בעלי תשובה (עכ"פ תלמידי ישיבת "תורת חיים" במוסקבה) הוא היה מתנהג כמו סבא אוהב או הלל הזקן. אינני יודע, האם זה היה כך גם עם אברכים בעלי תשובה בכולל שלו (היו גם כאלו). או שאולי מישהו שהיה כבר חזק בפנים היחס כלפיהם היה משתנה. אך כשהוא היה מגיע לביקורים בישיבת ת"ח ההנהגות שלו היו רכות מאד. זה מראה שהקפידה כלל לא הייתה חלק מאישיותו, אלא רק ההנהגה שהוא סבר שראויה עם חלק מהאנשים, ואינה במקומה עם אנשים האחרים. [עכשיו שמעתי שגם עם בעלי תשובה האחרים ההנהגה שלו הייתה רכה. וכך היה עם תלמידים בישיבת "פתחי עולם". אמנם כן הקפיד אף עליהם אם דיברו משהו שהיה שטויות לפי דרגתם הם.]

בשנותיו האחרונות הוא היה מגיע בפסח לישיבת "תורת חיים" במוסקבה. ולפי מה ששמעתי כששאלוהו על כך - השיב שהוא סבור שיציאת רוסיה בימינו היא חזרה על יציאת מצרים של פעם. כמו כן הגיע לשם בעוד כמה הזדמנויות.

פעם במלווה מלכה בת"ח שאלוהו איך צריך ללמוד, והוא ענה, אם זכרוני אינו מטעה אותי, בשם הקהילות יעקב, שעיון אמיתי מתחיל אחרי שיודעים 300 דף גפ"ת. אז מישהו (לא אני) שאל אותו, האם צריך ללמוד כמו זילברמן? ועל כך השיב שלא רואים שיצאו משם תלמידי חכמים מובהקים, ואם השיטה הייתה מצליחה, אז היינו רואים את זה.
באותו מלווה מלכה הוא ביקש שמישהו יגיד דבר תורה, ואיזשהו בחור התחיל לספר מעשה חסידי. על מה הרב השיב עם המאמר הידוע - למה חסידים מספרים את המעשים שלהם במוצ"ש? כתוב שבשבת עם הארץ נאמן על המעשרות משום שאימת השבת עליו, לכן להוא לא ישקר. לכן גם חסידים מחכים למוצ"ש כדי לספר את המעשים שלהם.

פעם כל הישיבה עלתה לגג כדי לעשות קידוש לבנה. השמים היו מעוננים מאד. כזכור לי, בחוץ הייתה טמפרטורה של מינוס והיה שלג. חיכינו כרבע שעה. איזשהו בחור אמר שהבבא סאלי היה יודע להזיז עננים עם הידיים. אז דרך ליצנות גם אני ניסיתי להזיזם. ואז הרב אמר לי: "איתן, אל תדאג, גם הבבא סאלי לא הצליח".

פעם שמעתי ממו"ר הרב זבולון שוורצמן, שהוא נסע יחד אם הגרמ"ש זצ"ל (אני מאד מקווה שזכרוני אינו מטעה אותי בפרט הנ"ל) באוקראינה למקום כלשהו. ובדרך הלוך עברו ממש סמוך לאומן, והיו יכולים להגיע תוך כמה דקות לקבר שם. אך החליטו שאינו ראוי לעשות כך. ואילו בדרך חזור הם עברו הרחק מציונו של בעל התניא. והיו צריכים לנסוע כשעה (או אולי פחות, איני זוכר בברור. אך וודאי שהיו צריכים להשקיע מאמצים לשם כך) כדי להגיע אליו, אך הפעם לא וויתרו ונסעו לשם כדי להתפלל.

יהי זכרו ברוך.
אני מקווה שמסרתי מה שראיתי באופן מדוייק. בדברים שהזכרון שלי היה יותר מעורפל ביחס לפרטים, אף שזכרתי את העניין, החלטתי לפרוש ולא לכתוב כלום. אמנם עדיין אינני בטוח ב100% שכל הפרטים שמסרתי מדוייקים לגמרי

אריך · הודעהעל ידי **אריך** » ב' ינואר 09, 2017 8:54 am

בהקשר לבעל התניא. שמעתי שאמר הרב אודות התמונה המפורסמת של בעה"ת: אם אני רואה כזה אדם ברחוב, אני עוזב הכל ורץ אחריו.

קנין דעת · הודעהעל ידי **קנין דעת** » ב' ינואר 09, 2017 1:25 pm

אסיר ציון כתב:מה פשר הכותרת במודעה של ישיבת חברון?
'בעשירי בחודש הוכתה העיר'?
שכחו שם שזה היה בי"ז תמוז?

אגב, הוכתה העיר נאמר על תשעה באב וכלשון שני פסוקים ביחזקאל על י"ז בתמוז נאמר הובקעה.
אבל אכן, כנראה שנפלה טעות.

נשר · הודעהעל ידי **נשר** » ב' ינואר 09, 2017 1:38 pm

לגבי מה שכתב איתן על רוסיה גם אני שמעתי ממנו שזוהי היציאת מצרים של דורנו.

לגבי מה שכתבו על ההבדל בין היחס לברסלב לבין חב"ד הדברים ידועים. ינק רבות מתורת בעל התניא.
ראה פעם את תלמידו הרב פייבלזון לומד ליקוטי תורה ואמר לו "אה, איפה הימים ההם בהם הייתי יכול להתעמק בשטיקל של האלטע רב'ה אחת עשרה שעות"!!!!!

אני רוצה לפנות אל הרבנים כאן, בבקשה,
היו להגרמ"ש התבטאויות שונות בנושאים שונים, שכוללים דברי ביקורת על שיטות, או על אישים וכדומה, ברור שאין שום טעם להביא את הדברים כאן מכמה סיבות.

א. הוא היה חריף וחד לשון והדברים לא תמיד מובנים כראוי.
ב. בית המדרש כאן, כולל בתוכו מגוון רחב של ציבורים ואף אחד לא נהנה לשמוע ביקורת צולפת, ואין בזה שום תועלת. וכשם שמצוה לומר דבר הנשמע כך מצוה וכו'
ג. הוא עצמו היה מכבד מאד גם אנשים שלא הלכו בדרכו, ומעולם לא דיבר ברבים נגד אנשים, ואין סיבה להוציא הדברים החוצה.

מוישי · הודעהעל ידי **מוישי** » ב' ינואר 09, 2017 2:42 pm

הערב ב6 הספדים בהיכל הכולל

נשר · הודעהעל ידי **נשר** » ב' ינואר 09, 2017 2:45 pm

מי מספיד?

מאור עינים · הודעהעל ידי **מאור עינים** » ב' ינואר 09, 2017 2:51 pm

חוקרנוביץ כתב:במחילה איזה כולל?

כולל שב שמעתתא, ברמת שלמה י-ם [איפה שיצאה הלויה]
המספידים תלמידו המובהק הגר"ז שוורצמן
ותלמידו הגאון הרב לופינאסקי [ארה"ב]
בשעה חמש וחצי

נשר · הודעהעל ידי **נשר** » ב' ינואר 09, 2017 2:52 pm

יש"כ

נוה הלבנון · הודעהעל ידי **נוה הלבנון** » ב' ינואר 09, 2017 2:53 pm

מלאעולם כתב:הרב יהודה פולישוק:

"היפה שבברואים והאציל שבנפשות"

אחד מנכסי צאן הברזל שקיבלתי ממורי ורבי הוא הכוח שבשתיקה.
מי שהכיר את קורות חייו והצמתים בהם כוח השפעתו היה רב, הבין את עוצמת השתיקה שניחן בה. הוא הנחיל לי והשריש בי את הכוח לשתוק. גם כשנראה שצריך היה לומר את האמת, הוא לימד אותי פשוט לשתוק!
הייתה לו רטוריקת שתיקה מרהיבה ודרכה הוא חינך רבבות.

גם היום אני רוצה לשתוק ולא לדבר.

אבל מעמד הלוויה העצום ניער אותי בניסיון להבין, מה מביא רבים כל כך לעמוד ולמרר בבכי? והם היו כל כך רבים וכל כך שונים.

עמדו שם עילויים מהיחידים שבדור שעניינם הוא אך ורק בלימוד התורה,
עמדו שם חדשים שמקרוב באו ורק בשנים האחרונות נחשפו לעולם התורה,
עמדו איתנו שכנים ידידים, סתם אנשים טובים מעמך ישראל,
עמדו שם גם שועי עולם, בעלי ממון רב,
לכל אחד מהם היה את ר' מוישה שלו ולכל אחד מהם היה ברור שמה שהוא הכיר זה היה ר' מוישה.

אז מי באמת היית ר' מוישה? ואיך נגעת בעומק הלבבות של כולם?
את זה אני לא רוצה לשתוק היום!

ר' מוישה היה (אוי כמה קשה לדבר בלשון עבר) אדם שמצד אחד לא היה שני לו בעומק וברוחב תורתו בדור הזה ומצד שני פשטות הנהגתו עם כל אדם ואדם הייתה בלתי נתפשת. בזה הוא לימד מה תורה עושה לאדם ואיך היא הופכת אותו ליפה שבברואים ולאציל שבנפשות. כל מי שהכיר אותו יצא בתחושת רוממות והרגיש שכך נראה אדם מושלם שהופך להיות נושא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם.

כשפגשת אותו ולא משנה אם זה היה באחד משיעוריו העמוקים, או אלה הפתוחים לקהל הרחב. באחד מהשיחות האישיות עם נוער מתמודד או עם צעירים ישראלים שבאו להריח קצת את היהדות, תמיד נשארה התחושה של דמות לחיקוי, אדם שכולם רוצים להיות כמוהו.

רבים הם האנשים שבמהלך השנים פנו אלי וביקשו שאסדר עבורם זמן להתייעץ ולשוחח עם הרב, מעולם הוא לא סירב למרות שזמנו לא היה בידו. ברוב המקרים רק את הדלת פתחתי ויותר לא שמעתי. היום זרמו הסיפורים וחזרו על עצמם. הוא עיצב את חיי הם אומרים, הוא היה שם ברגעים הקשים ביותר, ירד לעומקם של דברים והציע פתרונות אנושיים כל כך.

על הגדלות, על ההתמדה בתורה, על כוח החידוש בתורה שבנגלה ובנסתר אשתמש במידת השתיקה. אבל את זאת אבקש לומר בקול גדול, איבדנו היום אדם שכל חייו היו שיעור אחד גדול עם מסר אחד וחד, תורת ישראל היא הדרך היחידה להיות אדם טוב, אמיתי ומושלם, בדיוק האחד שכולנו רוצים להיות כמוהו או לפחות להיות בקרבתו.

ואכן הדממה המחרישה שעמדה באוויר אתמול בשעות הצהריים, בצומת הרב חדש חזו"א,
-דממה שלא שמעתי זה עידן.

מאור עינים · הודעהעל ידי **מאור עינים** » ב' ינואר 09, 2017 3:10 pm

נוטר הכרמים כתב:היה לו קשר מיוחד ביותר, עם התבטלות גמורה, כלפי הגרי"י קלמנוביץ שליט"א עליו התבטא לא אחת שהוא רשכבה"ג בכל השטחים, כך ידוע לי בבירור מכמה מקורות, וכך ראיתי גם בעיני בחתונה של נכדת הגריי"ק שהתקיימה בב"ב בשנה האחרונה, כיצד הוא עומד לפניו במורא גדול ולאחר מכן רוקד בפניו, וזאת לאחר שטרח מירושלים במיוחד, והמתין שעה ארוכה בחתונה עד שהגריי"ק שב מתפילתו.

לאחר בירור אצל אחיין של הרב קלמנוביץ, הוא אמר לי שהוא שאל את הגר"מ מה הקשר ביניהם ור' משה אמר לא היה הרבה, אבל זה היה מספיק...[ היינו לראות את גדלותו]
האחיין סיפר שאף היה הולך לפני ר"ה לבקש ממנו ברכה, [א"ה אולי שיזכירנו בתפילתו] גם הסיפור עם החתונה שמענו כעי"ז,
אבל מש"כ שהגר"מ אחז ממנו רשכבה"ג בכל השטחים, זה נשמע מוזר מאד, בבית מדרשו לא שמעתי ממישהו שיודע כעי"ז אשמח לשמוע מקור

דודי צח · הודעהעל ידי **דודי צח** » ב' ינואר 09, 2017 3:17 pm

קנין דעת כתב:
אסיר ציון כתב:מה פשר הכותרת במודעה של ישיבת חברון?
'בעשירי בחודש הוכתה העיר'?
שכחו שם שזה היה בי"ז תמוז?

אגב, הוכתה העיר נאמר על תשעה באב וכלשון שני פסוקים ביחזקאל על י"ז בתמוז נאמר הובקעה.
אבל אכן, כנראה שנפלה טעות.

מי מכם לא שמע מעולם את המושג שפת-מליצה ???

האם על כל מודעה שכתוב למשל ''איש לרעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק' תצעקו שהפסוק שם מדבר על חיבור של עובדי עבודה-עזרה

וכן עוד רבים

הכותרת קליטה ויפה והיתה במקומה

איש לוי · הודעהעל ידי **איש לוי** » ב' ינואר 09, 2017 3:40 pm

בשעת הלויה אתמול חולקו דפים שבהם היה כתוב את שיחתו (הידועה) על עשרה בטבת. בסוף המאמר הופיע, שהשיעור נלקח מספר שיעורי הגרמ"ש מובא באוצר החכמה.
מישהו יכול לומר לי מה זה הספר הזה? היכן הוא מופיע?

מה שנכון נכון

איש לוי כתב:בשעת הלויה אתמול חולקו דפים שבהם היה כתוב את שיחתו (הידועה) על עשרה בטבת. בסוף המאמר הופיע, שהשיעור נלקח מספר שיעורי הגרמ"ש מובא באוצר החכמה.
מישהו יכול לומר לי מה זה הספר הזה? היכן הוא מופיע?

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?172788&

נשר · הודעהעל ידי **נשר** » ב' ינואר 09, 2017 3:45 pm

האם הרב יעקב ענבל הנ"ל קשור לאחים אוריה ויהושע

איש לוי · הודעהעל ידי **איש לוי** » ב' ינואר 09, 2017 3:47 pm

מה שנכון נכון כתב:
איש לוי כתב:בשעת הלויה אתמול חולקו דפים שבהם היה כתוב את שיחתו (הידועה) על עשרה בטבת. בסוף המאמר הופיע, שהשיעור נלקח מספר שיעורי הגרמ"ש מובא באוצר החכמה.
מישהו יכול לומר לי מה זה הספר הזה? היכן הוא מופיע?

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?172788&

יש"כ

שומע ומשמיע

אריך · הודעהעל ידי **אריך** » ב' ינואר 09, 2017 8:17 pm

נשר כתב:האם הרב יעקב ענבל הנ"ל קשור לאחים אוריה ויהושע

שלושתם אחים.

סופר סתם · הודעהעל ידי **סופר סתם** » ב' ינואר 09, 2017 8:36 pm

מה שנכון נכון כתב:
איש לוי כתב:בשעת הלויה אתמול חולקו דפים שבהם היה כתוב את שיחתו (הידועה) על עשרה בטבת. בסוף המאמר הופיע, שהשיעור נלקח מספר שיעורי הגרמ"ש מובא באוצר החכמה.
מישהו יכול לומר לי מה זה הספר הזה? היכן הוא מופיע?

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?172788&

יש לי אוצר החכמה והספר לא מופיע במאגר, איך אפשר להשיגו?
תודה

ש. ספראי · הודעהעל ידי **ש. ספראי** » ב' ינואר 09, 2017 9:22 pm

מאור עינים כתב:
נוטר הכרמים כתב:היה לו קשר מיוחד ביותר, עם התבטלות גמורה, כלפי הגרי"י קלמנוביץ שליט"א עליו התבטא לא אחת שהוא רשכבה"ג בכל השטחים, כך ידוע לי בבירור מכמה מקורות, וכך ראיתי גם בעיני בחתונה של נכדת הגריי"ק שהתקיימה בב"ב בשנה האחרונה, כיצד הוא עומד לפניו במורא גדול ולאחר מכן רוקד בפניו, וזאת לאחר שטרח מירושלים במיוחד, והמתין שעה ארוכה בחתונה עד שהגריי"ק שב מתפילתו.

לאחר בירור אצל אחיין של הרב קלמנוביץ, הוא אמר לי שהוא שאל את הגר"מ מה הקשר ביניהם ור' משה אמר לא היה הרבה, אבל זה היה מספיק...[ היינו לראות את גדלותו]
האחיין סיפר שאף היה הולך לפני ר"ה לבקש ממנו ברכה, [א"ה אולי שיזכירנו בתפילתו] גם הסיפור עם החתונה שמענו כעי"ז,
אבל מש"כ שהגר"מ אחז ממנו רשכבה"ג בכל השטחים, זה נשמע מוזר מאד, בבית מדרשו לא שמעתי ממישהו שיודע כעי"ז אשמח לשמוע מקור

סיפר לי תלמידו המובהק ומקורבו הרב אהרן גינוער (כיום בנו"ש בחיפה) ששמע ממנו התבטאויות מופלגות מאד על הגר"ח קניבסקי, כמו: "מה שר' חיים קובע למטה- כך קובעים למעלה".
הוא סיפר לי שראה בעיניו כמה פעמים כיצד ר' משה שולח להגרח"ק ומתעניין בדיוק נמרץ מה השיב, מה היתה המילה המדויקת שהגרח"ק הוציא מפיו, ולפי"ז אמר לפעול.
מעניינת התבטלות שכזו להגרח"ק, כאשר לכאורה גישותיהם בלימוד ובכלל- שונות לגמרי.
דיברתי כעת עם הרב גינוער, והוסיף וסיפר שראה ששאלו את ר' משה על הנהגותיו של הגרח"ק בדבר ברכות שאם יגדל זקן וכדו', יזכה לישועה.
ציטט ר' משה כתגובה את דברי השיטמ"ק בב"ק נ' א': "שכן דרכו של הקדוש ברוך הוא, שמסכים לסברת הצדיקים שבדור".

ואגב, השיטמ"ק הזה מעניין מאד, ולדברי השיטה, ברכות הצדיק מועילות עד פטירת הצדיק, אך לא לאחר פטירתו, יעוי"ש. (ויש ע"ז חז"ל בספרא, ואכמ"ל).

הגרח · הודעהעל ידי **הגרח** » ב' ינואר 09, 2017 9:42 pm

הקשרים עם תפרח:1,היתה לו הערצה לראשי ישיבת תפרח כמו ר'יענקאב ור'יצחק זיסמן באומרו ששם נשארו עוד אנשי אמת:2:לצד זה היתה לו ביקורת על אופיה העדרי של הישיבה כיום:3:עכ"ז כשהיה מגיע לתפרח לשבת לשמחות של ידידו ורעו (ראוי לציין שגם הרבניות הם ידידות) היה נותן מאמר בליל שבת בישיבה:

עושה חדשות

גיסו הגרי"ב שח לי פעם בתרעומת על אלו שמעריכים אמנם את הגרמ"ש בשל עיסקו בנסתרות, אבל אינם יודעים כי בנגלות ג"כ גבהה קומתו מאד מאד, בידיעה ובהעמקה וכו'. בתשובה לר"מ אחד ששאל אותו האם זה נכון מה שאומרים שר' משה יודע גם ללמוד(...), השיב לו: כמו שאתה יודע היום, הוא ידע כבר בגיל 9.

צירפתי כאן איזה שטיק'ל אחד בנגלה... כדאי לעיין.

כנסת ישראל ערי מקלט.pdf: (3.7 MiB) הורד 1010 פעמים

איש לוי · הודעהעל ידי **איש לוי** » ב' ינואר 09, 2017 11:23 pm

שיר ורננים

עושה חדשות כתב:גיסו הגרי"ב שח לי פעם בתרעומת על אלו שמעריכים אמנם את הגרמ"ש בשל עיסקו בנסתרות, אבל אינם יודעים כי בנגלות ג"כ גבהה קומתו מאד מאד, בידיעה ובהעמקה וכו'. בתשובה לר"מ אחד ששאל אותו האם זה נכון מה שאומרים שר' משה יודע גם ללמוד(...), השיב לו: כמו שאתה יודע היום, הוא ידע כבר בגיל 9.

צירפתי כאן איזה שטיק'ל אחד בנגלה... כדאי לעיין.
כנסת ישראל ערי מקלט.pdf

וזה אשר כתב רבינו הנצי"ב בהעמק דבר פרשת האזינו על מאמר הכתוב יערוף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי: וז"ל: והקדים לימוד הלכות ללימוד הנוח כטל דכ"ז שלא השתקע האדם בעמל תורה המכונה לקחי אין לו להזיל ענייני דרוש הנאמרים כטל באשר שנוח לטעות ולהטעות בהם. ויעויין שם בהרחב דבר שהאריך טובא בזה .ודבריו קילורין לעינים. ממש יורדים ונוקבין עד השיתין. אצטט משפט א' מהנכתב שם : למדנו כשם שאין לשתות יין לפני מאכל לחם באשר היין משכר אז ביותר ומאבד את הדעת. כך אין להשקיע הדעת באגדה לפני התלמוד שהוא מאבד את הדעת אז.
ואגב המעיין בהמשך דבריו שם בהרח"ד יקבל פרספקטיבה לגבי לימוד חכמות נוספות בשנות הבחרות מה הוא החסר בעניין.

אריך · הודעהעל ידי **אריך** » ב' ינואר 09, 2017 11:34 pm

היום שמעתי על אהבתו לת"ח:
בחתונת בנו האחרון ישב וקיבל מז"ט מאנשים. כל אחד מגיע ור"מ לוחץ יד. והנה מגיע אברך "שלוך", ור' משה קם ממקומו, צוהל לקראתו ומנשקו. היה זה אברך שר' משה הכיר, אשר שקוע בלימוד בצורה מיוחדת.

בן פורת · הודעהעל ידי **בן פורת** » ג' ינואר 10, 2017 12:15 am

ש. ספראי כתב:
מאור עינים כתב:
נוטר הכרמים כתב:היה לו קשר מיוחד ביותר, עם התבטלות גמורה, כלפי הגרי"י קלמנוביץ שליט"א עליו התבטא לא אחת שהוא רשכבה"ג בכל השטחים, כך ידוע לי בבירור מכמה מקורות, וכך ראיתי גם בעיני בחתונה של נכדת הגריי"ק שהתקיימה בב"ב בשנה האחרונה, כיצד הוא עומד לפניו במורא גדול ולאחר מכן רוקד בפניו, וזאת לאחר שטרח מירושלים במיוחד, והמתין שעה ארוכה בחתונה עד שהגריי"ק שב מתפילתו.

לאחר בירור אצל אחיין של הרב קלמנוביץ, הוא אמר לי שהוא שאל את הגר"מ מה הקשר ביניהם ור' משה אמר לא היה הרבה, אבל זה היה מספיק...[ היינו לראות את גדלותו]
האחיין סיפר שאף היה הולך לפני ר"ה לבקש ממנו ברכה, [א"ה אולי שיזכירנו בתפילתו] גם הסיפור עם החתונה שמענו כעי"ז,
אבל מש"כ שהגר"מ אחז ממנו רשכבה"ג בכל השטחים, זה נשמע מוזר מאד, בבית מדרשו לא שמעתי ממישהו שיודע כעי"ז אשמח לשמוע מקור

סיפר לי תלמידו המובהק ומקורבו הרב אהרן גינוער (כיום בנו"ש בחיפה) ששמע ממנו התבטאויות מופלגות מאד על הגר"ח קניבסקי, כמו: "מה שר' חיים קובע למטה- כך קובעים למעלה".
הוא סיפר לי שראה בעיניו כמה פעמים כיצד ר' משה שולח להגרח"ק ומתעניין בדיוק נמרץ מה השיב, מה היתה המילה המדויקת שהגרח"ק הוציא מפיו, ולפי"ז אמר לפעול.
מעניינת התבטלות שכזו להגרח"ק, כאשר לכאורה גישותיהם בלימוד ובכלל- שונות לגמרי.
דיברתי כעת עם הרב גינוער, והוסיף וסיפר שראה ששאלו את ר' משה על הנהגותיו של הגרח"ק בדבר ברכות שאם יגדל זקן וכדו', יזכה לישועה.
ציטט ר' משה כתגובה את דברי השיטמ"ק בב"ק נ' א': "שכן דרכו של הקדוש ברוך הוא, שמסכים לסברת הצדיקים שבדור".

ואגב, השיטמ"ק הזה מעניין מאד, ולדברי השיטה, ברכות הצדיק מועילות עד פטירת הצדיק, אך לא לאחר פטירתו, יעוי"ש. (ויש ע"ז חז"ל בספרא, ואכמ"ל).

אני מצטרף להנ"ל, שמעתי לפני שנים מיהודי שר' משה שלח אותו להתברך אצל הגרח"ק ואמר לו: דע לך שגם אצל אביו וגם אצלו הברכות מתקיימות, והביא לו כסמך את דברי השטמ"ק הנ"ל.

נשר · הודעהעל ידי **נשר** » ג' ינואר 10, 2017 12:18 am

אולי מישהו יוכל לשתף אותנו בדברים שנאמרו היום בהספד בירושלים.

מן הדרום · הודעהעל ידי **מן הדרום** » ג' ינואר 10, 2017 12:25 am

יש נקודה שלא עסקו בה כאן כמדומני וכדאי להשלימה, לאור דברי ר יצחק הוטנר הידועים על סיפורי גדולים,אולי מישהו יכול לספר כיצד היה בילדותו ואיך התקדם והגיע למה שהגיע
אגב, ציטוט יפה מהקדמתו לספר אפיקי מים חנוכה פורים-משחר נעורי נתן השי"ת בליבי להטות אזני לשמוע דברי חכמים, ובמעט החן שנתן לי השי"ת בעיני רבותי פתחו לי סדק צר וראיתי כמציץ מן החרכים משהו מן האור הגדול שהיה בלב, ומאז אין לי בעולמי אלא תשוקה להיות לפה למה שקבלתי והבנתי בעניי וביגיע כפי מדברי רבותי

מאיר סובל · הודעהעל ידי **מאיר סובל** » ג' ינואר 10, 2017 12:59 am

מן הדרום כתב:יש נקודה שלא עסקו בה כאן כמדומני וכדאי להשלימה, לאור דברי ר יצחק הוטנר הידועים על סיפורי גדולים,אולי מישהו יכול לספר כיצד היה בילדותו ואיך התקדם והגיע למה שהגיע
אגב, ציטוט יפה מהקדמתו לספר אפיקי מים חנוכה פורים-משחר נעורי נתן השי"ת בליבי להטות אזני לשמוע דברי חכמים, ובמעט החן שנתן לי השי"ת בעיני רבותי פתחו לי סדק צר וראיתי כמציץ מן החרכים משהו מן האור הגדול שהיה בלב, ומאז אין לי בעולמי אלא תשוקה להיות לפה למה שקבלתי והבנתי בעניי וביגיע כפי מדברי רבותי

אין כאן מה להשלים ולא מה לעסוק.
אם כוונתך להמתין עד שיבואו סופרי זמננו לטפול עליו סיפורי נערות ומשברים... זה לא יגיע כ"כ מהר. כי כפה"נ הרי הוא היה מצעירותו במתנת שמים בעל כשרון אדיר, ראש בריא ובהיר ומהיר הרבה יותר מרוב הת"ח המוכרים. וגם אם היה לו קשיים בהמראה - הגדול מחברו וכו' - אין מי יוכל להתחיל להבין בכלל וק"ו להקיף ולספר על נסיונות מסוג כזה של בעלי רמה אינטלקטואלית שאיננו משיגים.

נשר · הודעהעל ידי **נשר** » ג' ינואר 10, 2017 1:18 am

לצערי הרב, לא נכתבו כאן עדיין דברים הראויים להיקרא הספד.
גם ההספדים בלויה לא שיקפו כלל את דמותו, בהתחלה חשבתי שאולי רק אני חושב כך אךשמעתי את זה מעשרות(!) אנשים.

שמעתי כעת את דבריו הנפלאים של הגר"ז שוורצמן באמצעות קול הלשון.

הנה כמה פנינים, כתבתי תוך כדי שמיעה. בלי אחריות.

תמיד דיבר על הענין של ראיה שמיעה. ראיה ענינה ראיית הדבר כמות שהוא. תפיסת המציאות כמות שהיא. הראיה תופסת את הכל.
חכמה ענינה תפיסת המציאות. עצמותו של דבר. לפני הפירושים ומה שניתן להוציא.
השייכות לראיה היא רק אצל מי שרואה את הדבר בעצמו.
הקדמת פה לעין, היא בהכרח ביטוי של דבר לא נכון. תחושות והרגשות שקדמו לראייה, שהיא תפיסת הדבר עצמו. הראיה היא תפיסת החכמה, משהו שמגיע מעבר לאדם, זה המפגש הראשון של האדם אם הדבר. ואחר כך מתפתח מזה ההמשך. התפיסה בדבר תלויה בכלים שלו.
הכוחות שמרכיבים את כח האדם, מביאים אותו לחפש ולהגיע לתפיסת עצם הדבר האמיתי.
יש כאלה שכל התורה ידועה לו, אבל כפרטים, שאפשר לחברם ולפרקם, לא תפיסה של מהות הדבר שעומד מאחורה.
התפיסה צריכה להיות של עצם הדבר, של החכמה עצמה, האור בעצמו.
האור הוא החיות, שם נמצאים החיים, זה היקף אחר לגמרי של חכמה, חיים אחרים לגמרי.

הרמב"ם אומר שהאבות ומשה לא הסיחו את הדעת ממציאות ה', זה לא שייך לדרגת האדם, אלא כמו הבזק של ברק ועוד הבזק ועוד הבזק. זה רק הבזק אבל זה נקלט. מי שמשיג חכמה הוא הוא משיג את האור כמו הבזק ועוד הבזק.

זוהי תפיסה שאם יתן איש כל הון ביתו בוז יבוזו לו. כל דבר אחר נהיה לא נוח, הוא לא יכול לחיות עם משהו אחר.
זה משה האיש.
לא היה לו עסק עם חיצוניות אבל כולו היה הוד והדר. כי המציאות שלו היתה מחייבת את זה. בכל אדם יש בחינה של עבד מלך מלך. מהחיצוניות אפשר לראות באיזה מלך מדובר.

עצם ערכה של החכמה זה ההשגה הפנימית. מי שאין לו "לצנועים חכמה" הוא לא השיג את החכמה אולי יש לו חשבון של חכמה אבל לא את עצם החכמה. אין שום ענין להראות לאחרים את החכמה.
הכח המיוחד של ללמד תורה ולהוציא את דיבור אחרי הראיה, וכל דיבור היה אחרי תפיסת האור שהדיבורים עצמן האירו. ואחד הבין יותר אחד הבין פחות. אבל כל אחד הבין שיש כאן תפיסת מציאות אחרת. שאין בדיבור כאן כלום חוץ מביטויים של השגה. האור בעצמו האיר בדיבורים שלו והלך מסוף העולם ועד סופו, ת"ח ובני תורה מבקשי דעת וחכמה.
אולי אני לא מתאר את זה מספיק, אבל היה כאן כח להוציא דברים מעמוק עמוק מי ימצאנו, מי שזכה, ראה את ההבזקים, שהאירו משהו.

אני זוכר שעמד בהספד של חכם גדול והסביר שמה שנשאר הוא הלמדנות וההשגות בדברי תורה, וכל עניני הנהגה, אין בזה משמעות כי אם לשעתו. אבל הדברי תורה זה מה שנשאר לנצחיות.
יש אנשים שרוצים להתחבר לדורות קודמים, זה עשה כך זה עשה כך. אבל החיבור הוא רק ע"י התורה. את ההשגות של גורות קודמים הוא קלט אל תוכו, זה העתקת השמועה.
אי אפשר לאגור אור, האור שייך רק עד כמה שהוא מאיר, והאור האיר אצלו. הוא גילה אור והאור האיר ממנו.
המהר"ל אומר שמשה כבד פה, אבל בתורה היה איש דברים. כי האור בעצמו יצא והאיר.

הוא חי בדחקות נוראה, היה תקופות שלא היה לו כסף לאוטובוס, היה הולך ברגל כל יום לכולל.
זה משה האיש. הוא לא דחק עצמו. גם אז היה הכל בהוד והדר. עצם החיים לא יכול להיות בהם בחינה של חשוב כמת כי הם כולם הארה.
כל חז"ל וכל פסוק הוא ביאר מכח האור שהאיר ממנו. ראו את זה.

בגמרא כתוב נתינתה כנטילתה, ברור שהפירוש הוא לא אחד למתן תורה ואחד לביטול תורה. יש קבלת התורה בנטילתה.
הבכיה של ההספד. החלל עצמו שאין לו מילוי. הוא מחייב את זה שהמציאות הזאת היא קיימת, עד כמה שאנחנו מבינים את החסר, זה יחייב אותו לתפוס את החיים בצורה הנכונה.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר