אשכוליא דפוריא-עד דלא ידע בין ימינו לשמאלו-מילתא דבדיחותא

נאשער · הודעהעל ידי **נאשער** » ב' מרץ 14, 2011 8:10 pm

ברוכים הבאים בשם השם, ברשות מנהלינו הדגול מרבבה כרכא דכולה ביה איש האשכולות בעל אוצר החכמה אפתח בדחילו ורחימו אשכול מיוחד לכבוד פורים אשר יכלול בקרבו דברים מעניינים במילתא דבדיחותא וליצנותא דעבודה זרה ויין ישמח לבב אנוש עד דלא ידע בין ימינו לשמאלו.
אכן, דעת לנבון נקל שכ"א אחראי על מעשיו לא להביא דברים אשר אינם תואמים את מדורינו הרחב הפורום הנפלא הזה וכ"ש ליצנות סתם המטמטמת כל מוחין וחלקה טובה, ובקיצור-ברחל בתך הקטנה-למי שאינו מבין ברמזים:לא לעשות או להביא שטויות, אלא דברים המעבירים רוח קלה על עיני הרואם ולב השומעם בחודש אשר מרבים בו בשמחה ולד' תפילתי שלא ניכשל בלשונינו ולא יבואו ע"י שום מכשול ותקלה ח"ו אלא שמחה אמיתית ובשלימות ושמשמחה זו יושפע עלינו ועל כל כלל ישראל שפע רב וכל טוב סלה אמן ואמן.
האשכול יכיל בקרבו ד"ת ופלפולים חריפים מעניני פורים דברי צחות ומליצה דנפקו מפום ממלל רברבן.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ב' מרץ 14, 2011 8:15 pm

viewtopic.php?f=10&t=3890

נאשער · הודעהעל ידי **נאשער** » ב' מרץ 14, 2011 8:30 pm

תודה רבה על המראה מקום, אכן בפורים אנו במצב עד דלא ידע , מה שהיה היה, ומעתה אנו פותחים דף חדש דברים אשר לא שערום אבותינו חמרא טבא!
שמעתי פעם מילתא טבא,אין זה תלוי דווקא עם פורים כ"א לעת מצוא! הנהוג, אשר בשמחת שבע ברכות כשיש דרשן ,הדרשן עומד וכל העם יושבים, ולכאורה הא קיי"ל דברכת המצוות נאמרת בעמידה וברכת הנהנין בישיבה וא"כ היה צריך להיות איפכא, דהדרשן שנהנה מדרשתו הו"ל אצלו ברכת הנהנין והוא צריך לישב וכל העם אשר אין להם עצבים לשמוע את דרשתו רק הם עושים 'מצוה' שהם מקשיבים, הו"ל גבייהו ברכת המצוות והם צריכים לעמוד, אך התירוץ הוא-מוריי ורבותיי, אשר כידוע אין המצוה נקראת אלא ע"ש גומרה, וא"כ כשהדרשן גומר הדרשה כולם נהנין הו"ל ברכת הנהנין ולכן העולם יושבין, אבל הדרשן קיים עכשיו מצוה שהוא גמר הדרשה שלו והו"ל גביה ברכת המצוות ולכןהוא עומד...אני יושב כעת...

זלמניו · הודעהעל ידי **זלמניו** » ב' מרץ 14, 2011 8:47 pm

שאלה שנשאלה מלפני רבינו הגאון אבדק"ק שושן הבירה יצ"ו וז"ל השואל:
ילמדנו רבנו בענין אזניים של אותו רשע שקורין המ"ן טאשי"ן אי שרי לאוכלן בחלב או דלמא חיישינן למראית העין דאיסור בשר בחלב.
וזה אשר השיב לשואליו דבר:
אחדשה"ט. נדרשתי לאשר שאלוני, והנה לא ידעתי פשר דבר דמהיכי תיתי שיהיה אדם מישראל בגדר מילכי"ג ביום הפורים, והלא משעה שקרא מגילה מחוייב למלא פיו במיני קרעפלי"ך של בשר והו"ל פליישי"ג לאלתר וא"כ הדא שאילתא להלכה ולא למעשה.
שבתי וראיתי דנפק"מ בשעת הדחק דליכא בשר, או במסיבה של תחפושות שנוהגין הילדים ואוכלין האזניים ורוצים לשתות משקה כושים שקורין שאק"א שמעורב בו חלב ושואלין כדת מה לעשות
והנה לכאורה היה מקום לומר דבהאי עניינא ליכא בכלל חשש דמראית העין דהרי נתלה המן בגובה חמשים אמה ולמעלה מעשרים אמה לא שלטה בה עינא כלל ועיקר. [ואף דכל מה שאסרו חכמים משום מראית העין אף בחדרי חדרים אסרו, מ"מ הכא הרי נתלה בראש כל חוצות ולא בחדרי חדרים, ובפרט דרצה לבטל ה"חדרים" דתשב"ר].
אמנם בהא איכא למידק לשיטת ר' יהודה דסוכה גבוהה כשרה עד ארבעים וחמשים אמה, והנה אי טעמיה משום דס"ל ששלטה עינא למעלה מכ' אמה צ"ע כאן, ויש מקום לדון מצד שאמר עד ארבעים וחמישים אמה אי עד בדווקא, וגם תליא אי עד ועד בכלל או לא, וזה תליא בגמ' ריש פרקין דתפלת השחר כידוע אי ר"י עד ועד בכלל.
ואמנם לכאורה הרי ודאי שלשי' ר"י אסור שהרי עכ"פ גופו של אותו רשע היה משתלשל והולך אל תוך חמשים אמה מראש העץ, אבל ידוע מאמר ר' ליצן במסכת המן כי אותו רשע לא היה לא ידיים ולא רגליים ולא גוף כי אם ראש בלבד שנאמר "כל המיצר לישראל נעשה ראש" וכד"א "היו צריה לראש" וא"כ היה נמצא רק בגבול חמשים ושוב שבנו לדיון הנ"ל אי עד ועד בכלל או לא.
ובאמת שלכאורה כאן ודאי שלטה עינא כי עשרת בניו התלויים הו"ל דין אמלתרא הנז' בעירובין שמושך העין עד למעלה, אבל שבתי וראיתי כי ז"א כי בניו נתלו כמעט שנה אחריו ובאותו שנה לא היה אמלתרא.
אבל האמת דכ"ז אינו רק לפלפולא בעלמא כי כיון שלא הי"ל ידיים ולא רגליים וכו' וכנ"ל א" ברור דגם עיניים לא הי"ל וז"פ. וא"כ ליכא למיחש למידי ואף לר' יהודה לית שמץ חשש מראית העין ומותרין האזניים לאוכלן בחלב וכל המרבה הר"ז משובח.

ישבב הסופר · הודעהעל ידי **ישבב הסופר** » ג' מרץ 15, 2011 1:50 am

הא לכם מה שעלה בעז"ה בליבי כטובו ביין בפורים תשס"ט
מדוע הציל מרדכי את אחשוורוש ממזימת בגתן ותרש? הרי בן נח היה, ובן נח נהרג על הגזילה, והרי גזל את אסתר מתחת יד בעלה, ובגונב נפשות הכתוב מדבר!
ותירצתי דהרי אחז"ל בסנהדרין ע"ד: דאסתר קרקע עולם היתה, ואנן קיי"ל דקרקע אינה נגזלת.

שמח תשמח · הודעהעל ידי **שמח תשמח** » ג' מרץ 15, 2011 12:12 pm

ישבב הסופר כתב:מדוע הציל מרדכי את אחשוורוש ממזימת בגתן ותרש? הרי בן נח היה, ובן נח נהרג על הגזילה וכו'

ואין לומר שהיתה ההצלה קודם שגזל את אסתר, דהא ניחא לרבנן, אבל לר"ש מאי איכא למימר דאמר בזבחים (דף שק"ר ע"ד) כל העומד לזרוק כזרוק דמי, וה"נ כל העומד לגזול כגזול דמי.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ג' מרץ 15, 2011 3:58 pm

ולרבנן דידך שהיתה ההצלה קודם שגזל צ"ל שהיה הצלה בדרך של חלות למפרע שהרי היתה ההצלה ע"י ותאמר אסתר למלך, ויש להאריך בדברי ר"ש שקאפ בעניין זה.

הור ההר · הודעהעל ידי **הור ההר** » ג' מרץ 15, 2011 8:11 pm

אוצר החכמה כתב:ולרבנן דידך שהיתה ההצלה קודם שגזל צ"ל שהיה הצלה בדרך של חלות למפרע שהרי היתה ההצלה ע"י ותאמר אסתר למלך, ויש להאריך בדברי ר"ש שקאפ בעניין זה.

ולדידי שאינני מבין את שיחם הנשגב של הלומדים כאן שהוא בענין למדני עמוק, אשאל שאלה הלכתית הלכה למעשה:
פשיטא לי שאם כי בשבת אפשר לצאת יד"ח קידוש בחלות רגילות, בקידוש של פורים אי אפשר וחייבים דוקא יין כדת היום.
אך דא קא מיבעי לי, אם יוצאים בקידוש של פורים בחלות למפרע, שאז מתקיים "ונהפוך הוא"?

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ג' מרץ 15, 2011 10:17 pm

הור ההר כתב:
אוצר החכמה כתב:ולרבנן דידך שהיתה ההצלה קודם שגזל צ"ל שהיה הצלה בדרך של חלות למפרע שהרי היתה ההצלה ע"י ותאמר אסתר למלך, ויש להאריך בדברי ר"ש שקאפ בעניין זה.

ולדידי שאינני מבין את שיחם הנשגב של הלומדים כאן שהוא בענין למדני עמוק, אשאל שאלה הלכתית הלכה למעשה:
פשיטא לי שאם כי בשבת אפשר לצאת יד"ח קידוש בחלות רגילות, בקידוש של פורים אי אפשר וחייבים דוקא יין כדת היום.
אך דא קא מיבעי לי, אם יוצאים בקידוש של פורים בחלות למפרע, שאז מתקיים "ונהפוך הוא"?

שאלה גדולה שאלת [בני] ונתחבטו בכך כבר הראשונים..

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ג' מרץ 15, 2011 11:08 pm

ואין לומר שהיתה ההצלה קודם שגזל את אסתר, דהא ניחא לרבנן, אבל לר"ש מאי איכא למימר דאמר בזבחים (דף שק"ר ע"ד) כל העומד לזרוק כזרוק דמי, וה"נ כל העומד לגזול כגזול דמי.

ועיין שער אפרים סימן א (או ב ) אי לר"ש אמרינן כל העומד גם על שאר דברים אבל צ"ע בפורים שעניינו הוא שבכל דור ודור עומדים עלינו והקב"ה מצילנו מידם אולי הופקע ע"י זה כל עניין כל העומד..

גוראריה · הודעהעל ידי **גוראריה** » ג' מרץ 15, 2011 11:18 pm

אוצר החכמה כתב:
ואין לומר שהיתה ההצלה קודם שגזל את אסתר, דהא ניחא לרבנן, אבל לר"ש מאי איכא למימר דאמר בזבחים (דף שק"ר ע"ד) כל העומד לזרוק כזרוק דמי, וה"נ כל העומד לגזול כגזול דמי.

ועיין שער אפרים סימן א (או ב ) אי לר"ש אמרינן כל העומד גם על שאר דברים אבל צ"ע בפורים שעניינו הוא שבכל דור ודור עומדים עלינו והקב"ה מצילנו מידם אולי הופקע ע"י זה כל עניין כל העומד..

והיא שעמדה שייך לפסח ושם כל החלות זה חלות מצות.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ג' מרץ 15, 2011 11:31 pm

נזכרתי במה שהקשה אחד הגדולים, היכי אמרינן בפיוט דליל שבת "פרוק ית ענך וכו' ואפק ית עמך מגו גלותא וכו'" היכי אמרינן הכי והא קיי"ל (תוס' ריש ב"מ) דלא אמרינן מיגו להוציא..
הוא מותיב והוא מפרק לה (וכדמשמע מהתוס' שם) דמיגו להוציא לא אמרינן אבל מיגו להחזיק אמרינן והא הכא כיון שאנו ממשיכים לומר בפיוט "עמך די בחרת מכל אמיא" הוי מיגו להחזיק ולא מיגו להוציא.. ודפפ"ח.

איש אשכולות · הודעהעל ידי **איש אשכולות** » ג' מרץ 15, 2011 11:34 pm

יאיר כתב:נזכרתי במה שהקשה אחד הגדולים, היכי אמרינן בפיוט דליל שבת "פרוק ית ענך וכו' ואפק ית עמך מגו גלותא וכו'" היכי אמרינן הכי והא קיי"ל (תוס' ריש ב"מ) דלא אמרינן מיגו להוציא..
הוא מותיב והוא מפרק לה (וכדמשמע מהתוס' שם) דמיגו להוציא לא אמרינן אבל מיגו להחזיק אמרינן והא הכא כיון שאנו ממשיכים לומר בפיוט "עמך די בחרת מכל אמיא" הוי מיגו להחזיק ולא מיגו להוציא.. ודפפ"ח.

כיון דעם ישראל מאורסים ע"י שטר, הרי במקום שטר אמרי' מיגו להוציא.

חד וחלק · הודעהעל ידי **חד וחלק** » ג' מרץ 15, 2011 11:36 pm

יאיר כתב:נזכרתי במה שהקשה אחד הגדולים, היכי אמרינן בפיוט דליל שבת "פרוק ית ענך וכו' ואפק ית עמך מגו גלותא וכו'" היכי אמרינן הכי והא קיי"ל (תוס' ריש ב"מ) דלא אמרינן מיגו להוציא..
הוא מותיב והוא מפרק לה (וכדמשמע מהתוס' שם) דמיגו להוציא לא אמרינן אבל מיגו להחזיק אמרינן והא הכא כיון שאנו ממשיכים לומר בפיוט "עמך די בחרת מכל אמיא" הוי מיגו להחזיק ולא מיגו להוציא.. ודפפ"ח.

ואני שמעתי ליישב דכתיב ה' ילחם לכם ואתם תחרישון, ומיגו להוציא ושתיק אמרינן...

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ג' מרץ 15, 2011 11:53 pm

ראיתי בספר מנחת יהודה לר' יהודה פתייא זצ"ל שהיה מיחד יחודים ומוציא דיבוקים ע"י שימוש ב.....סטטוסקופ..

אורי אגסי · הודעהעל ידי **אורי אגסי** » ד' מרץ 16, 2011 1:32 am

הנה מרדכי בעלותו על הסוס עלה תחילה על גביו של המן. ויש להקשות אמאי לא נשאר לרכוב עליו הרי "עם הדומה לחמור" וא"כ מדוע לא רכב עליו (דהאם צריך דוקא סוס?).
וי"ל דהנה המן היה עבדו של מרדכי, ו"עבדים הוקשו לקרקעות" ו"אין משיבין על ההיקש", דהיינו דאסור לישב על גבי היקש.

אורי אגסי · הודעהעל ידי **אורי אגסי** » ד' מרץ 16, 2011 1:37 am

שמעתי מר' בצלאל דים:
הגמ' לומדת דבסוכות צריך ליטול אתרוג כיון שכתוב "פרי הדר" והיינו "הדר משנה לשנה". ואי' במדרש דהמן היה תלוי במשך שנה שלימה, וא"כ אמאי אין יוצאין ידי חובה ע"י נטילת "המן"?
ותירץ, דהנה יש כלל של "מן המותר בפיך", ומצינו בדברי רש"י על החומש ד"המן [היה] נבילה בכל אבריו", ולכן הוא פסול לאתרוג.

אני נותן לכם אתגר:
מי יודע היכן מצא ר"ב דים רש"י כזה, חפשו את דברי רש"י על החומש. כשתמצאו, בטוחני שתהנו!

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ד' מרץ 16, 2011 1:48 am

המן היה נבלע באיברים (ולא הצרכו בנ"י להפנות).

הור ההר · הודעהעל ידי **הור ההר** » ד' מרץ 16, 2011 10:15 am

נאשער כתב:שמעתי פעם מילתא טבא,אין זה תלוי דווקא עם פורים כ"א לעת מצוא! הנהוג, אשר בשמחת שבע ברכות כשיש דרשן ,הדרשן עומד וכל העם יושבים, ולכאורה הא קיי"ל דברכת המצוות נאמרת בעמידה וברכת הנהנין בישיבה וא"כ היה צריך להיות איפכא, דהדרשן שנהנה מדרשתו הו"ל אצלו ברכת הנהנין והוא צריך לישב וכל העם אשר אין להם עצבים לשמוע את דרשתו רק הם עושים 'מצוה' שהם מקשיבים, הו"ל גבייהו ברכת המצוות והם צריכים לעמוד, אך התירוץ הוא-מוריי ורבותיי, אשר כידוע אין המצוה נקראת אלא ע"ש גומרה, וא"כ כשהדרשן גומר הדרשה כולם נהנין הו"ל ברכת הנהנין ולכן העולם יושבין, אבל הדרשן קיים עכשיו מצוה שהוא גמר הדרשה שלו והו"ל גביה ברכת המצוות ולכןהוא עומד...אני יושב כעת...

מדוע כל הדרשנים מסיימים דרשתם ב"ובא לציון גואל"?
כלל ישראל מחכה מצפה ומיחל כבר אלפי שנים לגאולה, ועדיין בן דוד לא בא, ואנו כבר כלות עינינו וכמעט מתייאשים חלילה מלהאמין שעוד יבא אי פעם.
כמו כן, הדרשן דורש ודורש ואינו חושב לסיים, ואנו כבר לא מאמינים שאי פעם הדרשה תסתיים.
ובכל זאת, הנה הדרשה באה לסיומה, כמו כן גם מן הגאולה אין להתיאש, וממילא ובא לציון גואל...
(עולמו של אבא, מילר)

הור ההר · הודעהעל ידי **הור ההר** » ד' מרץ 16, 2011 11:06 am

גוראריה כתב:
אוצר החכמה כתב:
ואין לומר שהיתה ההצלה קודם שגזל את אסתר, דהא ניחא לרבנן, אבל לר"ש מאי איכא למימר דאמר בזבחים (דף שק"ר ע"ד) כל העומד לזרוק כזרוק דמי, וה"נ כל העומד לגזול כגזול דמי.

ועיין שער אפרים סימן א (או ב ) אי לר"ש אמרינן כל העומד גם על שאר דברים אבל צ"ע בפורים שעניינו הוא שבכל דור ודור עומדים עלינו והקב"ה מצילנו מידם אולי הופקע ע"י זה כל עניין כל העומד..

והיא שעמדה שייך לפסח ושם כל החלות זה חלות מצות.

שמעתי: בליל הסדר אומרים בכל דור ודור עומדים עלינו לחלותינו, כלומר שונאינו רוצים להכניס חלות שהם חמץ לליל הסדר, אבל בדרך נס מצילנו מידם, כלומר החלות הופכות למצה...

הור ההר · הודעהעל ידי **הור ההר** » ד' מרץ 16, 2011 11:15 am

יאיר כתב:המן היה נבלע באיברים (ולא הצרכו בנ"י להפנות).

זה חילוף בדרך בדיחותא של הָמָן - הַמָן המענין הוא שגם מחוץ לעולם הפורימי קיים החילוף, וכבר כתבו על באחד הפורומים כאן פעם.
ישנו מדרש "את גדלך - זה המן", כמובן הכונה למן שירד מהשמים, וכמה ספרי דרוש מהפרשת דרכים והלאה, מבארים מדרש פליאה זה, מדוע דוקא המן קרוי גדלך.
אולם ישנם כמה ספרים שקראו "את גדלך - זה הָמָן", כך יצא להם מדרש הרבה יותר פלאי, והם מבארים גם אותו .....

חד וחלק · הודעהעל ידי **חד וחלק** » ד' מרץ 16, 2011 2:19 pm

א. איתא במדרש הנעלם על הפסוק 'ויתלו את המן על העץ', 'מלמד שנעשה נס ונדמה לו כהר, ולמה תלאו להראות חכמתו', והעניין פלא.
ובביאור המדרש נקדים לתמוה על תמיהת אחשורוש 'הגם לכבוש את המלכה עמי בבית', דלכאורה מה לו לירוא, הלא לא יכל המן לקדשה לא בכסף לא בשטר ולא בביאה, וכפי שיבואר.
ב. עוד איתא במדרש הנעלם על הפסוק 'ויבהילו להביא את המן', וכי חולה היה שלא בא אלא על ידי אחרים, אלא שעלתה לו סירכא בעינו ולא ראה. וקשה, דהא קיי"ל סירכא בריאה טריפה, ולמה נקרא שמה ריאה ע"ש שמאירה עינו של אדם, וא"כ כ"ש דסירכא בעין טריפה, וטריפה אינה חיה י"ב חודש, והרי כתיב 'הפיל פור וכו' לחודש שנים עשר'. וצ"ל, דכיון דסירכא תלויה כשרה, א"כ בהמן התלוי לא הוי טריפה.
אכן אכתי קשה לשיטת הרמב"ן דמ"מ צריך בדיקה, והמן לא יכל לבדוק לפי שהיה סומא וכנ"ל. וצ"ל כדאיתא בפסחים דבדיקה הוי מדרבנן ומן התורה סגי בביטול בעלמא, והיינו דכתיב ויאמר המן בלבו, ולכאו' הרי דברים שבלב אינם דברים, וע"כ היינו שביטל הסירכא בלבו כדאיתא ברעק"א דבביטול ליכא חסרון דדברים שבלב.
אכן עיקר דבר זה צריך עיון, דאיתא במדרש הנסתר על הפסוק 'ויסר המלך את טבעתו מעל ידו ויתנה להמן', מכאן שמקדשים בטבעת. וכיון דהמן ודאי זכר היה כדכתיב בן המדתא, ע"כ דאחשורוש היה אישה (והא דאיתא המלך לא קשיא דמלך הפכפך היה פעמים איש ופעמים אישה). וקשה דבקידושין בעינן שיתן האיש, וע"כ דמהני מדין אדם חשוב. וא"כ קשה, דכיון דהוה דבר חשוב לא מהני ביה ביטול, דדבר חשוב לא בטל. וע"כ צ"ל דחזר המן ונפצע, ואיתא במתניתין דערלה דדבר חשוב שנפצע מהניב ביה ביטול. וטעמא דמילתא, דאיתא בספר 'דברי הימים לפני המלך' דהמוחזק לקפוץ נעשה פצוע דכה, והמן היה הדיוט קופץ בראש. ומכל הנ"ל מוכח דהמן היה פצוע דכה וא"כ לא יכל לקדש בכסף דהא היה לו חסרון כיס.
ב. והנה עוד יש להוכיח דלא יכל המן לקדש בכסף, דהא המן היה בן כמבואר לעיל, ונגד ארבעה בנים דברה תורה. ויש לחקור איזה בן היה. והנה ודאי לא היה הבן החכם, דהא כתיב לא לחכמים לחם ולהמן היו עשרת אלפים ככרות. וכן לא היה רשע, דברשע כתיב 'לי ולא לו' ובהמן כתוב 'אשר הכין לו'. ואף לא היה שאינו יודע לשאול, דכתיב בו 'את פתח לו', והמן כיון שנתלה נפתח פיו מאליו כדאיתא בסנהדרין. וע"כ צ"ל דהיה תם. וכיון שהיה תם לא יכל לקדש בכסף, דכתיב 'כי אם תם הכסף'.
ג. ועוד מוכח שלא יכל המן לקדש בשטר, דשטר ילפינן מדאיתקש הוי' ליציאה, והמן לא היה לו יציאה כדכתיב ויתאפק המן.
וכן לא יכל המן לקדש בביאה, דאי' דביאת עזרא היתה ביאה שניה, והמן הרי רצה לעכב את בנין בית שני וגזרינן ביאה ראשונה אטו ביאה שניה. וא"כ נמצא דקשיא טובא מה תמה אחשורוש הגם לכבוש וכו'.
ד. והנראה בביאור הענין, דאף שמתחילה היה המן תם מ"מ חזר ונעשה חכם, כדאיתא דחמרא וריחני פקחין, וא"כ במעשה שופכין דבתו חזר ונתחכם וע"כ יכל לקדש בכסף. אלא אכתי קשה דעשה עצמו ע"ז, ובע"ז כתיב 'אף להם ולא יריחון' וכיצד נתחכם. ובזה יבואר היטב המדרש הנעלם הנ"ל, דמשו"ה נעשה נס ונראה לו כהר, ואיתא דהר אינו נעבד דילפינן על ההרים אלוהיהם ולא ההרים אלוהיהם, ומשו"ה תלאו שיראו הכל שחזר ונתחכם, שע"י התליה יראו את פניו וחכמת אדם תאיר פניו.

גוראריה · הודעהעל ידי **גוראריה** » ד' מרץ 16, 2011 3:14 pm

מדרש פליאה מי יבארנו:
זש"ה אמת מארץ תצמח. דוד המלך שנעשה מרכבה לשכינה למה לא אמר אמת? זהו שאמר הכתוב לבן בן נחור וכבש בן שנתו תביא בית ה' אלקיך.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ד' מרץ 16, 2011 10:42 pm

רמז? :] ...

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ד' מרץ 16, 2011 10:48 pm

פתרונו לא ידענא אבל אעיר לפותרים שאולי יש כאן רמז בכך
אמת ר"ת אמת מארץ תצמח
לבן ר"ת לבן בן נחור
כבש ר"ת כבש בן שנתו
תביא ר"ת תביא בית ה' אלוקיך

גוראריה · הודעהעל ידי **גוראריה** » ד' מרץ 16, 2011 11:34 pm

יפה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
'מדרש' זה חיבר ת"ח א' בפולין כשרצה ללעוג למדפיסים שהדפיסו מדרשי פליאה עם פירושים וכדי להשביח מקחם יצרו 'מדרשים' לבד. יצר איפוא אותו ת"ח גם הוא 'מדרש' שפירושו כנרמז לעיל בידי אוצרנו.
קו' ה'מדרש' היתה למה דוה"מ שהי' כזה צדיק לא קיצר בלשונו ולא אמר רק אמ"ת שזה ר"ת א'מת מ'ארץ ת'צמח. וע"ז השיב ה'מדרש' שכיון שמצאנו בתורה ג' פעמים ככה, מה לנו כי נלין על דוד המלך...

נאשער · הודעהעל ידי **נאשער** » ה' מרץ 17, 2011 1:37 am

אתה מזכיר לי את ההוא דרשנא דהוי דריש כטוב לבו ביין לאגד ולקשר כמה מדרשי פליאה על דרך הפרד"ס:
א.בשעה שאמר הקב"ה לי הכסף ולי הזהב פו"א כנסת ישראל 'אני לדודי ודודי לי'!!!
ב.כל המגדל כלב רע בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו!!!
ג.הישן תחת המטה בסוכה יהא מונח עד שיבוא אליהו!!!
ברם, דא עקא דההוא דרשנא אישתקיל מילוליה רח"ל מקמי דגמיר לאולפנא ית אמרתיה, וכיון שכן לא ידענא מאי האי דקבעי למילפנון בהון וסליקו מדרשנא דידן ע"ד סוד...

אראל · הודעהעל ידי **אראל** » ה' מרץ 17, 2011 5:42 am

חד וחלק כתב:
יאיר כתב:נזכרתי במה שהקשה אחד הגדולים, היכי אמרינן בפיוט דליל שבת "פרוק ית ענך וכו' ואפק ית עמך מגו גלותא וכו'" היכי אמרינן הכי והא קיי"ל (תוס' ריש ב"מ) דלא אמרינן מיגו להוציא..
הוא מותיב והוא מפרק לה (וכדמשמע מהתוס' שם) דמיגו להוציא לא אמרינן אבל מיגו להחזיק אמרינן והא הכא כיון שאנו ממשיכים לומר בפיוט "עמך די בחרת מכל אמיא" הוי מיגו להחזיק ולא מיגו להוציא.. ודפפ"ח.

ואני שמעתי ליישב דכתיב ה' ילחם לכם ואתם תחרישון, ומיגו להוציא ושתיק אמרינן...

בהיותי בישיבה בלמדי חזקת הבתים אמרתי להר"מ שלי בפורים איזה תורה על זה מסוגיא דהני עיזי דאכלי חושלא, יצא לי משם שאומרים מיגו להוציא ורמזתי זאת בדברי הפיוט פרוק ית ענך, הני עיזי.... (אני לא זוכר כעת בדיוק, אולי אחד מן המגיבים כאן יגמור בעדי...)

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ה' מרץ 17, 2011 8:26 am

להלן רמזים למס' משקאות חריפים..מצאו אותם. (באדיבות גליון "בנשוב הרוח").

1.ברח מהחזית.

2.כרך מרכזי.

3.שייך+בכי+ברא ללא סוף.

4.בן נח ואדון פלוני.

5.הגלישה על השלג ניצחה.

6.האות השישית לא עבה.

7."ה" ואסף הפוכים.

8.על הגובה!

9.חביב עלי ביותר!

בהצלחה!

חד וחלק · הודעהעל ידי **חד וחלק** » ה' מרץ 17, 2011 10:08 am

יאיר כתב:להלן רמזים למס' משקאות חריפים..מצאו אותם. (באדיבות גליון "בנשוב הרוח").

1.ברח מהחזית.

2.כרך מרכזי.

3.שייך+בכי+ברא ללא סוף.

4.בן נח ואדון פלוני.

5.הגלישה על השלג ניצחה.

6.האות השישית לא עבה.

7."ה" ואסף הפוכים.

8.על הגובה!

9.חביב עלי ביותר!

בהצלחה!

1. ערק
2. בירה
5. וי - סקי
6. וודקה

זלמניו · הודעהעל ידי **זלמניו** » ה' מרץ 17, 2011 11:05 pm

מצאתי:
דרוש כיפה אדומה
פתח ואמר: ידוע לכולם המעשה בכיפה אדומה ששלחתה אימה להביא מזון ומשקה לזקנתה החולה, ובא הזאב וטרף את זקנתה ונתחפש בדמותה ואח"כ טרף גם אותה והיו לכודים אצלו עד שבא הצייד ושחררם ושמחו שמחה גדולה.
והנה כל המעשה הלז לא היה ולא נברא אלא משל היה. הכיפה אדומה הרי היא משל לאסתר המלכה, שענין אדומה – מידת הגבורה וכיפה- כפיית הגבורות והמתקת הדינים, דהנה ידוע שמידת תפארת שהיא המתקת הדינים מכונה לצבע ירוק ואכן אמרו חז"ל אסתר ירקרוקת היתה.
וכל כחה של אסתר מזקנתה – הרי זה רמז לשאול המלך שהיה זקנה, וכמ"ש בנות ישראל אל שאול בכינה המלבישכן שני עם עדנים. הנה מפורש דשאול המלך מלביש בבגדים אדומים שזה ענין כיפה אדומה...
והנה ידוע ששאול נכשל במה שהשאיר את אגג שממנו יצא המן . המן משול לזאב, שהרי אצל בנימין נאמר בנימין זאב יטרף, ואם הוא הזאב דקדושה הרי המן - הלעומת זה – זאב דטומאה. וכשלונו של שאול באגג זה הנמשל של טריפת הסבתא – שאול – ע"י הזאב – משפחת המן. והנכדה – אסתר באה לתקן חטאו כדאי' , אבל נטרפה גם היא וכדכתיב וכאשר אבדתי אבדתי, אבל היתה ההצלה ע"י מרדכי שנמשל בקרא לצייד כדכתי' ולערב יחלק שלל דקאי על מרדכי כדאי' ברש"י שם.
ואז הצילם מרדכי וניצלה אסתר ונתקן גם חטא שאול ושמחו הסבתא והכיפה היינו שאול ומרדכי ואסתר שמחה גדולה כדכתיב ליהודים היתה אורה.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ה' מרץ 17, 2011 11:07 pm

ויש להקשות על מי שאמר ד'כיפה אדומה' היא אסתר, דהרי אמרו רבותינו בפ"ק דמגילה, דאסתר ירקרוקת היתה.
וצע"ג ומצווה לייישב.

זלמניו · הודעהעל ידי **זלמניו** » ה' מרץ 17, 2011 11:21 pm

חכם באשי כתב:ויש להקשות על מי שאמר ד'כיפה אדומה' היא אסתר, דהרי אמרו רבותינו בפ"ק דמגילה, דאסתר ירקרוקת היתה.
וצע"ג ומצווה לייישב.

עיין היטב בהמאמר:

הכיפה אדומה הרי היא משל לאסתר המלכה, שענין אדומה – מידת הגבורה וכיפה- כפיית הגבורות והמתקת הדינים, דהנה ידוע שמידת תפארת שהיא המתקת הדינים מכונה לצבע ירוק ואכן אמרו חז"ל אסתר ירקרוקת היתה.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ו' מרץ 18, 2011 12:04 am

חד וחלק כתב:
יאיר כתב:להלן רמזים למס' משקאות חריפים..מצאו אותם. (באדיבות גליון "בנשוב הרוח").

1.ברח מהחזית.

2.כרך מרכזי.

3.שייך+בכי+ברא ללא סוף.

4.בן נח ואדון פלוני.

5.הגלישה על השלג ניצחה.

6.האות השישית לא עבה.

7."ה" ואסף הפוכים.

8.על הגובה!

9.חביב עלי ביותר!

בהצלחה!

1. ערק
2. בירה
5. וי - סקי
6. וודקה

יפה!

נראה מי ידע את 3 ו/או 7..

גוראריה · הודעהעל ידי **גוראריה** » ו' מרץ 18, 2011 12:16 am

3- שליבוביץ
שייך - שלי. בכי - יבוב ברא בלי סוף - יצ[ר]

9 - ליקר
לי יקר

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ו' מרץ 18, 2011 12:27 am

יפה מאוד!

נסה כחך ב-7..

מעיין · הודעהעל ידי **מעיין** » ו' מרץ 18, 2011 3:52 am

יאיר כתב:נזכרתי במה שהקשה אחד הגדולים, היכי אמרינן בפיוט דליל שבת "פרוק ית ענך וכו' ואפק ית עמך מגו גלותא וכו'" היכי אמרינן הכי והא קיי"ל (תוס' ריש ב"מ) דלא אמרינן מיגו להוציא..
הוא מותיב והוא מפרק לה (וכדמשמע מהתוס' שם) דמיגו להוציא לא אמרינן אבל מיגו להחזיק אמרינן והא הכא כיון שאנו ממשיכים לומר בפיוט "עמך די בחרת מכל אמיא" הוי מיגו להחזיק ולא מיגו להוציא.. ודפפ"ח.

שמעתי:
א' מראשי ישיבות, בלמדו בירחי כלה שיעור לפני קהל ועדה בעלי בתים והמוניםבמס' סוכה, והגיע למאמר הגמרא, 'מגו דהוי דופן לענין סוכה הוי דופן לענין שבת', פתאום העיר א' מן הנוכחים עם הארץ לא קטן - שעוד זכר משהו משנות לימודו בישיבה בנעוריו-, והפסיק את השיעור והעיר שקשה לו קושי' גדולה, איך אמר הגמ' 'מגו דהוי דופן לענין סוכה הוי דופן לענין שבת', והרי כלל גדול הוא 'מגו להוציא לא אמרינן', הראש ישיבה שלא רצה לבזותו, וגם שקר לא רצה לאמר, ענה לו על אתר בתשובה הגונה, באמרו שאלה גדולה שאלתי בני, והתירוץ ע"ז הוא, 'מגו להוציא' לחוד אכן לא אמרינן, אבל 'מגו להכניס ולהוציא', ודאי אמרינן....

צוציק · הודעהעל ידי **צוציק** » ו' מרץ 18, 2011 10:29 am

7. אסף=ליקט וה' בהיפוך = טקילה

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ו' מרץ 18, 2011 10:34 am

כל כבוד צוציק!

נשארו רק 4 ו-8..

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ו' מרץ 18, 2011 10:42 am

8 על הגובה זה פשוט רום
4 אולי שמפניה כלומר שם פניה רק איני יודע למה פניה זה אדון פלוני

פורום אוצר החכמה

מי מחובר