בן אליהו כתב:בכל חפץ השימוש הוא רב פעמי ובכל נקודת זמן יש אפשרות להשתמש בו מחדש. ולכן מי שמשכיר את החפץ בעצם מוכר את זכויות השימוש לפרק הזמן של ההשכרה ויכול לדרוש תמורה כנגד המקח.
מה שאין כן השימוש בכסף הוא חד פעמי ולכן זה סתם מילים ריקות להגדיר שאפשר להשכיר כסף. אין כאן אלא נתינה של סכום כסף וכנגדו התחייבות של הלווה לתת יותר ממה שקיבל שזה אסור באיסור תורה
ישנו כתב:אבל זה גם גוף איסור ריבית, שהרי המעות של המלווה שבות אליו, ונמצא שלא נתחסר משלו כלום, ואילו בשכירות יש את חיסרון התשמישים
אליהו בן עמרם כתב:
לכן, לענ"ד אין לכאורה באמת הבדל ממשי בזה, אלא הסיבה כפה"נ שהואיל ובדרך כלל הנצרך להלוואות הינו עני הזקוק לכסף (וכך משמע בפסוקים: אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי, אֶת-הֶעָנִי עִמָּךְ לֹא תִהְיֶה לוֹ, כְּנֹשֶׁה; לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו, נֶשֶׁךְ), לכן דווקא כאן אמרה תורה שלא ירוויח מזה, אלא יעשה באופן של גמ"ח.
אולם, שכירות חפצים, שזה נוהג רגיל מאד בעולם המסחר או המו"מ בין אנשים שאינם בדווקא עניים, לכן בזה ניתן להשכיר תמורת מחיר לשימוש (כי אין כאן בדרך כלל ניצול של מצוקת העני, והותר)
שש ושמח כתב:לא זכיתי להבין מה מצאת בגמ' שם. הגמ' מדברת על גדרי הדין ולא על טעמיו.
ולכאו' צ"ל כעין דברי הרב אליהו בן עמרם הנ"ל, אבל עדיין לא ברור, וכי בזמנם לא היה מצוי להרויח בסחורה או בקניית קרקע העושה פירות וכדו'?
שש ושמח כתב:הגמ' מדברת על גדרי הדין ולא על טעמיו.
שש ושמח כתב:שש ושמח כתב:הגמ' מדברת על גדרי הדין ולא על טעמיו.
שש ושמח כתב:אני יכול לצטט את עצמי פעם שלישית, אבל לא נראה שזה יעזור.
חוץ מזה, בהנחה שזה כתוב בגמ', אתה מבין את זה? אם גוי ילוה לך בריבית, או יהודי בהית"ע, אתה תרגיש שהוא לא מוסרי כלפיך? לא ענית כלום על הטענה שהמלוה מפסיד את מה שיכל להרויח באותו זמן.
ישנו כתב:ודברי הרשב"א של שכירות המעות אינם עניין לזה כלל, בוודאי ריבית היא שכירות של המעות, דהיינו שהמעות ניתנו לזמן ועל כל רגע ורגע שאינן שבות מתחייב הלווה לשלם דמים, ומ"מ לאחר זמן מחזיר את המעות ונמצא שכל הקרן חזרה למלווה, ושונה משכירות שהגוף כל הזמן היה ברשות המשכיר והתשמישים נלקחו ממנו, ואילו בהלוואה הרי הגוף ניתן ללווה ורק מתחייב הלווה כל שעה על מה שמעכב את הדמים מלשוב אל המלווה [ובעלמא אין מתחייבים על כזה דבר משום ביטול כיס].
וע"ז דן הרשב"א על ישנה לשכירות, כי סוכ"ס יש כאן גוף אחד שעל ההשתמשות בו כל שעה מתחייב הלווה לשלם תמורה, ומצד חיובי התשלומים דומה לשכירות, אבל לא דומה בסוג הקניין שיש ללווה, כי בשכירות המשכיר הוא בעלים על הגוף של השכירות והשוכר נוטל ממנו, ואילו בהלוואה הלווה בעלים כעת על ההלוואה אלא שיש לו חיוב להשיב ממון למלווה, ואין ממון בעין של המלווה שנמצא אצלו, ומה שהמלווה תובע דמים על השתהות הממון אצל הלווה זה כמו גזילה כי ממונו שב אליו בסוף ולא חסר מידי.
פרי יהושע כתב:איני יודע מה מסתובבים סחור סחור, החילוק בין הלוואה לשכירות בבסיסו הוא פשוט ע"פ הגמ' הנ"ל שיש לשמוע ממנה גם טעמא דקרא אם נרצה.
בהלוואה כיון ועצם הממון נחסר יש כאן נשך כיון ונוסף לממון שהוא צריך לגייס הוא מחוייב בעוד דבר, וגם אם זה יהיה כבוד או כל דבר ששווה כסף עכ"פ הוא ננשך כיון והכסף כלה וז"ב.
אליהו בן עמרם כתב:פרי יהושע כתב:איני יודע מה מסתובבים סחור סחור, החילוק בין הלוואה לשכירות בבסיסו הוא פשוט ע"פ הגמ' הנ"ל שיש לשמוע ממנה גם טעמא דקרא אם נרצה.
בהלוואה כיון ועצם הממון נחסר יש כאן נשך כיון ונוסף לממון שהוא צריך לגייס הוא מחוייב בעוד דבר, וגם אם זה יהיה כבוד או כל דבר ששווה כסף עכ"פ הוא ננשך כיון והכסף כלה וז"ב.
סליחה, אך נראה לי שמר שליט"א מתעלם מפשטות לשון הרמב"ן ב"משפטים" וההבנה האמיתית בדבריו
ישנו כתב:גם במכירה הגוף כלה ומקבל תחתיו תמורה, ועכ"ז אין איסור ריבית מדאו' על מקח גם אם קוצץ דמי אגר נטר.
רק הטעם הוא כפי שנתבאר שבהלוואה עדיין הגוף יחזור במינו ולכן נקרא שלא כלה כי יתקיים לו אותו מין, והתוספת אינה אלא נשך, ואילו במכירה זה תמורה ובתמורה יכול לשום גם את דמי הנטר.
אליהו בן עמרם כתב:האם דברי מר לא סותרים אלו את אלו?
מצד אחד אתה טוען: "דהיינו שהמעות ניתנו לזמן ועל כל רגע ורגע שאינן שבות מתחייב הלווה לשלם דמים" ..."יש כאן גוף אחד שעל ההשתמשות בו כל שעה מתחייב הלווה לשלם תמורה" - כלומר אתה נותן מקום להבין את הטעם לתביעת המלווה לתשלום עבור ה"שימוש" במעותיו.
ומצד שני אתה טוען: "מה שהמלווה תובע דמים על השתהות הממון אצל הלווה זה כמו גזילה כי ממונו שב אליו בסוף ולא חסר מידי" - כלומר כאילו בגלל שה"קרן" חוזרת לבעליה הראשון, לכן "פתאום" "נעלמת" הסברא לחייב עבור "זמן" ה"שימוש". (שלא לדבר שצ"ע בזה, כי מה אכפת לי שחוזרת הקרן, הרי חזרה רק לאחר זמן, ובינתיים נעשה בה שימוש הנקרא "המתנת הזמן" והוא מחייב בפני עצמו)
נכון ופשוט שיש חילוק, שכאן בשכירות הגוף נשאר של המשכיר (ולא "ברשותו" כפי שכתב מר), משא"כ בהלוואה, והרשב"א בוודאי גם ידע מזה, אלא שבכל אופן אומר שהכסף שאותו מחויב להשיב (ולא הכסף שאותו נטל הלווה) נשאר אצל הלווה והוא עושה בו שימוש כ"שכירות" ממש, ועל זה צריך לשלם (ומה לעשות, למרות שעל פי ההגיון הממוני היה צריך לשלם, אך בכל אופן אסרה תורה, והוא מהטעם שכתב הרמב"ן).
ומש"כ מר בסוגריים שזהו כ"ביטול כיס" - במחילה, הרשב"א להדיא לא סובר כך, אלא אומר שיסוד החיוב הוא כמו שכירות, ואדרבה, ממש כמו שכירות כי אינה משתלמת אלא לבסוף.
לענ"ד הקלושה יותר נכון לכאורה להבין שהרשב"א דיבר על המהות -מה בדיוק קורה כאן מבחינה כלכלית (וסליחה על המילה ה"מודרנית" משהו), ואילו הגמרא מחלקת חילוק הגדרתי, שנצרך בכל הלכות ריבית, בדיוק כמו לחלק בין ריבית בדרך הלוואה לריבית בדרך מכר.
פרי יהושע כתב:איני יודע מה מסתובבים סחור סחור, החילוק בין הלוואה לשכירות בבסיסו הוא פשוט ע"פ הגמ' הנ"ל שיש לשמוע ממנה גם טעמא דקרא אם נרצה.
בהלוואה כיון ועצם הממון נחסר יש כאן נשך כיון ונוסף לממון שהוא צריך לגייס הוא מחוייב בעוד דבר, וגם אם זה יהיה כבוד או כל דבר ששווה כסף עכ"פ הוא ננשך כיון והכסף כלה וז"ב.
אליהו בן עמרם כתב:ישנו כתב:גם במכירה הגוף כלה ומקבל תחתיו תמורה, ועכ"ז אין איסור ריבית מדאו' על מקח גם אם קוצץ דמי אגר נטר.
רק הטעם הוא כפי שנתבאר שבהלוואה עדיין הגוף יחזור במינו ולכן נקרא שלא כלה כי יתקיים לו אותו מין, והתוספת אינה אלא נשך, ואילו במכירה זה תמורה ובתמורה יכול לשום גם את דמי הנטר.
במחילה לא הבנתי מה הכוונה "בהלוואה עדיין הגוף יחזור במינו ולכן נקרא שלא כלה כי יתקיים לו אותו מין"?
תנסה בבקשה להעמיד את הדברים בצורה ברורה וחדה.
למה זה יותר דומה? לשכירות? "בגלל ש"הגוף יחזור במינו"...
או שמכיון שבעלי ה"כסף" נפרד מבעלותו על ה"כסף" מיד בעת מתן ההלוואה - זה דומה ל"מכר", שהממון שצריך לשלם עבור ה"כסף" - הוא תמורת המכר.
או שהוא גדר חדש - שעדיין לא זכיתי להבין...ואדרבה אשמח לקבל...
ושוב אני מציין את דברי רבינו הרשב"א - שזה ממש כ"שכירות"...
(אגב, ראיתי מביאים בשם הגר"ח מבריסק זצ"ל - שמהותה של הלוואה הרבית כ"מכר"...)
אליהו בן עמרם כתב:פרי יהושע כתב:איני יודע מה מסתובבים סחור סחור, החילוק בין הלוואה לשכירות בבסיסו הוא פשוט ע"פ הגמ' הנ"ל שיש לשמוע ממנה גם טעמא דקרא אם נרצה.
בהלוואה כיון ועצם הממון נחסר יש כאן נשך כיון ונוסף לממון שהוא צריך לגייס הוא מחוייב בעוד דבר, וגם אם זה יהיה כבוד או כל דבר ששווה כסף עכ"פ הוא ננשך כיון והכסף כלה וז"ב.
סליחה, לא הבנתי:
מר טוען שאם אני לווה אין שום סיבה לשלם על ה"קרן" שקיבלתי מהמלווה?
ואם יש סיבה, כי אין "מתנות" חינם, הלא זכיתי (אני הלווה) לעכב אצלי את התשלום למשך כמה שנים...אצלי, ועל זה לא צריך לשלם?
אמנם כתבת שזה ממש מוסרי. א"כ מה בדיוק ה"נשך" בזה? וכי מישהו שמשלם עבור מה שקיבל (אולי אפילו קיבל יותר ממה ששילם) - אפשר להגדיר כ"נשך"?
ממש לא ברור לי כל הדבר הזה, שנראה למר כפשוט כביעתא בכותחא...
ישנו כתב:אינו מובן.
אם הלווה חמור ומחזיר תחתיו חמור אחר עם תשלום של הזמן אסור מדאו'.
אבל אם החמור נשאר של הבעלים הראשון ורק משלם על הזמן זה שכירות המותרת.
מה החילוק?
וע"כ החילוק הוא אם התשמישים היו ברשות המשכיר ונלקחו ממנו ומקבל עליהם תמורה, לבין אם נתן את החמור לגמרי והתשמישים כבר אינם שלו.
ישנו כתב:ב. מה ש'אכפת' לי שהקרן חזרה לאחר זמן, זה בגלל שלמלווה מלכתחילה הייתה מטבע אחת וחזרה אליו מטבע אחת, ונמצא שלא נתחסר כלום, ואינו תובע לקבל את שלו אלא יותר מכך, ואע"פ שנחסר את הזמן, הרי ע"ז מדינא לא מגיע לו דמים, אם מן הטעם האמור של ביטול כיס, ואם מכל טעם שתבחר [והראיה הפשוטה שאין בזה טעם לחייב מעיקר דיני ממון, שהרי הנוטל ממון של חברו חייב מדין נהנה, ואילו מעכב פירעון אינו חייב כלל, דהיינו שלא נתווסף לו ממון נוסף].
ישנו כתב:האם ההיגיון של התורה שונה מההיגיון הכלכלי של היום? כנראה שכן אם הגמ' לומדת איסור ריבית מגזל כנראה שזה הגיון אחר. (כמובן שאפשר גם לומר שהמציאות השתנתה והיום זה חלק מצורת הכסף להשתמש בו לעשיית רווחים, מה שפעם היה רק צורה 'לעשות סיבוב' על הלווה).
לא דנתי אם זה מספיק סיבה, אלא האם באמת מגיע לו הדבר. ומכיוון שהממון עצמו שב אליו, ואת זמן ההלוואה הרי נתן ליד הלווה, יוצא שהוא בא ליטול ממון שלא שייך לו, כי מרבה ממונו על חשבון הממון שכבר ניתן לידי הלווה.
הרב פר"י לא הבנתי דבריך, כתבת שהסברא היא בעקבות הלחץ להשגת הקרן והריבית, כאשר אין שום הבדל בין מקום שניתן לו החמור תמורת חמור אחר, (ויכול גם להחזיר את אותו חמור אם רוצה או להשיג תמורתו חמור אחר), או שלא ניתן לו החמור וצריך להשיג רק את דמי השכירות, בשני המקרים מה שחסר לו הוא רק דמי הריבית.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 259 אורחים